Back
Gittin
Daf 87bוְדִלְמָא בִּשְׁמָא דַּאֲבוּהּ חֲתִים! לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ שְׁמֵיהּ וְחָתֵים שְׁמָא דַּאֲבוּהּ.
The Gemara asks: But perhaps Reuven signed both bills of divorce, and he signed the second one with his father’s name?
RASHI
ודלמא בשמא דאבוה חתום על השני ועל שניהם חתם:
TOSAFOT
ודלמא בשמא דאבוה חתים דיש לנו לתלות ולהכשיר כיון שחתם אביו תחת גט השני:
וְדִילְמָא סִימָנָא שַׁוְיֵיהּ! דְּהָא רַב צָיֵיר כַּוְורָא, רַבִּי חֲנִינָא – חָרוּתָא, רַב חִסְדָּא – סמ״ך, רַב הוֹשַׁעֲיָא – עי״ן, רַבָּה בַּר רַב הוּנָא צָיֵיר מַכוֹתָא!
The Gemara asks: But perhaps he made his father’s name a symbol for his own signature? As Rav would draw a fish instead of signing his name, Rabbi Ḥanina would draw a date palm, Rav Ḥisda would write a samekh , Rav Hoshaya would write an ayin , and Rabba bar Rav Huna would draw a sail.
RASHI
צייר כוורא בחתימת ידו ולא היה כותב שמו:
חרותא ענף של דקל:
מכותא נס שפורשין עליו וילון של ספינה:
TOSAFOT
ודלמא סימנא שוייה דהא רב צייר כו' אע"ג דהתם בעו לאפקועי לשמייהו בדיסקי מעיקרא כדאמר בגט פשוט (ב"ב קסא:) ובהשולח (לעיל גיטין לו.) הכא יש להכשיר אע"ג דלא אפקע בשטר מעיקרא כיון ששמו חתום תחת גט הראשון:
לָא חֲצִיף אִינִישׁ לְשַׁוּיֵי לִשְׁמָא דַּאֲבוּהּ סִימָנָא.
The Gemara answers: A person would not be so brazen
וְלִיתַּכְשַׁר הַאי בִּשְׁנֵי עֵדִים עִבְרִים, וְלִיתַּכְשַׁר הַאי בִּשְׁנֵי עֵדִים יְוָנִים, דִּתְנַן: גֵּט שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעֵדָיו יְוָנִית, יְוָנִית וְעֵדָיו עִבְרִית – כָּשֵׁר!
The Gemara raises a different question: But let this bill of divorce be validated by the two Hebrew witnesses, and let that bill of divorce be validated by the two Greek witnesses, as we learned in the subsequent mishna that a bill of divorce that was written in Hebrew and its witnesses signed in Greek, or that was written in Greek and its witnesses signed in Hebrew, is valid.
RASHI
שכתבו כתב שלו:
TOSAFOT
דהא תנן גט שכתבו עברית ועדיו יונית וכו' אבל מגופיה דמתני' לא מייתי דקתני את שהעדים הראשונים נקראים עמו כשר ולא מפליג בין כתבו שוה לעדיו לאינו שוה דאיכא לדחויי דבכתבו שוה לעדיו איירי:
וְכִי תֵּימָא, כֵּיוָן דְּמוּפְלָג בִּשְׁנֵי שִׁיטִּין לָא, וְהָאָמַר חִזְקִיָּה: מִלְאָהוּ בִּקְרוֹבִים – כָּשֵׁר!
And if you would say that since the signatures of the witnesses of the second bill of divorce are two lines away
RASHI
וכי תימא כיון דמופלג חתימת עדיו שני שיטין מכתבו אותן שיטין שחתמו בהן הבאין מתחת הראשון שמות אבותיהן תו לא מיתכשר דתניא בגט פשוט הרחיק את העדים מן הכתב שני שיטין פסול:
והאמר חזקיה התם:
מילאהו לאותו אויר בקרובים כשר דלא קפדינן אלא אאוירא ואל תתמה שהרי אויר פסול בשלשה בסוכה סכך פסול פוסל בארבעה:
הָא תָּנֵי זְעֵירֵי: שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִין. וְתַנָּא דִּידָן? דִּלְמָא גּוּנְדָלִית חֲתִים, וְכוּלְּהוּ אַחַד הוּא דַּחֲתִימִי.
The Gemara comments: Ze’eiri in fact teaches that both of the two bills of divorce are valid, not only the one beneath which the names of the first two witnesses appear. The Gemara asks: And what is the reasoning of the tanna of our mishna, who does not agree with this ruling? The Gemara answers: He is concerned that perhaps the bottom two witnesses signed in reverse [ gundalit ].
RASHI
והתני זעירי בהנך תרי גיטין דמתני' שניהם כשרין:
ותנא דידן דפסל אחרון קסבר דלמא גונדלית חתום היוונים כלומר שלא כמנהגם אלא כדרך העברים חתמו:
כולהו אחד כולן על ראשון כל שלא כמנהגן קרי גונדלית וראיתי בתשובת הגאונים אדם המשתמש ביד השמאלית קורין לו במקומנו גונדליא לפי שמשנה מסדר המשתמשין:
״עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי״. וְלִיתַּכְשַׁר הַאי בְּעֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, וְהַאי בְּעֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי, דְּהָא תְּנַן: עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָנִי – כָּשֵׁר!
§ It is stated in the mishna that if one witness signed in Hebrew and then one witness signed in Greek, and then one more witness signed in Hebrew and one in Greek, both bills of divorce are invalid. The Gemara asks: But let this bill of divorce be validated by one Hebrew witness
RASHI
וליתכשר האי בעד אחד עברי ועד אחד יווני והאי בעד אחד עברי ועד אחד יווני גרסינן:
הָא תָּנֵי זְעֵירֵי: שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים. וְתַנָּא דִּידָן? דִּלְמָא גּוּנְדָלִית חֲתִים, וּתְלָתָא אַחַד, וְחַד אַחַד.
The Gemara answers: Ze’eiri in fact teaches that both of them are valid. The Gemara asks: And what is the reasoning of the tanna of our mishna? The Gemara answers: He is concerned that perhaps they signed in reverse, i.e., perhaps one of the witnesses who signed in Greek reversed the word order of his signature, and in actuality he signed the other bill of divorce. Consequently, three witnesses signed one bill of divorce and only one witness signed the other one. Therefore, they are both rendered invalid.
RASHI
דלמא גונדלית חתים בהני יוונים חיישינן דלמא גונדלית חתים חד מינייהו שמא יוני הראשון חתם כסדר העברי שחתם למעלה הימנו שמו תחילה ואח"כ שם אביו ונמצא שעל השני הוא חתום ועברי שני רואין שעל השני חתום ויון אחרון חתם כמנהגו ונמצא שלשה על השני ואין על הראשון אלא אחד או שמא יון ראשון כדרכו חתם ויון שני אחרון חתם גונדלית כמה שראה עברים חותמים ונמצאו שני היוונים ועברי ראשון חתומין על הראשון ואין על גט שני אלא אחד הלכך שניהם פסולין הכל פותרין אותה בשיטה אחרת שכל העדים חתמו כל אחד שמו ושם אביו בשיטה אחת מתחת ראשון לשני כמו שפירשתי שני עדים עברים ושני עדים יוונים השנויים ראשונה במשנה ואי אפשר ליישבה כלל ומתניתין לא דייקא הכי דא"כ לא משכחת עברי חתום על השני ומתני' מיפלג פלגינהו עברי ויוני לזה ועברי ויוני לזה ובגמ' נמי פריך ויתכשר האי בעד אחד עברי ועד אחד יווני והאי בעד אחד עברי ועד אחד יווני אלמא כל כמה דלא אמרינן גונדלית חתים הויא חתימה דידהו עברי ויווני על זה ועברי ויווני על זה:
מתני׳ שִׁיֵּיר מִקְצָת הַגֵּט וּכְתָבוֹ בַּדַּף הַשֵּׁנִי, וְהָעֵדִים מִלְּמַטָּה – כָּשֵׁר. חָתְמוּ עֵדִים בְּרֹאשׁ הַדַּף, מִן הַצַּד, אוֹ מֵאַחֲרָיו, בְּגֵט פָּשׁוּט – פָּסוּל.
If a scribe left out part of the bill of divorce
RASHI
מתני' בדף השני שאצלו ברוחב המגילה שקורין בלשוננו קולומי"ל:
מן הצד בגליון של ימין הגט או בגליון השמאלי:
או מאחוריו בגט פשוט שתקנו עדיו להיות בתוכו:
TOSAFOT
חתמו עדים בראש הדף וא"ת אמאי איצטריך למתני סיפא הקיף ראשו של זה בצד ראשו של זה דשניהם פסולין היינו בראש הדף וי"ל דאיצטריך למיפסל גגו של עדים כנגד גגו של כתב למאי דמסקינן בגמ' דלא איירי ברמי כי עיברא דמהכא לא שמעינן אלא שרגלי חתימת עדים כנגד גג הכתב אע"פ דהא נמי שמעינן מסיפא איכא למימר דאיצטריך הך דהכא משום דהוה אמינא הך דשניהם פסולין היינו משום דכי היכי דלא קיימי אהאי לא קיימי נמי אהאי אבל הכא דאין כאן אלא גט א' א"כ ודאי קיימא עליה חתימה זו וסיפא דסיפא דראשו של זה בצד סופו של זה איצטריך לאשמעינן דלא פסלי מטעם דכי היכי דלא קיימי אהאי לא קיימי אהאי ולרש"י דגרס מעיקרא סופו של זה בצד סופו של זה לא הוה צריך סיפא דסיפא אלא דכל גווני משמיענו ויש ספרים דלא גרסי לה ובגמ' נמי לא מייתי לה:
הִקִּיף רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע – שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין; סוֹפוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין עִמּוֹ – כָּשֵׁר; רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד סוֹפוֹ שֶׁל זֶה וְהָעֵדִים בָּאֶמְצַע, אֶת שֶׁהָעֵדִים נִקְרִין בְּסוֹפוֹ – כָּשֵׁר.
If the scribe placed the top of this bill of divorce
RASHI
הקיף חיבר זה אצל זה כמו אין מקיפין שתי חביות (ביצה דף לב:):
שניהם פסולין שאין נקרים החתימה לא עם זה ולא עם זה:
סופו של זה בצד סופו של זה את שהעדים נקראין עמו שגג חתימת העדים כלפיו כדרך החותמין כשר:
ראשו של זה בצד סופו של זה את שהעדים נקרין בסופו שגג חתימה כלפי סופו ולא שרגלי חתימה כלפי ראשו:
גֵּט שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעֵדָיו יְוָונִית, יְוָונִית וְעֵדָיו עִבְרִית, עֵד אֶחָד עִבְרִי וְעֵד אֶחָד יְוָונִי, כְּתַב סוֹפֵר וְעֵד – כָּשֵׁר.
With regard to a bill of divorce that was written in Hebrew and its witnesses signed in Greek,
״אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד״ – כָּשֵׁר; ״בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד״ – כָּשֵׁר; ״אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי״ וְלֹא כָּתַב ״עֵד״ – כָּשֵׁר; וְכָךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין. כָּתַב חֲנִיכָתוֹ וַחֲנִיכָתָהּ – כָּשֵׁר.
As for the wording of the signature, if a witness signed: So-and- so, witness,
RASHI
וכך היו נקיי הדעת נוהגין שלשונן קצרה לא היו חותמין עד אלא פלוני בן פלוני:
חניכתו שם לווי של משפחה כולה:
TOSAFOT
וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין שלא היו כותבין אלא איש פלוני בן פלוני ור"ח וכן ר"ת גרסי חניכתו וחניכתה כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלים כותבין פירוש שלא היו כותבין אלא חניכתם וחניכת אבות דבגמרא לא איירי בחניכת האיש כדהכא אלא חניכה שהמשפחה נקראת על שמה:
גמ׳ וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא הָנֵי תְּרֵי גִּיטֵּי הָווּ, וְאִיתְרַמֵּי לֵיהּ זְמַן דְּקַמָּא וְעֵדִים דְּבַתְרָא, וְגַזְיֵיהּ לִזְמַן דְּבַתְרָא וְעֵדִים דְּקַמָּא!
With regard to a bill of divorce that is written in two columns, let us be concerned that perhaps these were two adjacent bills of divorce, the second one higher up on the page than the first, and the date written at the top of the first bill of divorce and the signatures of the witnesses written at the bottom of the latter bill of divorce happened to be written next to each other, and someone cut out the date of the latter bill of divorce and the signatures of the witnesses of the first
RASHI
גמ' וניחוש דלמא תרי גיטי הוו אשייר מקצת הגט וכתבו בדף השני קאי דלמא תרי גיטין הוו שלמים והשמאלי נכתב בגובהה של מגילה יותר מן הימיני עד דיתרמו עדים דידיה כלומר גמרו של שני כנגד התחלתו של ראשון:
זמן דקמא היינו התחלתו ועדים דבתרא היינו סופו כלומר שיטות אחרונות שהעדים חתומין תחתיהן:
וגזייה לזמן דבתרא ועדים דקמא חתך סופו של ראשון שהיה שלו מפני תנאי שהיה בו וחתך ראשו של שני והשווהו לתחלתו של ראשון וכוון חתיכת סופו של ראשון תיבה אצל תיבה של שיור השני ומגרשה בשני חצאי גיטין והעדים לא על שלו חתמו:
TOSAFOT
וניחוש דלמא תרי גיטי הוו ולעיל נמי חיישינן לגונדלית ופסיל אע"ג דלעיל תלינן להכשיר דפריך וליתכשר האי כו' התם משום דאיכא רגלים לדבר שחתם שם אביו תחת הגט השני אם כן עליו נמי חתם:
אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב: כְּשֶׁיֵּשׁ רֶיוַח מִלְּמַטָּה. וְדִלְמָא זְמַן דְּבַתְרָא מֵיגַז גַּזְיֵיהּ! כִּדְאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב: כְּשֶׁיֵּשׁ רֶיוַח מִלְּמַטָּה,
Rav Abba says that Rav says: It is a case where there is space on the paper below the first bill of divorce, so it is clear that nothing was cut out. The Gemara asks: And perhaps he cut out the date of the latter bill of divorce, making it look like a continuation of the first one, which was actually never finished? The Gemara answers: Just as Rabbi Abba says that Rav says that it is a case where there is space below the first bill of divorce,
RASHI
כשיש ריוח מלמטה גליון תחת הראשון דודאי לא נחתך ממנו כלום דלא נכתב בו יותר:
ודלמא זמן דבתרא מיגז גזייה שמא הגט שלו נמלך מלגמרו ולמעלה הימנו בצדו היה גט אחר כתוב וחתום וכשחזר ונמלך לגרשה חתך עליונו של שני וכוון תיבה אצל תיבה לגמור גט שלו: