Back
Ketubot
Daf 78aתָּא שְׁמַע: דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אָמְרוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הוֹאִיל וְזוֹ אִשְׁתּוֹ וְזוֹ אִשְׁתּוֹ, זוֹ מִכְרָהּ בָּטֵל – אַף זוֹ מִכְרָהּ בָּטֵל! אָמַר לָהֶן: עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בּוֹשִׁים, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִים עָלֵינוּ אֶת הַיְּשָׁנִים?! שְׁמַע מִינָּהּ: דִּיעֲבַד קָאָמַר, שְׁמַע מִינָּהּ.
The Gemara replies: Come and hear an answer to this question, as it is taught in a baraita : Rabbi Yehuda said that they said before Rabban Gamliel: Since this one, when she is fully married, is legally his wife, and that one, when she is merely betrothed, is legally his wife, therefore, just as for this married one her sale is void, so too, for this betrothed one her sale should be void. Rabban Gamliel said to them: With regard to the new property, which she inherited after marriage, we are ashamed of this ruling, while you seek to impose upon us the same ruling even with regard to the old property that she owned beforehand? Learn from this that Rabbi Yehuda stated his question with regard to the halakha of a case brought after the fact, as they claim that the sale should be void. The Gemara concludes: Indeed, learn from this that it is so.
RASHI
איבעיא להו הנך רבנן דאמרו לו:
אלכתחלה פליגי ואמרי אמאי מוכרת לכתחלה לב"ש הואיל וזכה באשה שאירסה לא יזכה בנכסיה אבל אדיעבד מודו כב"ה:
או דלמא אדיעבד נמי פליגי ובעי למימר מכרה בטל:
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא: לֹא כָּךְ הֵשִׁיבָן רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים, אֶלָּא כָּךְ הֵשִׁיבָן: לֹא אִם אֲמַרְתֶּם בִּנְשׂוּאָה – שֶׁכֵּן בַּעְלָהּ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ, תֹּאמֵרוּ בַּאֲרוּסָה שֶׁאֵין בַּעְלָהּ זַכַּאי לֹא בִּמְצִיאָתָהּ וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וְלֹא בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ!
It is taught in a baraita : Rabbi Ḥanina ben Akavya said that Rabban Gamliel did not respond to the Sages in that manner.
RASHI
תא שמע אמר רבי יהודה כו' הואיל וזו אשתו נשואה:
וזו אשתו ארוסה מה נשואה נפלו לה משנשאת מכרה בטל כדקתני במתניתין הבעל מוציא כו':
אף זו שנפלו לה כשהיא ארוסה יהא מכרה בטל ואפי' כשהיא עודה ארוסה:
אמר להם על החדשים שאתם אומרים עליהם מה זו מכרה בטל אנו בושים על מה שאמרנו בטל אלא שאתם אומרים לי עליהם מה זו מכרה בטל כו' ולא גרסינן אמר להם אף זו לא תמכור וכן מצאתי בתוספתא:
שמע מינה מדקאמרי ליה אף זו מכרה בטל שמע מינה דיעבד נמי קשיא להו:
TOSAFOT
לא כך השיב ר"ג לחכמים פירוש על הארוסה ששאלו לא הוצרך להשיבם כדאמרינן דתשובה מעולה ונצחת השיבם על הארוסה:
אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, מָכְרָה לָהּ עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת, נִשֵּׂאת וְאַחַר כָּךְ מָכְרָה – מַהוּ? אָמַר לְהוּ: אַף זוֹ מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַיָּים. אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וְזָכָה בָּאִשָּׁה לֹא יִזְכֶּה בַּנְּכָסִים?! אָמַר לָהֶם: עַל הַחֲדָשִׁים אָנוּ בּוֹשִׁין, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ אֶת הַיְּשָׁנִים?!
The Sages said to him: My teacher, this reasoning is accepted if she sold it for herself before she was married, but if she was married and afterward sold the property she had earlier inherited, what is the halakha ? Rabban Gamliel said to them: Even this one may sell the property and gives it away, and her action is valid. They said to him: Since he acquired the woman, will he not acquire the property? He said to them: With regard to the new property she inherited later we are ashamed, and now you impose upon us the old property?
RASHI
לא כך השיבן בעוד שדנו לפניו במוכרת בעודה ארוסה לא כך הוצרך להשיבם על החדשים אנו בושים שהרי תשובה נצחת יש כאן שיש להפריש בין ארוסה לנשואה וכן השיבן עליה לא אם אמרתם כו':
ולא בהפרת נדריה לבדו אלא אם כן אביה עמו דתנן אביה ובעלה מפירין נדריה:
וְהָאֲנַן תְּנַן: עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת וְנִשֵּׂאת, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם מָכְרָה וְנָתְנָה – קַיָּים!
The Gemara raises a difficulty: But didn’t we learn in the mishna: If she inherited property before she was married and was later married, Rabban Gamliel says: If she sold it or gave the property away, the transaction is valid. The wording of the baraita , in contrast, indicates that she may sell or give the property away ab initio .
RASHI
אמרו לו רבי מכרה עד שלא ניסת נראין דבריך במוכרת בעודה ארוסה:
ניסת ואחר כך מכרה נכסים שנפלו לה קודם נישואין מהו:
אמר להן אף זו מוכרת וקיים אמרו לו הואיל וזכה באשה למציאתה ולמעשה ידיה והפרת נדריה לא יזכה בנכסים שתיקנו לאכול פירותיהן בחייה והיאך מכרה קיים:
אֲמַר רַב זְבִיד: תְּנֵי: מוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַיָּים. רַב פַּפָּא אֲמַר: לָא קַשְׁיָא; הָא – רַבִּי יְהוּדָה אַלִּיבָּא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, הָא – רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא אַלִּיבָּא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא כְּבֵית שַׁמַּאי? הָכִי קָאָמַר: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל דָּבָר זֶה.
Rav Zevid said: Teach the text of the mishna as follows: She may sell and give away the property, and her transaction is valid. Rav Pappa stated another answer: This is not difficult, as this mishna is consistent with the opinion of Rabbi Yehuda according to the opinion of Rabban Gamliel, but that baraita is consistent with the opinion of Rabbi Ḥanina ben Akavya according to the opinion of Rabban Gamliel. The Gemara poses a question: If so, then apparently Rabbi Ḥanina ben Akavya agrees with Beit Shammai, as Beit Hillel maintain that she may not sell the property ab initio even while she is betrothed; yet it is well known that the halakha is ruled in accordance with the opinion of Beit Hillel. The Gemara answers: This is what Rabbi Ḥanina is saying: Beit Shammai and Beit Hillel did not disagree with regard to this matter of property that a woman inherited before marriage, as they agree she may sell it ab initio .
RASHI
ה"ג והא אנן תנן עד שלא נשאת ונשאת רבן גמליאל אומר אם מכרה ונתנה קיים אמר רב זביד תני מוכרת ונותנת וקיים:
TOSAFOT
תני מוכרת ונותנת וקיים זו היא גירסת הקונטרס ופירש תני במתני' וקשה לרבינו יצחק בן רבינו מאיר דאדרבה היה לו להגיה הברייתא מקמי מתני' ועוד דאם היה מגיה הברייתא הוי ר"ג שפיר כב"ה והשתא דמגיה מתני' הוי ר"ג כב"ש דלב"ה אפי' באירוסין לא תמכור לכתחילה ועוד כי היכי דפריך בסמוך לרב פפא ור' חנינא בן עקביא כב"ש טפי ה"ל למיפרך לרב זביד דלדידיה ליכא לשנויי לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה דאם ר' חנינא בן עקביא ור"י שניהם לא שנו פלוגתא דב"ש וב"ה אם כן מי שנאה ונראה דגרסינן תני אם מכרה ונתנה קיים ומגיה הברייתא ורבינו חננאל גריס במתני' מוכרת ונותנת ובברייתא אם מכרה ונתנה ומשני רב זביד תני אם מכרה כו' ומגיה מתניתין מקמי ברייתא כדי שלא להעמיד ר"ג כב"ש ובתר הכי פריך לרב פפא דלא מגיה מתניתין ור"י כב"ש ולא גרסינן רבי חנינא בן עקביא כב"ש ולגירסא זו לא גרסינן בברייתא דלעיל אף זו לא תמכור דהא מתני' קתני מוכרת לכתחילה ולרב פפא דלא מגיה מתני' תיקשי ומיהו קשה קצת דהיכי משלי דלר"י לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה הא משמע מתני' דר"י שנה פלוגתא דב"ש וב"ה דעלייהו קאי:
רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בֵּין שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים עַד שֶׁלֹּא נִתְאָרְסָה, בֵּין שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה וְנִיסֵּת – הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.
The Gemara cites the opinions of Rav and Shmuel, who both say: Whether property was bequeathed to her before she was betrothed, or whether property was bequeathed to her after she was betrothed and she was then married, and after her marriage she sold it or gave it away, the husband may repossess the property from the purchasers.
RASHI
ורב פפא אמר לא קשיא כו' מתני' [דקתני אם מכרה] רבי יהודה היא דאיהו מסיק ואמר לה [דסבירא ליה אליבא דרבן גמליאל אפי' בעודה ארוסה לא תמכור לכתחילה וכל שכן בנשאת קודם מכירה] ואף על גב דאיירי רבי חנינא בסיפא לאו דמודה לרבי יהודה דרבן גמליאל אם מכרה אית ליה אלא מוכרת לכתחילה ומאי דלא פריש רבי חנינא במתניתין פריש בברייתא:
ורב פפא אמר לא קשיא כו' מתני' [דקתני אם מכרה] רבי יהודה היא דאיהו מסיק ואמר לה [דסבירא ליה אליבא דרבן גמליאל אפי' בעודה ארוסה לא תמכור לכתחילה וכל שכן בנשאת קודם מכירה] ואף על גב דאיירי רבי חנינא בסיפא לאו דמודה לרבי יהודה דרבן גמליאל אם מכרה אית ליה אלא מוכרת לכתחילה ומאי דלא פריש רבי חנינא במתניתין פריש בברייתא:
ה"ג ורבי חנינא בן עקביא דאמר כמאן כבית שמאי בתמיה דהא בית הלל אפילו במוכרת באירוסין אמרי לכתחילה לא ואם בא לוקח לבית דין לימלך אמרינן ליה לא תיזבון כ"ש משנישאת:
לא נחלקו אלא לכתחילה תמכור:
כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה וְלָא כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא! אִינְהוּ דְּאָמְרִי כְּרַבּוֹתֵינוּ. דְּתַנְיָא: רַבּוֹתֵינוּ חָזְרוּ וְנִמְנוּ: בֵּין שֶׁנָּפְלוּ לָהּ עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס, וּבֵין שֶׁנָּפְלוּ לָהּ מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה וְנִיסֵּת – הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.
The Gemara asks: According to whose opinion was this stated? It is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda and not in accordance with the opinion of Rabbi Ḥanina ben Akavya, who both maintain that the sale is valid. The Gemara answers: They, i.e., Rav and Shmuel, say so, in accordance with the opinion of our Rabbis. As it is taught in a baraita : Our Rabbis returned and voted after discussing this issue and decided that whether property was bequeathed to her before she was betrothed, or whether property was bequeathed to her after she was betrothed and she was subsequently married, the husband may repossess it from the purchasers.
RASHI
וניסת ואחר כך מכרה:
TOSAFOT
לא כר"י ולא כר' חנינא בן עקביא פי' לא כאמרו לפניו דר"י ולא כאמרו לפניו דרבי חנינא דתרוייהו מודו בעד שלא נתארסה וניסת דמכרה קיים ולא פליגי אלא כשנתארסה וניסת והא דמשמע לקמן בהכותב (כתובות דף פג.) דעד שלא ניסת וניסת מכרה בטל דתנן א"כ למה כתב לה דין ודברים שאם מכרה ונתנה קיים ומוקי לה בגמרא בכותב לה ועודה ארוסה א"כ אותם נכסים נפלו לה עד שלא ניסת ובניסת איירי דהא משמע דאם לא כתב לה דין ודברים כו' מכרה בטל היינו כאמרו לפני ר"ג דלר"ג מכרה קיים ואין סברא לומר דאתיא כרבותינו דחזרו ונמנו:
״מִשֶּׁנִּיסֵּת אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים״. לֵימָא תָּנֵינָא לְתַקָּנַת אוּשָׁא? דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ: הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, וּמֵתָה – הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת!
§ It was taught in the mishna that if she inherited the property after she was married, both these, Beit Shammai, and those, Beit Hillel, agree that the husband may repossess it from the buyers. The Gemara comments: Let us say that we already learned in the mishna about the rabbinic ordinance instituted in Usha.
TOSAFOT
לימא תנינא לתקנת אושא תימה לרבינו יצחק והא תקנת אושא הואי אפי' בנפלו לה מן האירוסין או קודם כדמשמע בהחובל (ב"ק פט: ושם) דקאמר התם תני חדא עבדי מלוג יוצאים בשן ועין לאשה אבל לא לאיש ותניא אידך לא לאיש ולא לאשה מאי לאו מר אית ליה תקנת אושא ומר לית ליה לא דכ"ע אית להו תקנת אושא כאן קודם תקנה כו' ואמאי לא אמר כאן שנפלו לה באירוסין כאן שנפלו לה אחר נישואין אלא שמע מינה דאפי' נפלו לה באירוסין איתא לתקנת אושא ויש לומר דבלאו הכי משני לה שפיר:
מַתְנִיתִין – בְּחַיֶּיהָ וּלְפֵירוֹת, תַּקָּנַת אוּשָׁא – בְּגוּפָהּ שֶׁל קַרְקַע, וּלְאַחַר מִיתָה.
The Gemara responds: This is not so, as the mishna is discussing the husband’s claim during her lifetime, and it is referring only to the value of the produce that the husband collects from the purchasers if she sold the land during their marriage, as the produce of usufruct property belongs to him but the land itself remains fully in the possession of the buyer. The ordinance of Usha, in contrast, applies even to the land itself, and even after the death of his wife he may repossess it because he inherits it.
״רַבִּי שִׁמְעוֹן חוֹלֵק בֵּין נְכָסִים״. אֵלּוּ הֵן יְדוּעִין וְאֵלּוּ הֵן שֶׁאֵינָן יְדוּעִין? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: יְדוּעִין – מְקַרְקְעֵי, שֶׁאֵינָן יְדוּעִין – מִטַּלְטְלִין. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ וְאֵלּוּ יְדוּעִין הֵן. וְאֵלּוּ הֵן שֶׁאֵינָן יְדוּעִין – כָּל שֶׁיּוֹשֶׁבֶת כָּאן, וְנָפְלוּ לָהּ נְכָסִים בִּמְדִינַת הַיָּם.
§ The mishna further taught that Rabbi Shimon distinguishes between property
RASHI
מתני' בחייה קאמר הבעל מוציא כדי לאכול פירות בחייה ולאחר מותה יחזיר הקרקע ללוקח ואפי' מתה בחייו לא ירשנה הבעל ואתו באושא ותקון דאפילו גופה של קרקע יורש הבעל:
תַּנְיָא נַמִי הָכִי: אֵלּוּ הֵן שֶׁאֵינָן יְדוּעִין – כָּל שֶׁיּוֹשֶׁבֶת כָּאן וְנָפְלוּ לָהּ נְכָסִים בִּמְדִינַת הַיָּם.
The Gemara comments: That opinion is also taught in a baraita . The baraita states: These are unknown properties: They are properties in any case where she resides here and property was bequeathed to her overseas.
RASHI
רבי שמעון חולק כו' יש נכסים שמכרה קיים ויש נכסים שמכרה בטל:
ידועין מקרקעי ועל מנת אותן נכסים נשאה לפיכך מכרה בטל שהיה מצפה שתפול לה אותה ירושה:
הַהִיא אִיתְּתָא דְּבָעֲיָא דְּתַבְרְחִינְהוּ לְנִכְסָהּ מִגַּבְרָהּ, כְּתַבְתִּינְהוּ לִבְרַתָּהּ, אִינְסִיבָה וְאִיגַּרְשָׁה.
The Gemara relates: There was a certain woman who was about to remarry after she was divorced or widowed, who sought to distance the rights to her property from her future husband.
TOSAFOT
כתבתינהו לברתה פי' בקונטרס והודיעה לעדים שלהבריח מתכוונת ואין נראה לרבינו יצחק דא"כ אמאי פליגי רב ענן ורבא אדרב נחמן פשיטא דלא קנתה ונראה לרבינו יצחק דלא אמרה מידי אלא גילוי מילתא בעלמא איכא ולא הוי דברים שבלב שאינם דברים דהכא ודאי הדבר ניכר שלא נתכוונה אלא להבריח דנפשה עדיפא לה כדאמרינן בסמוך (וע' תוס' לקמן (כתובות צז.) ד"ה זבין):