Back
Ketubot
Daf 60bעַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי נָתָן בַּר יוֹסֵף: הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ.
until twenty-four months from the day the child was born. The reason for this decree is to protect the child. If she remarries she may become pregnant and may not be able to continue nursing, but her second husband will not be obligated to support the child who is not his son. This is the statement of Rabbi Meir. And Rabbi Yehuda permits getting married after eighteen months. Rabbi Natan bar Yosef said: These words are the same as the statement of Beit Shammai, and those words are the same as the statement of Beit Hillel, i.e., this is an ancient dispute, as Beit Shammai say: Twenty-four months, and Beit Hillel say: Eighteen months.
RASHI
עד עשרים וארבעה חדש שמא תתעבר ותצטרך לגמול את בנה ובעל זה אינו אביו שיקנה לו ביצים וחלב:
שמונה עשר חדש דיו לתינוק לינק בכך:
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אֲנִי אַכְרִיעַ; לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ – מוּתֶּרֶת לִינָּשֵׂא בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד חֹדֶשׁ, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ – מוּתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ, לְפִי שֶׁאֵין הֶחָלָב נֶעְכָּר אֶלָּא לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.
Rabban Shimon ben Gamliel said: I will decide. According to the one who says twenty-four months, she may marry after twenty-one months, since even if she gets pregnant, for the first three months of pregnancy she can still continue to nurse. According to the one who says eighteen months, she may marry after fifteen months, since the milk becomes spoiled due to pregnancy
אָמַר עוּלָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְאָמַר מָר עוּקְבָא: לִי הִתִּיר רַבִּי חֲנִינָא לָשֵׂאת לְאַחַר חֲמִשָּׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ. אֲרִיסֵיהּ דְּאַבַּיֵי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבַּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ לֵיאָרֵס בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ? אֲמַר לֵיהּ: חֲדָא – דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְעוֹד: בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל – הֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל, וַאֲמַר עוּלָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, וַאֲמַר מָר עוּקְבָא: לִי הִתִּיר רַבִּי חֲנִינָא לָשֵׂאת לְאַחַר חֲמִשָּׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ, כָּל שֶׁכֵּן דְּאַתְּ לֵיאָרֵס.
Ulla said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. And Mar Ukva said: Rabbi Ḥanina allowed me to marry a nursing woman after fifteen months. It is related that Abaye’s tenant farmer came before Abaye
כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף אֲמַר לֵיהּ: רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: צְרִיכָה לְהַמְתִּין עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ, חוּץ מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ וְחוּץ מִיּוֹם שֶׁנִּתְאָרְסָה בּוֹ. רְהַט בַּתְרֵיהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי, וְאָמְרִי לָהּ: פַּרְסָא בְּחָלָא, וְלָא אַדְרְכֵיהּ.
When Abaye came before Rav Yosef and told him of the incident, Rav Yosef said to him in response: Rav and Shmuel both say: She must wait twenty-four months
אֲמַר אַבַּיֵי: הַאי מִילְּתָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן: אֲפִילּוּ בֵּיעֲתָא בְּכוּתְחָא לָא לִישְׁרֵי אִינִישׁ בִּמְקוֹם רַבֵּיהּ – לָא מִשּׁוּם דְּמֶיחֱזֵי כְּאַפְקֵירוּתָא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא לְמֵימְרָא. דְּהָא אֲנָא הֲוָה גָּמֵירְנָא לֵיהּ לְהָא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל, אֲפִילּוּ הָכִי – לָא מִסְתַּיְּיעָא לִי מִילְּתָא לְמֵימַר.
Abaye said that he learned from this situation that which the Sages said: A person should not permit even eating an egg in kutaḥ ,
RASHI
אפקירותא חוצפא:
דלא מיסתייעא מילתא שיורה כהלכה:
TOSAFOT
אפילו ביעתא בכותחא מפרש בערוך דלאו בסתם ביצים איירי דאין לך עם הארץ שלא ידע שהן מותרות בחלב אלא בשוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מיירי שמותר לאוכלן בחלב כדתניא בפ"ק דביצה (דף ו: ושם) וא"ת ואמאי מותר לאכלן בחלב מאי שנא מביצת נבלה דאסרי בית הלל אפי' כמוה נמכרת בשוק כדתנן במסכת עדיות (פ"א מ"ה) ותירץ בהלכות גדולות דגבי איסור נבילה החמירו דהוי דאורייתא אבל גבי בשר עוף בחלב דרבנן הקילו וא"ת ומאי אפי' דקאמר אפילו ביעתא בכותחא הא איכא מאן דאמר (חולין דף קיג.) בשר עוף בחלב דאורייתא ולדידיה אסורה כמו ביצת נבילה וי"ל דמ"מ קאמר אפי' שכל העולם נהגו בו היתר ולר"ת אתי שפיר שתירץ דבביצת נבילה החמירו משום דנבלה דבר איסור הוא אבל בבשר בחלב לא החמירו דהוי היתר דכל חד וחד באפי נפשיה שרי:
כי אפקירותא ונפקא מיניה שהיכא שהרב מוחל על כבודו דשרי ואפ"ה אל יורה דלא מסתייע מילתא הואיל ורבו אצלו:
תָּנוּ רַבָּנַן: נָתְנָה בְּנָהּ לְמֵינֶקֶת, אוֹ גְּמָלַתּוּ, אוֹ מֵת – מוּתֶּרֶת לִינָּשֵׂא מִיָּד. רַב פַּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ סְבוּר לְמֶיעֲבַד עוּבְדָא כִּי הָא מַתְנִיתָא. אָמְרָה לְהוּ הַהִיא סַבְתָּא: בְּדִידִי הֲוָה עוּבְדָא, וַאֲסַר לִי רַב נַחְמָן.
§ The Sages taught: If a woman gave her child to a wet nurse
RASHI
נתנה בנה למינקת זו שמת בעלה או גמלתו בתוך זמנו או מת:
אִינִי?! וְהָא רַב נַחְמָן שְׁרָא לְהוּ לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא! שָׁאנֵי בֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא, דְּלָא הַדְרֵי בְּהוּ.
The Gemara asks: Is that so? Didn’t Rav Naḥman permit this for the members of the Exilarch’s
RASHI
לבי ריש גלותא אלמנות שהיו בהן מניקות ונתנו בניהם למניקה והתירום לינשא:
דלא הדרי בהו מניקה שפסקה להניק בניהם יראה לחזור בה לפי שבני אדם מאוימים הם אבל באינשי אחריני דלמא הדרא בה המניקה וחוזר הבן אצל האם ומסתכן:
אֲמַר לְהוּ רַב פַּפִּי: וְאַתּוּן לָא תִּסְבְּרוּהָ מֵהָא דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה רְדוּפָה לֵילֵךְ לְבֵית אָבִיהָ, אוֹ שֶׁהָיָה לָהּ כַּעַס בְּבֵית בַּעְלָהּ, אוֹ שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, אוֹ שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, אוֹ שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, אוֹ שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה, וּזְקֵנָה, אַיְילוֹנִית, וּקְטַנָּה, וְהַמַּפֶּלֶת אַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ, וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד – כּוּלָּן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
Rav Pappi said to Rav Pappa and Rav Huna, son of Rav Yehoshua: And do you not maintain that such a marriage is prohibited from that which is taught in a baraita : If a woman frequently went to her father’s house and had been there for a long time; or she had been angry with her husband and separated from him while still in his house; or her husband had been incarcerated in prison; or her husband had gone overseas; or her husband had been old or ill; or if she was a barren woman, or elderly, or a sexually underdeveloped woman, or a minor girl; or if she had miscarried after the death of her husband; or if she was unfit to give birth for any other reason, although in any of these cases there is no concern that she might be pregnant, they must all wait at least three months.
RASHI
לא תסברוה מהא אי לא אמרה לכו סבתא משמי' דר"נ לא הייתם יודעים ללמוד מתוך משנה זו שאסור:
הרי שהיתה רדופה רוב ימיה להיות בבית אביה כו' כל אלו אין דרכן להתעבר:
שאינה ראויה לילד שנעקר בית הריון שלה:
רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר לֵיאָרֵס וְלִינָּשֵׂא מִיָּד. וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר בִּגְזֵירוֹתָיו!
However, Rabbi Yosei permits all the aforementioned women to be betrothed and to marry immediately, since there is no concern that they may be pregnant. And Rav Naḥman said that Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Meir with regard to all of his decrees. In every place where Rabbi Meir was stringent so as to avoid possibility of error, the halakha is in accordance with his opinion. Consequently, this ruling should apply also to a nursing mother who wishes to remarry; the restriction should apply equally to a woman who had given her child to a wet nurse, or who had weaned him, or whose child had died.
RASHI
בגזירותיו בכל מקום שהוא מחמיר מדרבנן אלמא אע"ג דאין כאן להבחין בין זרעו של ראשון לשל שני דהא לא מיעברא לא פלוג רבנן בתקנת גזירות שלהם בין אשה לאשה וגזרו סתם שתמתין כל אשה שלשה חדשים והכי נמי לא פלוג רבנן במינקת שמת בעלה בין שהיא מניקתו בין שאינה מניקתו:
TOSAFOT
ואמר ר"נ אמר שמואל הלכה כר"מ בגזירותיו אין לפרש דגזרינן מת אטו לא מת ונתנה בנה להניק אטו לא נתנה וגמלתו אטו לא גמלתו דא"כ היכי שרא ר"נ לבי ריש גלותא אלא י"ל דגזרינן במת שמא תהרגנו ונתנה בנה להניק שמא תחזור בה וגמלתו אטו שמא תגמלנו ועדיין הוא צריך לינק:
אָמְרִי לֵיהּ: לָאו אַדַּעְתִּין. וְהִלְכְתָא: מֵת – מוּתָּר, גְּמָלַתּוּ – אָסוּר. מָר בַּר רַב אַשִׁי אֲמַר: אֲפִילּוּ מֵת נַמִי אָסוּר, דִּלְמָא קָטְלָה לֵיהּ, וְאָזְלָא וּמִינַּסְבָא. הֲוָה עוּבְדָא וַחֲנַּקְתֵּיהּ. וְלֹא הִיא, הַהִיא שׁוֹטָה הֲוַאי, דְּלָא עָבְדֵי נָשֵׁי דְּחָנְקָן בֵּנַיְיהוּ.
They answered him: The matter was not in our mind, meaning that we had forgotten this principle. Nevertheless, the Gemara concludes: The halakha is that if a nursing mother’s child died, the mother is permitted to marry
RASHI
גמלתו אסור שגמלתו מחמת שרוצה לינשא:
TOSAFOT
ואמר ר"נ אמר שמואל הלכה כר"מ בגזירותיו אין לפרש דגזרינן מת אטו לא מת ונתנה בנה להניק אטו לא נתנה וגמלתו אטו לא גמלתו דא"כ היכי שרא ר"נ לבי ריש גלותא אלא י"ל דגזרינן במת שמא תהרגנו ונתנה בנה להניק שמא תחזור בה וגמלתו אטו שמא תגמלנו ועדיין הוא צריך לינק:
והלכתא מת מותר גמלתו אסור רבינו שמשון הזקן אומר דגרושה מותרת לינשא דלא משעבדא להניק כדתניא לעיל (כתובות דף נט:) נתגרשה אינו כופה משום דלא משעבדא לי' ור"ת אומר דאסורה לינשא דתניא בפ' החולץ (יבמות מב. ושם) מעוברת חבירו ומינקת חבירו לא ישא וקא פסיק ותני לא שנא נתאלמנה ולא שנא נתגרשה ועוד דמפרש טעמא התם דסתם מעוברת למניקה קיימא דמשמע דהיינו טעמא דמניקה היינו טעמא דמעוברת ולמאי דהוה מפרש מעיקרא טעמא דמעוברת שייך בגרושה כמו באלמנה אע"ג דהדר בי' מההוא טעמא מגופא דמילתא לא הדר ביה דמיירי אפי' בגרושה ועוד דאלמנה נמי לא משעבדא מכי תבעה כתובתה או רוצה לינשא:
תָּנוּ רַבָּנַן: הֲרֵי שֶׁנָּתְנוּ לָהּ בֵּן לְהָנִיק – הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּנִיק עִמּוֹ לֹא בְּנָהּ וְלֹא בֶּן חֲבֶרְתָּהּ. פָּסְקָהּ קִימְעָא – אוֹכֶלֶת הַרְבֵּה, לֹא תֹּאכַל עִמּוֹ דְּבָרִים הָרָעִים לֶחָלָב.
§ The Sages taught: If someone gave a child to a wet nurse, and she agreed to nurse him for payment, she may not nurse her own child or another woman’s child together with him, in order that she not take away milk from the child she is being paid to nurse. Even if she fixed a small allowance for food with the payment for nursing, she must nevertheless eat large quantities
RASHI
פסקה קימעא פסקו ליתן לה מזונות מועטים:
אוכלת הרבה משלה כדי שיהיה לה חלב הרבה ולא תמיתנו:
הָשְׁתָּא בְּנָהּ אָמְרַתְּ לָא, בֶּן חֲבֶרְתָּהּ מִיבָּעֲיָא?! מַהוּ דְּתֵימָא: בְּנָהּ הוּא דְּחָיֵיס עִילָּוֵיהּ – מְמַצְיָא לֵיהּ טְפֵי, אֲבָל בֶּן חֲבֶרְתָּהּ, אִי לָאו דַּהֲוָה לָהּ מוֹתָר – לָא הֲוָה מְמַצְיָא לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן.
The Gemara asks about this baraita : Now that you said that she may not nurse her own child together with her client’s child, is it necessary to say that she cannot nurse another woman’s child? The Gemara answers: Lest you say that the prohibition is limited to her child, as there is a concern that since she favors him, she will feed him more milk than the other child, but with regard to another woman’s child, if she did not have surplus milk she would not feed him, and therefore it should be permitted, the baraita therefore teaches us not to distinguish between the cases.
פָּסְקָהּ קִימְעָא אוֹכֶלֶת הַרְבֵּה, מֵהֵיכָא? אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: מִשֶּׁלָּהּ.
The baraita said that even if she fixed a small allowance for food, she must eat large quantities. The Gemara asks: From where should she get this food if the allowance cannot cover it? Rav Sheshet said: From her own funds. Because she accepted an obligation to nurse the child, she must take the necessary steps to fulfill her obligation.
לֹא תֹּאכַל עִמּוֹ דְּבָרִים הָרָעִים. מַאי נִינְהוּ? אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּגוֹן כְּשׁוּת, וְחָזִיז, וְדָגִים קְטַנִּים, וַאֲדָמָה. אַבַּיֵי אֲמַר: אֲפִילּוּ קָרָא וְחַבּוּשָׁא. רַב פַּפָּא אֲמַר: אֲפִילּוּ קָרָא וְכוּפְרָא. רַב אַשִׁי אֲמַר: אֲפִילּוּ כַּמְכָּא וְהַרְסְנָא. מִינַּיְיהוּ פָּסְקֵי חַלְבָּא, מִינַּיְיהוּ עָכְרִי חַלְבָּא.
The baraita said: She may not eat together with him things that are bad for her milk. The Gemara asks: What are these foods that are detrimental for milk?
RASHI
כשות הומלו"ן:
חזיז עשבים של זרע תבואה:
חבושא קורציי"ה:
קורא רך הגדל בדקל מה שנוסף על הענף בשנה זו:
כופרא תמרים בקטנותן:
כמכא כותח:
והרסנא דגים מטוגנין בקמח וציר ושומן שלהן:
מינייהו פסקי חלבא יש בדברים הללו שפוסקין חלב האשה ויש בהן שאין מפסיקין אלא עוכרין:
דִּמְשַׁמְּשָׁא בֵּי רֵיחַיָּא – הָווּ לָהּ בְּנֵי נִכְפֵּי, דִּמְשַׁמְּשָׁא עַל אַרְעָא – הָווּ לָהּ בְּנֵי שְׁמוּטֵי, דְּדָרְכָא עַל רְמָא דַּחֲמָרָא – הָווּ לָהּ בְּנֵי גִּירְדָּנֵי, דְּאָכְלָה חַרְדְּלָא – הָווּ לָהּ בְּנֵי זַלְזְלָנֵי, דְּאָכְלָה תַּחְלֵי – הָווּ לָהּ בְּנֵי דּוּלְפָנֵי, דְּאָכְלָה מוֹנִינֵי – הָווּ לָהּ בְּנֵי מְצִיצֵי עֵינָא, דְּאָכְלָה גַּרְגּוּשְׁתָּא – הָווּ לָהּ בְּנֵי מְכוֹעֲרֵי, דְּשָׁתְיָא שִׁיכְרָא – הָווּ לָהּ בְּנֵי אוּכָּמֵי, דְּאָכְלָה בִּישְׂרָא וְשָׁתְיָא חַמְרָא – הָווּ לָהּ בְּנֵי
The Gemara cites other possible consequences of a mother’s behavior that could affect her children: A woman who engages in intercourse in a mill will have epileptic children; one who engages in intercourse on the ground will have long-necked children; one who steps on a donkey’s dung when pregnant will have bald children; one who eats mustard during pregnancy will have
RASHI
בני נכפי ולדות שמתעברות שם נופלים מחולי שמו פישיאו"ן:
שמוטי ארוכי צואר והוא מום:
גירדני פי' אדם שנמרט שערות ראשו או בעל גרב:
זלזלני רעבתנין:
דולפני עיניהם זולפות מים תמיד:
מוניני הורגלה לאכול דגים קטנים:
מציצי עינא עיניו פורחות ונעות תמיד:
גרגושתא אדמה ארזילא"ה בלע"ז: