Back
Ketubot
Daf 39aשֶׁסּוֹפָהּ לְהִצְטַעֵר תַּחַת בַּעְלָהּ, אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ דּוֹמֶה נִבְעֶלֶת בְּאוֹנֶס לְנִבְעֶלֶת בְּרָצוֹן! אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: צַעַר שֶׁל פִּיסּוּק הָרַגְלַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ לְכָל עוֹבֵר״.
that she will ultimately suffer
RASHI
שסופה להצטער כו' ואי חיבוט על גבי קרקע הוא וכי סופה ליחבט על גבי קרקע תחת בעלה:
אִי הָכִי מְפוּתָּה נַמִי! אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מָשָׁל דִּמְפוּתָּה לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה – לְאָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ: קְרַע שִׁירָאִין שֶׁלִּי וְהִפָּטֵר. שֶׁלִּי?! דַּאֲבוּהָ נִינְהוּ! אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: פִּקְּחוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: מְפוּתָּה אֵין לָהּ צַעַר.
The Gemara asks: If so, a seduced woman should also
RASHI
דאבוה הוא דהא כל שבח נעורים ילפינן לקמן (כתובות דף מו:) לאביה והיאך היא יכולה למחול:
שלי בתמיה:
דאבוה הוא דהא כל שבח נעורים ילפינן לקמן (כתובות דף מו:) לאביה והיאך היא יכולה למחול:
TOSAFOT
אי הכי מפותה נמי יש לה צער פיסוק רגלים כמו אנוסה ואמאי קאמר אין דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון ואמר מורי הרב דודי ז"ל דאמתני' לא ה"מ למיפרך אמאי אונס חייב כיון שסופה להצטער בכך תחת בעלה דהא אפילו בעולה מצטערת בכך ואע"ג דבא עליה עתה סופה נמי להצטער ולא תרויח כלום [קצת נראה דאמתני' פריך אמאי מפותה פטור]:
קרא שיראין שלי והפטר ואע"ג דלא אמרה על מנת לפטור איכא למימר דמחמת הנאת בעילה מחלה לגמרי:
וְהָא קָא חָזֵינַן דְּאִית לָהּ! אֲמַר אַבַּיֵי, אָמְרָה לִי אֵם: כְּמַיָּא חֲמִימֵי עַל רֵישֵׁיהּ דְּקָרְחָא. רָבָא אֲמַר: אָמְרָה לִי בַּת רַב חִסְדָּא: כִּי רִיבְדָּא דְּכוֹסִילְתָּא. רַב פַּפָּא אֲמַר: אָמְרָה לִי בַּת אַבָּא סוּרָאָה: כִּי נַהֲמָא אַקּוּשָׁא בְּחִינְכֵי.
The Gemara asks: But don’t we see that even a married woman has pain when she engages in sexual relations for the first time? Abaye said: My foster mother told me that the pain is like hot water on the head of a bald man. Rava said: My wife, Rav Ḥisda’s daughter, told me that it is like the stab of a bloodletting knife. Rav Pappa said: My wife, Abba Sura’s daughter, told me that it is like the feeling of hard bread on the gums. When a woman engages in intercourse willingly, the pain is negligible. Therefore, the seducer is not obligated to pay for pain.
RASHI
אמרה לי אם אומנתו היתה:
בת רב חסדא אשתו של רבא:
ריבדא דכוסילתא פוצטוייר"א דפלמוא"ה בלע"ז:
ריבדא ניקור:
כוסילתא כלי אומן מקיז ואית דגרסי כי תרפתא דסיכורי והיא היא:
בת רב חסדא אשתו של רבא:
בת אבא סוראה דביתהו דרב פפא:
נהמא אקושא בחינכי כלחם קשה שגורר את החיך:
״הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד, הַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא״ וכו׳. לִכְשֶׁיּוֹצִיא, אִשְׁתּוֹ הִיא?! אֲמַר אַבַּיֵי: אֵימָא לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס. תַּנְיָא נַמִי הָכִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמְפַתֶּה נוֹתֵן לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס, בּוֹשֶׁת וּפְגָם – נוֹתֵן מִיָּד. וְאֶחָד הָאוֹנֵס וְאֶחָד הַמְפַתֶּה, בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב.
§ The mishna continues: The rapist gives payment immediately, and the seducer when he releases her, etc. The Gemara asks: When he releases her?
RASHI
אשתו היא וכי אשתו היא כבר דקאמר לכשיוציא:
לכשלא יכנוס שתמאן היא או אביה או המפתה עצמו:
יכולין לעכב שלא יכניסנה:
TOSAFOT
[לכשיוציא אשתו היא אפי' פיתה לשם אישות מ"מ פריך אשתו היא כיון דאינה צריכה גט]:
בושת ופגם נותן מיד אע"ג דאיתקש לקנס היינו לענין שניתן זה למי שזה ניתן אבל יש מקומות שפטור מקנס לגמרי וחייב בבושת ופגם:
בִּשְׁלָמָא מְפוּתָּה – כְּתִיב ״אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ״, אֵין לִי אֶלָּא אָבִיהָ, הִיא עַצְמָהּ מִנַּיִן – תַּלְמוּד לוֹמַר ״יְמָאֵן״, מִכָּל מָקוֹם.
The Gemara asks: Granted, with regard to a woman who was seduced, it is written: “If her father refuses [ maen yemaen ] to give her to him” (Exodus 22:16), and the Sages interpreted: I have only derived that her father can prevent the marriage; from where do we derive that she herself can do so? The verse states: Maen yemaen , a double verb indicating that the marriage can be prevented in any case, i.e., she too may do so.
TOSAFOT
אין לי אלא אביה היא עצמה מנין כו' תימה לר"י במאי מיירי אי בקטנה או בנערה היאך היא יכולה למאן כיון שהאב רוצה והוא יכול לקדשה בעל כרחה למי שירצה וה"ה לזה ואי בשאין לה אב או שבגרה אחר כך מה צריך קרא תיפוק ליה שיכולה לעכב שלא יהא חוטא נשכר כדקאמר אביי בסמוך וכן אביה אמאי צריך קרא לאביי ואומר ר"י דנהי שאינה יכולה לעכב על אביה שלא יקדשנה לו מ"מ מועיל מיאונה לענין שישלם קנס וכן במיאון אביה והא דתניא הכא המפתה לכשלא יכנוס צריך לפרש לכשלא יכנוס מדעתה ומיהו קשה דהכא דרשינן מאם מאן ימאן מ"מ שהיא יכולה לעכב ובפרק נערה (לקמן כתובות מד:) דרשינן מינה לרבות יתומה לקנס וי"ל דליכתוב או מאן מאן או ימאן ימאן מאי מאן ימאן ש"מ תרתי ובכה"ג אמרינן במרובה (ב"ק דף סה. ושם) גבי אם המצא תמצא ובהחובל (שם דף פה.) גבי ורפא ירפא ועוד נראה דלאו מיתורא דקרא דריש לה התם דאם כן מאי פריך מינה לרבי יוסי בר' חנינא דפטר מוציא שם רע על היתומה דשאני מפתה דרבי קרא אלא כן הוא עיקר כמו שפירש בקונטרס לקמן דלאו מריבוי דריש אלא ה"פ לרבות יתומה לקנס דדרשינן שיש קנס כשהיא מעכבת והוא הדין דה"מ למימר לרבות בוגרת לקנס כשהיא מעכבת דדוקא בבוגרת או ביתומה יש קנס בעיכוב שלהן אבל כל זמן שלא בגרה תלוי באב והשתא דייק התם שפיר דשמעינן דסבר האי תנא שיש קנס ביתומה ולא ממעטינן ליה מדכתיב לאבי הנערה אע"ג דליכא ריבוי ליתומה כדפירשתי דאיכא לאוקמי קרא לבוגרת:
אֶלָּא אוֹנֵס, בִּשְׁלָמָא אִיהִי – כְּתִיב ״וְלוֹ תִהְיֶה״ – מִדַּעְתָּהּ. אֶלָּא אָבִיהָ מְנָלַן?
However, from where is it derived that they can prevent the marriage in the case of a rapist? Granted, she herself can prevent the marriage, as it is written: “And to him she shall be as a wife” (Deuteronomy 22:29), and the term “shall be” indicates with her consent. However, from where do we derive that her father can prevent the marriage?
RASHI
תהיה משמע היא מהוה את עצמה לו:
TOSAFOT
אלא אונס בשלמא איהי כו' תימה כיון דאונס ומפתה מיגמר גמירי מהדדי להא מילתא נמי ליגמרו מהדדי כדפריך בסמוך ומאי קאמר אלא אביה מנלן וי"ל דלהאי מילתא לא גמרינן מהדדי דהא מפתה יכול לעכב ואונס שותה בעציצו וה"ה ה"נ אין אביה יכול לעכב וה"נ קאמר אביי בסמוך ורבא לא מסתבר ליה למימר הכי כיון דאיכא ק"ו וא"ת ואיהי גבי אונס אמאי איצטריך למיכתב נילף לאביי מסברא שלא יהא חוטא נשכר ולרבא מק"ו ויש לומר דלו תהיה לאשה אינו מיותר [דאיצטריך לעשה ולדרשות דלעיל. מהר"ם. א"נ אביי ורבא לא הוו משנו הכי אלא בתר דגלי קרא בהדיא]:
אָמַר אַבַּיֵי: שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רָבָא אָמַר: קַל וָחוֹמֶר: וּמַה מְּפַתֶּה שֶׁלֹּא עָבַר אֶלָּא עַל דַּעַת אָבִיהָ בִּלְבַד, בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב, אוֹנֵס שֶׁעָבַר עַל דַּעַת אָבִיהָ וְעַל דַּעַת עַצְמָהּ – לֹא כָּל שֶׁכֵּן.
Abaye said: No verse is necessary as it stands to reason that the father too can prevent the marriage so that a sinner will not profit. If her father could not prevent the marriage, the rapist would acquire the right to marry the young woman despite the father’s refusal, a right not accorded to one who seeks to betroth a young woman in a conventional manner. Rava said it is derived through an a fortiori inference: Just as in the case of a seducer, who contravened only her father’s will, as she acquiesced to his proposition, nevertheless both she and her father can prevent the marriage; in the case of a rapist, who contravened both her father’s will and her own will, all the more so is it not so that both she and her father can prevent the marriage?
רָבָא לָא אֲמַר כְּאַבַּיֵי, כֵּיוָן דְּקָא מְשַׁלֵּם קְנָס – לָאו חוֹטֵא נִשְׂכָּר הוּא. אַבַּיֵי לָא אֲמַר כְּרָבָא, מְפַתֶּה דְּאִיהוּ מָצֵי מְעַכֵּב – אָבִיהָ נַמִי מָצֵי מְעַכֵּב, אוֹנֵס דְּאִיהוּ לָא מָצֵי מְעַכֵּב – אָבִיהָ נַמִי לָא מָצֵי מְעַכֵּב.
The Gemara elaborates: Rava did not say in accordance with the explanation of Abaye, as since the rapist pays the fine he is not a sinner who profits, as he too must pay the dowry of a virgin even if he marries her. Likewise, Abaye did not say in accordance with the explanation of Rava because in the case of a seducer, where the seducer himself can prevent the marriage, her father can also prevent the marriage. In the case of a rapist, where the rapist himself cannot prevent the marriage, her father also cannot prevent the marriage.
RASHI
מצי מעכב שאם רצה אינו כונס כדאמרינן לקמן ימהרנה לו מדעתו:
אביה נמי לא מצי מעכב אי לאו שלא יהא חוטא נשכר:
TOSAFOT
מפתה דאיהו מצי מעכב ואפי' פיתה לשם אישות יכול הוא לגרשה:
תַּנְיָא אִידָךְ: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד, כְּשֶׁיּוֹצִיא הוּא – אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. כְּשֶׁיּוֹצִיא? מִי מָצֵי מַפֵּיק לָהּ?! אֵימָא: כְּשֶׁתֵּצֵא הִיא – אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. מֵת – יָצָא כֶּסֶף קְנָסָהּ בִּכְתוּבָּתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה.
It was taught in another baraita : Although the Sages said that the rapist gives payment immediately, when he releases her she has no claim upon him.
RASHI
אע"פ שאמרו אונס נותן מיד כשיוציאנה אין לה עליו כלום ולא אמרינן אין קנסה תחת כתובתה שהרי לאביה נותן מיד אלא כסף קנסה הוא כתובתה וכן אם מת יצא כסף קנסה בכתובתה:
מי מצי מפיק לה לא יוכל לשלחה כתיב:
כשתצא היא אם יצתה מאליה ותבעה הימנו גט:
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבָּנַן סָבְרִי: טַעֲמָא מַאי תַּקִּינוּ רַבָּנַן כְּתוּבָּה – כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְהָא לָא מָצֵי מַפֵּיק לָהּ. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הָא נַמִי מְצַעֵר לָהּ עַד דְּאָמְרָה הִיא ״לָא בָּעֵינָא לָךְ״.
The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? The Gemara explains: The Rabbis maintain: What is the reason that the Sages instituted a marriage contract for the woman? They instituted it so that she will not be inconsequential in his eyes, enabling him to easily divorce her. Because divorcing her will cost money, he will not do so rashly. And this woman whom he raped, he cannot release her by Torah law, obviating the need for a marriage contract. And Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, maintains: With regard to this woman too, although he cannot divorce her, he can torment her until she says: I do not want you. When she initiates the divorce, he can divorce her. Therefore, the Sages instituted that she receives the marriage contract of a non-virgin to prevent him from doing so.
RASHI
טעמא מאי תקינו רבנן כתובה לשאר נשים:
TOSAFOT
טעמא מאי תקינו לה רבנן כתובה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה אע"ג דבתולה יש לה כתובה מן התורה זאת בעולה היא ומיהו תימה דקא פסיק ותני דבכל ענין אין לה כתובה אפילו בא עליה שלא כדרכה ובתולה גמורה היא ויש לה כתובה מן התורה דהא אם בא עליה שני יש לה קנס ולא הוי טעמא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה תימה לר"י כיון דטעמא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה אלמנה אמאי תקינו לה רבנן כתובה לא היה להם לתקן אלא לגרושה בלבד ואומר ר"י דמתוך שהוצרכו לתקן בגרושה שלא תהא קלה בעיניו להוציאה תקינו נמי לאלמנה משום חינא ומיהו לכתחילה לא היו מתקנים משום חינא קשה לרשב"א הא דתניא בהחובל (ב"ק דף פט. ושם) וכן היא שחבלה בבעלה לא הפסידה כתובתה ופריך אמאי תזבין לכתובתה בטובת הנאה ותיתיב ליה בהאי חבלה ומשני הא מני רבי מאיר היא דאמר אסור לאדם שישהא את אשתו בלא כתובה אפילו שעה אחת והשתא כיון דטעמא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה תזבין כתובתה על מנת שאם תתאלמן אבל אם יגרשנה יהא לה כתובה דהתם לא שייך משום חינא ואומר ר"י כיון דבשאר נשים שייך חינא אף על גב דבזאת לא שייך לא פלוג רבנן ואסור להשהותה בלא כתובה לר"מ וא"ת ואמאי תני הכא יצא כסף קנסה בכתובתה ליתני מת אין לה עליו כלום דהא לא תקינו רבנן לאלמנה אלא משום גרושה והכא מכח גרושה אין לתקן לזאת דהא לא מצי לגרשה ואור"י דה"נ כיון דשייך בה חינא כמו בשאר אלמנות אין לנו לשנותה משאר אלמנות להכי איצטריך טעמא דיצא כסף קנסה בכתובתה ולא חשו במה דאין לה כתובה:
״אוֹנֵס שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזַקְיָא לְרַב אַשִׁי: מִכְּדִי, מִיגְמַר גָּמְרֵי מֵהֲדָדֵי
The mishna continues: A rapist drinks from his vessel, and the seducer is not obligated to marry the woman he seduced. Rava from Parzakya said to Rav Ashi: Since the halakhot of a rapist and a seducer are derived from each other with regard to the sum of the fine,
RASHI
מיגמר גמרי מהדדי אונס ממפתה לשקלים ומפתה מאונס לחמשים: