menu
small logo

Back

Chullin

Daf 46b

כְּאַהִינָא סוּמָּקָא – כְּשֵׁרָה. אִינְּקִיב תַּתָּאָה וְלָא אִינְּקִיב עִילָּאָה – מָגֵין, אוֹ לָא מָגֵין?

so that it looks like a red date, is kosher; all the more so is that the case if it was only perforated. But if the inner membrane was perforated but the outer membrane was not perforated, does the outer membrane protect the lung? Or does it not protect it, in which case the animal is a tereifa ?

TOSAFOT

אינקיב תתאה ולא אינקיב עילאה מאי לעיל (חולין דף מה.) גבי קרום של מוח לא בעי הכי דפשיטא דעילאה מגין שהוא עב וחזק:

פְּלִיגִי בָּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָמַר: לָא מָגֵין, וְחַד אָמַר: מָגֵין. וְהִלְכְתָא: מָגֵין, כִּדְרַב יוֹסֵף. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי רֵיאָה דְּאָוְושָׁא, אִי יָדְעִינַן הֵיכָא אָוְושָׁא – מוֹתְבִינַן עֲלָהּ גַּדְפָא, אוֹ רוּקָּא, אוֹ גִּילָא, אִי מְבַצְבְּצָא – טְרֵפָה, וְאִי לָא – כְּשֵׁרָה. וְאִי לָא יָדְעִינַן הֵיכָא אָוְושָׁא – מַיְיתִינַן מְתִיכְלְתָא דְּמַיָּא פְּשׁוּרֵי, וּמוֹתְבִינַן לָהּ בְּגַוָּהּ;

Rav Aḥa and Ravina disagree with regard to this question. One says: It does not protect the lung; and one says: It protects the lung. And the halakha is that it protects the lung, in accordance with the statement of Rav Yosef. As Rav Yosef says: With regard to this lung that emits a sound when inflated, if we know from where it emits a sound, we set a feather, or saliva, or straw on that point. If the saliva bubbles when the lung is inflated, the animal is a tereifa , since this proves that the lung is perforated through both membranes. And if not, the animal is kosher. And if we do not know from where it emits a sound, we bring a basin of tepid water and set the lung inside it.

TOSAFOT

והלכתא מגין כדרב יוסף כו' בכל דוכתי (לקמן חולין צג:) קי"ל כרבינא לקולא ולא הוצרך לפסוק כאן אלא משום דבעי לאתויי דרב יוסף:

בַּחֲמִימֵי לָא – דְּכָּוְוצִי, בִּקְרִירֵי לָא – דִּמְטָרְשִׁי; אֶלָּא מוֹתְבִינַן בִּפְשׁוּרֵי, וְנָפְחִינָא לָהּ, אִי מְבַצְבְּצָא – טְרֵפָה, וְאִי לָא – כְּשֵׁרָה; תַּתָּאָה אִינְּקִיב, עִילָּאָה לָא אִינְּקִיב, וְהַאי דְּאָוְושָׁא – זִיקָא דְּבֵינֵי בֵּינֵי הוּא.

One cannot place it in hot water, as it causes the lung to contract, closing the perforation. And one cannot place it in cold water, as it hardens the lung and may cause it to crack. Rather, we set it in tepid water and inflate it. If the water bubbles, the animal is a tereifa . And if not, the animal is kosher, since it is apparent that only the inner membrane is perforated and the outer membrane is not perforated, and the fact that it emits a sound is due to the air moving in the space between the two membranes. Evidently, Rav Yosef holds that if only the inner membrane is perforated, the animal is kosher.

(אֲהִינֵי, סוּמָּקָא, דְּיָבַשׁ, גִּילְדֵּי, סִימָן).

§ The Gemara provides a mnemonic to remember the following statements of Rava with regard to the lung: Dates, red, that dried, scabbed.

גּוּפָא, אָמַר רָבָא: הַאי רֵיאָה דְּאִיגְּלִיד כְּאַהִינָא סוּמָּקָא – כְּשֵׁרָה. וְאָמַר רָבָא: רֵיאָה שֶׁהֶאֱדִימָה מִקְצָתָהּ – כְּשֵׁרָה, כּוּלָּהּ – טְרֵפָה.

The Gemara turns to the matter itself mentioned above: Rava says: This animal with a lung whose outer membrane was removed so that it looks like a red date is kosher. And Rava says: With regard to a lung whose outer membrane reddened due to bleeding of the lung, if only part of it turned red, then the animal is kosher, but if all of it turned red, the animal is a tereifa .

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: מִקְצָתָהּ מַאי טַעְמָא – דְּהָדְרָא בָּרִיא, כּוּלָּהּ נַמִי – הָדְרָא בָּרִיא! מִי לָא תַּנְיָא: וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים – עַד שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם דָּם?

Ravina said to Rava: What is the reason that the animal is kosher if only part of the outer membrane reddened? Presumably, it is because the animal eventually recovers from the wound. But even if all of it turned red as well, the animal recovers. Isn’t it taught in a baraita : If one injures one of the eight impure creeping creatures mentioned in the Torah, one is liable for desecrating Shabbat; but if one injures other repugnant creatures and creeping animals, one is not liable until blood leaves their body as a result of the injury, even if their skin reddens as a result of internal bleeding?

וְכִי תֵּימָא: לִשְׁמוֹנָה שְׁרָצִים מְדַמִּינַן לָהּ, דְּתַנְיָא: נִצְרַר הַדָּם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא; אִי הָכִי, אֲפִילּוּ מִקְצָתָהּ נַמִי! אֶלָּא, לָא שְׁנָא.

And if you would say: We compare the lung to one of the eight creeping creatures, as it is taught in a baraita : If the blood collected under the skin of one of the eight creeping creatures, even if it did not leave the body, one is liable for desecrating Shabbat, because the blood will not be reabsorbed into the body and the wound is permanent; that is difficult: If so, then there is still no reason to distinguish between part of the lung and all of it, and even if only part of the lung turned red, the animal should be rendered a tereifa as well, because the blood will not be reabsorbed into the body. Rather, there is no difference between the reddening of part or all of the lung.

TOSAFOT

אלא לא שנא פירש ר"ח לא שנא וטרפה ולפירושו הא דאמר לקמן אדומה כשרה מדר' נתן צריך לומר היינו כשמתלבנת ע"י נפיחה וכן משמע מתוך הלכות טרפות דרבינו גרשום ובה"ג של רבינו תם ובקונטרס פירש לא שנא וכשרה כדלקמן וכן פסק בה"ג ורב אלפס ורבינו יעקב בר רבי אבין היה מודה:

וְאָמַר רָבָא: רֵיאָה שֶׁיָּבְשָׁה מִקְצָתָהּ – טְרֵפָה. וְכַמָּה? אָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כְּדֵי שֶׁתִּפָּרֵךְ בְּצִפּוֹרֶן.

And Rava says: If part of the lung was dried, the animal is a tereifa . And how much must the lung be dried so as to render the animal a tereifa ? Rav Pappi says in the name of Rava: It must be so dry that it can be crumbled with a fingernail.

כְּמַאן, כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם? דְּתַנְיָא, אֵיזוֹ הִיא יְבֵשָׁה – שֶׁאִם תִּינָּקֵב וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה טִיפַּת דָּם; רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם אוֹמֵר: יְבֵשָׁה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נִפְרֶכֶת בְּצִפּוֹרֶן?

The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this statement? Is it in accordance with the opinion of Rabbi Yosei ben HaMeshullam? As it is taught in a mishna ( Bekhorot 37a): If a kosher firstborn animal has a blemish, such as a dried ear, it may be slaughtered outside the Temple. What is a dried ear? that if perforated does not bleed a drop. Rabbi Yosei ben HaMeshullam says: It must be so dry that it can be crumbled with a fingernail.

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן; גַּבֵּי אוֹזֶן בְּכוֹר, דְּקָא שַׁלִּיט בֵּיהּ זִיקָא – לָא הָדְרָא בָּרִיא, אֲבָל רֵיאָה דְּלָא קָא שָׁלֵיט בֵּיהּ אֲוִירָא – הָדְרָא בָּרִיא. וְאָמַר רָבָא: הַאי רֵיאָה דְּקַיְימָא גִּילְדֵּי גִּילְדֵּי, אוּכָּמֵי אוּכָּמֵי, חֲזוּתָא חֲזוּתָא – כְּשֵׁרָה.

The Gemara responds: You may even say that the statement is in accordance with the opinion of the Rabbis. With regard to the ear of a firstborn, which is exposed to the wind, the Rabbis hold that the animal would not recover if it is so dry that it does not bleed. But with regard to the lung, which is not exposed to the wind, the animal would recover unless it is so dry that it can be crumbled with a fingernail. And Rava says: This lung that stands before us covered in scabs, or covered in black marks, appearances, is nevertheless kosher.

TOSAFOT

אוכמי אוכמי פירש בקונטרס טיי"ש שיש בה מראות שחורות והא דאמרינן בסמוך כדיותא טרפה יש לפרש דהינו כשרובה כך ומעשה בא לפני רבינו תם והכשיר כשלא היתה רובה שחורה אבל תימה דכיון דאמר לקמן (חולין דף מז:) דטרפה משום דשחור אדום הוא אלא שלקה א"כ מה לי רובה מה לי מקצתה כיון דע"י לקותא היא ונראה לפרש דאוכמא דהכא היינו כי כוחלא דאמר לקמן (שם) דכשרה וכן פירש בהלכות גדולות של ר"ת:

אָמַר אַמֵימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: אֵין מַקִּיפִין בְּבוּעֵי.

§ Ameimar says in the name of Rava: One may not compare cysts of the lungs. If one finds a perforated cyst on the lung, but does not know whether it was perforated before or after slaughter, he may not perform a test by perforating another cyst in order to compare their appearances.

TOSAFOT

אין מקיפין בבועי כשניקבה היכא דלא ממשמשא ידא דטבחא כדפירש בקונטרס דאי לא ניקבה כשרה בר מהיכא דאיכא תרי בועי דסמיכי להדדי כדבסמוך:

וְאָמַר רָבָא: הָנֵי תַּרְתֵּי אוּנֵי דִּסְרִיכָן לַהֲדָדֵי – לֵית לְהוּ בְּדִיקָה. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן, אֲבָל כְּסִדְרָן – הַיְינוּ רְבִיתַיְיהוּ.

And Rava says: These two lobes of the lung that adhere to one another by thin strands have no need for inspection, since it is certain that these adhesions arose due to a perforation of the lung, rendering the animal a tereifa . The Gemara adds: And we said this halakha only with regard to adhesions that are out of order, where a lobe adhered to a non-adjacent lobe. But with regard to adhesions that are in order, that is their normal manner of growth, and the animal is kosher.

TOSAFOT

אבל כסדרן היינו רביתייהו נראה לי כסדרן דוקא באותו ענין כמו שהן שוכבות זו אצל זו אבל אם הם שוכבות זו על זו אע"פ שהם סמוכות זו לזו טרפה דאין זה כסדרן ועוד כתוב בערוך בשם ר"ח כסדרן קבלה רב מפי רב אפילו סריכן תרי אוני באמצע ועיקרן מפרקי מהדדי טרפה וכ"ש אם דבוקות זו ע"ג זו הראשונה עם השניה או השניה עם השלישית דודאי טרפה ורבותינו הגאונים כתבו כיון דחדא סירכא על גבי חברתה היא רביתא ולא איכפת לן בההיא סירכא והרבה תמיה רבינו יהודה על קבלת ר"ח וכתב שלא מצא בכל הלכות טרפות של רבותינו שראה שום חילוק בין מיפרקי מעיקרן ללא מיפרקי:

היינו רביתייהו על פירוש הקונטרס דפירש דהסירכא מחמת נקב היא באה קשה לר"י דאמאי כסדרן כשרה נהי דאינה נמשכת לכאן ולכאן לא יהא אלא קרום שעלה מחמת מכה בריאה שאינו קרום אע"פ שאין הקרום דבוק למקום אחר ואי הוה אמרינן הא דכסדרן כשרה היינו במקום שסמוכות האונות זו לזו דחברתה מגינה על הנקב אם כן בחנם הוה מחלק בין כסדרן לשלא כסדרן אם היה חילוק אפילו כסדרן ואם היינו מפרשים היינו רביתייהו שזהו גידולה שרגילה הסירכא לבא שם בלא נקב הוה ניחא אבל ר"ח פירש רביתייהו הוי כמו מרבעיתייהו כלומר היינו דרך רביעתו והיה נראה לפרש דרגילה הסירכא לבא בכל מקום בריאה בלא נקב מתוך שהיא שואבת כל מיני משקה והא דטרפה שלא כסדרן היינו משום שסופה להתפרק וחשיב כנקובה כיון שסופה לנקב אבל קשה מהא דאמר לקמן (חולין דף מח.) גבי ריאה הסמוכה לדופן דרב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי ומאי בדיקה שייך והא לעולם לא תבצבץ כיון דהסירכא עולה בלא נקב ומיהו בלאו הכי קשה דכי אמרינן נמי דמחמת נקב היא באה איך היה יודע ע"י שלא תבצבץ שהסירכה זו מחמת דופן כי נמי ניקבה הריאה לא תבצבץ שהקרום סותם את הנקב וטרפה היא דסופו ליפסק כשאינה סרוכה במיצר החזה במקום רביתא דאוני כדלקמן אלא שאני התם דחומרא בעלמא הוא דעביד דמן הדין יש לתלות בדופן דאיכא ריעותא והוא היה בודק להחמיר דאי מתרמי דהיא מבצבצא הוה טריף ומיהו קשה דקאמר מר זוטרא הא דרב נחמיה דבדיק לה בפשורי אדרבא מתנינן לה אתרי אוני דסריכי שלא כסדרן וההיא בדיקה הויא כדי להכשיר אי לא מבצבצא והשתא והלא לעולם לא תבצבץ ומיהו היינו הא דפריך עליה בשלמא הכא תלינן בדופן אבל התם אי האי אינקב טרפה ואי האי אינקב טרפה ופירש שם בקונטרס בשלמא הכא בדיק לה דאי לא מבצבצא לא אמרינן דניקבה ונסתמה דכיון דאיכא למיתליה בדופן תלינן בדופן וכשרה אלא הכא גבי תרתי אוני מכדי סירכא זו מחמת מכה היתה והי מינייהו דאינקוב טרפה והא דלא מפקא זיקא קרום עלה בה וסתמה ומיהו לפירושו שפירש שקרום עולה בלא נקב קשה הלשון דלא הוה ליה למימר אי האי אינקיב אלא אי האי מינקיב ושמא אינקיב הוי כמו מינקיב ויש ליישב פירוש הקונטרס אע"ג דקרום העולה מחמת מכה אינו קרום היינו כשאינו סרוך בשום מקום אבל כשהיא סרוכה במקום שאינה עומדת להתפרק סותמתה ומגינה יותר שהקרום הולך וחזק ומיהו הא דפריך רב יוסף לרבינא גבי ריאה שניקבה ודופן סותמתה אי לא סביך אמאי טרפה כו' ה"נ הוה מצי לאקשויי אמאי דמכשר רבא תרי אוני דסמיכי אהדדי כסדרן כיון דניקבה אמאי כשר ע"י סתימת הסרכא אלא דרב יוסף שמע הא דרבינא ברישא ופריך עלה ואי הוה שמיע ליה מילתא דרבא הוה נמי פריך עלה ומתוך הלכות טרפות של רבינו גרשום ותשובת הגאונים שכתב הרב ר' יוסף ט"ע משמע נמי שהסרכא מחמת נקב היא באה שמצריכין נפיחה כשהאונות סרוכות זו לזו כסדרן או סמוכות וסרוכות בצלעות או בבשר שבין הצלעות והשתא אם הסרכות באות בלא נקב א"כ כסדרן למה צריך נפיחה כיון דלא תתפרק וכן בריאה הסרוכה לדופן במקום רביתא דאוני אם לאו דאמר דאין סירכא אלא מחמת נקב ואז אתי שפיר דבדקינן לה בנפיחה שמא עדיין לא נסתם הנקב ואונא הסרוכה לאומא והיא אצלה פירש בקונטרס מעשה בא לידי ושאלתי את פי רבינו יעקב ב"ר יקר והתירה לי לאכול ופירש לי טעמו וטעם האוסרין ונראה לו דשרי ור"ת פסק לאיסור ואמר דכל המאכיל אונה סרוכה באומא מאכיל טרפות בישראל דנראה טעם האוסרין דרבא לא הכשיר אלא בתרי אוני ואומא אין שם אונא עליה אלא שם ריאה כדאמר רבא ה' אוני יש לה לריאה ואם איתא שבעה מבעי ליה ולכך קראוה ראשונים אומא לפי שאינה בכלל אונות דשם ריאה עליה שזהו עיקר הריאה ובאוני התיר רבא כמו שמפרש בקונטרס שעומדת במיצר החזה כדלקמן ואינה מתפרקת אבל באומא דהיינו ריאה לא התיר ועל המתיר להביא ראיה וכן בה"ג ובתשובת הגאונים והר"ר משה דפונטייז"א ונזכר בערוך עם הגאונים וכן נוהגים בכל מקום לאיסור חוץ ממקומו של רבינו שלמה שפשט היתר וכל רבותיו אוסרין חוץ מרבו (של) הזקן ואנו ממקום שפשט היתר של רש"י וכתב הר"י ז"ל שרבינו גרשום ורבינו נחשון גאון ור"ח ורבינו שמואל ור"י בן רבינו יהודה כולם מתירים ובתוספות רבינו יהודה מצאתי להתיר בשם ריב"א דאי לא הוה אומא בכלל אוני לא תמצא שלא כסדרן בשמאל ורבא אמר סתם בין בימין בין בשמאל והא דלא אמר שבעה אוני אית לה לריאה משום חסיר וחליף נקט חמשה דאומא אין דרכו להיות חסיר וחליף אלא לחמשה אוני ועוד נמי נראה דאפילו אם אין אומא שם אונא עליה מכל מקום נקט רבא אוני לאשמעינן דאפילו באוני שלא כסדרן טרפה כדמפרש בקונטרס ואי הוה נקט אונא הסרוכה לאומא הוה אמינא דאונא באונא אפילו שלא כסדרן כשרה: