Back
Chullin
Daf 18bהַשּׁוֹחֵט בִּשְׁאָר טַבָּעוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַקִּיפוֹת אֶת כָּל הַקָּנֶה, הוֹאִיל וּמַקִּיפוֹת אֶת רוֹב הַקָּנֶה – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. וּמוּגְרֶמֶת פְּסוּלָה; הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס עַל מוּגְרֶמֶת שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה!
With regard to one who slaughters from within the rest of the rings, even though they do not encircle the entire windpipe, since they encircle the majority of the windpipe
RASHI
השוחט בשאר הטבעות כל הקנה או רוב חללו:
הואיל ומקיפות את הרוב להא מילתא נמי אמרינן רובא ככולה לשוויינהו קנה ומקום כשר לשחיטה:
ומוגרמת אפילו רובא בתוך הטבעת ומיעוטא למעלה מטבעת הגדולה. ומילתא באנפי נפשה היא וסתמא היא ורבנן קאמרי לה:
על מוגרמת שהיא כשרה ואפי' כולה למעלה מן הטבעת הגדולה וכי אגמריה רחמנא הגרמה הלכה למשה מסיני משיפוע כובע ולמעלה אגמריה כדלקמן (חולין דף יט.). והכי הלכתא דכל עדות הלכתא היא:
אֲמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה תַּרְתֵּי קָאָמַר, רַב וּשְׁמוּאֵל סָבְרִי כְּוָותֵיהּ בַּחֲדָא, וּפְלִיגִי עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.
Rav Yosef said: Rabbi Yosei bar Yehuda is saying two statements; Rav and Shmuel hold in accordance with his opinion with regard to one matter, that if one cuts a majority of the windpipe within the large ring the slaughter is valid, and disagree with him with regard to one matter, as in their opinion if one cuts the windpipe within the other rings, the slaughter is not valid.
RASHI
תרתי אמר לענין חתיכת הקנה אית ליה רובא ככולה דכיון דחותך הרוב בהכשר כשרה ולענין לשוויי לשאר הטבעות מקום שחיטה משום הקפת הרוב אמרינן נמי רובא ככולה:
ורב ושמואל סברי לה כוותיה בחדא דחתיכת רובא במקום שחיטה כחתיכת כולה:
ופליגי עליה בחדא דלשווייה שאר הטבעות מקום שחיטה משום טעמא דרובא ככולה לא משוינן:
וְהָא ״לֹא אָמַר״ קָאָמְרִי! הָכִי קָאָמַר: הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בַּטַּבַּעַת הַגְּדוֹלָה, וְאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בִּשְׁאָר טַבָּעוֹת.
The Gemara objects: But didn’t Rav and Shmuel say: And even Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, said his statement only with regard to the large upper ring and not with regard to the other rings, indicating that in their opinion, this is the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda? The Gemara explains that this is what Rav and Shmuel are saying: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, with regard to cutting the majority of the windpipe within the large ring, and the halakha is not in accordance with his opinion with regard to the other rings that since they encircle a majority of the windpipe, one may slaughter within them as well.
RASHI
והא לא אמר קאמרי והא הכי קאמרי רב ושמואל ואף ר' יוסי לא אמר אלמא טעמא דידיה קאמרי ולאו טעמא דידהו:
הכי קאמרי הלכה כו' והאי דקאמרי לא אמר הכי משמע לא אמר ולא כלום שאין הלכה כמותו אלא בטבעת גדולה. וללישנא אחרינא דפרישנא לעיל דהיוצא מטבעת שהתחיל לשחוט בה חשיב הגרמה עד שיחתוך כולה לרבנן או רובא לר' יוסי מפרש לרב ושמואל הכי אבל בשאר טבעות לא אמר ר' יוסי שאם חתך רובו בתוך הטבעת והגרים ויצא מודה דפסול דרוב הטבעת לא הוי רוב הקנה דהא אין מקיפין את כולה וליכא למימר הכי דא"כ מאי קמותיב לה הא ודאי שפיר קאמרי וברייתא דקמותיב מינה לא קתני הגרים וכ"ת הגרים לא איצטריך ליה למיתני דאם לא הגרים מאי קא משמע לן ובהגרים היכי מצי לאכשורי הא ודאי לא שחיט רובא וכי תימא משום דקא משמע לן דיציאה דשאר טבעות לא חשיב הגרמה א"כ מאי קאמר הואיל ומקיפין את רוב הקנה האי טעמא לאו משום רובא ומיעוטא הוא אלא משום דאין כאן תורת הגרמה. לשון שלישי אבל בשאר טבעות לא קאמר שאם שחט בשאר טבעות רוב כל חלל הקנה והגרים מודה שהיא פסולה גזירה רוב הקנה אטו רוב הטבעות שאינו רוב הקנה ולא היא חדא דאם כן בהדיא הוו מפרשי לה ועוד מהך מאי קמותיב לה דהא לא קתני בה הגרמה כלל ואי בשהגרים מוקמת לה אמאי תלי טעמא בהואיל ומקיפין את רוב הקנה הקפה דידהו מאי אהניא הא בתר חתיכת רוב הקנה אזלינן. ולשון ראשון נ"ל ואין כאן מכשול להחליף ההלכה דהא לית הלכתא ככולהו אלא כרבי חנינא בן אנטיגנוס:
כִּי סָלֵיק רַבִּי זֵירָא אֲכַל מוּגְרֶמֶת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל, אָמְרִי לֵיהּ: לָאו מֵאַתְרֵיהּ דְּרַב וּשְׁמוּאֵל אַתְּ? אֲמַר לְהוּ: מַאן אֲמָרָהּ – יוֹסֵף בַּר חִיָּיא, יוֹסֵף בַּר חִיָּיא מִכּוּלֵּי עָלְמָא גָּמֵיר!
When Rabbi Zeira
RASHI
מוגרמת דרב ושמואל שחוטה בתוך שאר הטבעות דחשבי ליה אינהו הגרמה דאמרי שאר הטבעות לאו מקום שחיטה נינהו וכל שלא במקום שחיטה קרי הגרמה כדאמרינן לקמן (חולין דף יט.) הגרים שליש ושחט שליש אלמא תחלת שחיטה שהיא שלא במקומה קרי הגרמה ועדיין אין כאן הטיה:
מאן אמרה להא מילתא משמיה דרב ושמואל אמרו לו יוסף בר חייא אמרה דתריץ לעיל דרב ושמואל סברי להו כוותיה בחדא כו' דהיינו רב יוסף דכולה הש"ס:
מכולי עלמא גמיר ושמא שמע דבר מפי אחר שלא דקדק בדברים כמו שנאמרו:
TOSAFOT
יוסף בר רבי חייא מכולי עלמא גמיר כלומר לא שמעה מרב ושמואל ומה שאין אוכלין אותו במקומו חומרא בעלמא היא ולא על פי רב ושמואל ופריך ולית ליה לרבי זירא כו' דנהי דלא אמר רב ושמואל מ"מ היה אסור כיון שנהגו במקומו איסור:
שְׁמַע רַב יוֹסֵף, אִיקְפַּד, אֲמַר: אֲנָא מִכּוּלֵּי עָלְמָא גָמֵירְנָא? אֲנָא מֵרַב יְהוּדָה גָמֵירְנָא, דַּאֲפִילּוּ סְפֵיקֵי דְּגַבְרֵי גָּרֵיס; דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, סָפֵק מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב סָפֵק מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: שְׁלֹשָׁה מַתִּירִין אֶת הַבְּכוֹר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מוּמְחֶה.
Rav Yosef heard the comment of Rabbi Zeira and was angry. He said: Do I learn from everyone? I learn from Rav Yehuda, who is so meticulous in citing the statements of Rav and Shmuel that he cites even uncertainties with regard to attribution of statements to the men who said them. As Rav Yehuda says that Rabbi Yirmeya bar Abba says, and it is uncertain whether it is in the name of Rav and uncertain whether it is in the name of Shmuel: A tribunal of three permits slaughter of a blemished firstborn animal outside of the Temple in a place where there is no expert
RASHI
דאפילו ספיקי דגברי גריס כשהיו אומרים לו שמועה והאומרה לו שכח ממי שמעה היה שונה רב יהודה בשמועתו קבלתיה מפי פלוני וספק היה בידו אי מפלוני קבלה או מפלוני קבלה דאמר רב יהודה אמר לי ר' ירמיה ספק משמיה דרב ספק כו':
שלשה הדיוטות:
מתירין את הבכור לישחט במדינה במום מבואר וגלוי לכל שהוא מום דקיי"ל בבכורות (דף כח.) דאפילו מום הגלוי צריך להראות לחכם כדתנן השוחט את הבכור ואח"כ הראה את מומו ר"מ אומר הואיל ונשחט שלא על פי מומחה אסור ואוקימנא במומין שבגוף ואע"פ שאין משתנין במסכת ביצה באין צדין (ביצה דף כז.):
וְרַבִּי זֵירָא, לֵית לֵיהּ נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם?
The Gemara asks: And does Rabbi Zeira not accept the principle that when a person travels from place to place, the Sages impose upon him the stringencies of the place from which he emerged
RASHI
לית ליה כו' בתמיה והא מתני' היא בפסחים במקום שנהגו (פסחים דף נ.):
אֲמַר אַבַּיֵי: הָנֵי מִילֵּי מִבָּבֶל לְבָבֶל וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִי נַמִי מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל, אֲבָל מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן דַּאֲנַן כָּיְיפִינַן לְהוּ עָבְדִינַן כְּוָותַיְיהוּ.
Abaye said: That statement applies when one travels from one place in Babylonia to another place in Babylonia, or from one place in Eretz Yisrael to another place in Eretz Yisrael, or alternatively, when one descends from Eretz Yisrael to Babylonia. But when one ascends from Babylonia to Eretz Yisrael, this principle does not apply. Since we, the residents of Babylonia, are subordinate to them in terms of halakha , we act in accordance with their custom.
RASHI
מבבל לבבל שם המדינה בבל ובה מקומות הרבה:
דכיון דאנן כייפינן להו לבני ארץ ישראל לקידוש החדש ולעיבור שנה כדאמרינן בשמעתא בתרא דהוריות (דף יא:) ולדיני קנסות שאין סמיכה בבבל:
עבדינן כוותייהו כי אזלינן גבייהו ואין אנו צריכין לחלוק כבוד למקומינו ובא"י הוו אכלי ליה:
TOSAFOT
כיון דאנן כייפינן להו כו' בפ"ק דסנהדרין (דף ה.) משמע איפכא לענין ליטול רשות לדון להיות פטור מלשלם דקאמר מהכא להתם מהני מהתם להכא מאי ואומר ר"ת דלענין איסור והיתר בני ארץ ישראל עדיפי דחכימי טפי אבל לענין הפקעת ממון ראש הגולה עדיף כדאמרינן התם דהכא שבט והתם מחוקק ואמרינן נמי לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודים את העם במקל ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדים תורה ברבים ואמרינן בפרק ב' דהוריות (דף יא:) נשיא שבא"י אין מביא שעיר משום דאיכא בבבל ראש גולה ועשיר ממנו:
רַב אַשִׁי אֲמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּדַעְתּוֹ לַחֲזוֹר, רַבִּי זֵירָא אֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר הֲוָה.
Rav Ashi said: Even if you say that when one travels from Babylonia to Eretz Yisrael, he is required to act stringently in accordance with the custom of the place from which he emerged, that statement applies only in a case where his intent is to return.
TOSAFOT
הני מילי היכא דדעתו לחזור לפי האי שינויא משמע דחומרי מקום שהלך לשם נותנין עליו אע"ג דדעתו לחזור ואי אפשר לומר כן דרב אשי גופיה דמשני הכא מוקי לה בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא.) באין דעתו לחזור גבי רבה בר בר חנה דאכל דאייתרא ואין לחוש במאי דקתני לצדדין דלעולם נותנין עליו חומרי מקום שדעתו להיות שם אי נמי מה שמחלק בין דעתו לחזור לאין דעתו הני מילי מבבל לא"י ומארץ ישראל לבבל שהולכים אחר מקום שדעתו לישאר שם אבל מבבל לבבל ומא"י לא"י נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם בין דעתו לחזור בין אין דעתו לחזור:
אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי לְרַב יוֹסֵף: וְהָא רַבָּנַן דַּאֲתוּ מִמְּחוֹזָא אָמְרִי, אָמַר רַבִּי זֵירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: מוּגְרֶמֶת כְּשֵׁרָה! אֲמַר לֵיהּ: נַהֲרָא נַהֲרָא וּפְשָׁטֵיהּ.
Abaye said to Rav Yosef: But didn’t the Sages who came from Meḥoza
RASHI
הא רבנן דאתו ממחוזא אמרי אמר רבי זירא משמיה דרב נחמן מוגרמת דרב ושמואל כשרה ואנו מבבל נהיגין ביה איסורא:
נהרא נהרא ופשטיה כל נהר מתפשט במקום שהוא רגיל שם כלומר כל מקום הולך אחר מנהגו אית דוכתא בבבל דנהיגו כרב ושמואל ואית דוכתא דלא נהיגו כוותייהו:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אַכְשַׁר בְּחוּדָּא דְּכוֹבָעָא, קָרֵי עֲלֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: גִּיסָּא גִּיסָּא! אֲמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: פָּגַע בְּחִיטֵּי – טְרֵפָה.
The Gemara relates that Rabbi Shimon ben Lakish deemed the slaughter valid in a case where one cut the windpipe at the tip of the thyroid cartilage
RASHI
בחודא דכובעא כמין כובע יש למעלה מן הקנה ככובע על הראש ואין זה אותו בשר קטן שנופל ע"פ הקנה לעכב את הקול אלא כמין כובע ממש הוא עשוי ומאמצעיתו ולמעלה הולך וכלה ונעשה חדוד כמין קולמוס שקורין הל"ם ואותו שיפוי נקרא שיפוי כובע. בחודא בעליונו של כובע בגגו:
גיסא גיסא הגס הגס כלומר יותר מדאי הכשרת דאין כשר אפי' לר' חנינא אלא ממקום שחידודו מתחיל לעלות:
חיטי גלנ"ץ דומין לחיטין ומונחין על הקנה אצל הכובע:
אִיבַּעֲיָא לְהוּ: פָּגַע וְנָגַע בָּהֶן, דִּכְתִיב: ״וַיִּפְגַּע בּוֹ וַיָּמֹת״, אוֹ דִּלְמָא פָּגַע וְלֹא נָגַע, כְּדִכְתִיב: ״וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״?
A dilemma was raised before the Sages: Does encountered mean encountered and touched it,
RASHI
פגע ולא נגע אבל סמוך להם מאד חתך:
TOSAFOT
או דלמא פגע ולא נגע פי' בקונטרס שחט למטה מן החיטי וקשה דא"כ הוה ליה למימר תיקו דהא רב פפא דאמר שייר בחיטי כשרה ממה נפשך פליג אדרב פפי דהא אפי' פגע ונגע מכשיר וכל שכן פגע ולא נגע ועוד כיון דאתא לפלוגי לא הוה ליה למימר איתמר אלא רב פפא אמר ועוד דלקמן גריס בקונטרס מר בר רב אשי אמר פגע בחיטי כשרה שייר בחיטי טרפה וע"כ ההוא פגע היינו פגע ולא נגע דשייר בחיטי היינו פגע ונגע א"כ תפשוט מינה דהאי פגע דהכא היינו פגע ולא נגע דאע"ג דפליגי דמר סבר טרפה ומר סבר כשרה בלשון מיהא לא פליגי דכי היכי דהאי פגע ולא נגע האי נמי פגע ולא נגע ונ"ל דפגע ולא נגע היינו ששחט למעלה מן החיטי והשתא מייתי דרב פפא לפשוט הבעיא דהא דקאמר משמיה דרבא שייר בחיטי כשרה דהיינו פגע ונגע א"כ הא דקאמר רב פפי משמיה דרבא פגע בחיטי טרפה פגע ולא נגע הוא ששחט למעלה מחיטי ובדמר בר רב אשי גרסינן פגע בחיטי טרפה שייר בחיטי כשרה אך קשה קצת דלשון מר בר רב אשי אמר משמע שבא לחלוק על רבינא שלפניו ושמא לפי שבא להוסיף פגע בחיטי שלא הזכיר רבינא קאמר הכי:
אִיתְּמַר, אֲמַר רַב פַּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: שִׁיֵּיר בְּחִיטֵּי – כְּשֵׁרָה. אֲמַר רַב אַמֵימָר בַּר מָר יְנוּקָא: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב אָוְיָא, וַאֲמַר לִי: שִׁיֵּיר בְּחִיטֵּי – כְּשֵׁרָה. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַשִׁי: אֲמַר לִי רַב שֶׁמֶן מִסּוּבָרָא, אִיקְלַע מָר זוּטְרָא לְאַתְרִין וְדָרַשׁ: שִׁיֵּיר בְּחִיטֵּי – כְּשֵׁרָה. מָר בַּר רַב אַשִׁי אֲמַר: פָּגַע בְּחִיטֵּי – כְּשֵׁרָה, שִׁיֵּיר בְּחִיטֵּי – טְרֵפָה.
It was stated that Rav Pappa said in the name of Rava: If one left part of the arytenoid cartilage, i.e., if he cut it in the middle, the slaughter is valid. Rav Ameimar bar Mar Yenuka said: I was standing before Rabbi Ḥiyya, son of Rav Avya, and he said to me: If one left part of the arytenoid cartilage, the slaughter is valid. Ravina said to Rav Ashi: Rav Shemen of Suvara
RASHI
שייר בחיטי הניח מקצת לצד הראש ומקצת לצד הקנה כגון שחתכו דהיינו פגע ונגע:
ה"ג מר בר רב אשי אמר פגע בחיטי כשרה שייר בחיטי טרפה