Back
Beitza
Daf 13bאֶלָּא מִן הַגּוֹרֶן וּמִן הַיֶּקֶב, כָּךְ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אֵינָהּ נִיטֶּלֶת אֶלָּא מִן הַגּוֹרֶן וּמִן הַיֶּקֶב.
but only from the granary and the winepress, so too, teruma of the tithe is separated only from the granary and the winepress.
RASHI
אלא מן הגורן ומן היקב שנגמר כולה דכתיב דגן תירוש ויצהר (במדבר יח):
מְחַשֵּׁב? הָא מְדִידָה בָּעֵי.
The Gemara asks: If the mishna is referring to produce from which teruma gedola has not been separated, it is appropriate to use the term: Calculates. However, according to the suggestion that it is referring to a first tithe, from which teruma of the tithe must be separated, why does the mishna state: Calculates? The tanna of the mishna should have said: Measures.
RASHI
מחשב הא מדידה בעי בשלמא אי בישראל מוקמת לה ובתרומה גדולה איכא למיתני מחשב דניטלת באומד שתרומה גדולה לא נתנה בה התורה שיעור דכתיב ראשית דגנך (דברים יח) ורבנן הוא דאמרי שיעור עין יפה ובינונית ורעה הלכך באומד סגי דאי נמי לא יהיב כשיעור חטה אחת פוטרת כל הכרי אבל גבי לוי מעשר מן המעשר כתיב (במדבר יח) וצריך למדוד:
הָא מַנִּי – אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גִּימֶל הִיא. דְּתַנְיָא, אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גִּימֶל אוֹמֵר: ״וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם״ – בִּשְׁתֵּי תְּרוּמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְאַחַת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. כְּשֵׁם שֶׁתְּרוּמָה גְּדוֹלָה נִיטֶּלֶת בְּאוֹמֶד וּבְמַחֲשָׁבָה – כָּךְ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִיטֶּלֶת בְּאוֹמֶד וּבְמַחֲשָׁבָה.
The Gemara explains: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Abba Elazar ben Gimmel,
RASHI
אבא אלעזר בן גימל גרסי':
ונחשב לכם תרומתכם בלוים כתיב:
בשתי תרומות הכתוב במדבר דכתיב כדגן מן הגורן זו תרומה גדולה תרומתכם זו תרומת מעשר:
מה תרומה גדולה נטלת באומד כדפריש' דלא כתיב בה שיעור:
ובמחשבה נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר דכתיב ונחשב ואתרוייהו קאי והא דקא יליף לה מתרומה גדולה משום אומד נקט לה:
TOSAFOT
כשם שתרומה גדולה ניטלת וכו' ואם תאמר מה צריך למילף תרומת מעשר מתרומה גדולה דניטלת במחשבה תיפוק ליה דבהדיא כתיב בה ונחשב דקאי אתרומת מעשר וכו' ופ"ה דלאו דוקא נקט מחשבה אלא אומד דוקא נקט ועי"ל אי לאו דילפינן תרומת מעשר מתרומה גדולה לא הייתי אומר דתרומת מעשר ניטלת במחשבה דאי משום קרא דונחשב דכתיב גבי מעשר מוקמינן לה בתרומה גדולה דה"ק בירושלמי כל התורה למדה ומלמדה חוץ מתרומת מעשר דמלמדה ואינה למדה דהא ממנו דכתיב גבי תרומת מעשר דמיניה נפקא מוקף דדרשינן ממנו מן הסמוך לו ומוקמינן לה בתרומה גדולה דבעינן מוקף אבל בתרומת מעשר מדאורייתא לא בעינן מוקף אלמא גבי ממנו דכתיב במעשר מוקמינן ליה בתרומה גדולה והכא נמי ונחשב נימא כדפרישית:
גּוּפָא, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בְּשִׁבֳּלִין – שְׁמוֹ טוֹבְלוֹ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. מַאי טַעְמָא? אָמַר רָבָא: הוֹאִיל וְיָצָא עָלָיו שֵׁם מַעֲשֵׂר.
§ Since it was mentioned incidentally, the Gemara discusses the matter itself: Rabbi Abbahu said that Rabbi Shimon ben Lakish said: With regard to first tithe, in a case in which the Levite preceded the priest while the grain was still on the stalks, its name renders it untithed produce, until he separates from it the teruma of the tithe. The Gemara asks: What is the reason for this halakha ? Rava said: Since
RASHI
הואיל ויצא עליו שם מעשר ורחמנא אמר והרמותם ממנו מעשר מן המעשר משנקרא מעשר הזקיקם לתרומתו:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בְּשִׁבֳּלִין – פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְּדוֹלָה,
The Gemara cites a similar halakha that Rabbi Shimon ben Lakish said: With regard to first tithe, in a case in which the Levite preceded the priest while the grain was still on the stalks,
RASHI
פטור מתרומה גדולה שהיה לו לכהן ליטול תרומה גדולה תחלה שהרי קרויה ראשית והלוי אחריו מעשר במה שמשייר וזה שנטל מעשר תחלה ונמצא שלא הורמה תרומה גדולה ממעשרו וישראל לא יתן לכהן אלא אחד מחמשים במה ששייר נמצא כהן מפסיד פטור הלוי מתרומה גדולה שבמעשר זה שנאמר והרמותם ממנו תרומת ה' ופירש ומה היא התרומה מעשר מן המעשר:
שֶׁנֶּאֱמַר ״וַהֲרֵמוֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה׳ מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר״ מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר.
This is because it is stated: “And you shall set apart from it a teruma for the Lord, even a tenth part of the tithe” (Numbers 18:26), which indicates: A tenth part of the tithe, i.e., the teruma of the tithe, I, God, said to you that you must separate it, and you are not obligated in both teruma gedola and teruma of the tithe from the first tithe.
אֲמַר לֵיהּ, רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵי: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ הִקְדִימוֹ בַּכְּרִי נַמִי. אֲמַר לֵיהּ: עֵלֶיךָ אָמַר קְרָא ״מִכָּל (מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם) תָּרִימוּ אֵת כָּל תְּרוּמַת ה׳״.
Rav Pappa said to Abaye: If so, if there is a source for this halakha in the Torah, even if the Levite preceded the priest, i.e., first tithe was separated after the grain had been threshed and the kernels of grain placed in a pile, then it should also be exempt from teruma gedola . Abaye said to Rav Pappa: With regard to your claim, the verse states: “From all that is given you, you shall set apart that which is the Lord’s teruma ” (Numbers 18:29). This verse indicates that God’s teruma , i.e., teruma gedola , must be taken from all the produce, including the tithe.
RASHI
אפילו הקדימו לתרומה בכרי משנתמרח נפטר לוי מהאי קרא:
עליך אמר קרא כדי שלא תאמר כן:
מכל (מעשרותיכם) תרימו את כל תרומת ה' ובלוים כתיב ולהכי כתיב כל למימר דכל צד תרומה המוטלת בו יתן:
וּמַה רָאִיתָ? הַאי אִדְּגַן, וְהַאי לָא אִדְּגַן.
The Gemara asks: And what did you see that led you to require the separation of teruma gedola from first tithe that was taken from processed grain piled in the granary but not from first tithe that was taken from grain on stalks? Abaye answers: This, grain that has been threshed and placed into piles, is completely processed and has become grain, and that, grain that remains on the stalk, has not yet become grain. Until the grain is threshed and assembled in a pile, the obligation to separate teruma does not take effect, as it is not considered grain. When such unprocessed grain is designated first tithe, it ceases to be untithed produce and the opportunity to separate teruma from it has been missed. However, once the grain has been processed, and the obligation to separate teruma has taken effect, it is as if the teruma is already mixed in, and the obligation to separate it cannot be overridden by the fact that this produce has been designated first tithe.
RASHI
ומה ראית דהאי כל דמרבי שדית ליה אהקדימו בכרי ואידך אהקדימו בשבלים אימא איפכא:
האי אדגן הקדימו בכרי כבר נעשה דגן ומשבא לכלל דגן חלה עליו חובת כהן דכתיב ראשית דגנך הלכך מסתברא דהאי קרא דזכותא דכהן אכרי תשדייה:
TOSAFOT
ומה ראית האי אדגן והאי לא אדגן ותימה היכי אסיק אדעתיה דמקשה לומר אפכא דבשבלין יהא חייב ובהקדימן בכרי יהא פטור אם הוא חייב בשבלים כ"ש בכרי שכל מה שאחרי כן יהא חייב ואומר הרר"י דה"ק מה ראית לחייב מכל צדדין הקדימו בכרי ופטור בשבלין אימא דבין חיוב ובין פטור בהקדימו בכרי פטור קודם ראיית פני הבית וחיוב לאחר ראיית פני הבית ומשני האי אדגן פירוש בהקדימו בכרי וא"כ דין הוא שיהא חייב מכל צד:
תְּנַן הָתָם: הַמְקַלֵּף שְׂעוֹרִין מְקַלֵּף אַחַת אַחַת וְאוֹכֵל, וְאִם קִלֵּף וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ – חַיָּיב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכֵן לְשַׁבָּת.
§ We learned in a mishna there ( Ma’asrot 4:5): One who peels grains of barley to eat them raw may peel them one by one
RASHI
המקלף שעורים לאוכלן קלופים חיים:
ואוכל ופטור מן המעשר דכי האי גוונא אכילת עראי היא ובשלא נתמרחו קאי שמקלפן מתוך שבולת שלהן:
חייב במעשר דהוה ליה קבע:
וכן לשבת אחת אחת לא הוי מפרק תולדה דדש דכלאחר יד הוא אבל משקבצן בידו הויא תולדת דישה וחייב:
TOSAFOT
ואם קלף ונתן לתוך ידו חייב פרש"י ואם קלף מתוך השבלין ותימה היכי מקלפא לרב דביתהו כסי כסי האמר לעיל דמולל מלילות מערב שבת וכו' משמע הא בשבת אסור ויש לומר דהתם מיירי לתלוש מן השבלים שהוא מפרק וזהו תולדה דדש שהוא אב מלאכה והכא מיירי בשכבר נתלשו מע"ש מן השבלין אבל עוד הן בקליפתן החיצונה ולכך שרי ומה שפרש"י הכא דאם קלף ונתן לתוך ידו חייב מפני שהוא קבע לא נהירא דבסמוך משמע שהטעם מפני שהוא גמר מלאכה הואיל והוא קולף הרבה ביחד דהיינו דגונו:
אִינִי? וְהָא רַב מְקַלְּפָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ כָּסֵי, כָּסֵי, וְרַבִּי חִיָּיא מְקַלְּפָא לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ כָּסֵי, כָּסֵי. אֶלָּא, אִי אִתְּמַר אַסֵּיפָא אִתְּמַר: הַמּוֹלֵל מְלִילוֹת שֶׁל חִטִּים – מְנַפֵּחַ עַל יַד עַל יַד, וְאוֹכֵל, וְאִם נִפַּח וְנָתַן לְתוֹךְ חֵיקוֹ – חַיָּיב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכֵן לְשַׁבָּת.
The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rav’s wife peel for him barley on Shabbat by the cupful? And likewise Rav Ḥiyya’s wife would peel barley for him on Shabbat by the cupful. Rather, if Rabbi Elazar’s comment was stated in this context, it was stated with regard to the latter clause of that same mishna ( Ma’asrot 4:5): With regard to one who husks kernels of wheat by hand, he may blow onto the chaff to disperse it a little at a time and eat the kernels without separating tithes.
RASHI
כסי כסי מלא כוסות
ואוכל בלא מעשר:
לתוך חיקו בשולי בגדיו שקורין פאנ"ץ:
מַתְקִיף לָהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: וְרֵישָׁא, לַמַּעֲשֵׂר – אִין, לְשַׁבָּת לָא? וּמִי אִיכָּא מִידֵי דִּלְעִנְיַן שַׁבָּת לָא הָוֵי גְּמַר מְלָאכָה, וּלְמַעֲשֵׂר הָוֵי גְּמַר מְלָאכָה?
Rabbi Abba bar Memel strongly objects to this: And with regard to the first clause of the mishna, one should conclude: Yes, if one peeled a handful of barley, it is considered prepared with regard to tithes, but no, it is not considered threshing with regard to Shabbat? But is there anything that, with regard to Shabbat, is not considered the completion of the labor and may be performed; and yet, with regard to tithes, it is considered the completion of the labor? Isn’t the prohibition against work on Shabbat far more stringent than tithes in all its details?
מַתְקִיף לָהּ רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: וְלָא? וְהָא גָּרְנָן לְמַעֲשֵׂר, דִּתְנַן: אֵיזֶהוּ גָּרְנָן לְמַעֲשֵׂר? הַקִּשּׁוּאִין וְהַדְּלוּעִין מִשֶּׁיְּפַקְּסוּ, וְשֶׁלֹּא פִּקְּסוּ – מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵמָה. וּתְנַן נַמִי גַּבֵּי בְּצָלִים: מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵמָה. וְאִלּוּ גַּבֵּי שַׁבָּת – הַעֲמָדַת עֲרֵמָה פָּטוּר!
Rav Sheshet, son of Rav Idi, strongly objects to this claim: And is there no example of a halakha in which tithes are treated more stringently than Shabbat? And is there not the halakha of their granary for tithes, as we learned in a mishna ( Ma’asrot 1:5): What is the equivalent of their granary, i.e., the point at which the processing of various vegetable is completed so that they become obligated in tithes? With regard to cucumbers and gourds, they become obligated from when one trims the thin hairs that cover them [ misheyefaksu ],
RASHI
והרי גרנו של מעשר כלומר הרבה מלאכות שאמרו שהן קובעות גורן למעשר לאסרו באכילת עראי ומותרות בשבת:
איזהו גרנן למעשר לעיל מינה איירי בפירות וקאמר אימתי גמר מלאכתן ליקבע למעשר:
משיפקסו משניטל פקס שלהן והוא כמין פרח בראשו כמו שיש בתפוחים ונופל מאליו כשמתיבש:
ושלא פקסו משיעמיד ערמה כלומר ואם עד שלא פקסו העמיד ערמה מהן כמין כרי הוקבעו אלמא העמדת ערמה הויא גמר מלאכה למעשר ולענין שבת משהביא בצלים לביתו אין העמדת ערמה מלאכה:
אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה, הָכָא נַמִי: מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה.
Rather, what have you to say? Why is one exempt if he forms a pile on Shabbat? The Torah prohibited only planned, constructive labor
RASHI
אלא מאי אית לך למימר אע"ג דלמעשר הויא מלאכה לשבת מלאכת מחשבת שהיא מלאכת אומנות אסרה תורה שנסמכה פרשת שבת למלאכת המשכן בויקהל והתם מלאכת מחשבת כתיב:
כֵּיצַד מוֹלֵל? אַבַּיֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף אֲמַר: חֲדָא אַחֲדָא, וְרַב אָוְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף אֲמַר: חֲדָא אַתַּרְתֵּי. רָבָא אֲמַר: כֵּיוָן דִּמְשַׁנֵּי – אֲפִילּוּ חֲדָא אַכּוּלְהוּ נַמִי.
Apropos husking kernels on Shabbat, the Gemara asks: How may one husk
RASHI
כיצד מולל ביום טוב דאמרן לעיל מוללין מלילות והא ודאי שינוי בעי מעובדא דחול:
חדא אחדא בין גודל לאצבע:
חדא אתרתי בין גודל לשתי אצבעותיו:
TOSAFOT
כיצד מולל פי' ביו"ט ובשבת אסור למלול וכיצד מנפח ר"ל בשבת דביו"ט שרי אף בקנון ובתמחוי:
כֵּיצַד מְנַפֵּחַ? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב: מְנַפֵּחַ
The Gemara further asks: How may one blow on the grain, to winnow it in a permitted manner on Shabbat? Rav Adda bar Ahava said that Rav said: One blows
RASHI
כיצד מנפח דאמרינן לעיל למחר מנפח מיד ליד בשבת:
TOSAFOT
כיצד מנפח וקאמר בין קשרי אצבעותיו ותימה דלעיל אמר המולל מלילות מע"'ש למחר מנפח מיד ליד כו' אבל לא בקנון וכו' ויש לומר דלעיל הוי פירוש בין קשרי אצבעותיו וקנון ותמחוי דנקט משום י"ט נקט ליה: