Back
Beitza
Daf 6bהָשְׁתָּא מוּכָן לְאָדָם לָא הָוֵי מוּכָן לִכְלָבִים, דִּתְנַן: מְחַתְּכִין אֶת הַדְּלוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לֹא הָיְתָה נְבֵלָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת – אֲסוּרָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן. מוּכָן לִכְלָבִים הָוֵי מוּכָן לְאָדָם?
Now, we know that food prepared, i.e., fit, for human consumption that became spoiled is not automatically considered prepared for dogs,
RASHI
מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים למאן דאית ליה מוקצה דהא נתנבלה בשבת לר' יהודה אתמול בין השמשות היתה עומדת לאדם וקא חשיב ליה מוקצה בהא לגבי כלבים:
TOSAFOT
השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לבהמה דתנן מחתכין וכו' ר' יהודה כו' לפי שאינו מוכן ותימה היכי הוי מוכן לאדם אדרבה לא הוי מוכן לאדם דבין השמשות לא מצי שחיט לה דשמא הוא שבת והיכי מוכח מהכא דמוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים על כן נראה להרר"י דגרס אם לא היתה נבלה מעיו"ט ולא נראה דהא בהדיא אמרינן לעיל דגבי שבת מתניא דקאמר. גבי שבת דסתם לן תנא כר"ש וכו' ומייתי הך משנה וי"ל דשפיר מיירי בשבת ומייתי מן היתור דאי לא אשמועינן כי אם גבי שבת לתני רבי יהודה אומר אם לא היתה נבלה מערב שבת אסורה ותו לא והייתי יודע דאסורה משום מוקצה ואמאי היה צריך למיתני לפי שאינו מן המוכן אם אינו ענין לשבת דהא שמעינן ליה תנהו ענין ליו"ט ואפילו הכי אסור ואע"ג דהוה מוכן לאדם בין השמשות משום דמוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים ותימה הא דתנן בשבת (דף מב: ושם) אין נותנין כלי תחת הנר בשבת לקבל בו שמן ואם נתנו מבעוד יום מותר ואין נאותין הימנו לפי שאינו מן המוכן והתם מאי דרשינן מן היתור ולא שייך לרבות י"ט וי"ל דהתם נמי מרבי' מן היתור אע"פ שכבה הנר כבר אסור אחרי כן לפי שאינו מן המוכן והר"ר יעקב מקורביי"ל תירץ דשפיר מיירי דוקא לענין שבת ואעפ"כ מוכח שפיר דמוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים דאי ס"ד מוכן לאדם הוי מוכן לכלבים א"כ בע"ש מבעוד יום אם היה מוכן לאדם היה כמו כן מוכן לכלבים לפי דבריו דמוכן לאדם הוי מוכן לכלבים א"כ כשהחשיך וקדש היום אע"ג דנסתלקה הכנה דאדם שאינה ראויה לאדם עכשיו מ"מ היתה מוכנת לכלבים מבעוד יום וכיון שהיתה מוכנת להם ההכנה לא נסתלקה בקדוש היום:
אֲמַר לֵיהּ: אִין, מוּכָן לְאָדָם – לָא הָוֵי מוּכָן לִכְלָבִים, דְּמַאי דַּחֲזִי לֵיהּ לְאִינִישׁ לָא שָׁדֵי לֵיהּ לִכְלָבִים. מוּכָן לִכְלָבִים – הָוֵי מוּכָן לְאָדָם, דְּדַעֲתֵיהּ דְּאִינִישׁ אַכָּל מִידֵי דַּחֲזִי לֵיהּ.
He said to him: Yes. It is not surprising that something prepared and fit for humans is not considered fit and prepared for dogs, as that which is fit for a person, one does not throw it to dogs, and he has therefore removed that animal from his mind. However, something that is prepared for dogs is also considered fit and prepared for humans, as a person’s mind is on anything fit to be eaten by him. One does not completely remove from his mind even food meant for dogs, if it is kosher and edible. Consequently, one has in mind the possibility that he might eat the calf of a cow that is a tereifa once it is born, since at that point it will be kosher and edible.
RASHI
אכל מידי דחזי ליה ועובר שבמעי טרפה ראוי לו לכשיולד הלכך מאתמול דעתיה עלויה אם יולד יאכלנו:
TOSAFOT
מוכן לכלבים הוי מוכן לאדם דדעתיה דאיניש אכל מידי דחזי ליה וקשה דא"כ אפרוח נמי יהא מותר שמוכן לכלבים וי"ל דבעינן מוכן ועומד וזה אינו עומד לכלבים:
תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב, תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל וְאִיתֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן.
With regard to the dispute itself, the Gemara comments: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav; and it is taught in another baraita in accordance with the opinion of Shmuel, and some say in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan.
תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב, עֵגֶל שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב – מוּתָּר, אֶפְרוֹחַ שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב – אָסוּר. וּמַה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? זֶה – מוּכָן אַגַּב אִמּוֹ בִּשְׁחִיטָה, וְזֶה – אֵינוֹ מוּכָן אַגַּב אִמּוֹ.
The Gemara elaborates: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav: A calf born on a Festival is permitted; a chick born on a Festival is prohibited. And what is the difference between this case and that one? This one, the calf, is prepared on account of its mother by slaughter; and that one, the chick, is not prepared on account of its mother.
TOSAFOT
עגל שנולד בי"ט מותר ותימה מ"מ הוי אסור משום נולד כמו ביצה וי"ל דהא דאמר דשייך למיסר נולד היינו דוקא בדבר מאכל דומיא דפירות הנושרין ומשקין שזבו אבל בעלי חיים לא:
תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל וְאִיתֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן: עֵגֶל שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב – מוּתָּר, וְאֶפְרוֹחַ שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב – מוּתָּר. מַאי טַעְמָא – זֶה מוּכָן אַגַּב אִמּוֹ וְזֶה מַתִּיר עַצְמוֹ בִּשְׁחִיטָה.
The Gemara further explains: It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Shmuel, and some say it is the opinion of Rabbi Yoḥanan: A calf born on a Festival
תָּנוּ רַבָּנַן: אֶפְרוֹחַ שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב – אָסוּר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף בַּחוֹל אָסוּר, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְפַּתְּחוּ עֵינָיו.
The Sages taught in a baraita : A chick born on a Festival
RASHI
לפי שלא נתפתחו עיניו ואתרבי לאסורא מכל השרץ השורץ על הארץ כדלקמן:
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: ״לְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ״ – לְרַבּוֹת אֶפְרוֹחִים שֶׁלֹּא נִתְפַּתְּחוּ עֵינֵיהֶם. כְּמַאן – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
The Gemara comments: In accordance with whose opinion is that which is taught: The verse that states: “Even all creeping animals that creep upon the earth, you shall not eat them, for they are a detestable thing” (Leviticus 11:42) comes to include in the list of prohibited creeping animals even chicks that have not yet opened their eyes. In accordance with whose opinion is this baraita ? It is in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov.
אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: בֵּיצָה עִם יְצִיאָתָהּ נִגְמְרָה. מַאי עִם יְצִיאָתָהּ נִגְמְרָה? אִילֵימָא עִם יְצִיאָתָהּ נִגְמְרָה וּמוּתֶּרֶת לְאָכְלָהּ בְּחָלָב, הָא בִּמְעֵי אִמָּהּ אֲסוּרָה לְאָכְלָהּ בְּחָלָב? וְהָתַנְיָא: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתַּרְנְגוֹלֶת וּמָצָא בָּהּ בֵּיצִים גְּמוּרוֹת – מוּתָּרוֹת לְאָכְלָן בְּחָלָב.
§ Rav Huna said that Rav said: An egg is fully formed upon its emergence;
RASHI
עם יציאתה נגמרה כשיצאה נגמרה ברייתה אבל מקמי הכי לא חשיבא ביצה גמורה ולקמיה מפרש ואזיל למאי הלכתא:
לאכלה בחלב דהשתא הוה ביצה ולא בשר אבל הנמצאת במעי אמה אינה ביצה ואסורה לאכלה בחלב:
ביצים גמורות ואפילו בלא קליפה לבנה אלא שהחלמון לבדו גמור ואע"פ שמעורה עדיין בגידין שריא כדלקמן מדפליג ר' יעקב עליה ואמר אם היו מעורות בגידין אסורות:
TOSAFOT
ביצים גמורות מותרות לאכלן בחלב וקשה דהא אמרינן בעדיות (פ"ה מ"א) ביצת נבלה כל. שכמוה נמכרת בשוק ב"ש מתירין וב"ה אוסרין והכא היכי מותר לאכלן בחלב וי"ל דטעמא משום דבשר עוף בחלב מדרבנן ואפילו ב"ה מודו וקשה דאמרינין בעירובין (דף סב: ושם) אפילו ביעתא בכותחא לא לשרי איניש במקום רביה מאי קמ"ל פשיטא והאיכא בסמוך ר' יעקב דאסר וי"ל דכ"ע מודו דביצים. גמורות מותרות לאכלן בחלב וטעמא דב"ה דאסרי ביצת נבלה היינו משום דגזרינן אטו ביצת טרפה כדאמרינן בעדיות ומודים בביצת טרפה שהיא אסורה מפני שהיא גדילה באיסור: [וע"ע תוס' עירובין סב: ד"ה אפילו ובכתובות ס: ד"ה אפילו ובב"ק מז. ד"ה מ"ט ובחולין נח. ד"ה ושוין]:
אֶלָּא: עִם יְצִיאָתָהּ נִגְמְרָה וּמוּתֶּרֶת לְאוֹכְלָהּ בְּיוֹם טוֹב. הָא בִּמְעֵי אִמָּהּ אֲסוּרָה לְאָכְלָהּ בְּיוֹם טוֹב? וְהָא תַּנְיָא: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתַּרְנְגוֹלֶת וּמָצָא בָּהּ בֵּיצִים גְּמוּרוֹת – מוּתָּרוֹת לְאָכְלָן בְּיוֹם טוֹב.
Rather, Rav’s statement should be explained as follows: An egg is fully formed upon its emergence in that it is permitted to eat it on a Festival only if the entire egg emerged on a weekday. The Gemara expresses surprise at this claim: This indicates that if an egg is found inside its mother, it is prohibited to eat it on a Festival. But isn’t it taught: With regard to one who slaughters a chicken and finds fully formed eggs inside it, it is permitted to eat them on a Festival?
RASHI
בי"ט וה"ק יצתה ודאי מבעוד יום מותר כי ודאי הוא דנגמרה בחול אבל לא יצתה לא נגמרה בחול ואסורה משום הכנה דרבה:
וְכִי תֵּימָא: קָא מַשְׁמַע לָן בְּבָרַיְיתָא מַאי דְּלָא אַשְׁמַעִינַן בְּמַתְנִיתִין – הָא נַמִי תָּנֵינָא: בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: תֵּאָכֵל, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא תֵּאָכֵל. וְעַד כָּאן לָא פְּלִיגִי בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל אֶלָּא בְּנוֹלְדָה, אֲבָל בִּמְעֵי אִמָּן – דִּבְרֵי הַכֹּל שַׁרְיָין.
And if you say: The baraita teaches us
RASHI
וכי תימא אין הלכה כברייתא זו דאשמועינן בה מאי דלא אשמעינן במתני' ובשום משנה לא סתם לן רבי הכי ואם רבי לא שנה רבי חייא מנין לו:
TOSAFOT
וכי תימא קא משמע לן בברייתא מאי דלא אשמעינן במשנה פירש רש"י וגילה לנו רבי הואיל ולא סתם לן במשנה הכי דהברייתא משובשת דרבי לא שנאה ר' חייא מנין ליה ותימה אם כן מאי פריך הא נולדה אסורה לא בית שמאי ולא ב"ה ואמאי דחיק נפשיה לאוקומה אליבא דתנאי הואיל ומשובשת היא על כן צריך לפרש הכי וכי תימא קא משמע לן בברייתא מאי דלא אשמעינן במתניתין כלומר מאי ששייר במתני' קתני הברייתא דאי לא תנא אלא מתניתין הייתי אומר שמתירין בית שמאי דוקא כשנולדה אבל במעי אמה היו מודים דאסור ופריך תנינא דאדרבה נולדה חמורה יותר מבמעי אמה ואתיא נמי כבית הלל וכו' דבמעי אמה דברי הכל שריא:
וְכִי תֵּימָא: בֵּית הִלֵּל אֲפִילּוּ בִּמְעֵי אִמָּן נַמִי אָסְרִי, וְהַאי דְּקָתָנֵי נוֹלְדָה – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּבֵית שַׁמַּאי דַּאֲפִילּוּ נוֹלְדָה נַמִי שָׁרוּ, אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתַּרְנְגוֹלֶת וּמָצָא בָּהּ בֵּיצִים גְּמוּרוֹת – מוּתָּרוֹת לְאָכְלָן בְּיוֹם טוֹב, מַנִּי? לֹא בֵּית שַׁמַּאי וְלֹא בֵּית הִלֵּל.
And if you say that the mishna should be explained in the opposite manner, as Beit Hillel also prohibit eggs inside their mothers, and the fact that the mishna teaches: Laid, is to convey the far-reaching nature of the opinion of Beit Shammai, that they permit even an egg that was laid. However, consider that which is taught in the aforementioned baraita : With regard to one who slaughters a chicken and finds inside it fully formed eggs, it is permitted to eat them on a Festival. In accordance with whose opinion is this baraita ? It is the opinion neither of Beit Shammai nor of Beit Hillel.
RASHI
אלא הא דתניא כו' הך ברייתא דלעיל מאן קתני לה:
לא בית שמאי ולא ב"ה לא ב"ש דמאי אריא במעי אמה אפילו נולדה בי"ט שריא ולא ב"ה דאפילו במעי אמן אסירי:
TOSAFOT
מני לא כב"ש ולא כב"ה ואינו יכול לפרש דקתני בברייתא מה ששייר במתניתין דהא ס"ד עכשיו שנולדה חמורה מבמעי אמה:
אֶלָּא: עִם יְצִיאָתָהּ נִגְמְרָה – וּמְגַדֶּלֶת אֶפְרוֹחִים, בִּמְעֵי אִמָּהּ – אֵינָהּ מְגַדֶּלֶת אֶפְרוֹחִים. לְמַאי נַפְקָא מִינָּהּ – לְמִקָּח וּמִמְכָּר. כִּי הַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: בֵּיעֵי
Rather, Rav certainly did not prohibit an egg that has not yet been laid. Instead, his statement should be explained as follows: An egg is fully formed upon its emergence, and it produces chicks, i.e., an egg laid in the regular manner can be incubated and a chick will hatch from it. By contrast, an egg that remained inside its mother cannot produce chicks. The Gemara asks: What is the practical halakhic difference of this observation? The Gemara answers: It is relevant for buying and selling. In other words, the difference between the types of eggs has ramifications for terms of commerce. This is like that incident involving a certain individual who would say to the general public: Eggs
RASHI
ומגדלת אפרוחים ולענין דין מקח וממכר אתמר דאם נולדה נגמר בשולה וראויה לגדל ממנה אפרוחים אבל נמצאת במעי אמה אינה מגדלת אפרוחים ואם תבעוהו למכור ביצים לגדל אפרוחים אם מכר אלו הוי מקח טעות ובטל מקח: