Back
Avodah Zarah
Daf 75bדְּצַבְתָּא – לְנַגְּבָן, דְּכִיתָּנָא – מְיַשְּׁנָן, וְאִי אִית בְּהוּ קִיטְרֵי שָׁרֵי לְהוּ.
With regard to those that are plaited from tzavta ,
RASHI
דצבתא מין גמי לישק"א:
שרי להו מתירן ואח"כ מנגבן שהיין נבלע בקשרים:
TOSAFOT
דכיתנא מיישנן אור"ת דמפות וסדינין שלנו ששרו ביין נסך אין צריך ליישנן מדלא קאמר כל כלי פשתן סתם אלא הני כלים שמנו חכמים שהיו בקיאין דוקא בבליעתן ואין לחלק בין יין נסך שהוא צונן ובין שאר איסור רותח שנפל על המפות הכל יש להתיר בכבוס כלי שני כי ודאי ידוע שע"י כבוס גדול שחובטין כמה וכמה פעמים אי אפשר שלא יצא האיסור ושמא יש לחלק בין איסור שנדבק לשאינו נדבק כל כך כמו שמחלק בפרק התערובת (זבחים דף עט:):
אִיתְּמַר: עַם הָאָרֶץ שֶׁהוֹשִׁיט יָדוֹ לַגַּת וְנָגַע בְּאֶשְׁכּוֹלוֹת – רַבִּי וְרַבִּי חִיָּיא, חַד אָמַר: אֶשְׁכּוֹל וְכָל סְבִיבוֹתָיו טְמֵאִין, וְכָל הַגַּת כּוּלָּהּ טְהוֹרָה; וְחַד אָמַר: כָּל הַגַּת כּוּלָּהּ נַמִי טְמֵאָה.
§ The Gemara discusses another aspect of the purity of a winepress. It was stated: In the case of one who is unreliable with regard to ritual impurity [ am ha’aretz ]
RASHI
ונגע באשכולות והן מוטלות ביין:
וּלְמַאן דְּאָמַר: אֶשְׁכּוֹל וְכָל סְבִיבוֹתָיו טְמֵאִים וְכָל הַגַּת כּוּלָּהּ טְהוֹרָה, מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: שֶׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בָּרֵחַיִם – אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ, וְאִם הָיָה מַשְׁקִין מְהַלֵּךְ – הַכֹּל טָמֵא?
The Gemara asks: And according to the one who says that the cluster and all its surroundings are impure but the rest of the entire winepress is pure, in what way is this case different from that which we learned in a mishna ( Teharot 9:8): The carcass of a creeping animal that was found in an oil press
RASHI
ברחים שטוחנין בהם זיתים קודם נתינתן לבד ואח"כ נותנן בבד וטוען בקורה:
הָתָם לָא מַפְסַק וְלָא מִידֵי, הָכָא מַפְסְקִי אֶשְׁכּוֹלוֹת.
The Gemara answers: There, in the case of the oil press, there is nothing that interrupts the flow of the liquid, and therefore the liquid connects everything to render it impure. Here, the clusters of grapes interrupt the flow of the wine, and so there is no uninterrupted connection between all of the wine in the winepress.
RASHI
לא מפסיק מידי שהמשקה מחברן ובזיתים אין אשכלות:
אוֹרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי יִרְמְיָה, וְאָמְרִי לָהּ לִבְרֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר: אֶשְׁכּוֹל וְכָל סְבִיבוֹתָיו טְמֵאִין, וְכָל הַגַּת כּוּלָּהּ טְהוֹרָה.
The Sages taught Rabbi Yirmeya, and some say they taught the son of Rabbi Yirmeya, in accordance with the statement of the one who says: The cluster and all its surroundings are impure, but the entire winepress is pure.
מתני׳ הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַשְׁמִישׁ מִן הַגּוֹיִם, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַטְבִּיל – יַטְבִּיל, לְהַגְעִיל – יַגְעִיל, לְלַבֵּן בָּאוּר – יְלַבֵּן בָּאוּר. הַשַּׁפּוּד וְהָאַסְכְּלָא – מְלַבְּנָן בָּאוּר. הַסַּכִּין – שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה.
One who purchases cooking utensils from the gentiles
RASHI
מתני' את שדרכו להטביל כלומר כלי הראוי ליטהר בטבילה אין צריך תיקון אחר כגון כלי שתשמישו ע"י צונן יטביל ותו לא צריך:
להגעיל במים רותחין כגון כלי שתשמישו בכך דהיינו יורות וקדירות של מתכת יגעיל. ובגמרא מפרש דבעי נמי טבילה:
ללבן באור כדמפרש ואזיל:
השפוד והאסכלא שתשמישן ע"י צלי. אסכלא גרדיל"א:
שפה לוטשה באבן של נפחים מול"א בלע"ז:
שפה לשון שופינא לימ"ר בלע"ז:
TOSAFOT
הסכין שפה והיא טהורה בגמרא מוקי לה לחתוך בה צונן ולא דמי לסכין ששחט בה טרפה דסגי בקינוח אבלוייתא פרק קמא דחולין (דף ח: ושם ד"ה והלכתא) דשאני סכין של עובדי כוכבים שבלוע שמנונית טובא אבל סכין ששחט בה טריפה מחמת הדם דשריק אין השמנונית נבלע:
גמ׳ תָּנָא: וְכוּלָּן צְרִיכִין טְבִילָה בְּאַרְבָּעִים סְאָה. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רָבָא, דְּאָמַר קְרָא: ״כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר״, הוֹסִיף לְךָ הַכָּתוּב טָהֳרָה אַחֶרֶת.
The Sages taught: And they all require immersion
RASHI
גמ' תנא וכולן אף הנגעלים והמלובנים:
כל דבר אשר יבא באש שנשתמשו בו בני מדין על ידי האור תעבירו באש כעין בולעו לאיסור יפליטנו כדאמרן כבולעו כך פולטו:
וטהר קרא יתירא הוא האי וטהר:
תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּמֵי נִדָּה״ – שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁצָּרִיךְ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַךְ״, חִלֵּק;
Bar Kappara teaches an additional source for this halakha : From that which is stated the continuation of the verse: “Nevertheless it shall be purified with the water of sprinkling [ nidda ],” I would derive that the utensils require sprinkling of purification water on the third and the seventh day
RASHI
במי נדה יתחטא בכלי מדין כתיב:
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּמֵי נִדָּה״? מַיִם שֶׁנִּדָּה טוֹבֶלֶת בָּהֶן, הֱוֵי אוֹמֵר: אַרְבָּעִים סְאָה.
If that is so, what is the meaning when the verse states: “With the water of sprinkling [ nidda ]”? Clearly, the term nidda is referring not to sprinkling but to a menstruating woman, who is also called a nidda . Accordingly, the verse means that the utensils must be immersed in water in which a menstruating woman can immerse in order to become pure; and you must say that this is referring to a ritual bath that contains forty se’a of water.
TOSAFOT
מים שהנדה טובלת אע"ג דרביעית סגי להטביל מחטין וצינוריות מדאורייתא היינו טבילת טומאה אבל טבילת כלי מדין חידוש הוא ובעי מ' סאה:
אִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״וְטָהֵר״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״בְּמֵי נִדָּה״; אִי כָּתַב ״וְטָהֵר״, הֲוָה אָמִינָא: ״וְטָהֵר״ כָּל דְּהוּ – כְּתַב רַחֲמָנָא ״בְּמֵי נִדָּה״;
The Gemara explains that both sources for this halakha are necessary: It was necessary for the Torah to write “and it shall be pure,” and it was necessary for the Torah to write “with the water of sprinkling,” because if the Torah had written only “and it shall be pure,” I would say that the verse means: “And it shall be pure” by immersion in any amount
RASHI
בכל דהו אפילו במקוה חסר:
וְאִי כָּתַב רַחֲמָנָא ״בְּמֵי נִדָּה״, הֲוָה אָמִינָא: הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ כְּנִדָּה – כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְטָהֵר״, לְאַלְתַּר.
And if the Merciful One had written only “with the water of sprinkling,” I would say that the process requires the setting of the sun, as is the halakha with regard to a menstruating woman, whose immersion renders her pure only after sunset. Therefore, the Merciful One writes: “And it shall be pure,” indicating that the utensils can be purified immediately.
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אֲפִילּוּ כֵּלִים חֲדָשִׁים בְּמַשְׁמַע, דְּהָא יְשָׁנִים וְלִיבְּנָן כַּחֲדָשִׁים דָּמוּ, וַאֲפִילּוּ הָכִי בָּעֵי טְבִילָה. מַתְקִיף לָהּ רַב שֵׁשֶׁת: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ זוּזָא דְּסַרְבְּלָא נַמִי! אֲמַר לֵיהּ: כְּלֵי סְעוּדָה אֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה.
§ Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: Even new utensils that were never used that are bought from gentiles are meant to be included in the requirement of immersion, as old utensils that one heated until white-hot are similar to new utensils, as they do not contain the flavor of non-kosher food, and nevertheless they require immersion. Rav Sheshet objects to this: If so, then even scissors for cutting clothing [ zuza desarbela ]
RASHI
זוזא דסרבלא מספרים שגוזזים בהן בגדי צמר הואיל וגזירת הכתוב היא ולא משום פילוט איסור דהא חדשים ולא בלעי מידי מצרכת לה טבילה:
כלי סעודה אמורין בפרשה דהכתיב כל דבר אשר יבא באש ואין דרך להשתמש ע"י האור אלא כלים של צורכי סעודה ובהנהו כתיב וטהר טבילה אבל זוזא דסרבלא לא:
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּלְקוּחִין וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, אֲבָל שְׁאוּלִין לֹא.
Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: The Sages taught this only with regard to utensils that were purchased from gentiles and are therefore comparable to the utensils mentioned in the incident that was related in the passage; but the requirement does not apply to borrowed utensils.
RASHI
בלקוחין שנחלטו ביד ישראל:
וכמעשה שהיה במדין שהיו חלוטין להם לישראל הכלים:
TOSAFOT
אבל שאולין לא אומר רבינו שמואל ישראל ששאל כלי מישראל חבירו שקנה מעובד כוכבים צריך טבילה כיון שבא לידי חיוב טבילה ביד ישראל ראשון:
רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף זְבַן מָנָא דְּמַרְדָּא מִגּוֹי, סָבַר לְהַטְבִּילָהּ, אֲמַר לֵיהּ הַהוּא מֵרַבָּנַן וְרַבִּי יַעֲקֹב שְׁמֵיהּ: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לֵיהּ מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן – כְּלֵי מַתָּכוֹת אֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה.
Rav Yitzḥak bar Yosef bought a utensil of marda , a mixture of earth and dung, from a gentile. He thought he was required to immerse it. One of the Sages, and Rabbi Ya’akov was his name, said to him: It was explained to me personally by Rabbi Yoḥanan himself that this requirement applies to metal utensils
RASHI
מנא דמרדא אדמה וצפיעי בקר מעורבין ועושין מהן כלי:
כלי מתכות אמורין לענין טבילה בכלי עובדי כוכבים דכתיב (במדבר ל״א:כ״ב) אך את הזהב וגו':
אָמַר רַב אַשִׁי: הָנֵי כְּלֵי זְכוּכִית, הוֹאִיל וְכִי נִשְׁתַּבְּרוּ יֵשׁ לָהֶן תַּקָּנָה, כִּכְלֵי מַתָּכוֹת דָּמוּ. קוּנְיָא – פְּלִיגִי בָּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אֲמַר: כִּתְחִלָּתוֹ, וְחַד אֲמַר: כְּסוֹפוֹ. וְהִלְכְתָא: כְּסוֹפוֹ.
Rav Ashi says: With regard to those glass utensils, since when broken they can be fixed, i.e., remade, if one melts them down and fashions the material into new utensils, they are similar to metal utensils and also require immersion. With regard to lead- glazed earthenware utensils,
RASHI
זכוכית שנשתבר ראוי להתיכו ולעשותו כלי:
ה"ג הואיל ונשתברו יש להן תקנה ככלי מתכות דמו הואיל וכי מתבר חזו לתקנינהו ע"י התכה ככלי מתכות דמו ובעו טבילה:
קוניא פלומיר"י תחלתו של חרס וחופין אותן בחופיא של אבר ותשמישו ע"י צונן וניקח מן העובדי כוכבים:
כתחלתו ולא בעי טבילה דלאו מתכות הוא:
כסופו בתר סופו אזלינן שחיפהו מתכות וכלי מתכות הוא ובעי טבילה:
TOSAFOT
והלכתא כסופו היינו כלים שמחופין באבר מבפנים אבל אם מחופין מבחוץ וכן כלי עץ המחושקין סביב ברזל מבחוץ אפילו למ"ד הכל הולך אחר המעמיד אין צריכין טבילה כיון דאין משתמשין בהן דרך המתכת דכלי סעודה האמורים בפרשה היינו שמשתמשין בהן:
אִיבַּעֲיָא לְהוּ: מַשְׁכַּנְתָּא, מַאי? אֲמַר מָר בַּר רַב אַשִׁי: אַבָּא מִשְׁכֵּן לֵיהּ גּוֹי כָּסָא דְּכַסְפָּא, וְאַטְבְּלֵיהּ וְאִישְׁתֵּי בֵּיהּ, וְלָא יָדַעְנָא אִי מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: מַשְׁכַּנְתָּא כִּזְבִינֵי דָּמְיָא, אִי מִשּׁוּם דְּחָזֵי לַגּוֹי דְּדַעְתֵּיהּ לְשַׁקּוּעֵיהּ.
A dilemma was raised before the Sages: If a Jew is holding a gentile’s utensil as collateral, what is the halakha ?
RASHI
לשקועיה שלא לפדות עוד:
TOSAFOT
אי משום דקסבר משכנתא כזביני וכיון דלא איפשיטא מטבילין למשכנתא בלא ברכה ואם יש לו כלי שקנה מן העובד כוכבים המחויב טבילה יטביל זה עמו ויברך על שניהם והנותן כלי לאומן עובד כוכבים לתקן ואפילו למאן דאמר אומן קונה בשבח כלי אין צריך טבילה כיון דאין שמו עליו דלא הוי כמעשה שהיה שהיו הכלים של מדין והמוכר כלי לעובד כוכבים וחזר ולקח ממנו צריך טבילה כיון שנקרא על שם עובד כוכבים אבל הממשכן כלי לעובד כוכבים וחזר ופדה אין צריך טבילה אע"ג דמספקא ליה לתלמודא אי משכנתא כזביני לענין הא ודאי פשיטא דלא הוי כזביני:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַלּוֹקֵחַ כְּלֵי תַשְׁמִישׁ מִן הַגּוֹיִם, דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן – מַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרִין; דְּבָרִים שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַל יְדֵי צוֹנֵן, כְּגוֹן כּוֹסוֹת וְקִתּוֹנִיּוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת – מַדִּיחָן וּמַטְבִּילָן וְהֵם טְהוֹרִין; דְּבָרִים שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַל יְדֵי חַמִּין, כְּגוֹן הַיּוֹרוֹת הַקּוּמְקָמוּסוּן וּמְחַמֵּי חַמִּין – מַגְעִילָן וּמַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרִין; דְּבָרִים שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַל יְדֵי הָאוּר, כְּגוֹן הַשַּׁפּוּדִין וְהָאַסְכָּלָאוֹת – מְלַבְּנָן וּמַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרִין.
§ The Sages taught: One who purchases utensils from the gentiles must prepare them for use in the following manner: With regard to items that the gentile did not use, one immerses them, and they are pure. With regard to items that the gentile used for cold food or drink, such as cups and jugs and flasks,
TOSAFOT
מגעילן ומטבילן והן טהורין לאו דוקא מגעיל ואח"כ יטביל אלא אפילו מטביל ברישא דהך טבילה אינה בשביל טומאה דליהוי כטובל ושרץ בידו דאפילו חדשים צריכין טבילה ותנן נמי סכין שפה והיא טהורה אע"ג דלא טהרה לגמרי שהרי צריכה גיעול לחתוך רותח אפי' הכי מטביל לחתוך בה צונן והא דתני בברייתא מגעילן ברישא משום דחמירא מפני האיסור:
וְכוּלָּן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַד שֶׁלֹּא יַטְבִּיל וְשֶׁלֹּא יַגְעִיל וְשֶׁלֹּא יְלַבֵּן – תָּנֵי חֲדָא: אָסוּר, וְתַנְיָא אִידָךְ: מוּתָּר!
And with regard to all utensils that one used before immersing
TOSAFOT
וכולן שנשתמש בהן למאן דתני מותר נקט שפיר עד שלא יטביל אבל מאן דתני אסור אין לאסור אם נשתמש בו קודם טבילה מיהו איכא למימר דגזור אטו קודם הגעלה וליבון:
לָא קַשְׁיָא, הָא כְּמַאן דְּאָמַר: נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם – אָסוּר, הָא כְּמַאן דְּאָמַר: נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם – מוּתָּר.
The Gemara explains: This contradiction is not difficult. This ruling, that the food prepared with such utensils is forbidden, is according to the one who says that if a forbidden substance imparts flavor to a permitted food to the detriment of the mixture, the permitted food is forbidden. That ruling, that the food prepared with such utensils is permitted, is according to the one who says that if a forbidden substance imparts flavor to a permitted food to the detriment of the mixture, it remains permitted. Here too, since the flavor of non-kosher food imparted by the utensil detracts from the flavor of the food, such food is permitted.
וּלְמַאן דְּאָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר, גִּיעוּלֵי גוֹיִם דְּאָסַר רַחֲמָנָא הֵיכִי מַשַׁכַּחַתְּ לָהּ?
The Gemara asks: But according to the one who says that that if a forbidden substance imparts flavor to a permitted food to the detriment of the mixture then the mixture is permitted, with regard to utensils of gentiles that require purging,
RASHI
גיעולי עובדי כוכבים דאסר רחמנא במדין דכתיב תעבירו באש וטהר דבעי הגעלה היכי משכחת לה:
אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא: לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא קְדֵירָה
Rav Ḥiyya, son of Rav Huna, says: The Torah renders forbidden only a pot