menu
small logo

Back

Eiruvin

Daf 92a

גְּפָנִים מוּתָּרִין. גְּפָנִים בַּקְּטַנָּה – מוּתָּר לִזְרוֹעַ אֶת הַגְּדוֹלָה.

The vines, however, are permitted, as the small courtyard does not extend into and impact upon the large one. The converse is also true: If there are vines in the small courtyard, it is permitted to sow other crops in the large one ab initio , even if they are not planted four cubits away from the vines, because the vines are not considered to be located in the larger courtyard, and therefore there is no prohibition whatsoever.

RASHI

גפנים מותרין דהא אין דיורי קטנה מושלין בגדולה:

גפנים בקטנה מותר לזרוע את הגדולה לכתחלה דלגבי גדולה פיתחא וכל פתח כמחיצה הוא ואפילו סמוך לגפנים מותר לזרוע את הגדולה לכתחלה כדתנן (ב"ב דף כו.) היה גדר בנתיים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן וכשיגדלו הזרעים אע"ג דדיורי גדולה בקטנה אין אוסרים את הגפנים דאמר במנחות פ"ב (דף טו.) מעשה באחד שזרע את כרם של חבירו ובא מעשה לפני חכמים ואסרו את הזרעים והתירו את הגפנים ואמר מאי טעמא קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים מדרבנן אסירי הך דלא עבד איסורא לא קנסו רבנן הכי נמי הואיל וכשזרע את הגדולה בהיתר זרעה אפילו שתיהם שלו ליכא למקנסיה וכ"ש אם קטנה של אחרים וגפנים שלה קדמו:

TOSAFOT

גפנים בקטנה מותר לזרוע את הגדולה פי' בקונטרס וכשיגדלו הזרעים אע"ג דדיורי גדולה בקטנה אין אוסרין את הגפנים כדאמרינן במנחות בפ' שני (דף טו.) מעשה בא' שזרע כרמו של חבירו ובא מעשה לפני חכמים ואסרו הזרעים והתירו הגפנים מ"ט קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים דרבנן הך דעביד איסורא קנסו הך דלא עביד איסורא לא קנסו וה"נ הואיל וכשזרע את הגדולה בהיתר זרעה אפילו שתיהן שלו ליכא למיקנסיה ולפירושו מיירי הכא בשאר זרעים ותימה דהיכי שרי להניח הזרעים כשיגדלו כיון דדיורי גדולה בקטנה דאפילו עלו מאיליהן תנן במסכת כלאים (פ"ה משנה ו) היה עובר בכרם וראה ירק בתוך כרמו ואמר לכשאחזור אלקטנו אם הוסיף מאתים אסור כיון שמתייאש מללוקטו וע"כ ההיא דמנחות איירי שלא ידע בעל הכרם שהזרעים בכרמו לכך נראה לר"י לפרש טעמא דשמעתין משום דשם גדולה על הקטנה ואין שם קטנה על הגדולה ולהכי גפנים בגדולה הוי שם כרם על הקטנה ואע"ג דאין גפנים בקטנה אסור לזורעה דרחמנא קפיד על שם כרם דכתיב לא תזרע כרמך כלאים אבל גפנים בקטנה מותר לזרוע בגדולה אע"ג דלכשיזרענה יהיה שם שדה על הקטנה אין לחוש דרחמנא לא קפיד אשם שדה דהא לא כתיב שדך לא תטע כרם דהוה משמע דקפיד אשם שדה:

אִשָּׁה בַּגְּדוֹלָה וְגֵט בַּקְּטַנָּה – מִתְגָּרֶשֶׁת. אִשָּׁה בַּקְּטַנָּה וְגֵט בַּגְּדוֹלָה – אֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת.

Likewise, if there were two adjacent courtyards, and a wife, who owned both courtyards, was standing in the large courtyard, and her husband threw her a bill of divorce into the small courtyard, she is divorced. Her presence in the larger courtyard extends to the smaller one, and she is therefore considered to be standing in the small courtyard. If, however, the wife was in the small courtyard and the bill of divorce was thrown into the large one, she is not divorced.

RASHI

אשה עומדת בגדולה וזרק לה בעלה גט לתוך קטנה ושתיהן שלה ואיכא למאן דאמר במסכת גיטין (דף עז:) דהא דתנן הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצירה הרי זו מגורשת דוקא עומדת לתוכה באותה שעה אבל אם אינה עומדת לתוכה באותה שעה לא ואע"ג דשלה היא:

מתגרשת היא שהרי היא כעומדת בקטנה דכולה קטנה בתר גדולה שייכא:

אינה מתגרשת דגדולה לאו בתר קטנה אזלא וגט לא קני לאשה דנימא נשדי אשה בתר גט דאשה לא בעיא למקני גיטא:

TOSAFOT

אשה בגדולה וגט בקטנה פי' בקונטרס ושתיהן שלה דאיכא למאן דאמר בגיטין (דף עז:) הא דתנן הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצירה הרי זו מגורשת דדוקא דעומדת בתוכה באותה שעה אבל אינה עומדת בתוכה לא אע"ג דשלה היא וצריך לומר הא דקאמרינן התם בגמרא והוא שעמדה בצד ביתה לאו אצל ביתה קאמר אלא בתוך ביתה ממש קאמר כדקתני התם במתני' בתוך ביתה דהא הכא אמרינן אשה בקטנה וגט בגדולה אינה מגורשת אע"פ שעומדת אצל הגדולה ולר"י נראה דהכא מיירי בשהשאילו להאשה חצר אחת וקאמרינן דכשהשאילו לה גדולה הוי שמה גם על הקטנה אשה בקטנה שהשאילו לה הקטנה לא הוי בהכי שמה על גדולה:

צִבּוּר בַּגְּדוֹלָה וּשְׁלִיחַ צִבּוּר בַּקְּטַנָּה – יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן. צִיבּוּר בַּקְּטַנָּה וּשְׁלִיחַ צִבּוּר בַּגְּדוֹלָה – אֵין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן.

Likewise, with regard to communal prayer, if the congregation was in the large courtyard, and the prayer leader was in the small one, they fulfill their obligation through his prayer, as the congregation is considered to be in the small one as well. However, if the congregation was in the small courtyard, and the prayer leader was in the large one, they do not fulfill their obligation.

RASHI

יוצאין דשליח ציבור דקאי בקטנה הכא שייך:

אין יוצאין דהשתא לא שייך בתרייהו וצבור דקיימי בקטנה לא מצינן למימר דשייכי בתריה דרובה בתר חד לא משתדו:

תִּשְׁעָה בַּגְּדוֹלָה וְיָחִיד בַּקְּטַנָּה – מִצְטָרְפִין. תִּשְׁעָה בַּקְּטַנָּה וְאֶחָד בַּגְּדוֹלָה – אֵין מִצְטָרְפִין.

The same principle applies to a prayer quorum: If there were nine men in the large courtyard and one man in the small one, they join together to form the necessary quorum of ten, as the small courtyard is subsumed within the large one, and the individual is considered to be in the large courtyard. However, if there were nine men in the small courtyard and one in the large one, they do not join together.

TOSAFOT

תשעה בגדולה ויחיד בקטנה מצטרפין דוקא ביחיד בקטנה אבל חמשה בקטנה וחמשה בגדולה אין מצטרפין וסיפא דנקט תשעה בקטנה ה"ה חמשה בקטנה אלא אגב רישא נקט האי לישנא והא דתנן בפרק כיצד צולין (פסחים דף פה:) מן האגף ולפנים כלפנים ומן האגף ולחוץ כלחוץ וקאמר התם רב בגמרא וכן לתפלה וריב"ל אמר אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים לכאורה נראה דלענין צירוף פליגי דלענין לצאת מודה רב דיוצא אפילו חוץ לבית הכנסת כדתנן בפרק ראוהו ב"ד (ר"ה דף כז:) היה עובר אחורי בית הכנסת ושמע קול שופר וקול מגילה אם כוון לבו יצא וקשיא דאם כן סוגיא דהכא כרב ובפ' אלו נאמרין (סוטה דף לח:) משמע דקי"ל כריב"ל גבי עם שאחורי הכהנים ומייתי סתמא דהש"ס ממילתא דריב"ל ונראה לפרש דלצירוף מודה ריב"ל דאין מצטרפין כדאמרינן הכא ופליגי לענין לענות קדושה או ברכו דקי"ל במגילה (דף כג:) דאין דבר שבקדושה פחות מעשרה וקסבר רב מן האגף ולחוץ אינו יכול לענות דלא הוי בכלל צבור שבפנים וריב"ל סבר דאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת והוי בכלל צבור לעניית ברכת כהנים ולענות דבר שבקדושה:

צוֹאָה בַּגְּדוֹלָה – אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בַּקְּטַנָּה. צוֹאָה בַּקְּטַנָּה – מוּתָּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע בַּגְּדוֹלָה.

Furthermore, if there was excrement in the large courtyard, it is prohibited to recite Shema in the small one, as the excrement is considered to be in the small courtyard as well, and it is prohibited to recite Shema in the presence of excrement. If, however, there was excrement in the small courtyard, it is permitted to recite Shema in the large one.

RASHI

מותר לקרות קריאת שמע בגדולה דגבי גדולה כמחיצה היא ולא מצי קטנה מקלקלא בשום מידי:

אֲמַר לְהוּ אַבַּיֵי: אִם כֵּן מָצִינוּ מְחִיצָּה לְאִיסּוּר, שֶׁאִילְמָלֵי אֵין מְחִיצָּה – מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְזוֹרֵעַ. וְאִילּוּ הָשְׁתָּא אֲסוּרָה!

Abaye said to them: If so, we have found a partition that causes prohibition. According to these principles, the existence of a partition renders sowing crops prohibited; in the absence of a partition sowing the crops would have been permitted due to their distance from the vines. Ostensibly, this is a counterintuitive conclusion. As, were there no partition at all, it would be sufficient to distance oneself four cubits from the vine and sow the crop, whereas now that the area is divided into two courtyards by means of a partition, it is prohibited to sow the crop in the entire small courtyard.

RASHI

שאילמלי אין מחיצה אי לאו הנך גיפופי שעודפין בגדולה היו הגדולה והקטנה שוות הוו להו כחצר אחת ומותר לזרוע שם עם הגפנים ומרחיק ד' אמות השתא משום הנך גיפופי שדינן לכולה קטנה בתר גדולה ומיתסרא כולה מצינו מחיצה שאוסרת:

TOSAFOT

שאילמלי אין מחיצה מרחיק ארבע אמות וזורע מגיפופי גדולה פריך כדפי' בקונטרס דאי לא הוה גיפופי לצד הקטנה אלא השוה גיפופיה והוי ליה שתיהן חצר אחת מרחיק ד' אמות וזורע אם יש בין כרם ולכותל י"ב אמות כדין מחול הכרם ועכשיו שיש גיפופי וראויות בכך ליחלק יותר זו מזו מגרע גרע ואסור לזרוע בקטנה ואפילו היא מאה אמה כדמשמע לישנא מפני שהיא כפתחה של גדולה דהוי כאילו היא תוך הפתח ודוקא מכותל הגדולה פריך אבל מקטנה אינו רוצה להקשות שאם אין כלל מחיצות של קטנה אין צריך להרחיק אלא זורע סמוך לגדולה דהפתח הוי כמחיצה ועכשיו נאסר ע"י מחיצות הקטנות דאין זה תימה דכשאין מחיצות הקטנות נראה הגיפוף וע"י מחיצות הקטנות אין ניכרין גיפופי גדולה והוי סילוק מחיצות ואומר ר"י דלכאורה היה נראה מתוך הסברא דאין להחמיר בקטנה שנפרצה לגדולה יותר מאילו היא תוך מחיצת גדולה שמרחיק ד' אמות וזורע כדין מחול הכרם ושיש בין הכרם ולכותל י"ב אמות והא דמשוינן לה כפתחה של גדולה היינו לעשות הקטנה כאילו היא תוך מחיצות הגדולה שלא להביא זרע לשם אא"כ ירחיק ד' אמות אבל להחמיר יותר ממה שהיתה תוך מחיצות הגדולה אינה סברא לכאורה והיה נראה דה"פ מצינו מחיצה לאיסור שאם אין מחיצה כלל לגדולה מרחיק ד' אמות בקטנה וזורע אפילו אין י"ב אמות מהכרם שבחוץ לצד הכותל שבחוץ של קטנה ולא דמי למחול הכרם דהתם גם הכרם מוקף מחיצות להכי צריך י"ב אמות אבל הכא דסביב הכרם אין מחיצה ולא שייך כותל קטנה לכרם אין צריך י"ב אמה ועכשיו שיש מחיצות לגדולה צריך י"ב אמה כדין מחול הכרם אבל אומר ר"י דא"א לפרש כן דא"כ למה מקשה בסמוך ממחול הכרם דהא אמחול הכרם קיימא השתא שאם אין מחיצה לא יהא שם דין מחול הכרם ואם יש מחיצות יהא שם דין מחול הכרם ונראה לי פירוש רש"י עיקר:

אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְאַבַּיֵי: וְלֹא מָצִינוּ מְחִיצָּה לְאִיסּוּר?! וְהָא תְּנַן: חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה – גְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וּקְטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה.

Rabbi Zeira said to Abaye: And didn’t we find a partition that causes prohibition? But didn’t we learn in the mishna: With regard to a large courtyard that was breached into a small one, it is permitted for the residents of the large courtyard to carry, but it is prohibited for the residents of the small one to do so. That is because in that case, the legal status of the breach is like that of the entrance of the large courtyard.

וְאִילּוּ הִשְׁוָה אֶת גִּיפּוּפֶיהָ – גְּדוֹלָה נַמִי אֲסוּרָה!

And if he were to even its protrusions by constructing partitions in the larger courtyard so that the large courtyard no longer protruded beyond the smaller one, carrying in the large courtyard would also be prohibited, as it would now be completely breached into the smaller courtyard. Apparently, in this case, construction of additional partitions causes prohibition.

RASHI

ואילו השוה את גיפופיה שבנה מחיצות בתוך הגדולה מכאן ומכאן עד שיקצרנה כמדת הקטנה וסילק את הגיפופין על ידי מחיצות הללו אף גדולה אסורה ועכשיו שתיהן שוות נמצאו מחיצות הללו באות לאיסור:

אֲמַר לֵיהּ: הָתָם סִילּוּק מְחִיצּוֹת הוּא.

Abaye said to Rabbi Zeira: The two cases are not comparable, as there, adding partitions in order to even the protrusions is not considered establishment of partitions. On the contrary, it is effectively the removal of partitions. These partitions are designed to negate the original partitions of the courtyard.

RASHI

סילוק מחיצות האחרונות סילקו את הראשונות אבל גבי זריעה אסר עודף הגיפופין על הקטנה משום יתור מחיצה:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְאַבַּיֵי: וְלֹא מָצִינוּ מְחִיצָּה לְאִיסּוּר? וְהָא אִתְּמַר:

Rava said to Abaye: And didn’t we find a partition that causes prohibition? But wasn’t it stated:

TOSAFOT

אמר ליה רבא לאביי ר"ת הגיה רבה שהרי רבה ור' זירא ורבה בר רב תנן הוו יתבי ומדקדקו שלשתן ממתני' ש"מ דיורין כו' ואביי הקשה על דקדוק שלהן וכל אחד ואחד בא לקיים דבריו דמצינו מחיצה לאיסור אע"ג דקצת נראה דרבא היה לו לגרוס מדקאמר בתר הכי לדידי כשירה ולדידך הוי סילוק מחיצות ורבא ואביי פליגי בהא בסוכה בפ"ק (דף יח.) שמזכירו אחר אביי ולקמן נמי מייתי לה מ"מ נראה טפי כמו שהגיה ר"ת: