Back
Ketubot
Daf 105aאֲפִילּוּ צַדִּיק גָּמוּר וְלוֹקֵחַ שׁוֹחַד – אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם בְּלֹא טֵירוּף דַּעַת.
even if he is completely righteous but he took a bribe, he will not leave this world without becoming demented.
RASHI
אינו נפטר מן העולם והכי קאמר ק"ו שיסמא את עיניו כשיהא טפש בסופו וישב לדון:
TOSAFOT
אפילו צדיק גמור ונוטל שוחד והיינו ק"ו לרשעים שכבר נטל שוחד בפעם ראשונה דבפעם ראשונה כשנוטל אכתי צדיק הוי שעדיין לא נטלו וק"ו לטפשים בפעם שניה שנוטל שוחד שכבר נעשה טפש מפעם ראשונה שנטלו. מ"ר. ורשב"ם פי' דהאי קל וחומר לטפשים אינו מן הברייתא אלא מדתניא חכמים וצדיקים משמע שרוצה לומר ק"ו לטפשים ולכך מתמה וכי הם בני דינא ומשני הכי קאמר ולא נידוק כמו שאמר והכי נמי אמרינן בהמקבל בסופו (ב"מ דף קיד:) ת"ר אם איש עני הוא לא תשכב בעבוטו ומשמע הא עשיר שכב ומשני הכי קאמר:
כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר כֹּהֵן: מַאי דִּכְתִיב ״מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה״ אִם דּוֹמֶה דַּיָּין לְמֶלֶךְ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְלוּם – יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאִם דּוֹמֶה לְכֹהֵן שֶׁמְּחַזֵּר עַל הַגְּרָנוֹת – יֶהֶרְסֶנָּה.
When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rav Naḥman bar Kohen interpreted a verse homiletically as follows. What is the meaning of that which is written: “The king by justice establishes the land, but he who exacts gifts [ terumot ] overthrows it” (Proverbs 29:4)? If a judge is like a king,
RASHI
שאינו צריך כלום שהוא עשיר ואין צריך להחניף:
TOSAFOT
מאי דכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ אם דומה דיין למלך שאינו צריך לכלום הכא משמע דצריכות ממון קאמר משום שוחד מדמסיק עליה האי דיינא דשאיל שאילתא ולעיל נמי ממילי דשוחד איירי ובסנהדרין בפ"ק (דף ז: ושם) מייתי הך דרשא גופה דרב נחמן בר כהן אדיין שאינו בקי וצריך לשאול הוראות ודינין דמסיק התם דרש רב נחמן בר כהן מאי דכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ ובתר הכי מסיק דבי נשיאה אוקמו דיינא דלא גמיר וכולה שמעתא דהתם מיירי בדיינא שאינו הגון מחמת שאינו בקי ואומר ר"ת דמהאי קרא איכא למידק שאינו צריך לא לממון ולא לדברי תורה. מ"ר:
אֲמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא: הַאי דַּיָּינָא דְּשָׁאֵיל שְׁאֵילָתָא – פָּסוּל לְמֵידַן דִּינָא. וְלָא אֲמָרַן – אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ לְאוֹשׁוּלֵי, אֲבָל אִית לֵיהּ לְאוֹשׁוּלֵי – לֵית לָן בָּהּ.
§ Rabba bar Rav Sheila said: This judge who borrows
RASHI
דשאיל שאילתא דרגיל לישאל מבני עירו בהמות וכלים:
אִינִי? וְהָא רָבָא שָׁאֵיל שְׁאֵילָתָא מִדְּבֵי בַּר מָרְיוֹן, אַף עַל גַּב דְּלָא שָׁיְילֵי מִינֵּיהּ! הָתָם לְאַחְשׁוּבִינְהוּ הוּא דְּבָעֵי.
The Gemara asks: Is that so? But Rava would borrow items from the house of bar Maryon even though they would not borrow from him. The Gemara answers: There, he wanted to cause them to be considered more important in the community. Rava was very wealthy and did not need to borrow for his own benefit. On the contrary, by borrowing from the house of bar Maryon he raised their standing in the community.
אֲמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּשׁוּחֲדָא? כֵּיוָן דְּקַבֵּיל לֵיהּ שׁוּחֲדָא מִינֵּיהּ – אִיקַּרְבָא לֵיהּ דַּעְתֵּיהּ לְגַבֵּיהּ, וְהָוֵי כְּגוּפֵיהּ, וְאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ. מַאי שׁוֹחַד – שֶׁהוּא חַד. אָמַר רַב פַּפָּא: לָא לֵידוּן אִינִישׁ דִּינָא לְמַאן דְּרָחֵים לֵיהּ, וְלָא לְמַאן דְּסָנֵי לֵיהּ. דְּרָחֵים לֵיהּ – לָא חָזֵי לֵיהּ חוֹבָה, דְּסָנֵי לֵיהּ – לָא חָזֵי לֵיהּ זְכוּתָא.
Rava said: What is the reason for the prohibition against taking a bribe? Once a judge accepts a bribe from one party, his thoughts draw closer to him and he becomes like his own self, and a person does not find fault in himself. The Gemara notes that the term itself alludes to this idea: What is the meaning of shoḥad , bribe? It can be read as: Shehu ḥad , as he is one, i.e., at one mind with the litigant. Rav Pappa said: A person should not judge
RASHI
מאי טעמא דשוחדא למה אסור ליטלו לזכות את הזכאי:
אין אדם רואה חובה לעצמו אין דעתו מתקרב לצד החובה לחייב את עצמו ואפילו מתכוין לדין אמת:
שהוא חד הנותן והמקבל נעשים לב אחד:
TOSAFOT
לא למאן דסני ליה ולא למאן דרחים ליה לאו באוהב ושונא דאיירי ביה רבי יהודה ורבנן גבי עדות איירי דלגבי דיין אפי' רבנן מודו דפסול כדמסיק מקרא בפ' זה בורר (סנהדרין דף כט.) דא"כ הוה ליה לאתויי הכא קרא דהתם אלא התם באוהב כגון שושבינו ושונא שלא דיבר עמו שלשה ימים אבל הכא באוהב כי הנך דפרח גדפא ארישא אתא ההוא גברא שקליה דאינו אלא חומרא בעלמא שהיו מחמירין על עצמן כדאשכחן בכמה דברים אבל פסולין לא הוו. מ"ר:
אֲמַר אַבַּיֵי: הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנַן דִּמְרַחֲמִין לֵיהּ בְּנֵי מָתָא – לָאו מִשּׁוּם דְּמַעֲלֵי טְפֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא מוֹכַח לְהוּ בְּמִילֵּי דִּשְׁמַיָּא.
Abaye said: With regard to this Torah scholar who is beloved by the residents of his town, it is not because he is a superior Sage than others; rather, it is because he does not reprove them in Heavenly matters. He is beloved because he is not strict with them with regard to the observance of mitzvot.
אֲמַר רָבָא: מֵרֵישׁ הֲוָה אָמִינָא: הָנֵי בְּנֵי מְחוֹזָא כּוּלְּהוּ רַחֲמוּ לִי, כֵּיוָן דַּהֲוַאי דַּיָּינָא, אָמִינָא: מִינַּיְיהוּ סָנוּ לִי, וּמִינַּיְיהוּ רַחֲמוּ לִי. כֵּיוָן דַּחֲזַאי דְּמַאן דְּמִיחַיַּיב לֵיהּ הָאִידָנָא קָא זָכֵי לְמָחָר, אָמִינָא: אִם מִרְחַם – כּוּלְּהוּ רַחֲמוּ לִי, אִי מִסְנוּ – כּוּלְּהוּ סָנוּ לִי.
Rava said: At first I would say that all these residents of Meḥoza
RASHI
בני מחוזא עירו של רבא:
מינייהו מקצתם אוהבים אותי אותם שזכיתי:
אם מרחם אם אוהבים נעשו כולם אוהביי:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשׁוֹחַד לֹא תִקָּח״ – אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר שׁוֹחַד מָמוֹן, אֶלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹחַד דְּבָרִים נַמִי אָסוּר. מִדְּלָא כְּתִיב ״בֶּצַע לֹא תִקָּח״. הֵיכִי דָּמֵי שׁוֹחַד דְּבָרִים?
§ The Sages taught: “And you shall take no bribe” (Exodus 23:8). It is not necessary to say that this includes bribery by means of money; however, even verbal bribery,
כִּי הָא דִּשְׁמוּאֵל הֲוָה עָבַר בְּמַבְרָא, אֲתָא הַהוּא גַּבְרָא יָהֵיב לֵיהּ יְדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתֵיךְ? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא.
The Gemara explains: This can be demonstrated by that episode involving Shmuel, who was once crossing a river on a narrow ferry. A certain man came along and gave him a hand to help him out of the ferryboat. Shmuel said to him: What are you doing in this place? The man said to him: I have a case to present before you for judgment. Shmuel said to him: I am disqualified from presiding over your case, as you did me a favor. Although no money changed hands, a bond was formed between the pair.
RASHI
במברא גשר:
יהיב ליה ידא לסומכו:
TOSAFOT
לא למאן דסני ליה ולא למאן דרחים ליה לאו באוהב ושונא דאיירי ביה רבי יהודה ורבנן. גבי עדות איירי דלגבי דיין אפי' רבנן מודו דפסול כדמסיק מקרא בפ' זה בורר (סנהדרין דף כט.) דא"כ הוה ליה לאתויי הכא קרא דהתם אלא התם באוהב כגון שושבינו ושונא שלא דיבר עמו שלשה ימים אבל הכא באוהב כי הנך דפרח גדפא ארישא אתא ההוא גברא שקליה דאינו אלא חומרא בעלמא שהיו מחמירין על עצמן כדאשכחן בכמה דברים אבל פסולין לא הוו. מ"ר:
אַמֵימָר הֲוָה יָתֵיב וְקָא דָּאִין דִּינָא פָּרַח גַּדְפָא אַרֵישֵׁיהּ, אֲתָא הַהוּא גַּבְרָא שְׁקַלֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתֵיךְ? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. מָר עוּקְבָא הֲוָה שְׁדִי רוּקָּא קַמֵּיהּ, אֲתָא הַהוּא גַּבְרָא כָּסְיֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתֵיךְ? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא.
The Gemara relates a similar story. Ameimar was sitting and judging a case when a feather floated and landed on his head. A certain man came by and removed it from his head. Ameimar said to him: What are you doing here? He said to him: I have a case to present before you. Ameimar said to him: I am disqualified from presiding over your case, due to the favor you performed for me. The Gemara likewise relates: There was spittle lying before Mar Ukva. A certain man came by and covered it. He said to him: What are you doing here? He said to him: I have a case to present before you. Mar Ukva said to him: I am disqualified from presiding over your case.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי הֲוָה רָגִיל אֲרִיסֵיהּ דַּהֲוָה מַיְיתֵי לֵיהּ כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא כַּנְתָּא דְּפֵירֵי. יוֹמָא חַד אַיְיתֵי לֵיהּ בְּחַמְשָׁה בְּשַׁבְּתָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הָאִידָנָא? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי, וְאָמִינָא: אַגַּב אוֹרְחִי אַיְיתֵי לֵיהּ לְמָר. לָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא.
The Gemara cites another incident. The sharecropper of Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, was accustomed to bringing him a basket [ kanta ]
RASHI
כנתא דפירי סל פירות מפרדס של רבי ישמעאל:
אוֹתֵיב זוּזָא דְּרַבָּנַן, וְקָדָיְינִין לֵיהּ. בַּהֲדֵי דְּקָאָזֵיל וְאָתֵי אֲמַר: אִי בָּעֵי טָעֵין הָכִי, וְאִי בָּעֵי טָעֵין הָכִי, אָמַר: תִּיפַּח נַפְשָׁם שֶׁל מְקַבְּלֵי שׁוֹחַד! וּמָה אֲנִי, שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי, וְאִם נָטַלְתִּי – שֶׁלִּי נָטַלְתִּי, כָּךְ, מְקַבְּלֵי שׁוֹחַד – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Rabbi Yishmael seated a pair of rabbinic scholars
RASHI
זוזא זוג:
בהדי דאזיל ואתי בכל אשר הולך ובא היה לבו לזכותו של אותו אריס ובאין לו פתחי זכיות ואומר בלבו הלואי ויטעון כך וכך ויזכה בדין:
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר אֱלִישָׁע אַיְיתֵי לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא רֵאשִׁית הַגֵּז. אֲמַר לֵיהּ: מֵהֵיכָא אַתְּ? אֲמַר לֵיהּ: מִדּוּךְ פְּלָן. וּמֵהָתָם לְהָכָא לָא הֲוָה כֹּהֵן לְמֵיתְבָא לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי, וְאָמִינָא: אַגַּב אוֹרְחַאי אַיְיתֵי לֵיהּ לְמָר. אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. לָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ,
The Gemara likewise relates with regard to Rabbi Yishmael bar Elisha, who was a priest, that a certain man once brought him the first shearing.
RASHI
ראשית הגז בכל שנה שגוזז אותן חייב ליתן לכהן אחד מששים:
אוֹתֵיב לֵיהּ זוּגָא דְּרַבָּנַן וְקָדָיְינִי לֵיהּ. בַּהֲדֵי דְּקָאָזֵיל וְאָתֵי אֲמַר: אִי בָּעֵי טָעֵין הָכִי, וְאִי בָּעֵי טָעֵין הָכִי, אֲמַר: תִּיפַּח נַפְשָׁם שֶׁל מְקַבְּלֵי שׁוֹחַד! וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי, וְאִם נָטַלְתִּי – שֶׁלִּי נָטַלְתִּי, כָּךְ, מְקַבְּלֵי שׁוֹחַד – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Rabbi Yishmael bar Elisha seated a pair of rabbinic scholars and they judged his case. As Rabbi Yishmael was coming and going, he said to himself: If he wants, he could claim this, and if he wants, he could claim that. He said to himself: Blast the souls of those who accept bribes. If I, who did not accept anything, and if I had accepted, I would have accepted my own property, as I am a priest and am entitled to receive the first shearing, am nevertheless in this state of mind, all the more so are those who accept bribes.
רַב עָנָן אַיְיתֵי לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא כַּנְתָּא דְּגִילְדָנֵי דְּבֵי גִּילֵּי, אֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתֵיךְ? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. לָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא.
The Gemara relates: There was a certain man who once brought to Rav Anan a basket of small fish [ gildanei devei gilei ].
RASHI
גילדני דבי גילי דגים קטנים:
אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא דְּמָר לָא בָּעֵינָא, קַבּוּלֵי לְקַבֵּיל מָר, דְּלָא לְמָנְעָן מָר מֵאַקְרוּבֵי בִּכּוּרִים. דְּתַנְיָא: ״וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִישָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעוֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלוֹנוֹ״, וְכִי אֱלִישָׁע אוֹכֵל בִּכּוּרִים הֲוָה? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: כָּל הַמֵּבִיא דּוֹרוֹן לְתַלְמִיד חָכָם – כְּאִילּוּ מַקְרִיב בִּכּוּרִים.
The man said to him: I do not need the Master’s judgment. However, let the Master accept my gift anyway, so that the Master does not prevent me from presenting first fruits.
RASHI
וכי אלישע אוכל ביכורים היה והלא לא כהן היה שהרי מצינו בדברי הימים שנתייחס אביו על שבט גד דכתי' ויעני ושפט בבשן ומצינו במסכת פסחים באלו דברים (פסחים דף סח.) דשפט דהאי קרא הוא אביו של אלישע:
TOSAFOT
וכי אלישע אוכל בכורים היה אין צריך לדחוק כפי' הקונטרס דהכי פי' וכי אלישע אוכל בכורים היה והלא בשומרון היה ואין בכורים נאכלין חוץ לחומה כדמוכח בריש אלו הן הלוקין (מכות יז.) ובפ' בהמה המקשה (חולין דף סח: ושם) והכי איתא בהדיא בסדר אליהו זוטא דתלמידי חכמים כפרה להם לישראל בכל מקום מושבותיהם שנא' תקריב מנחת בכורים ואומר ואיש בא מבעל שלישה וגו' וכי אלישע אוכל בכורים היה והלא אין שם מקדש ולא מזבח ולא כהן גדול אלא אלישע ותלמידיו יושבין לפניו מכאן אמרו וכו':
אֲמַר לֵיהּ: קַבּוּלֵי לָא בָּעֵינַן דְּאִיקַּבֵּיל, הָשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ לִי טַעְמָא – מְקַבֵּילְנָא. שְׁדַרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, שָׁלַח לֵיהּ: נִידַיְינֵיהּ מָר לְהַאי גַּבְרָא, דַּאֲנָא עָנָן פְּסִילְנָא לֵיהּ לְדִינָא. אֲמַר: מִדְּשָׁלַח לִי הָכִי, שְׁמַע מִינָּהּ קְרֵיבֵיהּ הוּא, הֲוָה קָאֵים דִּינָא דְּיָתְמֵי קַמֵּיהּ, אֲמַר
Rav Anan said to him: I do not want to take it from you, but now that you have explained to me the reason that you wish to give it to me I will accept it from you. Rav Anan sent the man to Rav Naḥman, and he also sent him a letter: Let the Master judge this man’s case because I, Anan, am disqualified from judging his cases. Rav Naḥman said to himself: From the fact that he sent me this letter, I can conclude from here that the reason he is disqualified from judging the case is because he is his relative. At that time, a case involving orphans was being heard before Rav Naḥman. He said:
RASHI
שמע מינה קריביה הוא להכי פסול ליה לדינא: