Back
Nazir
Daf 16bקָסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כָּל אַחַר מְלֹאת – שִׁבְעָה סוֹתֵר. ״הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם״ וְנִטְמָא יוֹם שְׁלֹשִׁים – סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. לָא פָּלֵיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר ״שְׁלֵימִין״.
The Gemara explains: Rabbi Eliezer holds that when anyone becomes ritually impure after the completion of his term of naziriteship, but before he brought his offerings, only seven days are negated, and the thirtieth day is after the completion of his term. The mishna then teaches that one who said: I am hereby a nazirite for thirty days, and became impure on the thirtieth day, it negates the entire tally. Rabbi Eliezer does not disagree in this case, since it is an instance where he explicitly said that he accepts naziriteship on himself for a full thirty days,
RASHI
נטמא יום שלשים סותר את הכל ולא פליג ר' אליעזר דהא קאמר שלימין ואפילו לבר פדא דאכתי תוך מלאת קרינא ביה:
TOSAFOT
גמ' קסבר ר"א כל אחר מלאת ז' סותר ולכך אומר דהריני נזיר סתם ונטמא יום שלשים [דאינו] סותר דלאחר מלאת הוא לרב מתנא משום דאמר מקצת היום ככולו ולבר פדא מיום כ"ט נשלם נזירותו:
לא פליג ר"א דאמר שלימים לרב מתנא חשיב ליה כאילו אמר שלימים ולא אמר מקצת היום ככולו הילכך סותר הכל ולבר פדא נמי כי אמר שלשים בפירוש חשיב כאילו אמר שלימים דלא אמר מקצת היום ככולו הילכך לא פליג ר"א כלל:
״הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם״ וְנִטְמָא יוֹם מֵאָה – סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. וְכוּלָּהּ כִּדְהָוֵינַן בָּהּ אַלִּיבָּא דְּבַר פַּדָּא וְרַב מַתָּנָא.
The mishna also taught that if one said: I am hereby a nazirite for one hundred days, and he became impure on the one hundredth day, it negates the entire tally. Rabbi Eliezer says it negates only thirty. And this entire mishna should be explained as we discussed it, in accordance with the opinions of bar Padda and Rav Mattana earlier (5a–6b).
RASHI
נטמא ביום מאה סותר את הכל דתוך מלאת קרינא ביה:
רבי אליעזר אומר לא סותר אלא שלשים כדאמר ר"ל בפ"ק (לעיל נזיר ד' ו:) דטעמא דר' אליעזר משום דקאמר קרא זאת תורת הנזיר ביום מלאת התורה אמרה נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר ואפי' בנזירות מרובה:
וכולה טעמא דמתניתין עד השתא כדהוינן בה אליבא דבר פדא ורב מתנא בפ"ק (ד' ה וד' ו):
מתני׳ מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲפִילּוּ הָיָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם – אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. יָצָא וְנִכְנַס – עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וּמֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה.
One who took a vow of naziriteship while in a cemetery,
RASHI
מתני' מי שנזר והוא בבית הקברות אפי' הוא עומד שם שלשים יום אינן עולין לו מן המנין כלומר אין עולין לכך שתהא חלה עליו אותו נזירות שקיבל כשנטמא ואין מביא קרבן טומאה:
יצא ונכנס כגון שהזה ושנה וטבל כדמפרש בגמרא ואח"כ נכנס עולים לו למנין נזירות דכיון [שהזה] ושנה וטבל ביום שביעי שלו מביא קרבן על הטומאה:
TOSAFOT
מי שנדר והוא בבית הקברות וה"ה אם היה טמא ונדר ובגמ' מדמה להו:
ואפי' היה שם ל' אין עולין לו מן המנין לענין דמונה והולך דאינו מביא קרבן טומאה דרחמנא מיעטיה מקרבן [כדמפרש] בגמרא אבל הא פשיטא דהימים אינן עולין דאפי' מנה בטהרה ונטמא סותר את הראשונים וכ"ש שאין עולין לו כי טמא מעיקרא:
יצא ונכנס עולה לו מן המנין מפרש בגמ' יצא ונכנס והזה ושנה ונכנס בו ביום שטבל בשביעי עולין מן המנין לענין זה כשנטמא סותר אותו מנין ומתחייב (אותו) קרבן טומאה דבאותו יום עצמו מתחיל נזירות טהרה ובגמרא פליגי ר' יוחנן ור"ל כשנטהר אם צריך לחזור ולקבל נזירות או סגי ליה במה שקיבל בימי טומאתו:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא בּוֹ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ״ – עַד שֶׁיְּהוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים.
Rabbi Eliezer says: This halakha does not apply to one who entered the cemetery on the very day
RASHI
רבי אליעזר אומר לא בו ביום כשהזה ושנה וטבל אם נכנס אינו מביא קרבן טומאה עד שיעבור עליו ב' ימים בטהרה שנאמר והימים הראשונים יפלו אימתי לכשאני קורא מקרא זה שיהיו לו ימים הראשוני' דטהרה ואין ימים פחותים משנים:
TOSAFOT
ר"א אומר לא בו ביום כלומר אם נכנס בו ביום שנטהר אין מביא קרבן טומאה עד יום שני שהתחיל הטהרה שנאמר והימים הראשונים יפלו דבעינן בסותר שיסתור ב' ימים דאז מביא קרבן טומאה וה"ה דמצי למיתני פלוגתייהו בנזיר טהור שנטמא ביום ראשון של קבלת נזירותו וביום נטמא בתחילה דלרבנן מביא קרבן טומאה ולר"א אינו מביא קרבן טומאה אלא מונה ז' ימי טומאה ומזה ושונה וטובל ומונה כ"ט יום ליום הראשון שמנה ומגלח ביום ל' שהוא ל' ואחד לנזירותו:
גמ׳ אִיתְּמַר, מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נְזִירוּת חָלָה עָלָיו, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵין נְזִירוּת חָלָה עָלָיו. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נְזִירוּת חָלָה עָלָיו, סָבַר: מִיתְלָא תַּלְיָא וְקַיְּימָא, כֵּיוָן דְּמַשְׁכְּחָא טָהֳרָה – חָיְילָא. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵין נְזִירוּת חָלָה עָלָיו, אִי הָדַר וְאָמַר – חָיְילָא עֲלֵיהּ, וְאִי לָא – לָא.
It was stated that the amora’im disagree with regard to one who vowed to be a nazirite while in a cemetery. Rabbi Yoḥanan said: Naziriteship takes effect for him,
RASHI
גמ' איתמר מי שנזר והוא בבית הקברות ר' יוחנן אמר נזירות חל עליו דקסבר דהאי מאן דמקבל נזירות בבית הקברות מיתלא תליא וקיימא וכיון דמשכחת טהרה דהיינו לאחר שיצא והזה ושנה וטבל חיילא עליה אע"ג דלא הדר אמר אני אקבל עלי מה שאמרתי כשהייתי עומד בבית הקברות:
ור"ל אמר אי הדר אמר אהא כמו שקבלתי בבית הקברות חייל עליה ואע"ג דלא מפרש אהא נזיר ואי לא לא שאם נטמא למתים ושותה יין אין בכך כלום:
TOSAFOT
רבי יוחנן אמר נזירות חלה עליו לכל מילי ולוקה בעודו שם אטומאה אם התרו בו לצאת ממנו (יוצא) ואתגלחת ואשתיית יין וכשיטהר אין צריך לחזור ולקבל עליו נזירות:
מיתלא תליא וקאי ומ"מ נ"ל דאסור:
וכי משכחת טהרה חייל פירוש דין נזירות טהרה לענין הבאת קרבן מיתלא תליא וקאי עד שיצא משם ויטהר וכי יטהר חייל ממילא עליה לענין הבאת קרבן ובקיצור הוה מצי למימר דחייל עליה נזירות מהשתא ולקי על תגלחת ויין וטומאה:
וריש לקיש אמר אין נזירות חייל עליה בעודו טמא עד שיטהר ואז יצטרך לחזור ולקבל עליו הנזירות ובקונטרס פי' דבקבלה מועטת סגי לומר יחול עליו הנזירות אומר הריני כמו שנדרתי ובפ"ק דנדרים (דף ד.) אמרי' לר"ל דעובר בבל תאחר אם אינו מקבל נזירות עליו מיד כשיטהר:
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲפִילּוּ הָיָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם – אֵין עוֹלִין מִן הַמִּנְיָן, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. קָרְבַּן טוּמְאָה הוּא דְּלָא מַיְיתֵי, הָא מֵיחַל חָיְילָא עֲלֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ: אֵינוֹ בְּתוֹרַת טוּמְאָה וְאֵינוֹ בְּתוֹרַת קָרְבָּן.
Rabbi Yoḥanan raised an objection to the opinion of Reish Lakish from the mishna: One who took a vow of naziriteship while in a cemetery, even if he was there for a full thirty days without leaving, those days he spent in the cemetery do not count as part of the tally, since his naziriteship has not yet gone into effect. And he therefore does not bring the offerings of impurity despite having been in a cemetery. Rabbi Yoḥanan infers from this: It is the offerings of impurity that he does not bring, but as far as the issue of the naziriteship taking effect, it does take effect for him. Reish Lakish said to him: It means he is not included in the law of prohibited ritual impurity, and therefore he is not included in the law of the offerings. He is not a nazirite at all.
RASHI
א"ל מסקנא דמתניתין בהכי הוי דמי שנזר בבית הקברות אינו בתורת טומאה ואינו בתורת קרבן טהרה ליסתור ולהביא קרבן טהרה לפי שאין נזירות חל עליו כלל:
TOSAFOT
קרבן טומאה הוא דלא מייתי דמעטיה קרא לקמן הא מיחל חייל עליה נזירות לענין דלקי אטומאה אתגלחת ואיין:
א"ל אינו בתורת טומאה דלא חייל נזירות כלל:
אֵיתִיבֵיהּ: מִי שֶׁהָיָה טָמֵא וְנָזַר – אָסוּר לְגַלֵּחַ וְלִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִיטַּמֵּא לַמֵּתִים. וְאִם גִּילֵּחַ וְשָׁתָה יַיִן וְנִטְמָא לַמֵּתִים – הֲרֵי זֶה סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חָיְילָא – הַיְינוּ טַעֲמָא דְּסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לֹא חָיְילָא – אַמַּאי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים?
Rabbi Yoḥanan raised an objection to the opinion of Reish Lakish from what was taught in a baraita ( Tosefta 2:14): One who was impure and took a vow of naziriteship
RASHI
מי שהיה טמא ונזר דהיינו נמי מי שעומד בבית הקברות: