Back
Ketubot
Daf 21aאִיקְלַע רַבְנַאי אֲחוּהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְמִזְבַּן שׁוּמְשְׁמֵי, וַאֲמַר: הָכִי אֲמַר שְׁמוּאֵל: עֵד וְדַיָּין מִצְטָרְפִין. אֲמַר אֲמֵימָר: כַּמָּה מַעַלְיָא הָא שְׁמַעְתָּא! אֲמַר לֵיהּ רַב אַשִׁי לַאֲמֵימָר: מִשּׁוּם דְּקַלְּסָה אֲבוּהּ דְּאִמָּךְ אַתְּ נַמִי מְקַלְּסַת לָהּ? כְּבָר פְּרָכָהּ רָבָא.
The Gemara relates: Ravnai, brother of Rabbi Ḥiyya bar Abba, happened to come and sell sesame, and he said that this is what Shmuel said: A witness and a judge join together to testify. Ameimar said: How excellent is this halakha . Rav Ashi said to Ameimar: Due to the fact that Rami bar Ḥama, father of your mother, praised it, you also praise [ mekallesat ]
RASHI
איקלע רבנאי למיזבן שומשמי גרסי' ולא גרסי' דאיקלע ולא גרסינן לגבן ולאו רמי אמרה דא"א לומר כן שאמר רמי עדות זו על אמימר ורב אשי שהרי רב אשי כמה דורות היה אחריו דאמרינן בקדושין (דף עב.) יום שמת רב יהודה נולד רבא יום שמת רבא נולד רב אשי
אבוה דאמך רמי בר חמא:
אָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא אָמַר רַב הוּנָא, וְאָמְרִי לֵיהּ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּים אֶת הַשְּׁטָר, שְׁנַיִם מַכִּירִין חֲתִימוֹת יְדֵי עֵדִים וְאֶחָד אֵינוֹ מַכִּיר, עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ – מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם, מִשֶּׁחָתְמוּ – אֵין מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם.
§ Rav Safra said that Rabbi Abba said that Rav Yitzhak bar Shmuel bar Marta said that Rav Huna said; and some say that Rav Huna said that Rav said: With regard to three judges who convened to ratify a document,
RASHI
שלשה שישבו בב"ד:
לקיים השטר ובלא העדאת עדים שיעידו על כתב ידן לפי שהדיינין עצמן מכירין אותה השנים מכירין אותה ואחד אינו מכיר:
עד שלא חתמו השנים על ההנפק:
מעידין לפני השלישי שזהו כתב ידן של חתומים:
וחותם עמהם על מה שכותבין אשרנוהי וקיימנוהי לשטרא דנן במותב תלתא דאשתמודענא דחתימת ידא דסהדי היא:
משחתמו אין מעידין דחתימה קמייתא בשקרא הוה דלאו תלתא הוו דידעי:
וּמִי כָּתְבִינַן? וְהָאֲמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הַאי אַשַּׁרְתָּא דְּדַיָּינֵי דְּנִיכְתַּב מִקַּמֵּיהּ דְּנִיחֲווּ סָהֲדֵי אַחֲתִימַת יְדַיְיהוּ – פְּסוּלָה, דְּמִתְחֲזִי כְּשִׁקְרָא. הָכָא נַמִי מִתְחֲזִי כְּשִׁקְרָא!
The Gemara asks: And do we write the ratification of a document before all of the judges verify the signatures of the witnesses? But didn’t Rav Pappi say in the name of Rava: This ratification of judges that was written before the witnesses related testimony about their signatures is invalid, even if the witnesses later authenticate their signatures, as it seems like a lie, since when they drafted the ratification they were not yet aware that they would be able to ratify the document? Here too, when the judges drafted the ratification before the third judge can verify the signatures, it seems like a lie.
RASHI
ומי כתבינן לאשרתא דידיה בתמיה וכי קודם שנתקיים לפני שלשתן יכתבו במותב תלתא הוינא ואשתמודענא כו':
אשרתא לשון חוזק שמחזקים [את השטר] וכותבין אשרנוהי:
דנכתבא מקמי דניחוו סהדי כו' עד שלא העידו העדים על כתב ידם כתבו הדיינין במותב תלתא הוינא ונפיק שטרא דנן קדמנא ואסהידו פלוני ופלוני אחתימת ידייהו ואשרנוהי וקיימנוהי:
TOSAFOT
האמר רב פפי האי אשרתא תימה דפריך מדרב פפי ובפרק הכותב (לקמן כתובות דף פה. ושם) מסיק דליתא לדרב פפי מדרב נחמן כו' ועוד דבפ' כל הגט (גיטין כו: ושם) מסיק דרב לית ליה דרב פפי והיכי פריך הכא מדרב פפי אמילתיה דרב מיהו הא איכא לתרץ דאלישנא דאמרי לה משמיה דרב הונא פריך ואין לומר דהכי פריך כיון דאמר משחתמו אין מעידין לפניו וחותם אלמא חיישינן למיחזי כשקרא אם כן משכתבו עד שלא חתמו נמי דכתיבה נמי מיחזי כשקרא דא"כ הוה קשיא דרב אדרב דהכא חייש למיחזי כשקרא ובפרק כל הגט (שם) לא חייש אלא טעמא דמשחתמו דמי לנוגעים בעדות כעין שפירש בקונט' גבי ההוא שקרא ערער על אחד מהן ותירץ ר"ת דדרך הש"ס להקשות אפילו מדבר דלא הוי הלכתא הכי ופוסק ר"ת דכתבינן אורכתא אפילו אמטלטלי דכפריה דלא קיי"ל כרב פפי דחייש למיחזי כשקרא אע"ג דפריך מינה ופריך נמי מנהרדעי בכמה מקומות בפרק שבועת העדות (שבועות דף לג: ושם) ובפרק יש בכור (בכורות דף מט.) והאמרי נהרדעי לא כתבינן אורכתא כו' וי"מ וליתא דקאמר בהכותב ובפ' כל הגט (גיטין דף כו: ושם) דלא בעי למימר דליתא לדרב פפי אלא דליתא לקושיא שאין לדמות אשרתא שהוא מעשה ב"ד לשאר שטרות דבמעשה ב"ד לכ"ע חיישינן למיחזי כשקרא ור"י מדנפי"ר תירץ דלכתחלה ודאי חיישינן למיחזי כשקרא כדאמר להו רב לספרי כי יתביתו בהיני כו' (ב"ב דף קעב.) אבל בדיעבד לא חיישינן ולהכי פריך הכא דהוי לכתחלה והא דקאמר דליתא לדרב פפי היינו דיעבד דההיא איתתא דהכותב (לקמן כתובות דף פה. ושם) כיון שהיתה צריכה לחזור לב"ד כדיעבד דמי והרשאה נמי דכתבינן אמטלטלי דכפריה היינו משום כיון דאינו יכול לילך שם כדיעבד דמי:
אֶלָּא אֵימָא: עַד שֶׁלֹּא כָּתְבוּ – מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם, מִשֶּׁכָּתְבוּ – אֵין מְעִידִין בְּפָנָיו וְחוֹתֵם.
The Gemara answers: Rather, emend the statement and say: As long as the two judges did not yet write the ratification of the document, they testify and authenticate the signatures before the third judge, and based on that testimony, the third judge signs the ratification together with the first two judges. However, once the two judges have written the ratification, they may not testify before him and have him sign the ratification.
שְׁמַע מִינָּהּ תְּלַת; שְׁמַע מִינָּהּ: עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין. וּשְׁמַע מִינָּהּ: דַּיָּינִין הַמַּכִּירִין חֲתִימוֹת יְדֵי עֵדִים אֵינָן צְרִיכִין לְהָעִיד בִּפְנֵיהֶם. וּשְׁמַע מִינָּהּ: דַּיָּינִין שֶׁאֵין מַכִּירִין חֲתִימוֹת יְדֵי עֵדִים – צְרִיכִין לְהָעִיד בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
The Gemara notes: Conclude from the statement of Rav Huna three halakhot : Conclude from it that a witness can become a judge, as the two judges who testified to authenticate the signatures signed the ratification as judges and were not disqualified due to a conflict of interest. And conclude from it that judges who recognize the signatures of the witnesses
RASHI
עד נעשה דיין שהרי השנים העידו על החתימות:
צריכין להעיד בפני כל אחד ואחד שאם העידו בפני השנים אין הג' יכול לחתום דהא הכא הוצרכו השנים להעיד בפני הג':
TOSAFOT
וש"מ דיינין המכירין חתימת עדים א"צ להעיד בפניהם דקס"ד דצריך להעיד בפניהם אע"ג דלא תהא שמיעה גדולה מראייה לפי שהיו נראין יותר בית דין דכשאין מעידין בפניהם אין נראה אלא כעד מפי עד ומטעם זה הצריכו ג' בקיום שטרות דהוה סגי בב' אלא משום דבעינן שיהא ב"ד כדפרישית ועוד אומר ר"י דס"ד דצרי' להעיד בפניהם משום דפעמים אין מכירין אלא על ידי שראו בלילה דליכא למימר לא תהא שמיעה גדולה מראייה דשמיעה אינה יכולה להיות בלילה כדאמר בר"ה (דף כה: ושם) דחקירת עדים כתחלת דין דמי ותחלת דין אינו אלא ביום כדאמרינן בסנהדרין (דף לב.):
בפני כל אחד ואחד דס"ד כיון שהעידו בפני שנים יכול השלישי לכתוב על סמך השנים אע"פ שלא העידו בפניו:
מַתְקִיף לָהּ רַב אַשִׁי: בִּשְׁלָמָא, עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין – שָׁמְעִינַן מִינָּהּ. אֶלָּא דַּיָּינִין הַמַּכִּירִין חֲתִימוֹת יְדֵי עֵדִים אֵין צְרִיכִין לְהָעִיד בִּפְנֵיהֶם, דִּלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: צְרִיכִין, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּקָא מִקַּיְּימָא הַגָּדָה בְּחַד!
Rav Ashi strongly objects to the conclusions drawn by the Gemara. Granted, the fact that a witness can become a judge we can conclude from the statement of Rav Huna. However, the fact that judges who recognize the signatures of witnesses do not require other witnesses to testify before them cannot be concluded from the statement of Rav Huna. Perhaps, I will say to you that actually judges require witnesses to testify before them; and here, in this case, it is different, as the requirement of the statement of testimony is fulfilled with the testimony of the two judges before the one judge
RASHI
דלמא לעולם צריכין להעיד שאין עדות אלא ע"י הגדת עדות:
ושאני הכא דקא מקיימא הגדה בפני היחיד שאינו מכיר:
וְדַיָּינִין שֶׁאֵין מַכִּירִין חֲתִימוֹת יְדֵי עֵדִים צְרִיכִין לְהָעִיד בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, דִּלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: אֵין צְרִיכִין, וְשָׁאנֵי הָכָא – דְּלָא קָא מִקַּיְּימָא הַגָּדָה כְּלָל!
And furthermore, with regard to the conclusion that in cases of judges who do not recognize the signatures of the witnesses, witnesses are required to testify before each and every one of them, perhaps, I will say to you that actually, in general, witnesses are not required to testify before each and every judge; and here, in this case, it is different, as were it not for the testimony of the two judges before the third judge, the requirement of the statement of testimony would not be fulfilled at all. In a case where there is other testimony, perhaps one may rely on the knowledge of others in order to ratify the document.
RASHI
דלא מקיימא הגדה כלל אי לא הוו מסהדי באפיה:
יְתֵיב רַבִּי אַבָּא וְקָאָמַר לָהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא דְּעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין. אֵיתִיבֵיהּ רַב סָפְרָא לְרַבִּי אַבָּא: רָאוּהוּ שְׁלֹשָׁה וְהֵן בֵּית דִּין – יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיוֹשִׁיבוּ מֵחַבְרֵיהֶם אֵצֶל הַיָּחִיד, וְיָעִידוּ בִּפְנֵיהֶם, וְיֹאמְרוּ ״מְקוּדָּשׁ הַחֹדֶשׁ, מְקוּדָּשׁ״, שֶׁאֵין הַיָּחִיד נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין – לָמָּה לִי כּוּלֵּי הַאי? לֵיתְבוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ וְלִיקַדְּשִׁי!
The Gemara relates: Rabbi Abba sat and stated this halakha that a witness can become a judge.
RASHI
ראוהו ג' בעדות החדש קאי:
והן בית דין מסנהדרין המקדשין את החדש:
יעמדו השנים להיות עדים והתם פרכינן לא תהא שמיעה גדולה מראיה ומוקמינן לה כשראוהו בלילה לפיכך אם לא יעידו לבקר על מה יאמרו מקודש:
שאין היחיד נאמן לקדש החדש ביחידי:
ליתבו בדוכתייהו אחר שהעידו בפניו:
אֲמַר לֵיהּ: אַף לְדִידִי קַשְׁיָא לִי, וּשְׁאִילְתֵּיהּ לְרַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא, וְרַב יִצְחָק לְרַב הוּנָא, וְרַב הוּנָא לְחִיָּיא בַּר רַב, וְחִיָּיא בַּר רַב לְרַב, וַאֲמַר לְהוּ: הַנַּח לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ דְּאוֹרַיְיתָא, וְקִיּוּם שְׁטָרוֹת דְּרַבָּנַן.
Rabbi Abba said to Rav Safra: That mishna was difficult for me to understand as well, and I asked Rav Yitzḥak bar Shmuel bar Marta about it, and Rav Yitzḥak asked Rav Huna, and Rav Huna asked Ḥiyya bar Rav, and Ḥiyya bar Rav asked Rav, and Rav said to them: Leave the case of testimony to sanctify the month, as it is mandated by Torah law,
TOSAFOT
הנח לעדות החדש דאורייתא ובדאורייתא אין עד נעשה דיין וטעמא דאין עד נעשה דיין משום דבעינן שיעידו לפני הדיינין כמו שמפרש רשב"ם דכתיב ועמדו שני האנשים אלו העדים לפני ה' אלו הדיינין וי"מ משום דבעינן עדות שאתה יכול להזימה ואם העדים נעשו דיינין עדות שאין אתה יכול להזימה היא שלא יקבלו הזמה על עצמן ומיהו לפי טעם זה אם העדים קרובים לדיינין אינם יכולים להעיד דלא יקבלו הזמה עליהם אלא כיון דבני הזמה נינהו בב"ד אחר עדות שאתה יכול להזימה קרינא בהו ה"נ יהיה הדיין נעשה עד ודוקא בעד המעיד אמרינן דאין עד נעשה דיין דשייכי הני טעמי אבל עד שאינו צריך להעיד כגון שיש אחרים שיעידו או כגון שראוהו ביום שאינו צריך להעיד דלא תהא שמיעה גדולה מראייה נעשה דיין ודווקא בדיני ממונות אבל בדיני נפשות אפילו עד שאין צריך להעיד אין נעשה דיין לר"ע דאמר במסכת מכות (דף ו. ושם) אפילו הן מאה כולן עדים וטעמא מפרש בפרק ראוהו ב"ד (ר"ה דף כו. ושם) משום דכתיב והצילו העדה והנך כיון דחזו דקטל תו לא חזי ליה זכותא ודווקא בדאורייתא אבל בדרבנן אפילו עד המעיד נעשה דיין:
אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּשְׁבוּ לְקַיֵּים אֶת הַשְּׁטָר, וְקָרָא עַרְעָר עַל אֶחָד מֵהֶן, עַד שֶׁלֹּא חָתְמוּ – מְעִידִין עָלָיו וְחוֹתֵם, מִשֶּׁחָתְמוּ אֵין מְעִידִין עָלָיו וְחוֹתֵם.
§ Rabbi Abba said that Rav Huna said that Rav said: In the case of three judges who convened as a tribunal to ratify a document, and a person raised a challenge with regard to the fitness of one of them
RASHI
וקרא ערער על הא' שהוא פסול:
עד שלא חתמו השני דיינים על האשרתא:
מעידין על זה שהוא כשר:
משחתמו הוו להו נוגעין בעדות שגנאי להם שישבו עם פסול בדין:
עַרְעָר דְּמַאי? אִי עַרְעָר דְּגַזְלָנוּתָא
The Gemara elaborates: With regard to a challenge of what sort was this halakha stated? If it was a challenge based on an allegation of theft,