Back
Ketubot
Daf 93bהַשָּׂכָר לָאֶמְצַע.
the earnings are divided equally.
RASHI
השכר לאמצע חולקין בשוה:
אֲמַר רַבָּה: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל בְּשׁוֹר לַחֲרִישָׁה וְעוֹמֵד לַחֲרִישָׁה, אֲבָל בְּשׁוֹר לַחֲרִישָׁה וְעוֹמֵד לִטְבִיחָה – זֶה נוֹטֵל לְפִי מְעוֹתָיו, וְזֶה נוֹטֵל לְפִי מְעוֹתָיו. וְרַב הַמְנוּנָא אָמַר: אֲפִילּוּ שׁוֹר לַחֲרִישָׁה וְעוֹמֵד לִטְבִיחָה – הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע.
Rabba said: Shmuel’s statement stands to reason in a case where they bought an ox for plowing and it was used for plowing, and now they wish to divide the earnings from the work of the ox. Since each part of the ox is necessary in order to plow, each partner’s contribution is equally necessary. However, in a case where they purchased an ox for plowing, but it was used for slaughter and they wish to divide their income from the sale of the meat, this partner takes his portion according to his monetary investment and that partner takes his portion according to his monetary investment. And Rav Hamnuna said: Even in a case where they purchased an ox for plowing and used it for slaughter,
RASHI
שור לחרישה שלקחו בהן שור לחרוש וחורשין בו ואין חלקו של זה מועיל בלא חלקו של זה כלום הלכך חולקין בשוה אבל שור לחרישה והשביח בבשר ושחטוהו:
זה נוטל לפי מעותיו כו' שהרי מתחלק לאבריו והא דנקט ראשית מקחן לחרישה רבותא אשמועינן דאע"ג דמעיקרא אדעתא דלמיפלג בשוה נחות לשותפות השתא דשבח בבשר ושחטוהו והוא מתחלק לאבריו יטול איש לפי מעותיו:
מֵיתִיבֵי: שְׁנַיִם שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס, זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם – הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע. מַאי לָאו – בְּשׁוֹר לַחֲרִישָׁה וְעוֹמֵד לִטְבִיחָה, וּתְיוּבְתָּא דְּרַבָּה! לָא, בְּשׁוֹר לַחֲרִישָׁה וְעוֹמֵד לַחֲרִישָׁה.
The Gemara raises an objection to Rabba’s statement from the following Tosefta : In the case of two individuals who deposited money into a purse,
TOSAFOT
מאי לאו בשור לחרישה ועומד לטביחה איירי מכח קושיא אדתני סיפא דייק הכי:
אֲבָל שׁוֹר לַחֲרִישָׁה וְעוֹמֵד לִטְבִיחָה מַאי – זֶה נוֹטֵל לְפִי מְעוֹתָיו, וְזֶה נוֹטֵל לְפִי מְעוֹתָיו? אַדְּתָנֵי סֵיפָא ״לָקַח זֶה בְּשֶׁלּוֹ וְזֶה בְּשֶׁלּוֹ וְנִתְעָרְבוּ – זֶה נוֹטֵל לְפִי מְעוֹתָיו וְזֶה נוֹטֵל לְפִי מְעוֹתָיו״,
The Gemara asks: But in the case of an ox purchased for plowing and used for slaughter, what is the opinion of the Tosefta ; is it that this partner takes his portion according to his monetary investment and that partner takes his portion according to his monetary investment? If so, rather than teaching the latter clause of that same Tosefta , which reads as follows: If this partner purchased oxen with his own funds and that partner also purchased oxen with his own funds, and they became mixed when the two owners entered a joint business venture, this partner takes his portion according to his monetary investment and that partner takes his portion according to his monetary investment, it should teach a different case.
RASHI
לקח זה בשלו שוורים בריאים במאתים:
וזה בשלו שוורים כחושים במנה:
זה נוטל לפי מעותיו דשור כחוש אין עבודתו דומה לשל בריא:
לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידֵיהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: בְּשׁוֹר לַחֲרִישָׁה וְעוֹמֵד לַחֲרִישָׁה, אֲבָל בְּשׁוֹר לַחֲרִישָׁה וְעוֹמֵד לִטְבִיחָה – זֶה נוֹטֵל לְפִי מְעוֹתָיו וְזֶה נוֹטֵל לְפִי מְעוֹתָיו!
The Gemara explains: Let the Tosefta distinguish and teach within the case of the first clause itself, as follows: In what case is this statement said, that the earnings are divided equally? In the case of an ox purchased for plowing and used for plowing, but in the case of an ox purchased for plowing and used for slaughter, this partner takes his portion according to his monetary investment and that partner takes his portion according to his monetary investment. Since the Tosefta did not make that distinction, it appears that it is dealing with both cases.
RASHI
ליפלוג בדידיה אף כשהטילו לכיס מעות ולקחו בהמה אחת יחלוקו ולימא זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו כו':
הָכִי נַמִי קָאָמַר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּשׁוֹר לַחֲרִישָׁה וְעוֹמֵד לַחֲרִישָׁה, אֲבָל בְּשׁוֹר לַחֲרִישָׁה וְעוֹמֵד לִטְבִיחָה – נַעֲשֶׂה כְּמִי שֶׁלָּקַח זֶה בְּשֶׁלּוֹ וְזֶה בְּשֶׁלּוֹ וְנִתְעָרְבוּ, זֶה נוֹטֵל לְפִי מְעוֹתָיו וְזֶה נוֹטֵל לְפִי מְעוֹתָיו.
The Gemara answers: That is indeed what the Tosefta is saying: In what case is this statement said? In the case of an ox purchased for plowing and used for plowing, but in the case of an ox purchased for plowing but used for slaughter, it becomes like a case where this partner purchased oxen with his own funds and that partner purchased oxen with his own funds, and they became mixed when the two owners entered a joint business venture. The halakha in such a case is that this partner takes his portion according to his monetary investment and that partner takes his portion according to his monetary investment.
תְּנַן: וְכֵן שְׁלֹֹשָׁה שֶׁהִטִּילוּ לַכִּיס, פָּחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ – כָּךְ הֵן חוֹלְקִין.
The Gemara presents another proof: We learned in the mishna: Similarly, three individuals who deposited money into a purse, i.e., invested different amounts of money into a joint business venture: If they incurred a loss or earned a profit
מַאי לָאו, פָּחֲתוּ – פָּחֲתוּ מַמָּשׁ, הוֹתִירוּ – הוֹתִירוּ מַמָּשׁ!
What, is it not that when the mishna says: They incurred a loss, it means that they incurred an actual loss, and when it says: They earned a profit, it means that they earned an actual profit, and it says that they divide the assets proportionally and not equally? This poses a difficulty for Shmuel, who is of the opinion that they should divide the assets equally.
RASHI
פחתו פחתו ממש כו' וקתני כך הן חולקין לפי המעות ותיובתא דשמואל:
TOSAFOT
מאי לאו פחתו ממש וקסבר דבשור לחרישה ועומד לטביחה איירי דלטביחה ועומד לטביחה מאי קמ"ל אלא בכי האי גוונא מיירי ותיובתא דרב המנונא:
אֲמַר רַב נַחְמָן אֲמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לָא, הוֹתִירוּ – זוּזֵי חֲדָתֵי, פָּחֲתוּ – אַסְתֵּירָא דְּצוּנִיתָא.
Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: No, when the mishna says they earned a profit, it means that they received new dinars, i.e., coins, in place of the old ones they had started with, and these new coins were of greater value than the original ones. Similarly, when it says that they incurred a loss, it means that they received defective coins useful only for a wound.
RASHI
זוזי חדתי שמטילין זוזים ישנים ונתנו ונשאו בהם עד שנעשו חדשים ויוצאין הם בהוצאה הלכך חולקים לפי המעות דכל חד מאי דיהיב שקיל אבל אם הותירו יותר על החשבון השכר לאמצע:
איסתרי דצוניתא שנפסלה המטבע ואין יוצאת בהוצאה ומי שיש לו מכה בפיסת רגלו מתחת קושר מהם שם דמעליא ליה חלודה דידהו וצורתא דידהו כדאמרינן במסכת שבת (דף סה.) יוצאין בסלע שעל הצינית ומפרש מאי צינית בת ארעא דכיון דישנו בעין נוטל כל אחד כחשבון שהטיל אבל אם פחתו מאה או חמשים זוז זה מפסיד מחצה וזה מחצה שהשכר וההפסד לאמצע:
TOSAFOT
הותירו זוזי חדתי שלדעת כן נשתתפו יחד שאם לא ירויחו אלא חילוף המעות שבשביל ריוח מועט כזה לא יקפידו אלא כל אחד ואחד יקח חשבון מעותיו והאי חדתי לאו לאפוקי עתיקי דבהזהב (ב"מ דף מה:) מוכיח בכמה דוכתי דישנים יוצאין בהוצאה יותר מחדשים אלא לאפוקי אסתירי דצוניתא שהם ישנים יותר מדאי. מ"ר. הא דאמרי' בפ"ק דבבא בתרא (דף יג. ושם) א"ל רב יהודה לרב הונא לדידך דאמרת לית לך דינא דגוד או אגוד בכור ופשוט שהניח להן אביהן עבד ובהמה טמאה כיצד הן עושין א"ל שאני אומר עובד לזה יום אחד ולזה שני ימים ומקשה ר"ת זצ"ל אמאי קשיא ליה מבכור ופשוט ליקשי ליה משניהם פשוטים ואומר ר"ת שניהם פשוטים ניחא ליה שיעבוד לזה יום אחד ולזה יום אחד אבל בבכור ופשוט קשיא ליה שאם יעבוד הפשוט יום אחד והבכור שני ימים הרי הבכור נוטל יותר מפי שנים שאם יש עיר רחוקה ממהלך יום אחד ומשתכרים בה הרבה בסחורה שיש שם סחורה בזול פשוט שאין לו שהות אלא יום אחד לא יוכל לילך שם והבכור שיש לו שהות שני ימים הולך שם ומשתכר כמה וכמה יותר מן הפשוט ור' מפרש דלהכי קשיא ליה בכור ופשוט משום שור לחרישה ועומד לחרישה לכולי עלמא השכר לאמצע משום הכי פריך כיצד יעשו דבזה אין נוטל הבכור פי שנים ומשני עובד לזה יום א' ולזה שני ימים ולא דמי לשור לחרישה ועומד לחרישה דמשום הכי הוי התם השכר לאמצע דמעיקרא אדעתא דהכי נשתתפו אבל גבי בכור דלא שייך האי טעמא כל אחד נוטל לפי חלקו. מ"ר:
מתני׳ מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי אַרְבַּע נָשִׁים וּמֵת – הָרִאשׁוֹנָה קוֹדֶמֶת לַשְּׁנִיָּה, וּשְׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, וּשְׁלִישִׁית לָרְבִיעִית. וְרִאשׁוֹנָה נִשְׁבַּעַת לַשְּׁנִיָּה, וּשְׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, וּשְׁלִישִׁית לָרְבִיעִית, וְהָרְבִיעִית נִפְרַעַת שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה. בֶּן נַנָּס אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהִיא אַחֲרוֹנָה נִשְׂכֶּרֶת? אַף הִיא לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה.
In the case of one who was married to four women and died, the woman he married first precedes the woman he married second
RASHI
מתני' הראשונה נשבעת לשניה אם שניה טוענת הואיל ואת באת ליטול תחלה השבעי לי שלא גבית משל בעלי כלום דלמא לא משתייר לי נכסים כשיעור כתובתי ואף שלישית תאמר כן לשניה ורביעית לשלישית אבל הרביעית נפרעת שלא בשבועה וכגון שהיתומים גדולים וקסבר האי תנא כי אמרו רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ביתומים קטנים אמרו ולא בגדולים:
מתני' הראשונה נשבעת לשניה אם שניה טוענת הואיל ואת באת ליטול תחלה השבעי לי שלא גבית משל בעלי כלום דלמא לא משתייר לי נכסים כשיעור כתובתי ואף שלישית תאמר כן לשניה ורביעית לשלישית אבל הרביעית נפרעת שלא בשבועה וכגון שהיתומים גדולים וקסבר האי תנא כי אמרו רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה ביתומים קטנים אמרו ולא בגדולים:
אף היא לא תפרע כו' ובגמ' מפרש פלוגתייהו במאי:
TOSAFOT
מי שהיה נשוי ד' נשים לא הוה מצי למנקט ב' נשים אע"ג דשייכא בהו שפיר פלוגתא דתנא קמא ובן ננס מ"מ לא הוה שמעינן מיניה שבועה לאחד שבועה למאה אבל השתא שמעי' ליה דהא אין נשבעת ראשונה לשלישית משום שכבר נשבעה לשניה כדמפ' בגמ' מיהו תימה אמאי תנא ארבע בשלש סגי דבשלש נמי שמעי' שבועה לאחד שבועה למאה ואיכא למימר דהוה אמינא דהתם הוא דאין נשבעת ראשונה לשלישית שהיא אחרונה דלא חיישי' כולי האי כיון שכבר נשבעה לשניה ושלישית שמא כבר נתקבלה כתובתה שאין נשבעת לא אחמור בה רבנן כולי האי אבל אם היתה נשבעת אותה שלישית כגון שיש רביעית דהשתא ידעינן שלא נתקבלה כתובתה הוה אמינא דנחמיר טפי ותשבע לה הראשונה להכי תנא ארבע נשים. מ"ר:
הָיוּ יוֹצְאוֹת כּוּלָּן בְּיוֹם אֶחָד – כָּל הַקּוֹדֶמֶת לַחֲבֶרְתָּהּ, אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת – זָכְתָה. וְכָךְ הָיוּ כּוֹתְבִין בִּירוּשָׁלַיִם שָׁעוֹת. הָיוּ כּוּלָּן יוֹצְאוֹת בְּשָׁעָה אַחַת, וְאֵין שָׁם אֶלָּא מָנֶה – חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה.
However, if all of the marriage contracts were issued on the same day,
RASHI
היו כולן יוצאות ביום אחד כלומר יוצאות לפנינו ומלמדות שכולן נכתבו ביום אחד:
כל הקודמת לחברתה שעה אחת בכתובתה:
זכתה אם השעות מפורשות בתוכן כגון באחת כתוב ביום פלוני בשעה שלישית ובשניה בשעה רביעית וכן בכולן:
גמ׳ בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אָמַר שְׁמוּאֵל:
The Gemara asks: With regard to what do the first tanna and ben Nanas disagree? Shmuel said: