Back
Chagigah
Daf 3a״וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״.
“And who is like Your people, Israel, one nation in the land?” (I Chronicles 17:21).
TOSAFOT
ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אמרינן במדרש שלשה מעידין זה על זה ישראל ושבת והקדוש ב"ה ישראל והקדוש ברוך הוא מעידים על השבת שהוא יום מנוחה ישראל ושבת על הקדוש ב"ה שהוא אחד הקב"ה ושבת על ישראל שהם יחידים באומות ועל זה סמכינן לומר אתה אחד במנחה בשבת אע"פ שאינו מדבר מעניינא דיומא דשבת כמו תפלת ערבית ושחרית:
וְאַף הוּא פָּתַח וְדָרַשׁ: ״דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפוֹת נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד״. לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה לְדָרְבָּן? לוֹמַר לְךָ: מַה דָּרְבָּן זֶה מְכַוֵּין אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ לְהוֹצִיא חַיִּים לָעוֹלָם, אַף דִבְרֵי תוֹרָה מְכַוְּונִין אֶת לוֹמְדֵיהֶן מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים. אִי מַה דָּרְבָּן זֶה מִטַּלְטֵל אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מִטַּלְטְלִין – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מַשְׂמְרוֹת״.
The Gemara adds: And Rabbi Elazar ben Azarya also commenced
RASHI
ואף הוא רבי אלעזר בן עזריה:
לתלמיה שורות המענה:
אִי מַה מַּסְמֵר זֶה חָסֵר וְלֹא יָתֵר, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה חֲסֵירִין וְלֹא יְתֵירִין – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נְטוּעִים״, מַה נְּטִיעָה זוֹ פָּרָה וְרָבָה – אַף דִּבְרֵי תוֹרָה פָּרִין וְרָבִין. ״בַּעֲלֵי אֲסֻפוֹת״ – אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין אֲסוּפּוֹת אֲסוּפּוֹת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, הַלָּלוּ מְטַמְּאִין וְהַלָּלוּ מְטַהֲרִין, הַלָּלוּ אוֹסְרִין וְהַלָּלוּ מַתִּירִין, הַלָּלוּ פּוֹסְלִין וְהַלָּלוּ מַכְשִׁירִין.
The Gemara further asks: If so, one can explain as follows: Just as this nail is diminished
RASHI
מה מסמר זה כשנועצין אותו בכותל הוא מחסרו יכול אף זה כן תלמוד לומר נטועים כנטיעה שדרכה לפרות ולרבות:
פוסלין ומכשירין שייך לומר לענין פסול עדות ופסול כהונה:
שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: הֵיאָךְ אֲנִי לָמֵד תּוֹרָה מֵעַתָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: כּוּלָּם ״נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד״ – אֵל אֶחָד נְתָנָן, פַּרְנָס אֶחָד אֲמָרָן, מִפִּי אֲדוֹן כָּל הַמַּעֲשִׁים בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״.
Lest a person say: Now, how can I study Torah when it contains so many different opinions? The verse states that they are all “given from one shepherd.”
RASHI
כולן אל אחד אמרן אין לך מבני המחלוקת מביא ראיה מתורת אלוה אחר אלא מתורת אלהינו:
פרנס אחד אמרן אין לך מביא ראייה מדברי נביא הבא לחלוק על משה רבינו:
אַף אַתָּה עֲשֵׂה אָזְנֶיךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת, וּקְנֵה לְךָ לֵב מֵבִין לִשְׁמוֹעַ אֶת דִּבְרֵי מְטַמְּאִים וְאֶת דִּבְרֵי מְטַהֲרִים, אֶת דִּבְרֵי אוֹסְרִין וְאֶת דִּבְרֵי מַתִּירִין, אֶת דִּבְרֵי פּוֹסְלִין וְאֶת דִּבְרֵי מַכְשִׁירִין. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: אֵין דּוֹר יָתוֹם שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ.
So too you, the student, make your ears like a funnel
RASHI
עשה אזניך כאפרכסת מאחר שכולן לבן לשמים עשה אזנך שומעת ולמוד ודע דברי כולן וכשתדע להבחין אי זה יכשר קבע הלכה כמותו
אפרכסת טירמויי"א שעל הריחים:
וְלֵימְרוּ לֵיהּ בְּהֶדְיָא? מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמָסְקִית שֶׁהָלַךְ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבִּי (אֶלְעָזָר) אֶלִיעֶזֶר בְּלוֹד. אָמַר לוֹ: מַה חִידּוּשׁ הָיָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיּוֹם?
The Gemara asks: But Rabbi Yoḥanan ben Beroka and Rabbi Elazar ben Ḥisma should have told Rabbi Yehoshua these statements of Rabbi Elazar ben Azarya directly, without delay. Why did they hesitate at first? The Gemara answers: They were hesitant due to an incident that occurred. As it is taught in a baraita : There was an incident involving Rabbi Yosei ben Durmaskit, who went to greet Rabbi Eliezer in Lod. Rabbi Elazar said to him: What novel idea was taught today in the study hall?
RASHI
ולימרו ליה בהדיא מיד למה הוזקקו לומר תלמידיך אנו:
אָמַר לֵיהּ, נִמְנוּ וְגָמְרוּ: עַמּוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִין מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית.
Rabbi Yosei ben Durmaskit said to him: The Sages assembled, counted the votes, and concluded that although the lands of Ammon and Moab
RASHI
נמנו וגמרו והתקינו שיהו ישראל הדרין בעבר הירדן במה שכבשו מסיחון ועוג ארץ עמון ומואב:
מעשרין עכשיו מעשר עני בשביעית שהן היו זורעין בשביעית כדאמרינן לקמן שלא קידשוה עולי גולה כקדושת הארץ:
אָמַר לוֹ: יוֹסֵי! פְּשׁוֹט יָדֶיךָ וְקַבֵּל עֵינֶיךָ. פָּשַׁט יָדָיו וְקִבֵּל עֵינָיו. בָּכָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר: ״סוֹד ה׳ לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם״.
Rabbi Elazar said to him in anger: Yosei, extend your hands and catch your eyes,
RASHI
פשוט ידיך וקבל עיניך הוקשה בעיניו שנתן עטרה לאותו דורש והלא מימות אנשי כנסת הגדולה היתה תקנה זו:
אָמַר לוֹ: לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם: אַל תָּחוּשׁוּ לְמִנְיַינְכֶם. כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ, וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ: הִלְכְתָא לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, עַמּוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִין מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית. מַה טַּעַם? הַרְבֵּה כְּרַכִּים כָּבְשׁוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם וְלֹא כְּבָשׁוּם עוֹלֵי בָבֶל,
Rabbi Elazar said to Rabbi Yosei to go and say to the Sages in the study hall: Do not be concerned with regard to your counting, that you might not have ruled properly, as you have not in fact instituted a new ordinance at all. This is the tradition that I received from Rabban Yoḥanan ben Zakkai, who heard from his teacher, and his teacher from his teacher: It is a halakha transmitted to Moses from Sinai
RASHI
אל תחושו למניינכם אל יהי לכם שום חשש וגמגום במה שמיניתם ותיקנתם שהרי הסכמתם להלכה:
כך מקובלני שקדושה ראשונה שקידשה יהושע לשעתה לא קידשה לעתיד לבא אבל קדושה שניה נתקדשה לעולם כדתניא ביבמות (דף פב:) קדושה ראשונה ושניה יש להן שלישית אין להן לפיכך בשאר ארץ ישראל אין זריעה בשביעית אבל עמון ומואב הניחו מלקדשן כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית בלקט שכחה ופאה ובמעשר עני לכך תקנו להן שיהו מעשרין מעשר עני וברשות החכמים היה להטיל עליהן איזה מעשר שירצו לפי שאינן חייבין מן התורה:
TOSAFOT
עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית לפי סדר השנים היה להם להפריש מעשר שני שהוא שנה ראשונה ומעשר עני נוהג בששית ולא מצינו מעשר עני שתי שנים רצופים אלא תקנה תקנו בה כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית ובדין הוא דאפי' תרומה גדולה לא ניתקן אלא יהא הכל מעשר עני אלא שלא רצו לחלק כל כך משאר שנים פרש"י דהיינו ארץ סיחון ועוג כדאמרינן בחולין (דף ס:) עמון ומואב טהרו בסיחון כלומר על ידי כבוש סיחון ועוג הותר לישראל ליכבש והקשה ר"ת דאמרינן בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נב: ושם) שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל ועבר הירדן היינו ארץ סיחון ועוג וכ"ת דקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבא אם כן תיפשוט מיניה דלרבי אליעזר לא קידשה אלמה מיבעי' לן בפ"ק דמגילה (דף י. ושם) ובשבועות (דף טז. ושם) מאי סבירא ליה אי קידשה אי לא קידשה ותירץ ר"ת דיש לחלק דהכא בעמון ומואב דלא כבשו סיחון ועוג ולא נתקדשו כלל בקדושת הארץ ועוד מתרץ דלא קידשה עבר הירדן רק לארץ סיחון ממש אבל מה שכבש מעמון לא נתקדשה:
מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִדְּשָׁהּ לְשַׁעְתָּהּ וְלֹא קִדְּשָׁהּ לֶעָתִיד לָבֹא, וְהִנִּיחוּם כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ עֲלֵיהֶן עֲנִיִּים בַּשְּׁבִיעִית.
This difference is important, because the first consecration
תָּנָא: לְאַחַר שֶׁנִּתְיַישְׁבָה דַּעְתּוֹ, אָמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁיַּחְזְרוּ עֵינֵי יוֹסֵי לִמְקוֹמָן. וְחָזְרוּ.
It was taught that after Rabbi Elazar’s mind was put at ease, he said: May it be God’s will that Rabbi Yosei’s eyes should return to their place. And indeed his eyes returned. Due to this event, in which Rabbi Elazar responded harshly when his disciple related what he considered a novel idea, the students of Rabbi Yehoshua hesitated to recount what they had heard until their teacher encouraged them to do so.
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ שׁוֹטֶה? הַיּוֹצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה, וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְהַמְקָרֵעַ אֶת כְּסוּתוֹ. אִיתְּמַר, רַב הוּנָא אָמַר: עַד שֶׁיְּהוּ כּוּלָּן בְּבַת אַחַת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילוּ בְּאַחַת מֵהֶן.
§ The Sages taught: Who is considered an imbecile?
RASHI
איזהו שוטה האמור בכל מקום שפטור מן המצות ומן העונש ואין קנינו קנין ואין ממכרו ממכר:
והלן בבית הקברות בלילה:
הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּעָבֵיד לְהוּ דֶּרֶךְ שְׁטוּת – אֲפִילוּ בַּחֲדָא נַמִי. אִי דְּלָא עָבֵיד לְהוּ דֶּרֶךְ שְׁטוּת – אֲפִילּוּ כּוּלְּהוּ נַמִי לָא!
The Gemara asks: What are the circumstances of the case under discussion? If he performs them in a deranged manner, then even the appearance of one sign should be enough to classify him as an imbecile. If he does not perform these actions in a deranged manner, but has a reason to act this way, then even if he performs all of them he should not be deemed an imbecile.
TOSAFOT
דרך שטות אפילו בחד נמי וכי תימא דלא היה מועד לשטות רק לאותו דבר ובעינן תלתא כדי להחזיקו כשוטה לכל מילי כמו נגח שור וחמור וגמל נעשה מועד לכל דהכא לא דמי דהכא כיון שהוא שוטה באחת ודאי יש להחזיקו בחזקת שוטה לכל דבר בירושלמי בפ"ק דתרומות אומר סימני שוטה היוצא בלילה והלן בבית הקברות והמקרע כסותו והוא מאבד מה שנותנים לו א"ר הונא והוא שיהו כולן בו דלא כן אומר אני היוצא בלילה יחידי אימור גנדריפס אחדיה והלן בבית הקברות לשדים והמקרע כסותו אימר בעל מחשבות מאבד מה שנותנים לו קוביקוס רבי יוחנן אמר אפילו אחת מהן אמר ר' אבין מסתברא כר' יוחנן בלבד ממאבד מה שנותנין לו דאפילו שוטה שבשוטים אינו מאבד מה שנותנין לו קוביקוס אין בו אחת מכל אלו:
לְעוֹלָם דְּקָא עָבֵיד לְהוּ דֶּרֶךְ שְׁטוּת, וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת – אֵימוּר כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה הוּא דְּקָא עָבֵיד. וְהַיּוֹצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה – אֵימוּר גָּנְדְּרִיפָּס אַחֲדֵיהּ. וְהַמְקָרֵעַ אֶת כְּסוּתוֹ – אֵימוּר בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת הוּא. כֵּיוָן דְּעָבְדִינְהוּ לְכוּלְּהוּ – הֲוָה לְהוּ
The Gemara answers: Actually, the baraita is referring to one who performs these actions in a deranged manner, but each action on its own could be explained rationally. With regard to one who sleeps in the cemetery, one could say that he is doing so in order that an impure spirit should settle upon him. Although it is inappropriate to do this, as there is a reason for this behavior it is not a sign of madness. And with regard to one who goes out alone at night, one could say that perhaps a fever took hold of him and he is trying to cool himself down. And as for one who tears his garments, one could say that he is a man engaged in thought, and out of anxiety he tears his clothing unintentionally. Despite these possible explanations, since one performed all of these together they are considered
RASHI
לעולם דקא עביד להו דרך שטות ואפילו הכי לא מחזקינן ליה בחדא דהיוצא יחידי בלילה אימור גנדריפס אחדיה אני שמעתי חולי האוחז מתוך דאגה ולי נראה שנתחמם גופו ויוצא למקום האויר:
שתשרה עליו רוח טומאה רוח שדים שיסייעוהו להיות מכשף:
TOSAFOT
כיון דעבדינהו לכולהו נעשה כמי שנגח כו' ומחד בשלשה זימנא לא איתחזק דתלינן בהך דקאמר הש"ס אימא בעל מחשבות או אינך: