Back
Mo'ed Katan
Daf 6aרוֹבַע זֶרַע מִמִּין אַחֵר – יְמַעֵט.
a quarter - kav or more of seeds of a different type,
RASHI
רובע הקב אחד מכ"ד בסאה:
הכי גרס ימעט שאם זרע רובע הקב ימעטנו ויעקרנו:
וְהָתַנְיָא: הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַפְקִירִין כָּל הַשָּׂדֶה כּוּלָּהּ! לָא קַשְׁיָא: כָּאן – קוֹדֶם תַּקָּנָה, כָּאן – לְאַחַר תַּקָּנָה.
With regard to the halakha that inspectors must go out and uproot the shoots of diverse kinds of seeds that grew in the fields, the Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that the Sages ordained that they should pronounce the crop of the entire field in which diverse kinds was found ownerless, rather than uprooting the diverse kinds? The Gemara responds: This is not difficult. Here, in the mishna, where it says that the inspectors go out and uproot the diverse kinds, it is referring to the time before the institution of the new ordinance; there, in the baraita , where it says that the entire field is pronounced ownerless, it is referring to the time after the institution of that ordinance.
RASHI
והתניא כל השדה כולה ואת אמרת ימעט:
דְּתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין לִפְנֵי בְּהֶמְתָּן, וְהָיוּ בַּעֲלֵי בָּתִּים שְׂמֵחִין שְׁתֵּי שְׂמָחוֹת: אַחַת – שֶׁמְּנַכְּשִׁין לָהֶם שְׂדוֹתֵיהֶן, וְאַחַת – שֶׁמַּשְׁלִיכִין לִפְנֵי בְהֶמְתָּם.
The Gemara explains this ordinance as it is taught in another baraita : At first, the agents of the court would uproot the diverse kinds and cast them before the livestock belonging to the owners of the fields. However, the property holders would rejoice for two reasons: One, that the agents of the court weeded their fields for them when they uprooted the plants of the other type; and another one, that they cast the diverse kinds before their livestock, thereby saving them from having to feed them. Accordingly, the field owners took no steps to keep their fields free of diverse kinds of seeds.
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ עוֹקְרִין וּמַשְׁלִיכִין עַל הַדְּרָכִים. וַעֲדַיִין הָיוּ שְׂמֵחִין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁמְּנַכְּשִׁין שְׂדוֹתֵיהֶן. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַפְקִירִין כָּל הַשָּׂדֶה כּוּלָּהּ.
The Sages, therefore, ordained that the agents of the court should uproot the diverse kinds and cast them on the roads. Yet the property holders would still greatly rejoice that the agents of the court weeded their fields free of charge. Finally, the Sages ordained that they should pronounce the crop of the entire field in which diverse kinds was found ownerless.
RASHI
שמנכשין שדותיהן שלוחי ב"ד משלהן דכשנוטלין הכלאים מאליו מתנכש:
מתני׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מוֹשְׁכִין אֶת הַמַּיִם מֵאִילָן לְאִילָן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַשְׁקֶה אֶת כָּל הַשָּׂדֶה. זְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד – לֹא יַשְׁקֵם בַּמּוֹעֵד. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בָּזֶה וּבָזֶה.
Rabbi Eliezer ben Ya’akov
RASHI
מתני' מושכין המים מאילן לאילן דהוי כשדה בית השלחין דפסידא יתירא איכא אבל לא ישקה את השדה כולה שדה בית הבעל:
זרעים שלא שתו לפני המועד שלא היו מלומדין לשתות תמיד לפני המועד:
לא ישקם במועד דהואיל ולא משקה להו תדיר לפני המועד. לא הוי ליה פסידא אי לא משקה להו במועד:
וחכמים מתירים בזה ובזה להשקות את כל השדה כולה ולהשקות במועד זרעים שלא שתו לפני המועד והאי חכמים היינו ר"מ דאמר לעיל (מועד קטן דף ב.) משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל:
גמ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה: אִם הָיְתָה שָׂדֶה מְטוּנֶנֶת – מוּתָּר. תַּנְיָא נַמִי הָכִי: כְּשֶׁאָמְרוּ אָסוּר לְהַשְׁקוֹתָן בַּמּוֹעֵד – לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִּזְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ מִלִּפְנֵי הַמּוֹעֵד, אֲבָל זְרָעִים שֶׁשָּׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד – מוּתָּר לְהַשְׁקוֹתָן בַּמּוֹעֵד.
Rav Yehuda said: If the field was moist [ metunenet ]
RASHI
גמ' אמר רב יהודה הא דאמר ר"א אבל לא ישקה את השדה כולה אבל אם היתה שדה מטוננת לחה ויבשה מותר להשקותה אע"ג דהוה שדה בית הבעל דכיון דהויא לחה עד השתא אי לא משקה לה הוי פסידא יתירא:
וְאִם הָיְתָה שָׂדֶה מְטוּנֶנֶת – מוּתָּר. וְאֵין מַשְׁקִין שְׂדֵה גָּרִיד בַּמּוֹעֵד. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בָּזֶה וּבָזֶה.
And if the field was moist before the Festival, it is permitted to water it even if the field had not been watered prior to the Festival. And one may not water a dry field
RASHI
שדה גריד יבשה מעולם שאין צריך להשקותה:
בזה ובזה בשדה גריד ובזרעים שלא שתו לפני המועד:
TOSAFOT
ואין משקין שדה גריד פי' בית הבעל לפי שהוא רגיל להיות יבש וגריד בדל"ת וכן פירש בערוך [ובתוס'] הרב ברי"ש כמו חמרא מיגרר גריר (פסחים דף קז:):
וחכמים מתירין בזה ובזה והני תרי פלוגתא דבהך ברייתא היינו כעין פלוגתא במתניתין ות"ק דהכא הוא ר"א בן יעקב:
אֲמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינָהּ, הַאי תַּרְבִּיצָא שָׁרֵי לְתַרְבּוּצֵי בְּחוּלָּא דְּמוֹעֲדָא. שְׂדֵה גָּרִיד מַאי טַעְמָא? דְּאַפְלָא מְשַׁוֵּי לָהּ חָרְפָא; הָכָא נַמִי – אַפְלָא מְשַׁוֵּי לָהּ חָרְפָא.
Ravina said: Learn from here that one is permitted to sprinkle a garden [ tarbitza ]
RASHI
תרביצא גינה:
שרי לתרבוצי לזלף עליה מים אע"ג דליכא פסידא לתרבוצי להשקות לשון אין מכבדין ואין מרביצין היינו השקאה פורתא כדי שיצאו הירקות וכדמפרש באידך ברייתא לקמיה ומשקין היינו השקאה גמורה של בית השלחין:
אפלא לשוויי חרפא דליכא פסידא ואפ"ה שרי להשקותה כך ולהשביחה ה"נ בגינה מרביצין:
TOSAFOT
שרי לתרבוצי וקשה הא קיימא לן משנת ר"א קב ונקי ועוד הקשה בתוספות דרבינא גופיה דאמר לעיל (מועד קטן דף ד.) מדלין ירקות כדי לאוכלן אבל לייפותן אסור אלמא הרווחא אסור ותירץ דתרביצא אינה כ"א השקאה פורתא ולפ"ז נראה דה"פ דהאי תרביצא שרי לתרבוצי אפילו לראב"י דכי היכי דשרו רבנן אפלא לשוויי חרפא גם לראב"י יתיר ג"כ השקאה פורתא או שמא סבר כר"א בהשקאה ופליג בהרבצה וי"מ דפלוגתא דשדה גריד לאו היינו פלוגתא דמתני' דמיירי בה ראב"י וחכמים ופליגי באפלא לשוויי חרפא ת"ק חשיב ליה הרווחא ואסור ורבנן סברי דלאו היינו הרווחא דיש אוהב יותר אפלא ויהיו נגמרים יותר ומבושלים בטוב ור"ח פי' אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא פי' שדה . שאין זרוע עדיין שכבר השקוהו קודם מותר להשקותו במועד לזורעו אחר המועד דסבר לה כראב"י דאמר זרעים ששתו לפני המועד וקסבר . תרביצא הוי כמו זרעים ששתו לפני המועד דהיינו שם תרביצא שהרביצוהו קודם המועד ומקשינן עלה שדה גריד אסור משום דאי משקי ליה האידנא יבכיר קודם אבל לא פסיד תרביצא נמי אי משקה האידנא קדים ובכיר ולא פסיד וזה השיטה הולכת דסבירא לן כראב"י. כך פירש ר"ח:
תָּנוּ רַבָּנַן: מַרְבִּיצִין שְׂדֵה לָבָן בַּשְּׁבִיעִית, אֲבָל לֹא בַּמּוֹעֵד.
The Sages taught the following baraita : One may sprinkle water in a field of grain during the Sabbatical Year,
RASHI
שדה לבן בית הבעל:
TOSAFOT
מרביצין שדה לבן בשביעית לגבי שביעית פי' הקונטרס השקאה פורתא ונראה שחזר בו ממה שפירש במשנה משקין בית השלחין במועד ולגבי שביעית שרי אפילו בית הבעל ואני פירשתי במשנה דשביעית נמי לא שרי אלא בבית השלחין כדפי' בקונטרס כאן אבל ק"ל שמא הכא איירי בהשקאה גמורה דפליגי לגבי מועד ראב"י ורבנן ופלוגתייהו הוי בהשקאה מרובה ואדרבה נראה לי דמיירי בהשקאה גמורה אלא לגבי שלחין שצריך השקאה נקט משקין וגבי בית הבעל קרוי הרבצה לכן נראה יותר פי' הקונטרס שבמשנה ולפי' דהכא צ"ל דהשקאה גמורה אסורה בבית הבעל והרבצה מועטת שרי בשביעית ובמועד אסור אפילו הרבצה מועטת לר"א בן יעקב ולרבנן שרי אפ' השקאה גמורה:
וְהָא תַּנְיָא: מַרְבִּיצִין בֵּין בַּמּוֹעֵד בֵּין בַּשְּׁבִיעִית! אָמַר רַב הוּנָא: לָא קַשְׁיָא: הָא – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, הָא – רַבָּנַן.
The Gemara asks: But isn’t it taught in another baraita : One may sprinkle water in a field of grain both on the intermediate days of a Festival and during the Sabbatical Year? Rav Huna said: This is not difficult. This baraita that prohibits sprinkling water in a field of grain on the intermediate days of a Festival is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, who prohibits watering an entire field. That baraita that permits it is in accordance with the more lenient opinion of the Rabbis.
RASHI
הא דקתני אבל לא ישקם במועד היינו ר"א בן יעקב דאמר אבל לא ישקה את כל השדה כולה והא דתני בין במועד בין בשביעית היינו חכמים דמתירין להשקות אפי' כל השדה:
תַּנְיָא אִידָךְ: מַרְבִּיצִין שְׂדֵה לָבָן עֶרֶב שְׁבִיעִית כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ יְרָקוֹת בַּשְּׁבִיעִית. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּרְבִּיצִין שְׂדֵה לָבָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ יְרָקוֹת לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.
It is taught in another baraita : One may sprinkle water in a white field
RASHI
כדי שיצאו בשביעית אבל לא ישקה בשביעית כדי שיצאו בשביעית:
מתני׳ צָדִין אֶת הָאִישׁוּת וְאֶת הָעַכְבָּרִים מִשְּׂדֵה הָאִילָן וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן כְּדַרְכּוֹ, בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִשְּׂדֵה הָאִילָן – כְּדַרְכּוֹ, וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן – שֶׁלֹּא כְּדַרְכּוֹ.
One may trap moles [ ishut ]
RASHI
מתני' צדין האישות בשדה האילן במועד מפני שמפסידין בו:
כדרכו שאין צריך לשנות בצידה:
ובשביעית אע"ג דמתקן השדה:
בשדה האילן צד כדרכו מפני שהפסד מרובה הוא:
ובשדה לבן שלא כדרכו ואינו יכול לצוד כדרכו בשדה לבן משום דלא מפסיד כולי האי בשדה לבן:
TOSAFOT
צדין את האישות במועד ובשביעי' תימה מאי קמ"ל בשביעית והלא אין זו עבודת קרקע ורבי יהודה מאי טעמא דאסר כדרכו וי"ל דודאי צריך למיסקל אבנים מתוך שדהו כשמפנה האישות ותנן פ"ג דשביעית המסקל שדהו נוטל העליונות ומניח התחתונות הנוגעות בארץ וכן גרגיר של צרורות וכו' אישות מפורש בירושלמי חולדה:
וּמְקָרִין אֶת הַפִּירְצָה בַּמּוֹעֵד, וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ.
And one may seal a breach in the wall of his garden on the intermediate days of a Festival, and during the Sabbatical Year one may even build a wall in his usual manner, as this is not considered an agricultural labor. Consequently, despite the fact that this benefits the garden by offering it protection, it is not prohibited during the Sabbatical Year.
RASHI
ומקרין את הפירצה שאם נפלה מקצתה חוזר ומתקנה במועד:
ובשביעית בונה כדרכו מתחילה אע"ג דמיחזי דעביד נטירותא לפירי:
גמ׳ מַאי אִישׁוּת? אָמַר רַב יְהוּדָה: בְּרִיָּה שֶׁאֵין לָהּ עֵינַיִם. אָמַר רָבָא בַּר יִשְׁמָעֵאל, וְאִיתֵימָא רַב יֵימַר בַּר שֶׁלַמְיָא: מַאי קְרָא? ״כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ״.
The Gemara asks: What is meant by the term ishut ? Rav Yehuda said: An ishut is a creature that has no eyes, a rodent that digs holes in the ground and can cause damage to roots and vegetables. Rava bar Yishmael said, and some say that it was Rav Yeimar bar Shelamya who said: What is the verse that indicates the identity of the ishut ? “As a snail that melts and disappears; like the fall of a young mole [ eshet ] that has not seen the sun” (Psalms 58:9). It is understood that this creature has not seen the sun because it does not have eyes.
RASHI
גמ' בריה שאין לה עינים וחופר בקרקע:
מאי קרא דאישות בריה שאין לה עינים:
דכתיב כמו שבלול תמס יהלך שבלול שקורין לימצו"ן תמס יהלך. כלומר כשיוצא חוץ מנרתיקו רירות נופלות ממנו עד שהוא נימוח ומת תמס כמו ונמס:
נפל אשת בל חזו שמש כלומר כך אישות נופלות פתאום לארץ ומתים דלא חזו:
תָּנוּ רַבָּנַן: צָדִין אֶת הָאִישׁוּת וְאֶת הָעַכְבָּרִים מִשְּׂדֵה הַלָּבָן וּמִשְּׂדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ, וּמַחְרִיבִין חוֹרֵי נְמָלִים. כֵּיצַד מַחֲרִיבִין? רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מֵבִיא עָפָר מֵחוֹר זֶה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ חוֹר זֶה, וְהֵן חוֹנְקִין זֶה אֶת זֶה.
The Gemara expands upon the halakha recorded in the mishna. The Sages taught the following baraita : One may trap moles and mice in a field of grain and in an orchard in his usual manner, and one may destroy ant holes so that the ants will cause no damage. How does one destroy ant holes? Rabban Shimon ben Gamliel says: One brings soil from this ant hole and places it in that ant hole, and since the ants from the two nests are not familiar with each other, they strangle each other.
RASHI
וחונקין זו את זו מפני שמריחין את העפר ואין מכירין באותו עפר:
אָמַר רַב יֵימַר בַּר שֶׁלַמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבַּיֵי: וְהוּא דְּקָאֵי בִּתְרֵי עֶבְרֵי נַהֲרָא, וְהוּא דְּלֵיכָּא גִּשְׁרָא, וְהוּא דְּלֵיכָּא גַּמְלָא, וְהוּא דְּלֵיכָּא מִצְרָא.
Rav Yeimar bar Shelamya said in the name of Abaye: And this advice works only in certain circumstances: When the ant holes are located on two opposite sides of a river, when there is no bridge connecting the two sides, when there is not even a plank bridge over the water, and when there is not even a rope stretched taut across the river. If there is any connection whatsoever between the two sides of the river, the ants from the two nests are likely to recognize each other and not fight.
RASHI
והוא דקאי בתרי עברי נהרא דכיון דאיכא הפסק מים בין הני תרתי חורי נמלים אין מכירים הני בעפר דהני:
גישרא גשר:
גמלא שאין לו גשר אלא מנסר אחד:
ומצרא עדיין קטן מגמלא אין יכול להלך עליו אלא כשקושרים חבל אחד משני עברי הנהר בשתי יתידות ואוחזין בו והולכין על אותו גשר צר אבל אי איכא חד מהן מכירין הני בחורי דהני: