Back
Gittin
Daf 29aשְׁקוֹל מִינָּהּ חֵפֶץ וַהֲדַר הַב לָהּ גִּיטָּא, וַאֲזַל אִיהוּ וְיָהֵיב לָהּ גִּיטָּא וַהֲדַר שְׁקַל מִינָּהּ חֵפֶץ; רַבִּי יוֹחָנָן פּוֹסֵל בּוֹ וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׁלוּחוֹ, וְרֵישׁ לָקִישׁ מַכְשִׁיר בִּשְׁלוּחוֹ וְכָל שֶׁכֵּן בּוֹ.
Take an item from her
RASHI
ואזל איהו ויהיב לה גיטא ברישא דכי אמר ליה שקול חפץ ברישא קפיד איהו שהיה בדעתו לעכב הגט אם לא תתן לו החפץ ולרדותה בעיגונא עד שתתן הלכך הגט תלה בחפץ בדבר זה וזה אם שינה נעשה כמי שאמר לו אל תגרשנה אלא בבית וגירשה בעלייה הלכך ר' יוחנן פוסל בו בשליח ראשון וכ"ש בשלוחו והיינו דקאמר זימנין דגיטא נמי לא הוי הלכך תנא במתני' לא ישלחנו ביד אחר שמא כשימסור ראשון שליחות לשני לא ימסור לו דברים כהוייתן או השני לא ידקדק בהן ויהא משנה ומיפסיל גיטא וריש לקיש מכשר כו' קסבר לאו קפידא הוא אלא אורחא דמילתא קאמר ליה:
TOSAFOT
שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא משמע דוקא שהקפיד על לקיחת החפץ תחלה פליגי אבל הב לה גיטא ושקול מינה חפץ לא ותימה דבפרק הכותב (כתובות דף פה.) אמרי' דלא שנא א"ל שקול שטרא והב ליה זוזי ולא שנא אמר ליה הב ליה זוזי ושקול שטרא משלם דאמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי כיון שהזכיר לקיחת השטר אע"פ שהזכיר לבסוף ויש לומר דשאני התם שפרעון המעות תלוין בשטר ובהזכרת לקיחת השטר גלי דעתיה שירא שלא יאמרו סיטראי נינהו:
רבי יוחנן פוסל בו וכ"ש בשלוחו פי' בקונט' דקפידת הבעל אינו אלא שלא ישאר החפץ ביד האשה אבל במה שאמר ליה שיטול הימנה חפץ והוא משלח ביד אחר אין הגט נפסל ולא ישלחנו ביד אחר דקתני במתניתין היינו טעמא שמא לא ימסור לשני דברים כהוייתן או השני לא ידקדק בהן ויפסול הגט ולפי זה הא דקתני שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר היינו ביד אשתו וזה נראה דוחק וגם זה דוחק דלא ישלחנו ביד אחר שלא ישכח לומר כאשר אמר הבעל ונראה לריב"א דכשאמר שקול מינה חפץ והדר הב לה גיטא שתולה שליחות הגט בחפץ פוסל ר' יוחנן נמי כשמשלח ביד אחר אפי' לא שינה שליח השני מדעת הבעל ונטל ממנה החפץ קודם נתינת הגט דכיון שתולה שליחות הגט בחפץ כל מה שמשנה מדעת הבעל בחפץ נפסל הגט והכי פי' רבי יוחנן פוסל בו בשליח ראשון כששינה וכ"ש בשלוחו ואפי' בלא שינוי ולא ישלחנו ביד אחר אפי' לא ישנה דקפיד הבעל שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר פי' ביד השליח השני ור"ל כו' כדפי' בקונט':
מתני׳ הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם וְחָלָה – עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ בְּבֵית דִּין וּמְשַׁלְּחוֹ, וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם ״בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם״; וְאֵין שָׁלִיחַ אַחֲרוֹן צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר ״בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם״, אֶלָּא אוֹמֵר: שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי.
With regard to an agent who is bringing a bill of divorce from a country overseas, who must attest to the fact that he witnessed the writing and signing of the bill of divorce, and he became sick and cannot complete his agency, he appoints another agent in court
RASHI
מתני' עושה בב"ד שליח ומשלחו שצריך הראשון לומר בפניהם בפני נכתב ובפני נחתם לפי שהאחרון לא יוכל לומר:
שליח ב"ד אני ומסתמא ב"ד עשו הדבר בהכשירו:
גמ׳ אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לַאֲבִימֵי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, בְּעֵי מִינֵּיהּ מֵרַבִּי אַבָּהוּ: שָׁלִיחַ דְּשָׁלִיחַ מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ אוֹ לָא? אֲמַר לְהוּ: הָא לָא תִּיבָּעֵי לְכוּ, מִדְּקָתָנֵי: אֵין הַשָּׁלִיחַ הָאַחֲרוֹן – מִכְּלָל דִּמְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ.
The Sages said to Avimei, son of Rabbi Abbahu: Raise the following dilemma before your father, Rabbi Abbahu: Can an agent of the first agent
RASHI
גמ' שליח דשליח השליח השני שנעשה בב"ד:
האחרון ולא תנן השני:
אֶלָּא כִּי תִּיבָּעֵי לְכוּ: כִּי מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ, בְּבֵית דִּין אוֹ אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין? אֲמַרוּ לֵיהּ: הָא לָא מִבָּעֲיָא לָן, מִדְּקָתָנֵי: אֶלָּא אוֹמֵר שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי.
Rather, when you raise the dilemma, this is what you should ask: When the second agent appoints another agent,
RASHI
ה"ג אלא כי תבעי לכו בב"ד או אפי' שלא בב"ד:
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי הָכִי: אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לַאֲבִימֵי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, בְּעֵי מִינֵּיהּ מֵרַבִּי אַבָּהוּ: שָׁלִיחַ דְּשָׁלִיחַ, כִּי מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ, בְּבֵית דִּין אוֹ שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין?
The Gemara cites another version of the discussion. Rav Naḥman bar Yitzḥak would teach like this: The Sages said to Avimei, son of Rabbi Abbahu: Raise the following dilemma before your father, Rabbi Abbahu: When the agent of the first agent appoints another agent, does he need to appoint him specifically in court, or can he do so even while not in court?
אֲמַר לְהוּ: וְתִיבָּעֵי לְכוּ אִי מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ בְּעָלְמָא! אֲמַרוּ לֵיהּ: הָא לָא קָא מִיבָּעֲיָא לָן, דִּתְנַן: אֵין הַשָּׁלִיחַ הָאַחֲרוֹן – מִכְּלָל דְּשָׁלִיחַ מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ. אֶלָּא כִּי קָא מִיבָּעֲיָא לָן – בְּבֵית דִּין אוֹ שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין? אֲמַר לְהוּ: הָא נַמִי לָא תִּיבָּעֵי לְכוּ, דְּקָתָנֵי: אֶלָּא אוֹמֵר שְׁלִיחַ בֵּית דִּין אֲנִי.
He said to them: And you should raise the dilemma as to whether generally the agent of the first agent can appoint another agent. They said to him: We do not raise this dilemma, as we learned in the mishna: The final agent does not need to say, and by inference it can be seen that the second agent can appoint an agent. Rather, when the dilemma was raised to us, it was with respect to whether this must take place in court, or if it can take place while not in court. He said to them: You should also not raise this dilemma, as the mishna teaches: Rather, he says: I am an agent of the court, which shows that the subsequent appointments must take place in court.
אָמַר רַבָּה: שָׁלִיחַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה כַּמָּה שְׁלוּחִין. אָמַר רַב אַשִׁי: אִם מֵת רִאשׁוֹן – בָּטְלוּ כּוּלָּן.
§ Rabba says: An agent in Eretz Yisrael can appoint several agents, i.e., he can appoint an agent, and the second agent can appoint another agent in his place. All of this can take place outside of court, because when a bill of divorce is sent within Eretz Yisrael there is no need to testify that it was written and signed in the agent’s presence. Rav Ashi says: If the first agent died, then they are all canceled, as all the agents act on the basis of the first agent. With his death, the agency is canceled.
RASHI
עושה כמה שלוחין ראשון לשני ושני לשלישי וכן לעולם ואין צריך ב"ד הואיל ואין הראשון צריך לומר בפני נכתב האחרון נמי א"צ לומר שליח ב"ד אני:
אם מת ראשון עד שלא הגיע הגט לידה:
בטלו כולן קסבר מכחו באו:
אֲמַר מָר בַּר רַב אַשִׁי: הָא דְּאַבָּא – דְּקַטְנוּתָא הִיא; אִילּוּ מֵת בַּעַל, מִידֵּי מְשָׁשָׁא אִית בְּהוּ? כּוּלְּהוּ מִכֹּחַ מַאן קָאָתוּ? מִכֹּחַ דְּבַעַל קָאָתוּ, אִיתֵיהּ לְבַעַל – אִיתְנְהוּ לְכוּלְּהוּ, לֵיתֵיהּ לְבַעַל – לֵיתְנְהוּ לְכוּלְּהוּ.
Mar bar Rav Ashi said: This statement of my father is from the time of his youth,
RASHI
דקטנותא היא בקטנותו אמר אבי שמועה זו שיש להשיב עליה:
הַהוּא גַּבְרָא דִּשְׁדַר לָהּ גִּיטָּא לִדְבֵיתְהוּ, אֲמַר שָׁלִיחַ: לָא יָדַעֲנָא לָהּ, אֲמַר לֵיהּ: זִיל יְהָבֵיהּ לְאַבָּא בַּר מִנְיוּמִי, דְּאִיהוּ יָדַע לָהּ, וְלֵיזִיל וְלֵיתְבֵיהּ נִיהֲלָהּ. אֲתָא וְלָא אַשְׁכַּח לְאַבָּא בַּר מִנְיוּמִי, אַשְׁכַּחֵיהּ לְרַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וְיָתֵיב רַב סָפְרָא גַּבַּיְיהוּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: מְסוֹר מִילָּךְ קַמֵּי דִּידָן, דְּכִי יֵיתֵי אַבָּא בַּר מִנְיוּמִי נֵיתְבִינֵיהּ לֵיהּ, וְלֵיזִיל וְלֵיתְבִינֵיהּ לָהּ.
§ The Gemara relates: There was an incident involving a certain man who sent a bill of divorce to his wife with an agent. The agent said: I do not know her.
RASHI
לא ידענא לה איני מכירה:
מסור מילך קמן אמור דברי שליחותך בפנינו ותן לנו הגט ואמור בפני נכתב ובפני נחתם ואנו נמסרנו לו ויהיה שליח ב"ד:
אֲמַר לְהוּ רַב סָפְרָא: וְהָא שָׁלִיחַ שֶׁלֹּא נִיתָּן לְגֵירוּשִׁין הוּא! אִיכְסוּפוּ.
Rav Safra said to them: But isn’t he an agent who is not granted the ability to effect divorce,
RASHI
והא שליח שלא ניתן לגירושין הוא השליח הזה לא נעשה שליח לגרשה אלא למוסרו לאבא בר מניומי הלכך לאו במקום בעל קאי למוסרו ליד אחר:
אֲמַר רָבָא: קַפְּחִינְהוּ רַב סָפְרָא לִתְלָתָא רַבָּנַן סְמוּכֵי. אָמַר רַב אַשִׁי: בְּמַאי קַפְּחִינְהוּ? מִי קָאָמַר לֵיהּ ״אַבָּא בַּר מִנְיוּמִי וְלָא אַתְּ״?
Rava said: Rav Safra struck [ kappeḥinhu ] a blow to three ordained Sages,
RASHI
קפחינהו קטע רגליהם שלא ימצאו רגלים לדבריהם:
מאי קפחותא הלא אינה תשובה דמי אמר ליה בעל אבא בר מניומי יגרשנה ולא אתה אי הוה האי ידע לה הרי צוהו תחלה לגרשה לשון קיפוח דטרונציי"ר שמקצרו מלמטה:
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אֲמַר רָבָא: קַפְּחִינְהוּ רַב סָפְרָא לִתְלָתָא רַבָּנַן סְמוּכֵי בְּטָעוּתָא. אָמַר רַב אַשִׁי: מַאי טָעוּתָא? מַאי קָא אֲמַר לֵיהּ – ״אַבָּא בַּר מִנְיוּמִי וְלָא אַתְּ״.
The Gemara cites another version of the discussion: There are those who say that Rava said: Rav Safra struck three ordained Sages mistakenly. Rav Ashi questioned Rava and said: What was the mistake? After all, what did the husband say to the agent? He said that Abba bar Minyumi should give his wife the bill of divorce, meaning that he and not you should give it, and Rav Safra’s ruling was correct.
RASHI
איכא דאמרי דרבא אמר שאינה תשובה אלא בטעות קפחם ואמר (ליה) רב אשי מאי טעותא שפיר קפחינהו:
מאי קאמר ליה בעל:
אבא בר מניומי יגרשנה ולא אתה מאחר שאינך מכירה הוא יהא שליח מעתה ולאו את בלישנא קמא גרסינן מי אמר ליה בלישנא בתרא גרסי' מאי קאמר ליה:
TOSAFOT
הכי גר' ר"ת א"ר אשי מאי טעותא מי קאמר ליה אבא בר מניומי ולא את וקאתי רב אשי לפרש מאי טעותא ולב' הלשונות רב אשי מכוונים ולא קאי א"ד אלא אמילתא דרבא:
הַהוּא גַּבְרָא דִּשְׁדַר לָהּ גִּיטָּא לִדְבֵיתְהוּ, אֲמַר לֵיהּ לַשָּׁלִיחַ: לָא תֵּיתְבֵיהּ נִיהֲלָהּ עַד תְּלָתִין יוֹמִין. אִתְנִיס בְּגוֹ תְּלָתִין יוֹמִין,
The Gemara relates a similar incident: There was an incident involving a certain man who sent a bill of divorce to his wife with an agent. He said to the agent: Do not give the bill of divorce to her until thirty
RASHI
איתניס שליח:
אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר רָבָא: חָלָה טַעֲמָא מַאי? מִשּׁוּם דְּאָנוּס, הַאי נַמִי אָנוּס הוּא. אֲמַר לֵיהּ: מְסוֹר מִילָּךְ קַמֵּי דִּידָן, דִּלְבָתַר תְּלָתִין יוֹמִין מְשַׁוֵּינַן שָׁלִיחַ וְיָהֵיב לֵיהּ נִיהֲלָהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: וְהָא שָׁלִיחַ שֶׁלֹּא נִיתָּן לְגֵירוּשִׁין הוּא! אֲמַר לְהוּ: כֵּיוָן דִּלְבָתַר תְּלָתִין יוֹמִין מָצֵי מְגָרֵשׁ, כְּשָׁלִיחַ שֶׁנִּיתָּן לְגֵירוּשִׁין הוּא.
The agent came before Rava and asked what he should do. Rava said: What is the reason that the mishna permits an agent who became sick to appoint another agent in his place? It is because he is a victim of circumstances beyond his control, and in the case of this one as well, he is a victim of circumstances beyond his control. Rava said to the agent: Transfer your words, i.e., your agency, before us and we will serve as a court, so that after thirty days we will appoint an agent and he will give the bill of divorce to her. The Sages said to Rava: But isn’t he an agent who is not granted the ability to effect divorce, as within the thirty days he does not have the authority to divorce her? He said to them: Since it is so that after thirty days he is able to divorce her, he is considered an agent who is granted the ability to effect divorce.
RASHI
בגו תלתין שלא יוכל לילך אחר שלשים:
שליח שלא ניתן לגירושין הוא בתוך שלשים:
וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא פִּיֵּיס! מִי לָא תְּנַן: ״מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – הֲרֵי זֶה גֵּט;
The Sages challenged Rava again: But in any case where an agent does not deliver a bill of divorce immediately, let there be a concern that perhaps the husband was mollified
RASHI
וליחוש שמא בא בעל אצלה בתוך שלשים ונתייחד עמה ופייסה ובעל והוי גט ישן:
ליחוש שמא פייס בתוך י"ב חדש שיש שהות הרבה לבא ואין זה דומה לשולח גט ממדינת הים ואינו קובע זמן לשהותו בידו דהתם ליכא למיחש שמא פייס דמימר אמר הבעל השליח קדמני וכבר הגיע גט לידה ולא עקר נפשיה מספיקא:
וְהָוֵינַן בָּהּ: וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא פִּיֵּיס! וַאֲמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הָכִי אֲמַר אַבָּא מָרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: בְּאוֹמֵר ״נֶאֱמֶנֶת עָלַי לוֹמַר שֶׁלֹּא בָּאתִי״?
And we discussed this halakha : And let there be a concern that perhaps the husband was mollified and decided not to divorce his wife, and canceled the bill of divorce. And Rabba bar Rav Huna said: This is what my father, my master, Rav Huna, said in the name of Rav: The mishna is referring to a case where the husband says: My wife is deemed credible to say that I did not arrive. Since the husband abrogated his right to contest the validity of the divorce by granting absolute credibility to his wife, there is no concern that he may have canceled the bill of divorce, as even if he were to claim that he had done so, his claim would not be accepted. By contrast, in this incident, where the wife was never granted such credibility, there is a concern that perhaps he canceled the bill of divorce.
RASHI
הכי גרסינן ואמר רבה כו' באומר בפני בית דין בשעה שמסרו לשליח הרי היא נאמנת עלי כמאה עדים לעולם אם אערער לומר גט ישן הוא הריני מאמינה לאמר שלא באתי בתוך הזמן אצלה וכיון דמעיקרא הימנה תו לא מהימן לערער וכל שכן דאנן לא ליקו ולערער אלמא טעמא דאמר הכי אבל האי דלא אמר הכי ליחוש:
אִיכְסִיף. לְסוֹף אִיגְלַאי מִילְּתָא דַּאֲרוּסָה הֲוַאי. אָמַר רָבָא: אִם אָמְרוּ בִּנְשׂוּאָה, יֹאמְרוּ בַּאֲרוּסָה?
Rava was embarrassed that he ruled incorrectly. Ultimately, the matter was revealed that this woman was the husband’s betrothed and that they had not married. Rava said: If they said that there is a concern with regard to a married woman that perhaps he was mollified, would they say the same with regard to a betrothed woman, whom he does not know well? Therefore, my ruling was correct.
RASHI
אם אמרו בנשואה שחביבה עליו ומחזר לפייסה:
אֲמַר רָבָא, הָא וַדַּאי קָא מִיבָּעֲיָא לָן:
Rava said: We certainly raise this dilemma: