Back
Ketubot
Daf 36aאִי דְּקָא טָעֵין טַעֲנַת דָּמִים – הָכִי נַמִי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּקָטָעֵין טַעֲנַת פֶּתַח פָּתוּחַ.
The Gemara answers: If he proffers a claim that there was no blood after consummating the marriage, indeed he can cause her to lose her marriage contract with that claim. However, with what are we dealing here in the baraita ? We are dealing with one who proffers a claim that he encountered an open entrance, i.e., there was no hymen. As the hymen of an adult woman is no longer completely intact, the claim is of no consequence.
RASHI
ה"ג אי דקא טעין טענת דמים הכי נמי הב"ע דקטעין טענת פתח פתוח אי דקאמר בעלתי ולא מצאתי דם ודאי טענה מעלייתא היא והכא דקתני אין לה טענת בתולים דקטעין ואמר פתח פתוח מצאתי ודם לא בדקתי אם נמצא בה אם לאו בנערה וקטנה טענה היא כדאמרינן בפ"ק ואע"פ שאין יכול לברר דבריו בפנינו אמרינן חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה אבל משבגרה אין רחמה צר כבתחילה ודומה לו כאילו פתח פתוח:
TOSAFOT
אי דקא טעין טענת דמים ה"נ כו' כך גרס בקונטרס ור"ח גריס איפכא כמו שהיה כתוב בספרים אי דקא טעין טענת פתח פתוח ה"נ כו' ולעיל בפ"ק (כתובות דף ט. ד"ה האומר) פירשתי קצת קשה לפי' ר"ח דמפרש דמוכת עץ אין לה דמים אבל פתחה נעול אם כן בחנם דחק לשנויי הא ר"ג והא רבי יהושע דה"מ לשנויי הא דקא טעין פתח פתוח הא דקא טעין טענת דמים ושמא לית ליה חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה ולא מהימן בפתח פתוח להפסידה כתובתה אע"ג דקאמר אי דקא טעין פתח פתוח הכי נמי דמשמע דנאמן שמא היינו לאוסרה עליו אבל ברייתא דלעיל משמע דיש להן טענת בתולים לענין כתובה דומיא דקנס:
״סוּמָכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סוּמָא אֵין לָהּ טַעֲנַת בְּתוּלִים״. מַאי טַעֲמָא דְּסוּמָכוֹס? אָמַר רַבִּי זֵירָא: מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְבֶּטֶת עַל גַּבֵּי קַרְקַע. כּוּלְּהוּ נַמִי חַבּוּטִי מִיחַבְּטִי! כּוּלְּהוּ רוֹאוֹת וּמַרְאוֹת לְאִמָּן, זוֹ אֵינָהּ רוֹאָה, וְאֵינָהּ מַרְאָה לְאִמָּהּ.
The baraita continues: Sumakhos says in the name of Rabbi Meir: A blind woman does not have a claim concerning virginity. The Gemara asks: What is the rationale for the statement of Sumakhos? Rabbi Zeira said: Due to the fact that a blind woman is struck by falling onto the ground, causing her hymen to break. The Gemara asks: All girls tend to be struck by falling onto the ground as well;
RASHI
שנחבטה ובתוליה נושרין:
כולהו רואות אם נשרו בתוליהן [רואות דם]:
ומראות לאמן ופוסקות עליהן שאינן בתולות ואם לא הודיעתו הטעתו:
וזו אינה רואה ואינה מראה לאמה וזה שכנסה בחזקת נחבטת כנסה ואין אדם פוסק עליה ולאו טעות הוא:
TOSAFOT
כולהו רואות ומראות לאמן פירש הקונטרס ופוסקות עליהן שהן בעולות ואם לא הודיעתו הטעתו וקשה לפירושו דהא אליבא דר"מ קיימינן ור' מאיר אית לי' בפ"ק (דף יג.) דמוכת עץ בין הכיר בה בין לא הכיר בה מאתים ונראה לר"י דה"פ כולהו רואות ומראות לאמן ויודעות שהן מוכת עץ שאמותיהן מגידות להן ולהכי [כשהוא אומר לא מצאתי לבתך בתולים והיא אומרת בתולה הייתי אין לנו לתלות במוכת עץ שא"כ היתה אומרת מוכת עץ אני] וכי לא אמרה מוכת עץ אני יש לה טענת בתולים אבל סומא תלינן שהיא מוכת עץ אע"ג דלא אמרה דאינה יודעת לפי שאינה רואה ואינה מראה לאמה ואין אמה מגדת לה:
״וְהַיּוֹצֵאת מִשּׁוּם שֵׁם רַע אֵין לָהּ לֹא קְנָס וְלֹא פִּיתּוּי״. הַיּוֹצֵאת מִשּׁוּם שֵׁם רַע בַּת סְקִילָה הִיא! אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכִי קָאָמַר: מִי שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע בְּיַלְדוּתָהּ – אֵין לָהּ לֹא קְנָס וְלֹא פִּיתּוּי.
§ The previous baraita concluded: And one who leaves her husband due to a bad reputation
TOSAFOT
היוצאת משום שם רע בת סקילה היא ופשיטא דלאו בת קנס היא דהא בעולה ודאי היא אבל אין לפרש הואיל ויש חיוב סקילה לבא עליה פשיטא דאין לה קנס דקם ליה בדרבה מיניה דהא קתני במתניתין הבא על בתו ולעיל נמי קתני עריות בברייתא:
אי דקא טעין טענת דמים ה"נ כו' כך גרס בקונטרס ור"ח גריס איפכא. כמו שהיה כתוב בספרים אי דקא טעין טענת פתח פתוח ה"נ כו' ולעיל בפ"ק (כתובות דף ט. ד"ה האומר) פירשתי קצת קשה לפי' ר"ח דמפרש דמוכת עץ אין לה דמים אבל פתחה נעול אם כן בחנם דחק לשנויי הא ר"ג והא רבי יהושע דה"מ לשנויי הא דקא טעין פתח פתוח הא דקא טעין טענת דמים ושמא לית ליה חזקה דאין אדם טורח בסעודה ומפסידה ולא מהימן בפתח פתוח להפסידה כתובתה אע"ג דקאמר אי דקא טעין פתח פתוח הכי נמי דמשמע דנאמן שמא היינו לאוסרה עליו אבל ברייתא דלעיל משמע דיש להן טענת בתולים לענין כתובה דומיא דקנס: כולהו רואות ומראות לאמן: פירש הקונטרס ופוסקות עליהן שהן בעולות ואם לא הודיעתו הטעתו וקשה לפירושו דהא אליבא דר"מ קיימינן ור' מאיר אית לי' בפ"ק (דף יג.) דמוכת עץ בין הכיר בה בין לא הכיר בה מאתים ונראה לר"י דה"פ כולהו רואות ומראות לאמן ויודעות שהן מוכת עץ שאמותיהן מגידות להן ולהכי [כשהוא אומר לא מצאתי לבתך בתולים והיא אומרת בתולה הייתי אין לנו לתלות במוכת עץ שא"כ היתה אומרת מוכת עץ אני] וכי לא אמרה מוכת עץ אני יש לה טענת בתולים אבל סומא תלינן שהיא מוכת עץ אע"ג דלא אמרה דאינה יודעת לפי שאינה רואה ואינה מראה לאמה ואין אמה מגדת לה:
אֲמַר רַב פַּפָּא: שְׁמַע מִינָּהּ, הַאי שְׁטָרָא רִיעָא לָא מַגְבִּינַן בֵּיהּ. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא דְּנָפַק קָלָא עֲלֵיהּ דִּשְׁטָרָא דְּזַיְיפָא הוּא, דִּכְוָותָהּ הָכָא – דְּנָפַק עֲלָהּ קָלָא דִּזְנַאי, וְהָא אֲמַר רָבָא: יָצָא לָהּ שֵׁם מְזַנָּה בָּעִיר – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ!
Rav Pappa said: Conclude from it with regard to this tainted document whose authenticity was compromised that we do not collect a debt with it. The Gemara asks: What are the circumstances? If you say that a rumor emerged about it that it is a forged document, and in the corresponding case here, the case of a bad reputation, that a rumor emerged about her that she engaged in promiscuous sexual relations; but didn’t Rava say: If a rumor emerged about a woman in a town as one who engaged in promiscuous sexual relations,
RASHI
ריעא שיצא עליו שם זיוף:
אין חוששין לה אפי' לכהונה:
אֶלָּא, דְּאָתוּ בֵּי תְּרֵי וְאָמְרִי: לְדִידְהוּ תְּבַעֲתַנְהִי בְּאִיסּוּרָא. דִּכְוָותָהּ הָכָא – דְּאָתוּ בֵּי תְּרֵי וְאָמְרִי: לְדִידְהוּ אֲמַר לְהוּ ״זַיְּיפוּ לִי״. בִּשְׁלָמָא הָתָם – שְׁכִיחִי פְּרוּצִין, אֶלָּא הָכָא – אִם הוּא הוּחְזַק – כָּל יִשְׂרָאֵל מִי הוּחְזְקוּ?! הָכָא נַמִי, כֵּיוָן דְּקָא מַהֲדַר אַזִּיּוּפָא – אֵימַר זִיּוּפֵי זַיֵּיף וְכָתַב.
Rather, it is that two witnesses came and said: She propositioned us to engage in forbidden relations,
RASHI
אלא יצא עליה שם רע היכי דמי כגון בעדים ולא שאמרו עליה שנבעלה דא"כ מאי למימרא הא לאו בתולה היא אלא אמרי לדידהו תבעתנהו לאיסורא הפקירה עצמה לכך ולא שמענו לה:
בשלמא התם כו' היכי גמר רב פפא מינה דלא מגבינן בשטרא כי האי בשלמא התם שכיחי פרוצין וכיון שיש עדים שהיתה מחזרת אחר הזנות הרבה מצאה לה משום הכי אין לה קנס לאחר זמן דלאו בחזקת בתולה הואי:
אלא לגבי שטר:
אם הוא הוחזק לחזור אחר עידי שקר:
כל ישראל מי הוחזקו להיות שומעין לו לזייף:
אימר זיופי זייף הוא עצמו למד לכוין כתב הדומה לכתב ידי עדים שחתם בו:
מתני׳ וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶן קְנָס: הַבָּא עַל הַגִּיּוֹרֶת, וְעַל הַשְּׁבוּיָה, וְעַל הַשִּׁפְחָה, שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ יְתֵירוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁבוּיָה שֶׁנִּפְדֵית הֲרֵי הִיא בִּקְדוּשָּׁתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁגְּדוֹלָה.
And these are the cases of young women who do not have a fine paid to their fathers when they are raped or seduced: One who has intercourse with a convert
RASHI
מתני' יתירות על בנות שלש שנים דכיון דראויות לביאה בחזקת הפקר הן ונבעלות בנכריותן והשבויה בשבויתה:
TOSAFOT
ואלו שאין להן קנס הגיורת והשבויה כו' אף על גב דמדאורייתא שבויה לא הויא בחזקת בעולה כדאמרינן בכל דוכתי דבשבויה הקילו מ"מ אין לה קנס דמשום גזירה שלא תנשא לכהן עשאוה כבעולה לכל דבריה:
הַבָּא עַל בִּתּוֹ, עַל בַּת בִּתּוֹ, עַל בַּת בְּנוֹ, עַל בַּת אִשְׁתּוֹ, עַל בַּת בְּנָהּ, עַל בַּת בִּתָּהּ – אֵין לָהֶן קְנָס, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי בֵּית דִּין, וְכָל הַמִּתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ אֵין מְשַׁלֵּם מָמוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאִם לֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ״.
The mishna resumes its list of the cases of young women who are not entitled to a fine when raped or seduced by the following men: In the case of one who engages in intercourse with his daughter,
RASHI
ולא יהיה אסון ענוש יענש הא אם יהיה אסון לא יענש:
TOSAFOT
הבא על בתו למאי דמוקי מתני' בפרק בן סורר (סנהדרין דף עג: ושם) במפותה צריך לאוקמה בשבא עליה ובגרה כדפרישית לעיל:
ועל בת אשתו הוה מצי למיתני אשת אביו וכלתו דהא חשיב נמי עריות דעל ידי קדושין אלא תנא ושייר:
גמ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי דּוֹסָא אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד; רַבִּי יְהוּדָה – הָא דַּאֲמָרַן, רַבִּי דּוֹסָא – דְּתַנְיָא: שְׁבוּיָה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, דִּבְרֵי רַבִּי דּוֹסָא. אָמַר רַבִּי דּוֹסָא: וְכִי מֶה עָשָׂה לָהּ עֲרָבִי הַלָּז? וְכִי מִפְּנֵי שֶׁמִּיעֵךְ לָהּ בֵּין דַּדֶּיהָ פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה?
Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Yehuda and Rabbi Dosa
RASHI
גמ' שבויה בת כהן:
אוכלת בתרומה ולא מחזקינן לה בחזקת בעולה לפסול לה המחללה בביאתו:
מפני שמיעך לה כלומר אין נוהגין בהן הפקר לאונסן בבעילה אלא לשחק עמהן:
TOSAFOT
וכי מה עשה לה ערבי זה נקט ערבי לפי שהם שטופים בזימה כדאמר בקדושין (דף מט:) עשרה קבין זימה ירדו לעולם ט' נטלו ערביים:
אֲמַר רַבָּה: דִּלְמָא לָא הִיא; עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָכָא אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, אֲבָל הָתָם – כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ. אִי נַמִי: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי דּוֹסָא הָתָם – אֶלָּא בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן, אֲבָל קְנָס דְּאוֹרַיְיתָא – כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ.
Rabba said: Perhaps that is not so, and their opinions differ. Perhaps Rabbi Yehuda states his opinion only here with regard to payment of a fine, so that the sinner will not profit through exemption from the fine because this girl was taken captive in her youth. However, there, with regard to teruma , he holds in accordance with the opinion of the Rabbis, and she is unfit to marry a priest. Alternatively, there is another distinction between their opinions. Perhaps Rabbi Dosa stated his opinion only there, with regard to teruma whose legal status today is by rabbinic law, and therefore he rules leniently. However, with regard to payment of a fine, which is mandated by Torah law, he holds in accordance with the opinion of the Rabbis, and the rapist is exempt from payment based on the principle: The burden of proof is incumbent upon the claimant, and she cannot prove that her captors did not engage in intercourse with her and that she is a virgin.
RASHI
[רבנן פליגי אדרבי דוסא ואמרו יש שבויה אוכלת ויש שאינה אוכלת כיצד האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני אוכלת ואם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני אינה אוכלת במסכת עדיות]:
אלא בתרומה בזמן הזה דרבנן דכיון דאפילו נבעלה איסורא דרבנן בעלמא הוא לא גזרו על ספיקה אבל קנס דאפוקי ממונא הוא אימא לך ספק בעולה היא ומספיקא לא מפקינן ממונא:
אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: וְטַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה הָכָא שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר הוּא? וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁבוּיָה שֶׁנִּשְׁבֵּית הֲרֵי הִיא בִּקְדוּשָּׁתָהּ, אֲפִי׳ בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם, וְהָתָם – מַאי שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר אִיכָּא? הָתָם נַמִי, דִּלְמָא מִימְנְעִי וְלָא נָסְבִי לָהּ.
Abaye said to Rabba: And is the rationale for the opinion of Rabbi Yehuda here, in the case of a fine, to ensure that the sinner will not profit? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: A captive woman who was taken captive remains in her state of sanctity with the presumptive status of a virgin? Even if she was in captivity when she was ten years old, her marriage contract is two hundred dinars. And there, in that case, what relevance is there for the rationale: To ensure that the sinner will not profit? That baraita refers to a marriage contract and no transgression is involved. The Gemara answers: There too, Rabbi Yehuda issues the same ruling for a different reason. She receives the marriage contract of a virgin because if she didn’t, perhaps men would refrain and not marry her, due to their suspicion that her captors violated her.
RASHI
דלמא ממנעי ולא נסבי לה אי פחתת כתובתה משוית לה בחזקת בעולה ומרחקי לה אפילו ישראל:
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה בִּקְדוּשָּׁתָהּ קַיְימָה? וְהָתַנְיָא: הַפּוֹדֶה אֶת הַשְּׁבוּיָה יִשָּׂאֶנָּה; מֵעִיד בָּהּ – לֹא יִשָּׂאֶנָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – לֹא יִשָּׂאֶנָּה! הָא גּוּפָהּ קַשְׁיָא; אָמְרַתְּ: הַפּוֹדֶה אֶת הַשְּׁבוּיָה יִשָּׂאֶנָּה, וַהֲדַר תָּנָא: מֵעִיד בָּהּ – לֹא יִשָּׂאֶנָּה, מִשּׁוּם דְּמֵעִיד בָּהּ לֹא יִשָּׂאֶנָּה?!
The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda maintain that a captive woman remains in her state of sanctity? But isn’t it taught in a baraita : One who redeems a captive may marry her, even if he is a priest, but if he testifies
RASHI
מעיד בה קא סלקא דעתין דאפודה קאי שאם היה מעיד בה שלא נבעלה לעובד כוכבים לא ישאנה אם כהן הוא:
משום דמעיד בה וכו' והא אמרו הפודה את השבויה ישאנה:
TOSAFOT
וכי מה עשה לה ערבי זה נקט ערבי לפי שהם שטופים בזימה כדאמר בקדושין (דף מט:) עשרה קבין זימה ירדו לעולם ט' נטלו ערביים:
משום דמעיד בה לא ישאנה קס"ד הפודה את השבויה ישאנה בלא עדות קאמר:
הָא לָא קַשְׁיָא; הָכִי קָאָמַר: הַפּוֹדֶה אֶת הַשְּׁבוּיָה וּמֵעִיד בָּהּ – יִשָּׂאֶנָּה, מֵעִיד בָּהּ כְּדִי – לֹא יִשָּׂאֶנָּה.
The Gemara answers: This is not difficult, as this is what the baraita is saying: One who redeems a captive woman and testifies that she was not violated may marry her. However, if he only testifies that she was not violated he may not marry her.
RASHI
הפודה את השבויה ומעיד בה ישאנה דאי לאו דקים ליה בגוה לא שדי זוזי בכדי שהרי לישאנה פדאה:
מעיד בה כדי לא ישאנה שמא עיניו נתן בה:
מִכָּל מָקוֹם קַשְׁיָא לְרַבִּי יְהוּדָה! אֲמַר רַב פַּפָּא: אֵימָא; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – יִשָּׂאֶנָּה. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי, רַבִּי יְהוּדָה לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִשָּׂאֶנָּה, אֶלָּא לְדִידְכוּ – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִשָּׂאֶנָּה מִבָּעֵי לֵיהּ!
With regard to the apparent contradiction between the two statements of Rabbi Yehuda, the Gemara says: In any case, this baraita is difficult according to Rabbi Yehuda, as contrary to his earlier statement, he states that a captive woman does not retain the presumptive status of a virgin. Rav Pappa said: Emend the text and say that Rabbi Yehuda says:
TOSAFOT
מכל מקום קשיא אליבא דרבי יוחנן פריך וכן כל הנך פירכי דלקמן אבל לרבה דאמר דטעמא דרבי יהודה שלא יהא חוטא נשכר לא קשיא מידי:
וְרַבָּנַן? הַפּוֹדֶה אֶת הַשְּׁבוּיָה וּמֵעִיד בָּהּ יִשָּׂאֶנָּה – לָא שָׁדֵי אִינִישׁ זוּזֵי בִּכְדִי, מֵעִיד בָּהּ כְּדִי לֹא יִשָּׂאֶנָּה – שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ.
The Gemara asks: And how do the Rabbis explain their ruling? They explain: One who redeems a captive woman and testifies that she was not violated may marry her, as a person does not throw away money for nothing. If he paid the ransom to redeem her, he must be certain that she is a virgin. One who only testifies that she was not violated may not marry her, lest he had his eye on her to marry her and is prepared to lie to facilitate that marriage.
רָמֵי לֵיהּ רַב פַּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל לְרַב יוֹסֵף:
Rav Pappa bar Shmuel raised a contradiction before Rav Yosef: