Back
Avodah Zarah
Daf 52bכֵּיוָן דְּאִיסּוּרָהּ בָּטֵיל, טוּמְאָה נַמִי בָּטְלָה. כִּי קָא מִיבָּעֲיָא לֵיהּ – תִּקְרוֹבֶת לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל אוֹכָלִין, מַאי? כֵּיוָן דְּאִיסּוּרֵיהּ לָא בָּטֵיל כִּדְרַב גִּידֵּל – טוּמְאָה נַמִי לָא בָּטְלָה, אוֹ דִּלְמָא אִיסּוּר דְּאוֹרַיְיתָא לָא בָּטֵיל, טוּמְאָה דְּרַבָּנַן בָּטֵיל? תֵּיקוּ.
as, since its prohibition is nullified, its impurity is also nullified.
RASHI
מאי כיון דאיסורא לא בטיל מדרב גידל בריש פירקין (עבודה זרה דף נ.) בשאר טומאה דלית ליה טהרה במקוה דנימא כי היכי דשאר טומאות סלקי הא נמי קלה למיסק מנייהו:
טומאה נמי לא בטלה כיון דליכא למימר הכי:
TOSAFOT
כיון דאיסורה בטיל וגבי כלים לעיל (עמוד א) דלא קאמר הכי דמיירי בכלים של תקרובת עבודת כוכבים שאין להם בטול ודלא כפ"ה שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים:
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל מֵרַבִּי: כֵּלִים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בָּהֶן בְּבֵית חוֹנְיוֹ, מַהוּ שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ?
§ Rabbi Yosei ben Shaul asked Rabbi Yehuda HaNasi: With regard to vessels that were used in the temple of Onias,
RASHI
בית חוניו מפרש בשמעתין בתרייתא דמנחות חוניו בנו של שמעון הצדיק שברח למצרים מפני אחיו ובנה שם מזבח ופליגי התם איכא למ"ד לשם עבודת כוכבים ואיכא למ"ד לש"ש וקמיבעיא ליה לר' יוסי בן שאול אליבא דמ"ד לאו בית עבודת כוכבים היא דאליבא דמ"ד דעבודת כוכבים היא לא קמיבעיא ליה דהשתא להדיוט אסורין כדאמר לעיל בכלים שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים הכתוב מדבר לגבוה מיבעיא:
וְקָא מִיבָּעֲיָא לֵיהּ אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר: בֵּית חוֹנְיוֹ לָאו בֵּית עֲבוֹדָה זָרָה הִיא; דִּתְנַן: כֹּהֲנִים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ לֹא יְשַׁמְּשׁוּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר לְדָבָר אַחֵר;
And he raised this dilemma according to the opinion of the one who says that the temple of Onias was not a temple of idol worship.
RASHI
ואין צ"ל לדבר אחר כהנים ששימשו לעבודת כוכבים אין צ"ל שלא ישמשו עוד למקדש כדכתיב ביחזקאל (מד) יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם וגו' וכתיב בתריה לא יגשו אלי לכהן לי ומדקאמר אין צ"ל לדבר אחר מכלל דבית חוניו לאו דבר אחר הוא ואפ"ה קתני דכהנים אסירי וקמיבעיא ליה לר' יוסי כלים מאי:
כֹּהֲנִים הוּא דְּקָנְסִינְהוּ רַבָּנַן מִשּׁוּם דִּבְנֵי דֵעָה נִינְהוּ, אֲבָל כֵּלִים לָא, אוֹ דִּלְמָא לָא שְׁנָא?
The Gemara explains the dilemma: Does one say that it is only the priests that the Sages penalized by preventing them from serving in the Temple, as they possess awareness and are responsible for their actions, but they did not institute a similar decree with regard to vessels, as they are inanimate? Or perhaps there is no difference, and the decree also applies to the vessels.
RASHI
כהנים דבני דעה נינהו וידעי שנאסרו הבמות אף לשם גבוה והלכו ועבדו בבמה הוא דקנוס רבנן:
אבל כלים לא קנסי או דלמא לא שנא:
אָמַר לוֹ: אֲסוּרִים הֵן, וּמִקְרָא הָיָה בְּיָדֵינוּ וּשְׁכַחְנוּהוּ.
Rabbi Yehuda HaNasi said to Rabbi Yosei ben Shaul: The vessels that were used in the temple of Onias are prohibited, and we possessed knowledge of a verse from which this halakha was derived, but we forgot which verse it is.
RASHI
מקרא היה בידינו בהנך דעבודת כוכבים דהיכא דמדאורייתא הוה בהו טעמא להתירא קנסוהו רבנן אע"ג דלאו בני דעה נינהו ה"נ אע"ג דלאו בית עבודת כוכבים ולא מיתסרי מדאורייתא קנסוהו רבנן בכלים ככהנים:
אֵיתִיבֵיהּ: ״כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר הִזְנִיחַ הַמֶּלֶךְ אָחָז בְּמַלְכוּתוֹ בְּמַעֲלוֹ הֵכַנּוּ וְהִקְדָּשְׁנוּ״, מַאי לָאו ״הֵכַנוּ״ – דְּאַטְבְּלִינְהוּ, ״הִקְדָּשְׁנוּ״ – דְּאַקְדִּישְׁנַנְהוּ?
Rabbi Yosei ben Shaul raised an objection to this ruling from a verse referring to vessels of the Temple that Ahaz had used for idol worship: “All the vessels, which King Ahaz in his reign did cast away when he acted treacherously, we have prepared and sanctified, and, behold, they are before the altar of the Lord” (II Chronicles 29:19). What, is it not the case that the term “we have prepared” means that we immersed them in a ritual bath, and the term “sanctified” means that we sanctified them
RASHI
כל הכלים כהנים שבימי חזקיהו היו מגידין לו כל הכלים של בית המקדש אשר הזניח אחז במלכותו במעלו לעבודת כוכבים:
הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינ' מטומאת עבודת כוכבים:
והקדשנום דאקדישננהו שחזרו ומשחום בשמן המשחה. אלמא כיון דמדאורייתא לא מתסרי דהא הקדש נינהו ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו אינהו נמי לא גזרו עלייהו הואיל ולאו בני דעה נינהו:
אָמַר לוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה לַשָּׁמַיִם שֶׁהֶחֱזַרְתָּ לִי אֲבֵדָתִי, ״הֵכַנּוּ״ – שֶׁגְּנַזְנוּם, ״וְהִקְדָּשְׁנוּ״ – שֶׁהִקְדַּשְׁנוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם.
Rabbi Yehuda HaNasi said to Rabbi Yosei ben Shaul: Blessed are you to Heaven, as you have returned my lost verse to me. That verse is the forgotten source of the halakha that Rabbi Yehuda HaNasi stated, and it should be interpreted as follows: “We have prepared” means that we interred them; “and sanctified” means that we sanctified other vessels in their stead, as the vessels used by Ahaz were forbidden, and the same applies to the vessels from the temple of Onias.
RASHI
שהחזרת לי אבדתי זהו המקרא ששכחתי:
שהקדשנו אחרים תחתיהן אבל הנך קנסוהו רבנן וגנזום:
TOSAFOT
ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי שהקדשנו אחרים תחתיהם. ואע"ג דמדאורייתא לא מיתסרי דהא דהקדש נינהו ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו ואם כן להדיוט שרי מ"מ קנסו לאסור לגבוה והא דמייתי מההיא קרא לקמן (עבודה זרה דף נד:) למלתיה דעולא דכיון ששחט בה סימן אחד אסרה דמייתי אף להדיוט כדמוכח בחולין פ"ב (דף מ.) הכי מייתי מדאסר לגבוה במעשה זוטא שלא נשתנה הכלי א"כ במעשה רבה יש לאסור אף להדיוט:
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: מִזְרָחִית צְפוֹנִית – בָּהּ גָּנְזוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּ אַנְשֵׁי יָוָן; וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֶׁשִּׁקְּצוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה?
The Gemara suggests: Let us say that the mishna supports Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion ( Middot 1:6): The northeast chamber of the Chamber of the Hearth was the chamber in which the Hasmoneans sequestered the altar stones that the people of Greece desecrated. And Rav Sheshet says: This means that they desecrated the stones by using them for idol worship. This indicates that Temple vessels that were used in idolatrous worship can no longer be used and must be sequestered.
RASHI
מזרחית צפונית שימוש ארבע לשכות שהיו במקצעות העזרה קא חשיב במס' מדות (פ"א מ"ו):
ואמר רב ששת ששיקצו' לעבודת כוכבים אלמא אע"ג דלהדיוט לא מיתסרי דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו גזור בהו רבנן לגבי גבוה ואע"ג דלאו בני דעה נינהו. ובבית חוניו נמי אע"ג דלאו בית עבודת כוכבים ולא מיתסרי כלים דידיה מדאורייתא גזור בהו רבנן:
אֲמַר רַב פַּפָּא: הָתָם קְרָא אַשְׁכַּח וּדְרַשׁ, דִּכְתִיב: ״וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ״,
Rav Pappa said: That case of the altar’s stones is different, because there a Sage found a verse and interpreted it homiletically,
RASHI
התם קרא אשכח ודרוש דמדאורייתא אסירי אפי' להדיוט:
דכתיב ובאו בה פריצים וחללוה מכיון שנכנסו עובדי כוכבים להיכל יצאו כליו לחולין וכיון דנפקי לחולין קנינהו בהפקירא והוו להו דידהו וכשנשתמשו בהן לעבודת כוכבים נאסרו:
אָמְרִי: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נִיתְבְּרִינְהוּ – ״אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת״ אָמַר רַחֲמָנָא, נִנְסְרִינְהוּ – ״לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל״ אָמַר רַחֲמָנָא.
The Gemara explains why the altar’s stones were sequestered: The Hasmoneans said: What should we do to revoke the stone’s forbidden status? Shall we break them?
RASHI
אמרי הנך דבית חשמונאי כשנצחום היכי נעביד:
ניתברינהו על יד עובד כוכבים כדי לבטלן:
אבנים שלימות שאין בהם פגימות ואפילו בפגימות סכין שתחגור בה צפורן פוסלת בהן כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין יח.):
ננסרינהו לאחר שבירתן להשוות פגימתן לא תניף עליהם ברזל כתיב ועמדו וגנזום:
וְאַמַּאי? לִיתְבְּרִינְהוּ וְלִישְׁקְלִינְהוּ לְנַפְשַׁיְיהוּ! מִי לָא אָמַר רַב אוֹשַׁעֲיָא: בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם מִשּׁוּם כַּסְפָּא וְדַהֲבָא שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם; וְהָוֵינַן בָּהּ: יְרוּשָׁלַיִם הָוְיָא רוּבָּא דְּעָלְמָא?
The Gemara asks: But why did the Hasmoneans have no alternative? Let them break the stones and take them for themselves. Didn’t Rav Oshaya say: The Sages wished to sequester all of the silver and gold in the world because of the silver and gold of Jerusalem, most of which was consecrated to the Temple treasury and became mixed with other silver and gold. And we discussed it and asked: Is Jerusalem the majority of the world that all of the silver and gold of the world should be forbidden as perhaps it came from Jerusalem?
RASHI
ונתברינהו כדי לבטלן מעבודת כוכבים:
ונשקלינהו לנפשייהו שהרי חולין הן וכדקאמרת ובאו בה פריצים וחללוה:
משום כספה וזהבה של ירושלים שרובה הקדש:
TOSAFOT
משום כספה וזהבה של ירושלים שהיה המטבע של כסף ושל זהב:
אֶלָּא אֲמַר אַבַּיֵי: בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז דִּינָרָא הַדְרִיָּיאנָא טוּרִיָּינָא שִׁיפָא, מִפְּנֵי טִבְעָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁמָּצְאוּ לָהּ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מוּתָּר: ״וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ״!
Rather, Abaye said: The Sages wished to sequester all of the worn-out dinars of Hadrian and Trajan
RASHI
טריינא הדריינא שיפא מטבעות של ירושלים. טיריינא הדריינא על שם מלכי רומי נעשו הצורות ושמם טוריינוס אדריינוס:
שיפא ישן ביותר שנישוף מחמת יושנו ואין הצורה ניכרת:
TOSAFOT
דינרי הדריינא טיריינא שיפא פירש בקונטרס על שם מלכי רומי נעשו הצורות ושמם אדריינוס טוריינוס שייפא שנישוף ואין צורתה ניכרת מחמת יושנה וקשה לר"ת דהא אמרינן בהגוזל קמא (ב"ק צז:) איזה מטבע של ירושלים דוד ושלמה מצד אחד וירושלים עיר הקדש מצד אחר ובערוך פי' כפ"ה ונראה לי לתרץ קושיא דר"ת דודאי אדריינוס וטוריינו' כשמשלו על ישראל פסלו צורת מטבע הראשונה וחתמו בה שמם ולאחר החורבן הרבה בקשו לגנוז ונראה לר"ת לפרש הדריינא עגול לשון הדורא דכנתא (חולין דף קיג.) טוריינא גדול כתריטא כדאמרינן המלוה את חבירו על המטבע אפי' כנפה כתריטא שייפא שנישוף ואין האותיות ניכרות בו שהיו דוד ושלמה שמם כתוב במטבע ולא צורתם כדאמרי' לעיל (עבודה זרה דף מג.) דצורת אדם אסורה ומתוך שנישוף לא היו יכולין להכיר:
הָתָם לָא אִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּהוּ לְגָבוֹהַּ. הָכָא כֵּיוָן דְּאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ לְגָבוֹהַּ – לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאִשְׁתַּמּוּשֵׁי בְּהוּ הֶדְיוֹטָא.
The Gemara answers: The two cases are not comparable. There, the coins of Jerusalem had not been used in service of the Most High; they were only consecrated. Here, since the stones of the altar had been used in service of the Most High, it is not proper conduct for an ordinary person to make use of them, and therefore the Hasmoneans sequestered the stones.
מתני׳ נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵירוֹ, וְיִשְׂרָאֵל אֵין מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי. הַמְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה – מְבַטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ, בִּיטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ – מְשַׁמְּשִׁין מוּתָּרִין וְהִיא אֲסוּרָה.
A gentile can revoke the status of his object of idol worship
RASHI
מתני' ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים דעובד כוכבים פוסל אלוהו ילפינן ולא ישראל וכל שכן דישראל אינו מבטל עבודת כוכבים דישראל דאין לה בטילה עולמית דהא ושם בסתר כתיב:
גמ׳ מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי: נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵירוֹ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שָׁנִיתָ לָנוּ בְּיַלְדוּתְךָ: נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל. דְּיִשְׂרָאֵל מִי קָא מִבַּטְלָה? וְהָא ״וְשָׂם בַּסָּתֶר״ כְּתִיב! אֲמַר רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי ווֹלָס: לָא נִצְרְכָה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ שׁוּתָּפוּת.
Rabbi Yehuda HaNasi taught Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi, the following version of the mishna: A gentile can revoke the status of his object of idol worship and the status of the idol of another gentile. Rabbi Shimon said to him: My teacher, in your youth, i.e., when you were younger, you taught us a different version of the mishna: A gentile can revoke the status of his object of idol worship and the status of the object of idol worship of a Jew. The Gemara asks: Can the status of a Jew’s idol be revoked?
RASHI
גמ' שנית לנו בילדותך שלו ושל ישראל ועכשיו אתה שונה לנו ושל חבירו אבל של ישראל לא:
ומקשי תלמודא דישראל מי בטלה והא ושם בסתר כתיב
שיש לו לעובד כוכבים בה שותפות. ובזקנותו חזר בו דאף על גב שיש לו שותפות אינו יכול לבטל חלקו של ישראל:
בְּיַלְדוּתוֹ מַאי קָסָבַר, וּבְזִקְנוּתוֹ מַאי קָסָבַר? בְּיַלְדוּתוֹ סָבַר: יִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְּנָכְרִי פָּלַח, כֵּיוָן דְּנָכְרִי מְבַטֵּל דְּנַפְשֵׁיהּ – דְּיִשְׂרָאֵל נַמִי מִבַּטְלָה; וּבְזִקְנוּתוֹ סָבַר: יִשְׂרָאֵל אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ פָּלַח, כִּי מְבַטֵּל נָכְרִי – דְּנַפְשֵׁיהּ, דְּיִשְׂרָאֵל לָא בָּטֵיל.
The Gemara asks: What did Rabbi Yehuda HaNasi hold in his youth, and what did he hold in his old age? The Gemara answers: In his youth he held that the Jew worships the idol based on the intention of the gentile.
אִיכָּא דְּמַתְנֵי לָהּ אַסֵּיפָא: יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי. פְּשִׁיטָא! אֲמַר רַבִּי הִילֵּל בְּרֵיהּ
There are those who teach Rabbi Hillel’s statement with regard to the latter clause of the mishna: A Jew cannot revoke the status of the object of idol worship of a gentile. The Gemara asks: Isn’t that obvious? Said Rabbi Hillel, son
RASHI
ואיכא דמתני לה לר' הילל בריה דר' וולס:
אסיפא דמתניתין: