Back
Ketubot
Daf 53aשְׁקִילָא טִיבוּתָךְ שַׁדְיָא אַחִיזְרֵי, כְּבָר תַּרְגְּמָא רַב הוֹשַׁעֲיָא לִשְׁמַעְתֵּיהּ בְּבָבֶל.
Your good is taken and cast on thorns, i.e., we do not owe you a debt of gratitude for informing us of this statement, as Rav Hoshaya himself already interpreted and ruled this halakha of yours in Babylonia.
RASHI
שקילא טיבותיך חיזוק טובותיך שאתה סבור שנחזיק לך טובה בזו נטולה היא ממך ומוטלת על החרולים:
״בְּנָן נוּקְבָן דְּיֶהֱוְיָין לֵיכִי מִינַּאי״ וכו׳. רַב תָּנֵי: עַד דְּתִלָּקְחָן לְגוּבְרִין, וְלֵוִי תָּנֵי: עַד דְּתִבָּגְרָן. לְרַב – אַף עַל גַּב דְּבָגַר, וְלֵוִי – אַף עַל גַּב דְּאִינְסִיב?
§ The mishna taught that one of the stipulations of the marriage contract is the clause: Any female children you will have from me will be sustained from my property. The Gemara notes that Rav would teach that the daughters are entitled to sustenance until they are taken as wives by men, and Levi would teach that they are entitled to sustenance until they become grown women.
RASHI
לרב אע"ג דבגר בתמיה והלא בגרות מוציאה מרשות אב ולמה תיזון מביתו ובין לרבי בין לר' אלעזר בר' שמעון שנחלקו בדבר בפרק מציאת האשה (לקמן כתובות סח:) בעישור נכסים מודים במזונות דבין נשאו בין בגרו אבדו מזונות:
אֶלָּא, בָּגַר וְלָא אִינְסִיב, אִינְסִיב וְלָא בָּגַר – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי. כִּי פְּלִיגִי – בַּאֲרוּסָה וְלָא בָּגַר. וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתֵיהּ: עַד דְּתִבָּגְרָן וְיִמְטֵי זִמְנֵיהוֹן דְּאִינַסְּבָן. תַּרְתֵּי?! אֶלָּא: אוֹ תִּבָּגְרָן, אוֹ יִמְטֵי זִמְנֵיהוֹן לְאִיתְנַסְּבָא.
Rather, in a case where they became grown women and were not married,
RASHI
כי פליגי בארוסה רב אמר עד דתלקחן קיחה דאירוסין ואפילו לא בגר וללוי או תבגרן או ינשאו ויצאו מרשות אב לגמרי כי בגרות:
וכן תני לוי במתניתיה דלוי סידר ברייתא ששה סדרים כר' חייא וכרבי אושעיא:
תרתי בתמיה:
ומטי זמניהון הגיע זמן שנים עשר חודש לבתולה משתבעה הבעל כדלקמן באע"פ (כתובות דף נז.):
כְּתַנָּאֵי: עַד מָתַי הַבַּת נִזּוֹנֵית – עַד שֶׁתֵּאָרֵס. מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ: עַד שֶׁתִּבָּגֵר. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: עַד דְּיֶהֱוְויָין. אִיבַּעֲיָא לְהוּ: הֲוָיָה דְּאֵירוּסִין, אוֹ הֲוָיָה דְּנִישּׂוּאִין? תֵּיקוּ.
The Gemara observes: The dispute between Rav and Levi is like a dispute between tanna’im . As we have learned: Until when is a daughter sustained from her father’s property? Until she is betrothed. In the name of Rabbi Elazar they said: Until she becomes a grown woman. Rav Yosef taught the version: Until they become married. The meaning of the expression: Until they become married, is unclear, and therefore a dilemma was raised before the scholars: Does this refer to becoming betrothed or to becoming married? No answer was found, and the Gemara states that the dilemma shall stand unresolved.
TOSAFOT
אלמנה בבית אביה פירש בקונטרס דהיינו מן האירוסין דמן הנשואין לכולי עלמא לית לה דכיון שנפקעה שעה אחת ממזונות שוב אין לה אבל מן האירוסין לא פקעי דקסבר ארוסה יש לה מזונות וא"ת א"כ אמאי נקט אלמנה כיון דאפילו לא נתאלמנה יש לה מזונות ויש לומר לאשמועינן אבל מן הנשואין אפילו נתאלמנה אין לה אי נמי לאשמועינן דוקא אלמנה מן האירוסין יש לה מן הנשואין אין לה אבל ממאנת אע"ג דנשאת אית לה ואתי שפיר הא דאמר ממאנת איכא בינייהו ואם תאמר ובשומרת יבם מאי אתא לאשמועינן דאי למידק דוקא מן האירוסין אבל מן הנישואין לא מאי איריא שומרת יבם אפילו אלמנה שאינה זקוקה ליבם נמי אין לה ויש לומר דנקט שומרת יבם לרבותא דלא מיבעיא ארוסה דאכתי מיחסרא מסירה לחופה אלא אפי' שומרת יבם דלא מיחסרא שיכול לבא עליה בעל כרחה אפי' הכי יש לה מזונות ורבינו תם מפרש אלמנה בבית אביה שהיתה נשואה ונתאלמנה או נתגרשה בחיי אביה והיינו בבית אביה יש לה מזונות הואיל כשנתאלמנה או נתגרשה אכתי לא מת האב ולא בא זמן חיוב מזונות ולא מיפסיד מידי ודייק דממאנת לת"ק מבית אביה נפקא דמדאתא רבי יהודה לטפויי למימר דעודה בבית אביה בעינן מכלל דת"ק דבית אביה אפילו יצתה והיינו בכה"ג דמיאנה דעקרתינהו לנשואין קמאי והרי היא כאילו לא נשאת מעולם ואין נראה דכיון דנשאת שוב אין לה מזונות דאין לאב רשות בה ופירוש הקונטרס נראה עיקר:
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב יוֹסֵף: מִי שְׁמִיעַ לָךְ מִינֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אֲרוּסָה יֵשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת אוֹ אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת? אֲמַר לֵיהּ: מִשְׁמַע לָא שְׁמִיעַ לִי, אֶלָּא מִסְּבָרָא לֵית לָהּ. כֵּיוָן דְּאֵירְסָהּ – לָא נִיחָא לֵיהּ דְּתִיתְזִיל.
Rav Ḥisda said to Rav Yosef: Have you heard anything from Rav Yehuda with regard to whether a betrothed orphan has sustenance
RASHI
ארוסה יש לה מזונות ארוסה יתומה יש לה מזונות מן האחין או לא:
הכי גרסינן מסברא לית לה כיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל מסברא אני אומר שאין לה מזונות מן האחין דמאי טעמא תקון רבנן מזונות לבת מנכסי האב כי היכי דלא תיתזיל על הפתחים הכא ליכא למיחש להכי דכי חזי ארוס דמתזלא זיין לה איהו מדידיה ואע"פ שאינו מחויב לזונה דכיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל:
הכי גרסינן מסברא לית לה כיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל מסברא אני אומר שאין לה מזונות מן האחין דמאי טעמא תקון רבנן מזונות לבת מנכסי האב כי היכי דלא תיתזיל על הפתחים הכא ליכא למיחש להכי דכי חזי ארוס דמתזלא זיין לה איהו מדידיה ואע"פ שאינו מחויב לזונה דכיון דאירסה לא ניחא ליה דתיתזיל:
אֲמַר לֵיהּ: אִם מִשְׁמַע לָא שְׁמִיעַ לָךְ – מִסְּבָרָא אִית לָהּ, כֵּיוָן דְּלָא קִים לֵיהּ בְּגַוָּהּ – לָא שְׁדֵי זוּזֵי בִּכְדִי.
Rav Ḥisda said to Rav Yosef: If you have not heard this halakha , by logical reasoning she should have sustenance from the brothers. The reason is that since her husband is not sure that he will marry her, he will not throw away money for nothing.
RASHI
אמר ליה אי משמע לא שמיע לך בהדיא:
מסברא אית לה יש לך לומר שנזונת מן האחים דארוס לא זיין לה:
כיון דלא קים ליה בגוה אם תינשא לו שמא ימצא בה מום לא שדי זוזי בכדי:
TOSAFOT
בת יבמה יש לה מזונות או אין לה מזונות נראה דיבמה עצמה פשיטא ליה דיש לה מזונות דגבי דידה אמרינן תנאי כתובה ככתובה וכי לית ליה לראשון תקינו לה גם מזונות משני אבל בת מיבעיא ליה אי אלימא כמותה למהוי תנאי כתובה ככתובה וכגון דלית ליה לראשון דאי אית ליה ממה נפשך גביא ובכה"ג אזלה בעיא דבת שניה דפשיטא ליה דשניה עצמה לית לה דלגבי דידה הוי תנאי כתובה ככתובה אבל גבי בת מיבעיא לן וי"מ דאף בדאית ליה לראשון קבעי אע"ג דלדידה פשיטא דאית לה מזונות בין אית ליה בין לית ליה כדפי' בבתו מיבעיא ליה דמראשון ודאי לית לה שהרי הוא לא כתב לה אלא בנן נוקבן דיהויין ליכי מינאי אינון יתבין והאי לאו מיניה היא אבל מן השני דלמא אית לה כיון דאי לית לה מראשון תקינו לה משני דכל תנאי יהיו על השני מוטלין ולענין מזונות הבת אע"ג דאית ליה לראשון כיון שאינה נזונת מהם כמאן דלית ליה דמי ותקינו לה רבנן משני או דלמא משני נמי לית לה וצריך עיון אי הוה מצי למיבעי נמי לענין כתובת בנין דכרין דדלמא לית לה דהא מאחיו ירית או דלמא איכא למיחש דלמא מימנע האב ולא יהיב דחייש דלמא נפלה לה קמיה יבם ומיהו אארוסה נראה דלא הוה מצי למיבעי לענין כתובת בנין דכרין דהא לא יהיב לה אב מידי כל זמן שהיא ארוסה:
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: מִשְׁמַע לָא שְׁמִיעַ לִי, מִסְּבָרָא אִית לָהּ, כֵּיוָן דְּלָא קִים לֵיהּ בְּגַוָּהּ – לָא שְׁדֵי זוּזֵי בִּכְדִי. אֲמַר לֵיהּ: אִי מִשְׁמַע לָא שְׁמִיעַ לָךְ – מִסְּבָרָא לֵית לָהּ, כֵּיוָן דְּאֵירְסָהּ – לָא נִיחָא לֵיהּ דְּתִיתְזִיל.
And some say a different version of this discussion. Rav Yosef said to Rav Ḥisda: As for hearing, I have not heard anything, but by logical reasoning I would say that she does have sustenance from the brothers: Since he is not sure that he will marry her, he will not throw away money for nothing. In response, Rav Ḥisda said to him: If you have not heard this halakha , by logical reasoning she should not have sustenance from the inheritance: Since he has betrothed her it is not satisfactory for him that she be demeaned by having to ask the brothers for food, and he would rather provide for her himself.
סִימָן דְּגַבְרֵי: ש״ק זר״ף, מֵאֲנָה וִיבָמָה שְׁנִיָּה אֲרוּסָה וַאֲנֻסָה.
§ The Gemara states a mnemonic device for the men, i.e., the Sages, who appear in the following discussion: Shin , kuf , zayin , reish , peh . This refers to Rav Sheshet, Reish Lakish, Rabbi Elazar, Rava, and Rav Pappa. The dilemmas themselves are listed in the following mnemonic: She refused, and a yevama , a secondary forbidden relationship, a betrothed woman, and woman who was raped.
בָּעוּ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: מְמָאֶנֶת יֵשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת אוֹ אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת?
The Gemara analyzes these cases one by one: The Sages raised a dilemma before Rav Sheshet: With regard to one who refused,
RASHI
ממאנת קטנה יתומה שהשיאוה אחיה ומיאנה בבעלה וחזרה אצלם:
יש לה מזונות עד שתבגר או לא מי אמרינן עקרתינהו לנישואי מעיקרן והויא לה כמי שלא ניסת או דלמא הא ניסת ויצאה מרשות אב:
אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת, תְּנֵיתוּהָ: אַלְמָנָה בְּבֵית אָבִיהָ, וּגְרוּשָׁהּ בְּבֵית אָבִיהָ, וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם בְּבֵית אָבִיהָ – יֵשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ – יֵשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת, אֵינָהּ בְּבֵית אָבִיהָ – אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת.
Rav Sheshet said to them: You learned it in the following baraita : In the case of a widow in her father’s house,
RASHI
אלמנה בבית אביה כלומר מן האירוסין דאי מן הנשואין לא אמרינן יש לה מזונות דעד דתלקחן תנן ואפילו ללוי בנשואין מודה:
רַבִּי יְהוּדָה הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אֶלָּא לָאו – מְמָאֶנֶת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: אִית לָהּ, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: לֵית לָהּ.
Rav Sheshet analyzes this baraita : The opinion of Rabbi Yehuda is to all appearances the same as that of the first tanna . What is their dispute? Rather, is it not the case that there is a practical difference between them concerning a girl who refused her husband, as the first tanna maintains that she has sustenance, as her marriage has been annulled and it is as though it never occurred, and Rabbi Yehuda maintains that she does not have sustenance, as she permanently forfeited this right when she left her father’s house in marriage.
RASHI
ת"ק סבר ממאנת אית לה וה"ק אלמנה בבית אביה כו' וה"ה לממאנת דאין כאן נשואין דהא עקרתינהו ואתא רבי יהודה למימר עודה בבית אביה בתחלתה שלא יצתה משם בנשואין יש לה מזונות אבל משיצאה בנישואין אין לה:
בָּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ: בַּת יְבָמָה יֵשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת אוֹ אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת?
Reish Lakish raised a dilemma: With regard to the daughter of a yevama ,
RASHI
בת יבמה הכונס את יבמתו וילדה לו בת יש לה מזונות לאחר מיתת האב מן האחין מנכסי אביה או לא:
TOSAFOT
הויה דאירוסין או הויה דנשואין הכא ליכא למיפרך אי הויה דנשואין היא אע"ג דבגר כדפריך לעיל לרב דתני עד דתלקחן דהתם פריך משום דמשמע דאתא לאפוקי מדלוי אבל הכא רב יוסף תני ברייתא באפי נפשה וקמשמע לן נישאת כשהיא קטנה והוא הדין לאיבגר ולא אינסיב:
כֵּיוָן דַּאֲמַר מָר: כְּתוּבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן – לֵית לָהּ, אוֹ דִּלְמָא כֵּיוָן דְּאִי לֵית לָהּ מֵרִאשׁוֹן – תַּקִּינוּ לָהּ רַבָּנַן מִשֵּׁנִי, אִית לָהּ? תֵּיקוּ.
The Gemara clarifies the sides of the dilemma: Since the Master said that the payment of the marriage contract of a yevama is taken from the property of her first husband, not that of the yavam , her daughter should therefore not have rights to sustenance from the property of the yavam . Her sustenance is a stipulation of the marriage contract, which does not apply to the yavam . Or perhaps, since if she does not have enough to cover the amount of her marriage contract from the property of the first husband, the Sages enacted for her a marriage contract from the second one, i.e., the yavam . Therefore, her daughter should have sustenance from his property. No answer was found, and the Gemara states that the dilemma shall stand unresolved.
RASHI
כיון דאמר מר כתובתה אינה על נכסי יבם תנאי כתובה דלה נמי לאו על נכסיו הוא:
או דלמא כיון דאמרינן התם אי לית ליה נכסים לראשון תקינו לה רבנן משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:
אית לה נמי תנאי כתובה להיות בתו נזונת:
TOSAFOT
ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות לא שמיע ליה פלוגתא דתנאי דלעיל אי נמי שמיע ליה ומבעיא ליה היכי הלכתא:
בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: בַּת שְׁנִיָּה יֵשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת, אוֹ אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת?
Rabbi Elazar raised a dilemma: With regard to the daughter of a secondary forbidden relationship, i.e., a girl born to a man and women forbidden to each other by rabbinic law, whose mother is penalized by being deprived of a marriage contract, does her daughter have sustenance or does she not have sustenance?
RASHI
בת שניה מי שנשא שניה מדברי סופרים דאמרי רבנן לקמן בפרק אלמנה (כתובות דף ק:) השניה אין לה כתובה ולא מזונות בתה שילדה לו ומת:
יש לה מזונות מנכסיו או לא: