Back
Me'ilah
Daf 17aיֵלֵךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁהוּא מְלוּמָּד בְּנִסִּים. וְאַחֲרָיו מִי יֵלֵךְ? רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי.
Let Rabbi Shimon ben Yoḥai go to Rome, as he is accustomed to experiencing miracles. And who shall go after him, i.e., with him? Rabbi Elazar bar Rabbi Yosei.
אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסֵי: וְאִילּוּ הָיָה אַבָּא חֲלַפְתָּא קַיָּים, יְכוֹלִין אַתֶּם לוֹמַר לוֹ ״תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה״? אָמַר לָהֶם ר׳ שִׁמְעוֹן: אִילּוּ הָיָה יוֹחַאי אַבָּא קַיָּים, יְכוֹלִין אַתֶּם לוֹמַר לוֹ ״תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה״?
When Rabbi Yosei, Rabbi Elazar’s father, heard this suggestion, he said to the Sages: But if Abba Ḥalafta,
אֲמַר לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי: אֲנָא אָזְלִין, דִּלְמָא עָנֵישׁ לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּקָא מִסְתְּפֵינָא. קַבֵּיל עֲלֵיהּ דְּלָא לִיעַנְשֵׁיהּ, אֲפִילּוּ הָכִי עַנְשֵׁיהּ.
Upon hearing this, Rabbi Yosei said to the Sages: If so, I will go in place of my son. I do not want him to go with Rabbi Shimon ben Yoḥai, as this is what I fear: My son Elazar is young and quick to answer, and I am concerned lest Rabbi Shimon, who is hot-tempered, will become angry with him and punish him. Rabbi Shimon accepted upon himself
כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם: מִנַּיִן לְדַם הַשֶּׁרֶץ שֶׁהוּא טָמֵא? עִקֵּם פִּיו רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי, וְאָמַר: ״וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא״. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: מֵעֲקִימַת שְׂפָתֶיךָ אַתָּה נִיכָּר שֶׁתַּלְמִיד חָכָם אַתָּה, אַל יַחֲזוֹר הַבֵּן אֵצֶל אָבִיו.
Why did Rabbi Shimon end up punishing Rabbi Elazar? When they were walking on the road, this following question was asked before them: From where is it derived with regard to blood of a creeping animal that it is impure? Rabbi Elazar bar Rabbi Yosei twisted his mouth
RASHI
שהוא מלומד בנסים שנעשו לו נסים במערה כדגרסינן בפרק במה מדליקין (שבת דף לג:):
יָצָא לִקְרָאתוֹ בֶּן תְּמַלְיוֹן: רְצוֹנְכֶם אָבוֹא עִמָּכֶם? בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: מַה שִּׁפְחָה שֶׁל בֵּית אַבָּא – נִזְדַּמֵּן לָהּ מַלְאָךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וַאֲנִי לֹא פַּעַם אַחַת? יָבֹא הַנֵּס מִכָּל מָקוֹם.
The Gemara continues the story: As they were journeying, a demon named ben Temalyon emerged to greet them. He said to them: Do you wish that I will join you and come with you in order to help nullify this decree? When he saw that a demon was coming to help save the Jewish people, Rabbi Shimon cried and said: What, even for a maidservant of my father’s home, Hagar the Egyptian, who was Abraham’s handmaid, an angel was made available to appear to her three times to help her. Each of the three mentions of “and the angel of the Lord said unto her” (Genesis 16:9–11) in the story of Hagar is understood as a reference to a different angel. But I apparently do not deserve assistance from an angel even one time, but only help from a demon. In any case, let the miracle come and save the Jewish people, even if only through a demon.
RASHI
אילו היה אבא חלפתא אביו של ר' יוסי:
יכולין אתם לומר תן בנך להריגה בתמיה כך אין אתם יכולין לומר לי שאתן בני להריגה:
קָדֵים הוּא, עַל בִּבְרַתֵּיהּ דְּקֵיסָר. כִּי מְטָא הָתָם, אֲמַר: בֶּן תְּמַלְיוֹן, צֵא! בֶּן תְּמַלְיוֹן, צֵא! וְכֵיוָן דְּקָרוּ לֵיהּ – נְפַק אֲזַל. אֲמַר לְהוֹן: שְׁאִילוּ כָּל מָה דְּאִית לְכוֹן לְמִישְׁאַל. וְעָיְילִינְהוּ לִגְנָזֵיהּ, לִשְׁקוֹל כָּל דְּבָעוּ. אַשְׁכַּחוּ הַהוּא אִיגְרָא, שְׁקַלוּהָ וּקְרָעוּהָ.
The demon ben Temalyon went before them and ascended into the emperor’s daughter and possessed her. When Rabbi Shimon ben Yoḥai arrived there, the emperor’s palace, he said: Ben Temalyon, emerge! Ben Temalyon, emerge! And once Rabbi Shimon called to him, ben Temalyon emerged and left the emperor’s daughter, and she was cured. When the emperor saw that Rabbi Shimon had cured his daughter, he said to them: Ask from me any reward that you want to ask. And he took them up to his treasury to take whatever they wanted. They found that letter there that contained the decrees against the Jewish people, and they took it and tore it up, and thereby nullified the decrees.
RASHI
אמר להו ר' יוסי מסתפינא דלמא עניש ליה ר' שמעון בן יוחאי לבני ובדבר זה אני מתיירא יותר מפחד האויבים שמתיירא אני שמא יכעוס עליו בשביל שום דבר ויענישנו:
קיבל עליו רבי שמעון בן יוחאי דלא עניש ליה ואף על פי כן ענשיה כדאמרינן לקמן דאמר ליה אל יחזור הבן כו':
וְהַיְינוּ דַּאֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי: אֲנִי רְאִיתִיהָ בָּעִיר רוֹמִי, וְהָווּ עָלֶיהָ כַּמָּה טִיפֵּי דָמִים.
The Gemara adds: And this is the background for that which Rabbi Elazar bar Rabbi Yosei said ( Yoma 57a): I saw the Curtain of the Sanctuary in the city of Rome, and on the Curtain were several drops of blood from the bull and the goat of Yom Kippur. When the emperor took them into his treasury Rabbi Elazar saw the Temple vessels that the Romans had captured when they conquered Jerusalem, including the Curtain.
RASHI
עיקם פיו ר' אלעזר בר רבי יוסי שלא אמר קול רם כמנהגו אלא עיקם פיו מכמות שהיה רגיל לדבר ואמר בלחישה שלא ירגיש רבי שמעון בן יוחאי שיהא כמורה הלכה לפניו ואף על פי כן הרגיש בו רבי שמעון בן יוחאי ואמר לו מעקימת שפתיך אתה ניכר ראיתי שהשבת תשובה וניכר שחכם אתה שידעת להשיב אבל הואיל והורית לפני אל יחזור כו' דענשו ואידך מפרש באגדתא היכי הוה עובדא דנטה נפשו למות עד שנזכר רבי שמעון בן יוחאי שאמר לאביו שיהא מחזירו לשלום ובקש עליו רחמים והיאך נתרפא מפרש התם:
מתני׳ הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר – אֵין מִצְטָרְפִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת. הַשֶּׁרֶץ וְהַנְּבֵלָה, וְכֵן הַנְּבֵלָה וּבְשַׂר הַמֵּת – אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא, אֲפִילּוּ בַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן.
Sacrificial meat that is piggul and sacrificial meat that is notar
RASHI
בן תמליון שד שקורין נוטיו"ן:
שפחה של [בית] אבא הגר נזדמנו לה שלשה מלאכים דשלש פעמים כתיב מלאך בפרשה (בראשית טז):
גמ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְטוּמְאַת הַיָּדַיִם דְּמִדְּרַבָּנַן הִיא, אֲבָל לְעִנְיַן אֲכִילָה – מִצְטָרְפִין, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר ״לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא״ – כָּל שֶׁבַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל, בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לֹא תַּעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ.
Rav Yehuda says that Shmuel says: The mishna taught that piggul and notar do not join together only with regard to the ritual impurity of the hands
RASHI
עאל בברתיה דקיסר ונשתגעה והיתה צועקת ואומרת הביאו לי את ר' שמעון בן יוחאי בכל שעה ואידך כולה מפרש התם:
אשכח ההיא איגרתא דכתיבי בה הלין גזירות דאמרן לעיל:
מתני׳ הָאוֹכֶל שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה וְשֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא בַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. כָּל הָאוֹכָלִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, לִפְסוֹל הַגְּוִיָּיה – כְּבַחֲצִי פְרַס,
The food that became ritually impure through contact with a primary source of ritual impurity,
RASHI
אני ראיתיה בעיר [רומי] בפרוכת קמיירי שראה אותה בבית הקיסר והיו עליה כמה טיפי דמים מפר ושעיר של יום הכפורים שהוזה עליה (ולא היה) כמצליף שלא היו הטיפין זו בצד זו:
כְּבִמְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת – לָעֵירוּב, וְכַבֵּיצָה – לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין, וְכַגְּרוֹגֶרֶת – לְהוֹצָאַת שַׁבָּת, וְכַכּוֹתֶבֶת – בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. כָּל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין זוֹ עִם זוֹ, לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּיה – בָּרְבִיעִית, וְכִמְלֹא לוּגְמָא – בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.
Likewise, all foods join together to constitute the requisite measure of food sufficient for two meals, to establish a joining of Shabbat boundaries;
RASHI
מתני' אפילו בקל שבשניהן כלומר דפחות מכעדשה דשרץ אינו מצטרף להשלים לכזית נבלה דהוא קל וכ"ש דנבילה אינה מצטרפת לפחות מכעדשה דשרץ דהיינו שיעור חמור וכן חצי זית של מת אינו מצטרף לחצי זית של נבלה אפילו לטמא טומאת ערב:
גמ׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַה טַּעַם? שֶׁאֶפְשָׁר לַשֵּׁנִי שֶׁיַּעֲשֶׂה רִאשׁוֹן. וּמִי קָא עָבֵיד שֵׁנִי רִאשׁוֹן? הָא לָא אֶפְשָׁר!
It is taught in a baraita that Rabbi Shimon says: What is the reason that food with first-degree ritual impurity joins together with food that has second-degree ritual impurity? The reason is that it is possible for the food with second- degree impurity to render another food impure with first- degree impurity. The Gemara asks: But can a food with second- degree impurity render another food impure with first- degree impurity? That is not possible. If food impure with second-degree impurity touches other food, it renders that food impure with third-degree impurity, not first-degree impurity.
RASHI
גמ' לא שנו דפיגול ונותר אינן מצטרפין (לחצי זית) אלא לטומאת ידים דמדרבנן היא כדאמרינן במסכת פסחים (דף קכ:) שגזרו בנותר ופגול שיהו מטמאין את הידים משום חשדי כהונה או משום עצלי כהונה וכיון דגזרה דרבנן היא אינן מצטרפין לטומאת ידים דלא עבדינן תקנתא לתקנתא דכיון דמדרבנן היא הא גזרה דפיגול ונותר אי אמרת דמצטרפין הויא גזרה לגזרה:
אבל לענין אכילה דפיגול ונותר מצטרפין דאי איכא פחות מכזית פיגול ונותר משלימו לכזית ואכלו חייבין עליו משום פיגול וכן אי הוי רוב דנותר ופיגול משלימו לכזית ואכלו חייב עליו משום נותר ואמר לו רבי דאי הוי חצי זית מזה וחצי זית מזה מצטרפין זה עם זה לחייב עליו משום נותר ומשום פיגול:
כי קדש הם משמע דשניהן מצטרפין לאכילה ומלא יאכל נפקא דכל שבקדש פסול כגון נותר ופגול בא הכתוב וכו':
אֲמַר רָבָא: הָכִי קָאָמַר, מִי גָּרַם לַשֵּׁנִי? לָאו רִאשׁוֹן? רַב אַשִׁי אֲמַר: רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לְגַבֵּי שְׁלִישִׁי – בְּנֵי חֲדָא בִּיקְתָא אִינּוּן.
Rava said that this is what Rabbi Shimon is saying: What caused that food to become impure with second- degree impurity? Is it not that it was touched by food with first- degree impurity? Since they share a common source, they join together. Rav Ashi similarly said: Food impure with first- degree impurity and food impure with second- degree impurity, with regard to food impure with third- degree impurity, are considered like members of one house, i.e., they both lead to third-degree impurity, either directly or indirectly, and for this reason they join together.
RASHI
מתני' האוכל שנטמא באב הטומאה דהוא ולד ראשון והאוכל שנטמא בולד הטומאה דהוא שני מצטרפין זה עם זה לטמא בקל שבשניהן דהיינו שני ומצטרפין יחד לעשות שלישי כדרך שהשני עושה דהוא קל שבשניהן אבל לא מצטרפין להכי שיעשו שני כמו ראשון שעושה שני דא"כ היינו חמור שבשניהן: