Back
Beitza
Daf 32aדְּקָמְתַקֵּן מָנָא, בָּאוּר נַמִי קָא מְתַקֵּן מָנָא! תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: חוֹתְכָהּ בָּאוּר בְּפִי שְׁתֵּי נֵרוֹת. אָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מוֹחֲטִין אֶת הַפְּתִילָה בְּיוֹם טוֹב. מַאי מוֹחֲטִין? אֲמַר רַב חֲנִינָא בַּר שֶׁלֶמְיָא (מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב): לַעֲדוּיֵי חוּשְׁכָא.
Is it because he thereby mends a vessel? If so, when one cuts it in the fire, he is also preparing a vessel for use. Rabbi Ḥiyya taught in explanation: He cuts it by fire
RASHI
דקמתקן מנא אחת היתה ועושה אותה שתים:
בפי שתי נרות נותן שני ראשיה בתוך שתי נרות אם צריך להדליקן כאחת ומדליק באמצע דלא מוכח דלתקוני מנא מכוין אלא להדלקה בעלמא:
לעדויי חושכא כשהיא נעשית בראשה פחם מעבירה:
לעדויי להסיר:
חושכא פחם המחשיך אורה:
תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: שִׁשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּפְתִילָה, שְׁלֹשָׁה לְהַחְמִיר וּשְׁלֹשָׁה לְהָקֵל. לְהַחְמִיר: אֵין גּוֹדְלִין אוֹתָהּ לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין מְהַבְהֲבִין אוֹתָהּ בָּאוּר, וְאֵין חוֹתְכִין אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם. לְהָקֵל: מְמַעֲכָהּ בַּיָּד, וְשׁוֹרָהּ בַּשֶּׁמֶן, וְחוֹתְכָהּ בָּאוּר בְּפִי שְׁתֵּי נֵרוֹת.
Bar Kappara taught: Six matters were stated with regard to the halakhot of a wick on a Festival, three of which are to be stringent and three of which are to be lenient.
RASHI
נאמרו בפתילה ביו"ט:
ממעכה ביד תקון כלאחר יד הוא:
TOSAFOT
וקטמא שרי פרש"י לגבלו ולטוח בו דלאו בר גבול הוא ותימה דאמרינן בשבת (דף יח.) דאפילו בנתינת מים על העפר בעלמא הוא חייב משום מגבל דקאמר התם אחד נותן את האפר ואחד נותן את המים האחרון חייב וי"ל דהכא ר"ל קטמא שרי כלומר וקטמא שרי לסתום הסדקים של תנור שלא יוציא האור כמו שהוא יבש בלא נתינת מים עליו ועוד יש לומר דה"פ וקטמא שרי כגון שגבלו מערב יום טוב ושרי בלא [גיבול]:
וְאָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: עֲתִירֵי בָּבֶל יוֹרְדֵי גֵּיהִנָּם הֵם. כִּי הָא דְּשַׁבְּתַאי בַּר מָרִינוּס אִקְלַע לְבָבֶל, בְּעָא מִנַּיְיהוּ עִסְקָא – וְלָא יְהַבוּ לֵיהּ. מְזוֹנֵי מֵיזַן – נַמִי לָא זָיְנוּהוּ,
§ After citing one teaching in the name of Rav Natan bar Abba, the Gemara quotes a few more statements attributed to the same scholar. Since he is not mentioned often, Rav Natan’s teachings are arranged together, so that they can be remembered more easily. Rav Natan bar Abba said that Rav said: The wealthy Jews of Babylonia will descend to Gehenna because they do not have compassion on others. This is illustrated by incidents such as this: Shabbetai bar Marinus
RASHI
יורדי גיהנם הן שאינן מרחמים לעשות צדקה:
עסקא סחורה להשתכר למחצית שכר:
מזוני שאל מהם מזונות מיזן נמי לא זינוהו:
אֲמַר: הָנֵי מֵעֶרֶב רַב קָא אָתוּ, דִּכְתִיב ״וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ״ כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מִזַּרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ.
He said: These wealthy people are not descendants of our forefathers, but they came from the mixed multitude, as it is written: “And show you compassion,
RASHI
ונתן לך רחמים שתרחם על הבריות:
כאשר נשבע לאבותיך מי שיש לו רחמים מזרעו של אבות:
וְאָמַר רַב נָתָן בַּר אַבָּא אָמַר רַב: כָּל הַמְצַפֶּה עַל שֻׁלְחַן אֲחֵרִים – עוֹלָם חָשֵׁךְ בַּעֲדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה יָדַע כִּי נָכוֹן בְּיָדוֹ יוֹם חֹשֶׁךְ״. רַב חִסְדָּא אָמַר: אַף חַיָּיו אֵינָן חַיִּים.
This is another teaching that Rav Natan bar Abba said that Rav said: Whoever looks to the table of others for his sustenance, the world is dark for him. Everything looks bleak and hopeless to him, for it is stated: “He wanders abroad for bread: Where is it? He knows the day of darkness is ready at his hand” (Job 15:23). Rav Ḥisda said: Even his life is no life, as he receives no satisfaction from it.
RASHI
בעדו כנגדו כמו שכת בעדו (איוב א׳:י׳) כלומר חשך פרוס לפניו הכל עליו כחשך:
נכון בידו מזומן אצלו:
TOSAFOT
מלמטה למעלה אסור משום דהוי דרך בנין וכן הוי טעמא דכולן וא"ת היכי מסדרין שלחן שאין לו רגלים על גבי ספסלים שלו דמתחלה משימין הספסלים ואח"כ משימין עליהם את השלחן י"ל דהואיל ואין להם מחיצות שרי וכל הני מיירי דאית להו מחיצות לצדדים המגיעות לארץ ותימה דאמר בשבת (דף לו: ושם) מחזירין קדרה על גבי כירה והתם (דף לח:) קאמר מאן דאית ליה מחזירין דאפילו בשבת מחזירין וי"ל דכל הנך אינן אסורין אלא היכא שמתקן האהל והמחיצות אבל אם עשה האהל בלא מחיצות שרי והתם גבי כירה המחיצות היו עשויות מתחלה וכן פר"ח גבי ביעתא כגון שיש ביצים מכאן וביצים מכאן וא' על גביהן והאור תחת אוירן ולא כפי' רש"י שפי' ביצים שמסדרין על גבי אסכלא דכיון דליכא מחיצות לא הוי כעין בנין אלא נרא' כדפריש וגם פוריא לא מיירי
תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה חַיֵּיהֶן אֵינָם חַיִּים, וְאֵלּוּ הֵן: הַמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן חֲבֵירוֹ, וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו, וּמִי שֶׁיִּסּוּרִין מוֹשְׁלִין בְּגוּפוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חָלוּק אֶחָד. וְתַּנָּא קַמָּא – אֶפְשָׁר דִּמְעַיֵּין בְּמָנֵיהּ.
In support of this last claim, the Gemara cites a baraita in which the Sages taught: There are three whose lives are not lives, and they are as follows: One who looks to the table of others for his sustenance; and one whose wife rules over him; and one whose body is ruled by suffering.
RASHI
מי שאין לו אלא חלוק אחד אין יכול לכבסו וכנים מצערין אותו:
דמעיין במניה מפלה את כליו מן הכנים:
מתני׳ אֵין שׁוֹבְרִין אֶת הַחֶרֶס, וְאֵין חוֹתְכִין הַנְּיָיר לִצְלוֹת בּוֹ מָלִיחַ,
One may not break earthenware on a Festival. And one may not cut paper
RASHI
מתני' אין שוברין את החרס כשצולין דגים על האסכלא שקורין גראדיל"א בלע"ז חותכין קנים או קש שבלים או שוברין חרסים או חותכין נייר ושורין במים וסודרין הנייר על גב האסכלא מפני שהמתכת מתחמם ושורף את הדג:
מליח דג:
וְאֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַיִם, אֲבָל מְכַבְּשִׁין.
And one may not sweep out
RASHI
ואין גורפין תנור וכירים אם נפל לתוכו מן הטפל והטיח אין גורפין אותו דמתקן מנא הוא ואתיא כרבנן דאמרי מכשירי אוכל נפש אסירי:
מכבשין משכיבין את האפר והעפר שיהא חלק משפילו ומשווהו שלא יגע בפת שמדובקים בדפנותיו וישרפו מכבשין פרימבר"א:
וְאֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לִשְׁפּוֹת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה בִּבְקַעַת, וְכֵן בַּדֶּלֶת, וְאֵין מַנְהִיגִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּמַקֵּל בְּיוֹם טוֹב, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר.
And one may not draw two barrels together in order to place a pot on them, so that its contents will be cooked by a fire lit between the barrels. And one may not prop a pot
RASHI
מקיפין מקרבין זו אצל זו כמו (אין) מקיפין בריאה (חולין דף נ.) וכמו לתרום שלא מן המוקף (גיטין דף ל:). היינו סמוך וכמו מקפת וקורא לה שם (נדה דף עא:):
לשפות עליהם קדרה והאור בין שתי החביות:
לשפות להושיב כל הושבת קדרה על האור קרי שפיתה כשאין לו כלי ברזל שקורין טרפיי"ד או שאין לו כירה של חרס חלולה ואסר לה משום דדמי לבנין ומדרבנן משום דמתחזי כאהלא:
ואין סומכין קדרה בבקעת קסבר לא נתנו עצים אלא להסקה לפיכך מוקצין הן אצל כל תשמיש:
וכן בדלת השתא משמע וכן אין סומכין קדרה בדלת ובגמרא פריך עלה:
ואין מנהיגין את הבהמה במקל ברשות הרבים השתא קס"ד משום דאין משתמשין בעצים שלא נעשו כלי מערב יום טוב דלא נתנו אלא להסקה:
גמ׳ מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּקָא מְתַקֵּן מָנָא.
With regard to the issue of breaking earthenware and cutting paper, the Gemara explains: What is the reason for this prohibition? Because one is thereby preparing a vessel for use.
״וְאֵין גּוֹרְפִין תַּנּוּר וְכִירַיִם״. תָּנֵי רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: וְאִם אִי אֶפְשָׁר לֶאֱפוֹת אֶלָּא אִם כֵּן גּוֹרְפוֹ – מוּתָּר. דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי חִיָּיא נְפַל לָהּ אָרִיחָא בְּתַנּוּרָא בְּיוֹמָא טָבָא. אֲמַר לָהּ רַבִּי חִיָּיא: חֲזִי דַּאֲנָא רִפְתָּא מְעַלְיְיתָא בָּעֵינָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְשַׁמָּעֵיהּ: טְוֵי לִי בַּר אַוְוזָא, וְאִזְדַּהַר מֵחֲרוּכָא.
It was taught in the mishna: And one may not sweep out an oven or stove. Rabbi Ḥiyya bar Yosef taught before Rav Naḥman: And if it is not possible to bake unless one sweeps it out, it is permitted. The Gemara relates an incident with regard to the wife of Rabbi Ḥiyya:
RASHI
גמ' ואם אי אפשר לו כו' מותר כר"י:
אריחא חצי לבינה ונתק מכותל התנור:
רפתא מעלייתא בעינא כלומר גרפי התנור:
טוי לי אוזא צלה לי אווז בתנור שתנוריהם היו קטנים ופיהן למעלה ותולה הצלי לתוכו וסותם פיו והוא נצלה:
ואזדהר מחרוכא שלא יתחרך כלומר גרוף את התנור שלא יהא בו בשוליו דבר גבוה כמו אריח או אבן שהוסק בתנור שנוגע בצלי ושורפו:
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַשִׁי: אֲמַר לָן רַב אַחָא מֵהוּצַּל דְּמָר שַׁרְקִין לֵיהּ תַּנּוּרָא בְּיוֹמָא טָבָא. אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן אַרַקְתָּא דִּפְרָת סָמְכִינַן. וְהָנֵי מִילֵּי – הוּא דְּצַיְירֵיהּ מֵאֶתְמוֹל. אֲמַר רָבִינָא: וְקִטְמָא שָׁרֵי.
In a related case, Ravina said to Rav Ashi: Rav Aḥa from Hutzal said to us that the master, Rav Ashi, allows his attendants to plaster the mouth of the oven for him
RASHI
דמר רב אשי:
שרקין ליה תנורא עבדי אדוני טחין סביבות כסוי פי התנור בטיט שלא יצא חומו כשהצלי בתוכו שהרוח קשה לצלי ותימה לן מלתא משום דגבול טיט תולדה דלישה הוא:
ארקתא דפרת סמכינן על שפתו של פרת אנו נסמכים בדבר שאין אנו צריכים לגבל טיט ששפת פרת טיט מגובל הוא:
והוא דצייריה מאתמול עשה בו סימן ונתקו לצד אחר:
וקטמא שרי לגבלו ולטוח בו דלאו בר גבול הוא:
״וְאֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת״. אָמַר רַב נַחְמָן: אֲבָנִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא מוּתָּר לְצַדְּדָן בְּיוֹם טוֹב. אֵיתִיבֵיהּ רַבָּה לְרַב נַחְמָן: אֵין מַקִּיפִין שְׁתֵּי חָבִיּוֹת לִשְׁפּוֹת עֲלֵיהֶן אֶת הַקְּדֵרָה. אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי הָתָם, מִשּׁוּם דְּקָא עָבֵיד אָהָלָא.
§ It was taught in the mishna: One may not draw two barrels together in order to place a pot on them. Rav Naḥman said: With regard to large stones of a lavatory,
RASHI
אבנים של בית הכסא אבנים גדולות שמצדדין אותן להיות כמין מושב חלול ויושבין עליהם בשדות במקום המיוחד לבית הכסא:
דקא עביד אהלא שיש לו גג אבל הכא ליכא גג:
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה זוּטָא לְרַב אַשִׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, בָּנָה אִצְטַבָּא בְּיוֹם טוֹב דְּלָא עָבֵיד אָהָלָא, הָכִי נַמִי דְּשָׁרֵי? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם – בִּנְיַן קֶבַע אָסְרָה תּוֹרָה, בִּנְיַן עֲרַאי לֹא אָסְרָה תּוֹרָה, וְגָזְרוּ רַבָּנַן עַל בִּנְיַן עֲרַאי מִשּׁוּם בִּנְיַן קֶבַע. וְהָכָא, מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ – לֹא גָּזְרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
Rabba the Younger, so called to distinguish him from the more famous amora known as Rabba, said to Rav Ashi: However, if that is so, then if, on a Festival, one built a solid bench [ itztaba ],
RASHI
אצטבא כסא של בנין לבנים וטיט:
בנין עראי שאינו להתקיים:
והכא גבי בית הכסא משום כבוד הבריות לא גזור:
אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מְדוּרְתָא, מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה – שָׁרֵי, מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה – אָסוּר.
Rav Yehuda said: With Regard to this bonfire,
RASHI
האי מדורתא היסק גדול שעושין לפני שרים כדרך בנין עושין לו כתלים מד' רוחות וסודרין עצים למעלה ודומה לאהל:
מלמטה למעלה לסדר העצים של כתלים תחלה לעשות עליהם הגג אסורין שדרך בנין הוא:
מלמעלה למטה להתחיל תחלה מן הגג ואח"כ יסדרו תחתיו עצי הכתלים שרי: