Back
Ketubot
Daf 72bקִלְתָהּ שַׁפִּיר דָּמֵי. דַּת יְהוּדִית – אֲפִילּוּ קִלְתָּהּ נַמִי אָסוּר.
if she covers her head with her basket [ kilta ],
RASHI
קלתה סל שיש לו מלמטה בית קבול להולמו בראשו ובית קיבול מלמעלה לתת בו פלך ופשתן:
אָמַר רַבִּי אַסִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קִלְתָהּ אֵין בָּהּ מִשּׁוּם פֵּרוּעַ רֹאשׁ. הָוֵי בָּהּ רַבִּי זֵירָא: הֵיכָא? אִילֵימָא בַּשּׁוּק – דָּת יְהוּדִית הִיא, וְאֶלָּא בְּחָצֵר – אִם כֵּן לֹא הִנַּחְתָּ בַּת לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת תַּחַת בַּעְלָהּ! אָמַר אַבַּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב כָּהֲנָא: מֵחָצֵר לְחָצֵר, וְדֶרֶךְ מָבוֹי.
Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: If she covers her head with her basket, there is no violation of the prohibition against having an uncovered head. Rabbi Zeira discussed it: Where is the woman that Rabbi Yoḥanan is referring to? If we say he means that she appears this way in the marketplace, this is a violation of precepts of Jewish women, as explained previously. And if you say rather that he means she appears this way in her own courtyard, if so, you have not allowed any daughter of our father Abraham to remain with her husband, since most women are not careful to cover their heads completely inside their own courtyards. Abaye said, and some say that Rav Kahana said: Rabbi Yoḥanan is referring to when she walks from one courtyard to another courtyard
RASHI
הוי לשון מקשה:
א"כ דבחצר יש בה משום פריעה:
ודרך מבוי דלא שכיחי רבים:
TOSAFOT
ואלא בחצר פי' אפי' בלא קלתה נמי אין בה משום פריעת ראש שאל"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו:
״וְטוֹוָה בַּשּׁוּק״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמַרְאָה זְרוֹעוֹתֶיהָ לִבְנֵי אָדָם. רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: בְּטוֹוָה וֶרֶד כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ. ״וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בִּמְשַׂחֶקֶת עִם בַּחוּרִים.
§ And the mishna stated that a woman violates Jewish custom if she spins wool in the marketplace.
RASHI
בטווה ורד כנגד פניה טווה בכפה על ירכה וחוט מתרדד כנגד פניה של מטה:
TOSAFOT
בטווה ורד כנגד פניה ר"ח פי' טווה ורד צמר אדום היא טווה שיפול על פניה מזהרוריתו וזהו עזות מצח ופריצות:
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזֵילְנָא בַּתְרֵיהּ דְּרַב עוּקְבָא, חֲזִיתֵיהּ לְהַהִיא עֲרָבִיָּא דַּהֲוָה יָתְבָה, קָא שַׁדְיָא פִּילְכָּהּ וְטוֹוָה וֶרֶד כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ. כֵּיוָן דַּחֲזִיתִינַן, פְּסִיקְתֵיהּ לְפִילְכָהּ שְׁדִיתֵיהּ, אָמְרָה לִי: עוּלֵם, הַב לִי פֶּלֶךְ! אֲמַר בָּהּ רַב עוּקְבָא מִילְּתָא. מַאי אֲמַר בָּהּ? רָבִינָא אֲמַר: ״טוֹוָה בַּשּׁוּק״ אֲמַר בָּהּ. רַבָּנַן אָמְרִי: ״מְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם״ אֲמַר בָּהּ.
Rabba bar bar Ḥanna said: One time I was walking behind Rav Ukva. I saw an Arab woman who was sitting, casting her spindle, and spinning a red thread opposite her face. Once she saw us, she tore the spindle from the thread and threw it down. She said to me: Young man, give me the spindle. Rav Ukva made a comment about her, noting that she provided an example of one of the types of promiscuity mentioned in the mishna. The Gemara asks: What did he say about her? Which one of the cases in the mishna did he mention? Ravina said: He said about her that she was an example of a woman who licentiously spins in the marketplace. The Rabbis said: He said about her that she was an example of a woman who licentiously speaks with every man.
RASHI
שדיתיה השליכתהו:
״אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו בְּפָנָיו״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בִּמְקַלֶּלֶת יוֹלִידָיו בִּפְנֵי מוֹלִידָיו. וְסִימָנֵיךְ ״אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי״. אֲמַר רַבָּה, דְּאָמְרָה לֵיהּ: נֵיכְלֵיהּ אַרְיָא לְסָבָא, בְּאַפֵּי בְּרֵיהּ.
§ The mishna stated: Abba Shaul says: Also a woman who curses her husband’s parents
RASHI
במקללת יולידיו בפני מולידיו כלומר בפניו דמתני' לא תימא לפניו ממש אלא אפילו מקללת אביו של בעל בפני בנו של בעל:
וסימניך אפרים ומנשה וגו' ופסוק זה יהא לך סימן על משנתינו לזכור על ידו דבפניו דמתני' [לא תימא בפניו ממש אלא] בפני בנו קאמר והוי כאילו בפניו:
אפרים ומנשה וגו' בני בניו כבניו:
אמר רבה לפרושי מילתיה דר"י כגון דאמרה ניכליה אריא לסבא חמיה:
באפי בריה בפני בנו של בעל אומרת כן:
TOSAFOT
יולידיו בפני מולידיו לא מבעיא בפני בעל כדקתני במתני' אלא בפני מולידיו דהיינו בניו של בעל לא תקלל אביו של בעל בפניהם וי"מ יולידיו בפני מולידיו זקנו של בעל בפני הבעל כי היכי דניהוי דווקא בפניו דמתני' ולא היא דהא מפרש רבה דאמרה ניכליה אריא לסבא באפי בריה משמע בריה דבעל:
״רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אַף הַקּוֹלָנִית״. מַאי קוֹלָנִית? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמַשְׁמַעַת קוֹלָהּ עַל עִסְקֵי תַּשְׁמִישׁ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: בִּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּחָצֵר זוֹ, וְנִשְׁמַע קוֹלָהּ בְּחָצֵר אַחֶרֶת.
§ The mishna stated: Rabbi Tarfon says: Also a loud woman.
RASHI
על עסקי תשמיש כשמדבר עמה על עסקי עונה מריבה עמו ומשמעת לשכניו והוא בוש בדבר:
ונשמע קולה שתשמיש קשה לה וצועקת:
וְנִיתְנִיֵּיהּ גַּבֵּי מוּמִין בְּמַתְנִיתִין! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּין מֵעִיקָּרָא.
The Gemara asks: But if so, then this should be taught together with the blemishes in the mishna at the end of the chapter, where it lists cases of women who may be divorced without payment of their marriage contract due to a physical blemish, as opposed to the mishna here, which discusses immodest conduct. Rather, it is clear as we initially answered, that a loud woman is so defined due to immodest behavior.
RASHI
גבי מומין בשילהי פירקין:
מתני׳ הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים, וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים – תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה.
In the case of one who betroths a woman on condition that there are no vows incumbent upon her,
RASHI
מתני' כנסה סתם בגמ' מפרש אי קאי ארישא אהך דקידשה על תנאי או מילתא באפי נפשה:
TOSAFOT
על מנת שאין עליה נדרים כו' תימה לר"י מאי איריא על מנת אפי' בסתם נמי דהא בפ' אע"פ (לעיל כתובות דף נז:) גזרינן שלא תאכל ארוסה בת ישראל בתרומה גזירה משום סימפון וי"ל דלרב דאמר בגמ' קידשה על תנאי וכנסה סתם צריכה הימנו גט נקט קידשה על תנאי משום סיפא לאשמועינן דאע"ג דקידשה על תנאי בעיא גט ולשמואל נמי נקט ע"מ למימרא דבכל ענין אינה מקודשת אפי' כנסה אח"כ סתם כדאמרינן בגמרא ועי"ל דנהי דשייך בה סימפון אפי' בקידשה סתם ולא תאכל בתרומה מ"מ צריכה גט מדבריהם או מדאורייתא מספק ומיהו כתובה לית לה לכ"ע אפילו קידשה סתם כדתניא לעיל ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית תצא שלא בכתובה ואפי' מאן דפליג לא פליג אלא משום דקסבר הוא נתן אצבע בין שיניה הא לאו הכי מודה דאין לה כתובה והא דנקט במתני' וכנסה ה"ה אפי' לא כנסה בעיא גט אלא נקט כנסה דאפ"ה לית לה כתובה ולרב דמוקי לה סיפא בקידשה על תנאי וכנסה סתם ה"ה דאפי' קידשה סתם וכנסה סתם תצא שלא בכתובה אלא נקט קידשה על תנאי לאשמועינן דאפי' הכי כתובה הוא דלא בעיא הא גיטא בעיא וא"ת לפי מאי דפרישית דקידשה סתם צריכה גט מאי שנא דבנמצאת איילונית אינה צריכה גט דתנן בריש יבמות (דף ב: ושם) וכולן שנמצאו אילונית צרותיהם מותרות משמע דאפי' מדרבנן לא בעיא גט דאי בעיא גט אפי' מדרבנן לא היתה צרתה מותרת אלא חולצת ולא מתייבמת מידי דהוה אכל היכולה למאן ולא מיאנה דצרתה חולצת ולא מתייבמת וצריך לחלק בין מום דאילונית לשאר מומין והא דמשמע בהשולח (גיטין דף מו: ושם) דאיילונית צריכה גט דתנן המוציא אשתו משום אילונית לא יחזיר וטעמא משום קלקולא ואם לא היתה צריכה גט מה מועיל מה שאמרו לא יחזיר הא מקולקלת היא אם הוציאה בלא גט התם מיירי בספק איילונית שלא היה להם כח לברר אם הם סימנין גמורים אם לאו הלכך צריכה גט מספק ומ"מ אין לה כתובה דמספיקא לא מפקינן ממונא תדע דאי בודאי אילונית איירי היאך יכול לקלקלה דלעולם לא יהיו לה בנים דודאי אילונית אין לה רפואה דהא יוצאה בלא חליצה ואם היה לה רפואה היתה צריכה חליצה כמו סריס חמה דתנן בהערל (יבמות דף עט: ושם) דחולץ וחולצין לאשתו שכן מתרפאין באלכסנדריא של מצרים והא דתנן לקמן (כתובות דף ק:) הממאנת והשניה והאיילונית אין להן לא כתובה כו' ואית לן למידק כתובה הוא דלא בעיא הא גיטא בעיא כדדייק בגמרא אמתני' דהכא איכא למימר דמשום שניה נקט אין לה כתובה לדקדק הא גיטא בעיא דהא ע"כ ממאנת לא בעיא גט ועי"ל דהא דדייק בגמרא כתובה הוא דלא בעיא כו' היינו משום דקתני ברישא אינה מקודשת וסיפא נקט תצא שלא בכתובה ועוד דאמתני' שייך לדקדק דגיטא בעיא מדלא נקט אינה צריכה גט דהוה שמעינן דכ"ש דאין לה כתובה אבל התם קתני לא כתובה ולא פירות ולא בלאות ואי הוה תני אינה צריכה גט לא הוה שמעינן מינה דאין לה לא פירות ולא בלאות להכי ליכא למידק התם הא גיטא בעיא:
עַל מְנָת שֶׁאֵין בָּהּ מוּמִין, וְנִמְצְאוּ בָּהּ מוּמִין – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ בָּהּ מוּמִין – תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בְּכֹהֲנִים פּוֹסְלִין בְּנָשִׁים.
If he betrothed her on condition that she has no blemishes,
RASHI
מומין הפוסלין בכהנים בבכורות קתני להו:
גמ׳ וּתְנַן נַמִי גַּבֵּי קִדּוּשִׁין כִּי הַאי גַּוְונָא! הָכָא כְּתוּבּוּת אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ – תָּנָא קִדּוּשִׁין אַטּוּ כְּתוּבּוּת. הָתָם קִדּוּשִׁין אִצְטְרִיכָא לֵיהּ – תָּנָא כְּתוּבּוּת אַטּוּ קִדּוּשִׁין.
The Gemara comments: And we learned a mishna ( Kiddushin 50a) also concerning betrothal just like this case. The mishna there is essentially identical to the mishna here, so why must it be repeated? The Gemara explains: Here, it was necessary for the tanna to mention these halakhot in the context of marriage contracts, which is the topic of this tractate. Therefore, he taught the halakha of betrothal due to the halakha of marriage contracts. There, in Kiddushin , it was necessary for him to mention the halakha of betrothal, so he taught about marriage contracts due to betrothal.
RASHI
גמ' כי האי גוונא משנה זו שנויה בקדושין בפרק האיש מקדש ומאי שנא דסתמה רבי תרי זימני:
הכא דמכילתין דהכא בכתובות קאי איצטריך ליה למיתנייא משום כתובות כדקתני סיפא תצא שלא בכתובה:
תנא קדושין רישא דמתניתין אינה מקודשת:
אטו כתובות איידי דנקטה משום כתובות:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: בְּאֵלּוּ נְדָרִים אָמְרוּ – שֶׁלֹּא תֹּאכַל בָּשָׂר, וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה יַיִן, וְשֶׁלֹּא תִּתְקַשֵּׁט בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִים. תַּנְיָא נַמִי הָכִי: בְּאֵלּוּ נְדָרִים אָמְרוּ – דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ: שֶׁלֹּא תֹּאכַל בָּשָׂר, וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה יַיִן, וְשֶׁלֹּא תִּתְקַשֵּׁט בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין.
Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: These are the vows they spoke about in the mishna that are considered grounds for divorce without payment of the marriage contract: A vow that she will not eat meat or that she will not drink wine or that she will not adorn herself with colored garments. That opinion is also taught in a baraita : These are the vows they spoke about:
RASHI
שלא תאכל בשר דהוי עינוי נפש ומתגנה עליו:
הָוֵי בָּהּ רַב פַּפָּא: אַהַיָּיא? אִילֵימָא אַרֵישָׁא, כֵּיוָן דְּקָא קָפֵיד – אֲפִילּוּ כָּל מִילֵּי נַמִי. אֶלָּא אַסֵּיפָא.
Rav Pappa discussed it: To which statement in the mishna is this referring? If we say it is referring to the first clause of the mishna, where one betroths a woman on condition that there are no vows incumbent upon her, then since he demonstrated that he is particular about vows, even vows concerning any other matters, including insignificant ones, should also be included. Since he stipulated a condition and it was not fulfilled, the betrothal is invalid. Rather, one must conclude that it is referring to the latter clause of the mishna, about one who marries a woman without stipulation and then discovers that vows were incumbent upon her. In such a case the mishna says she may be divorced without payment of her marriage contract. However, it does not say this for all vows, but only for vows concerning matters of significant affliction.
RASHI
ארישא דאתני בהדה:
אסיפא וקסבר סיפא דמתני' מילתא באפי נפשה וקידשה סתם וכנסה סתם קאמר:
TOSAFOT
אלא אסיפא וסבר רב פפא כשמואל דמוקי סיפא בקידשה סתם וכנסה סתם:
רַב אַשִׁי אָמַר: לְעוֹלָם אַרֵישָׁא, וּמִידֵי דְּקָפְדֵי בָּהּ אֱינָשֵׁי – הֲוָה קְפֵידֵיהּ קְפֵידָא, מִידֵי דְּלָא קָפְדֵי בָּהּ אֱינָשֵׁי – לָא הָוֵי קְפֵידֵיהּ קְפֵידָא.
Rav Ashi said: Actually, one can explain that it is referring to the first clause of the mishna, where he stipulates that the marriage is conditional on the assumption that she has no vows incumbent upon her, and that the point is that for a vow concerning a matter about which people are ordinarily particular, his insistence is considered legitimate insistence, and is effective to invalidate the betrothal. But with regard to a vow concerning a matter about which people are generally not particular, his insistence is not considered insistence, and such a vow is not considered a violation of the condition. Consequently, the betrothal is valid.
TOSAFOT
ומידי דקפדי אינשי הוי קפידא נראה דהיינו כשהתנה סתם על מנת שאין עליה נדרים ולא פי' איזה נדר דהתם קאמר רב אשי דלא קפדי אינשי לא הוי קפידיה קפידא אבל אם פירש בהדיא ע"מ שאין עליך נדר זה ודאי יכול להתנות בכל נדרים אפי' לא קפדי בהו אינשי:
אִיתְּמַר, קִידְּשָׁהּ עַל תְּנַאי וּכְנָסָהּ סְתָם. רַב אָמַר: צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט. אָמַר אַבַּיֵי:
§ It was stated that the Sages had a dispute concerning the following question: If he betrothed her conditionally, such as that she had no vows incumbent upon her, and he subsequently married her without specification,
RASHI
קידשה על תנאי שאין עליה נדרים: