Back
Makkot
Daf 22aוְאָמְדוּ שֶׁאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל אַרְבָּעִים – פָּטוּר. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּמִשֶּׁלָּקָה אָמְדוּ שֶׁיָּכוֹל הוּא לְקַבֵּל אַרְבָּעִים – פָּטוּר.
and then they assessed him again and concluded that he cannot receive forty lashes and survive, he is exempt
RASHI
ואמדו שאין יכול לקבל פטור דכיון דנתבזה בבית דין ולקה קצת סגי ליה בהכי אבל לא לקה אלא אמדוהו לארבעים וחזרו ואמדו שאין יכול לקבל כולם לא מיפטר דאין רשאין לגרוע האומד אלא לוקה אחר זמן והכי נמי אם אמדוהו לשמונה עשר ומשלקה חזרו ואמדו שיכול עדיין לקבל ארבעים פטור משום דלקה אבל לא לקה רשאין להוסיף על אומד ראשון:
גמ׳ מַאי טַעֲמָא? אִי כְּתִיב ״אַרְבָּעִים בְּמִסְפָּר״ הֲוָה אָמִינָא: אַרְבָּעִים בְּמִנְיָינָא, הָשְׁתָּא דִּכְתִיב ״בְּמִסְפָּר אַרְבָּעִים״ – מִנְיָן שֶׁהוּא סוֹכֵם אֶת הָאַרְבָּעִים. אֲמַר רָבָא: כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי שְׁאָר אֱינָשֵׁי, דְּקָיְימִי מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה וְלָא קָיְימִי מִקַּמֵּי גַּבְרָא רַבָּה, דְּאִילּוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה כְּתִיב אַרְבָּעִים – וַאֲתוּ רַבָּנַן בָּצְרוּ חֲדָא.
The Gemara begins with a discussion of the number of lashes. What is the reason that the Rabbis said that he receives forty lashes less one? If it had been written: Forty by number, I would say that it means forty as a precise sum; now that it is written: “By number, forty,” the reference is to a sum that approaches forty. Likewise, Rava said: How foolish are the rest of the people who stand before a Torah scroll that passes before them, and yet they do not stand before a great man, when a Sage passes before them; as in a Torah scroll, forty is written and the Sages came and subtracted one, establishing the number of lashes as thirty-nine. Apparently, the authority of the Sages is so great that they are able to amend an explicit Torah verse.
RASHI
גמ' כמה טפשאי שאר אינשי כמה שוטים הללו רוב בני אדם: ורמינהו אמדוהו לקבל ארבעים וחזרו ואמדו שאין יכול פוטרין אותו. אע"ג דלא לקה אלמא דלא שני בין לקה ללא לקה וה"נ בין שאמדוהו לארבעים בין שאמדוהו לשמונה עשרה לא עבדינן ליה אלא אומד ראשון וקשה בין מרישא ובין מסיפא:
״רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַרְבָּעִים שְׁלֵימוֹת״ וכו׳. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה – דִּכְתִיב ״מָה הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה בֵּין יָדֶיךָ וְאָמַר אֲשֶׁר הֻכֵּתִי בֵּית מְאַהֲבָי״. וְרַבָּנַן: הַהוּא בְּתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הוּא דִּכְתִיב.
The mishna teaches: Rabbi Yehuda says: He is flogged with a full forty lashes, with the additional lash administered between his shoulders. Rabbi Yitzḥak says: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda? It is as it is written: “And one shall say to him: What are these wounds between your arms? Then he shall answer: Those with which I was wounded in the house of my friends” (Zechariah 13:6).
״אֵין אוֹמְדִין אֶלָּא בְּמַכּוֹת הָרְאוּיוֹת״ וכו׳. לָקָה – אִין, לֹא לָקָה – לָא.
The mishna teaches: One assesses the number of lashes that the one being punished is capable of withstanding only with a number of lashes fit to be divided into three equal groups. If doctors assessed concerning him that he is able to receive forty lashes and survive, and he is then flogged some of those forty lashes, and they then assessed him again and concluded that he cannot receive forty lashes and survive, he is exempt from any additional lashes. If the doctors initially assessed concerning him that he is able to receive only eighteen lashes, and once he was flogged with eighteen lashes they assessed that he is able to receive forty, he is exempt from receiving further lashes. The Gemara infers: If he was flogged in practice, yes, he is exempt; if he was not flogged, no, he is not exempt from the rest of the forty lashes.
וּרְמִינְהוּ: אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל אַרְבָּעִים, וְחָזְרוּ וְאָמְדוּ שֶׁאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל אַרְבָּעִים – פָּטוּר. אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְחָזְרוּ וַאֲמָדוּהוּ שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל אַרְבָּעִים – פָּטוּר!
And the Gemara raises a contradiction from a baraita : If doctors assessed concerning him that he is able to receive forty lashes and survive, and they then assessed him again and concluded that he cannot receive forty lashes and survive, he is exempt. If the doctors initially assessed concerning him that he is able to receive only eighteen lashes, and they then assessed that he is able to receive forty, he is exempt. Apparently, even if he did not receive any lashes, if the assessment changes, it is as though he was flogged.
אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא קַשְׁיָא, הָא – דַּאֲמָדוּהוּ לְיוֹמֵי, הָא – דַּאֲמָדוּהוּ לְמָחָר וּלְיוֹמָא אוֹחֲרָא.
Rav Sheshet said: This is not difficult, as this case in the mishna is one where doctors assessed his fitness to receive lashes for that day,
RASHI
הא דאמדוהו ליומי' מתניתין באמדוהו ליומיה לקבל מ' או שמונה עשרה והלכך כי חזרו ואמדו בו ביום שאין יכול לקבל או יכול איגלאי מילתא דאומד שלהם לא היה כלום כיון דבו ביום סתרו כל מה שאמדו שהרי זה לא נשתנה ולא הכחיש בשהות מועט כזה ויש לומר דהם טעו באומד הלכך כי אמדו תחלה לארבעים וחזרו ואמדו בו ביום שאין יכול לקבל אם לקה מקצתן פוטרין אותו שהרי נתבזה ואם לא לקה הרי הוא כמי שלא אמדוהו כלל ועכשיו הוא דמעיינו בדיניה ואמרו אין יכול וממתינין לו עד שיבריא ויהיו אומדין אותו אומד הראוי לו וכן אמדו תחלה לי"ח ובו ביום חזרו ואמדו שיכול לקבל ארבעים איגלאי מילתא דטעו באומד ראשון ואינו כלום והלכך אם לקה כבר כל השמונה עשרה פוטרין אותו דכיון דיצא מב"ד כבר בזיון ב"ד הוא להחזירו אבל לא לקה רשאין להוסיף על אומד ראשון דאינו כלום:
וברייתא בדאמדוהו למחר או ליומא אוחרא ליום אחר דההוא ודאי אומד גמור הוא שיפה עיינו שהיה יכול זה לקבל עד אותו יום כך וכך מכות אלא נשתנה והכחיש הלכך כי אמדוהו לארבעים עד יום פלוני וכשהגיע יום פלוני אמדו שאין יכול לקבל כולם אומד ראשון אומד גמור היה והואיל ונשתנה ונתקלקל שאין יכול לקבל פטור אע"פ שלא לקה שהרי נתבזה באותו אומד וכי אמדוהו נמי לשמונה עשרה עד יום פלוני וכשהגיע יום פלוני אמדו שיכול לקבל ארבעים אין לוקה אלא אומד ראשון דאומד גמור היה כך נראה לרבי. לישנא אחרינא מתני' דאמדוהו ליומיה לקבל ארבעים והלכך אין פוטרין אותו אלא אם כן לקה דודאי יהא בו כח לקבל קצת מן המכות אמדוהו לקבל ליום או ליומים ודאי אין בו כח ואם חזרו בהם פטור מיד וכן קיבל ר' מח"ע ולא נהירא דמשום דאמדוהו ליומיה אמאי ברירא לן שיהא בו כח לקבל קצת מן המכות הם אומדין שאין יכול ואנן אמרינן לילקי ולימות ועוד דאם לקה אמרינן במתניתין ולא דמלקינן ליה לכתחלה. מ"ר:
TOSAFOT
הא דאמדוהו ליומי בו ביום שאמדוהו לקבל חזרו ואמדוהו שלא יוכל אז אמרה מתני' דלוקה דאי לא לקי אזלינן בתר אומד הראשון ונמתין לו עד שיבריא וילקה כמו שאמדוהו אבל אם אמדוהו אומד שני למחר שמא הכחיש אחר הראשון ואזלינן בתר האחרון ופטור שהרי אמדוהו שאין יכול ללקות כלל וכן מדינא סיפא אמדוהו מתחלה לקבל י"ח ובו ביום אמדוהו לקבל כולם אזלינן בתר השני ולוקה אם לא לקה כבר כל הי"ח וברייתא באמדוהו ביום אחרון אבל אומד ראשון היה טעות ואזלינן בתר בתרא:
מתני׳ עָבַר עֲבֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי לָאוִין, אֲמָדוּהוּ אוֹמֶד אֶחָד – לוֹקֶה וּפָטוּר, וְאִם לָאו – לוֹקֶה וּמִתְרַפֵּא, וְחוֹזֵר וְלוֹקֶה.
If one performed a transgression that involves two prohibitions,
RASHI
מתני' עבירה שיש בה שני לאוין כגון חורש בשור וחמור וכלאים בכרם:
ואם לאו דלא אמדוהו אומד אחד אלא ללאו אחד אמדוהו תחלה לוקה ומתרפא:
גמ׳ וְהָתַנְיָא: אֵין אוֹמְדִין אוֹמֶד אֶחָד לִשְׁנֵי לָאוִין!
The case in the mishna is one where there is one assessment performed for two sets of lashes. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita : One does not perform one assessment for two prohibitions?
אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא קַשְׁיָא, הָא – דַּאֲמָדוּהוּ לְאַרְבָּעִים וַחֲדָא, הָא – דַּאֲמָדוּהוּ לְאַרְבָּעִים וְתַרְתֵּי.
Rav Sheshet said: This is not difficult; this ruling in the baraita that one does not perform a single assessment for two prohibitions is in a case where doctors assessed concerning him that he is able to receive forty-one lashes, two lashes beyond a full set. Since those two additional lashes are not divisible by three, which is a requirement based on the previous mishna, he receives only thirty-nine lashes. That constitutes just one set of lashes. He remains liable to receive another set of lashes after he recovers, requiring another assessment and another set of lashes. That ruling in the mishna that one performs a single assessment for two prohibitions is in a case where doctors assessed concerning him that he is able to receive forty-two lashes. In that case, it is possible to ascribe thirty-nine lashes to one prohibition and three additional lashes to the second prohibition. That is tantamount to two separate assessments, although in practice only one assessment was performed.
RASHI
גמ' אמדוהו לארבעים וחדא כל מה שאומדין עליו עד שלשים ותשע חשבינן משום חד לאו דכך הוא דינו למלקות ארבעים חסר אחת על לאו אחד ואם מוסיפין עליו אפילו שלש מכות דהוה להו ארבעים ותרתי חשובין אותן שלש אומד ללאו האחר ואם לא הוסיפו אלא שתים מכות דהוו להו ארבעים וחדא לוקה שלשים ותשע משום לאו אחד ומתרפא וחוזר ולוקה דמכות שאינן ראויות להשתלש לא מלקינן ליה:
מתני׳ כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ? כּוֹפֶה שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד הֵילָךְ וְהֵילָךְ, וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו, אִם נִקְרְעוּ – נִקְרְעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ – נִפְרְמוּ, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ. וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאַחֲרָיו. חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלָיו, וּרְצוּעָה בְּיָדוֹ שֶׁל עֵגֶל, כְּפוּלָה אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת שֶׁל חֲמוֹר עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ. יָדָהּ טֶפַח וְרָחְבָּה טֶפַח, וְרֹאשָׁהּ מַגַּעַת עַל פִּי כְרֵיסוֹ.
How do they flog him?
RASHI
מתני' על העמוד עץ אחד נעוץ בקרקע וגבוה כנגד שתי אמות או אמה וחצי והוא כפוף ומוטה על אותו העמוד כאדם הנסמך על בריח דלת ותולה ידיו למטה וכופתין לו ידיו בצידי העמוד:
חזן שמש הקהל. ולא שמעתי בו שום משמעות:
נפרמו דשקושרר"א בלע"ז קריעה של תפירה:
מאחריו של נידון:
כפולה אחת לשתים ועוד רצועה אחרת כפולה לשתים היינו שתים רצועות שהן ארבע ואותן השתי רצועות עולות ויורדות בה כלומר אותן שתי רצועות היו תלויות באמצע הרצועה ושל חמור לקיים בהן יבא מי שמכיר אבוס בעליו כו':
ידה טפח מקל שתלויה בה ארכה טפח ורצועה עצמה רחבה טפח ומגעת עד פי כריסו שמשער כך שכשהוא מכה כלה ראשה של רצועה בפי כריסו בתחלת כריסו שהמכה עומד בצד המוכה ומכה אותו ברוחב גבו הלכך אורך הרצועה ברוחב כל גבו עד מקום שמתחיל שם הכרס ואף ע"ג דאמרן לעיל האבן נתונה לה לאחוריו אעפ"כ היה הוא משלחף עצמו לצד צדו והיה מכה ברחבו:
וּמַכֶּה אוֹתוֹ שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מִלְּאַחֲרָיו. וְאֵינוֹ מַכֶּה אוֹתוֹ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב, אֶלָּא מוּטֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט״.
And the attendant flogs him with one-third of the lashes from the front of him,
RASHI
שליש מלפניו על הבטן ושתי ידות מאחוריו בגמרא מפרש טעמא:
וְהַמַּכֶּה מַכֶּה בְּיָדוֹ אַחַת בְּכָל כֹּחוֹ, וְהַקּוֹרֵא קוֹרֵא: ״אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת״ וגו׳ ״וְהִפְלָא ה׳ אֶת מַכֹּתְךָ וְאֶת מַכּוֹת״ וגו׳, וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת״ וגו׳, וְחוֹתֵם: ״וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן״ וגו׳, וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא.
And the attendant flogging the one receiving lashes flogs [ makeh ] him with one hand
RASHI
והקורא קורא אם לא תשמור הא מיפשט פשיטא לן דבעי קריאה כדאמרן [כריתות] (דף יא.) בקורת תהיה בקרייה תהא דלהכי קתני הכא והקורא:
וְאִם מֵת תַּחַת יָדוֹ – פָּטוּר. הוֹסִיף לוֹ עוֹד רְצוּעָה אַחַת וּמֵת – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. נִתְקַלְקֵל, בֵּין בְּרֵיעִי בֵּין בְּמַיִם – פָּטוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאִישׁ בְּרֵיעִי, וְהָאִשָּׁה בְּמַיִם.
If the one being flogged dies at the hand of the attendant,
RASHI
אם מת תחת ידו פטור דשליח ב"ד הוא ואמרן לעיל (מכות דף ח.) יצא האב המכה את בנו ושליח ב"ד:
הוסיף לו רצועה על האומד ומת ה"ז גולה על ידו ולא דמי להכהו עשרה בני אדם בעשר מקלות דאמרינן בהנשרפין (סנהדרין דף עח.) כולן פטורין דההיא אוקימנא לה בגוסס בידי אדם: נתקלקל כו' פטור דכתיב ונקלה והרי נקלה:
נתקלקל כו' פטור דכתיב ונקלה והרי נקלה: