Back
Avodah Zarah
Daf 17bדִּנְכִיס יִצְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ אִידָךְ: נֵיזִיל אַפִּיתְחָא דְּבֵי זוֹנוֹת, וְנִכְפְּיֵיהּ לְיִצְרִין וּנְקַבֵּל אַגְרָא. כִּי מְטוּ הָתָם חֲזִינְהוּ [לְזוֹנוֹת], אִיתְכַּנְעוּ מִקַּמַּיְיהוּ.
as the inclination to engage in idol worship has been slaughtered
RASHI
דנכיס יצריה נשחט יצרא. אנשי כנסת הגדולה בקשו רחמים ונמסר בידם והרגוהו כדאמרי' בד' מיתות בסנהדרין (דף סד.) כלומר ניזיל בההוא שבילא ולא ניזיל אפיתחא דבי זונות שלא ישלוט בנו יצר הרע:
איכנעו זונות מקמייהו נכנסו מפניהם לקובתן:
TOSAFOT
ניזיל אפיתחא דבי זונות מכאן יש ללמוד שדרך להרחיק מפתח עבודת כוכבים כל מה שיכול משום דכתיב אל תקרב אל פתח ביתה ומוקמי לעיל בעבודת כוכבים שהרי היה רוצה ללכת יותר אפיתחא דבי זונות:
אֲמַר לֵיהּ: מְנָא לָךְ הָא? אֲמַר לֵיהּ: ״מְזִמָּה תִשְׁמֹר תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה״.
One said to the other: From where did you know this, that the prostitutes would retreat from us in embarrassment? He said to him: It is written: “From lewdness [ mezimma ] it shall watch over you; discernment shall guard you” (Proverbs 2:11), i.e., the Torah will serve as a safeguard against lewdness.
RASHI
מנא לך הא דסמכת אנפשך למיתי הכא ולא מיסתפית מיצר הרע:
אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: מַאי ״מְזִמָּה״? אִילֵימָא תּוֹרָה, דִּכְתִיב בָּהּ ״זִמָּה״, וּמְתַרְגְּמִינַן: עֲצַת חֲטָאִין, וּכְתִיב: ״הִפְלִא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה״, אִי הָכִי ״זִמָּה״ מִבָּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: מִדְּבַר זִימָּה תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ תּוֹרָה תִּנְצְרֶכָּה.
The Sages said to Rava: What is the meaning of mezimma ? If we say that it is referring to the Torah that will guard you, as it is written in it: “ Zimma ” (Leviticus 18:17), and we translate this term as: The council of [ atzat ] the sinners, demonstrating that zimma is referring to council or wisdom, and the term etza is also written with regard to the Torah: “This also comes forth from the Lord of hosts: Wonderful is His counsel [ etza ], and great is His wisdom” (Isaiah 28:29), this is difficult. The Gemara explains the difficulty: If so, the verse should have said: Zimma , and not mezimma . Rather, this is what the verse is saying: From lewd matters [ midevar zimma ], it shall watch over you, the Torah shall guard you, i.e., the term discernment is a reference to the Torah.
RASHI
זימה ומתרגמי' עצת חטאין עצת הוא תרגום של זימה היא וחטאין הוא תוספת התרגום מפרש שעצה זו רעה היא של חטא. אלמא דזימה היינו לשון עצה ותורה נקראת עצה דכתיב (ישעיהו כ״ח:כ״ט) הפליא עצה הגדיל תושיה ומשמע תורה תשמור עליך:
מזימה מן הזנות:
תשמור עליך תורה דסיפיה דקרא תבונה תנצרכה מזימה תשמור עליך מכל דבר רע והרהור חטא ואנו הולכין הלוך ודבר בדברי תורה:
תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁנִּתְפְּסוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן, אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן: אַשְׁרֶיךָ שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דָּבָר אֶחָד, אוֹי לִי שֶׁנִּתְפַּסְתִּי עַל חֲמִשָּׁה דְּבָרִים.
§ The Gemara returns to its discussion of the judgments of the Sages by the Roman rulers. The Sages taught: When Rabbi Elazar ben Perata and Rabbi Ḥanina ben Teradyon
RASHI
על ה' דברים חמש עלילות הן שואלין עלי:
אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: אַשְׁרֶיךָ שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל חֲמִשָּׁה דְּבָרִים וְאַתָּה נִיצּוֹל, אוֹי לִי שֶׁנִּתְפַּסְתִּי עַל דָּבָר אֶחָד וְאֵינִי נִיצּוֹל, שֶׁאַתְּ עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, וַאֲנִי לֹא עָסַקְתִּי אֶלָּא בַּתּוֹרָה [בִּלְבַד];
Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to him: Fortunate are you, as you were arrested on five charges but you will be saved; woe is me, as I have been arrested on one charge, but I will not be saved. You will be saved because you engaged in Torah study and in acts of charity, and I engaged in Torah study alone.
וְכִדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּלְבַד – דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת״ וגו׳, מַאי ״לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת״? שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּלְבַד – דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ.
The Gemara comments: And this is in accordance with a statement of Rav Huna, as Rav Huna says: Anyone who occupies himself with Torah
RASHI
כמי שאין לו אלוה להגן עליו:
ה"ג מאי ללא
TOSAFOT
כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה מוכח מדכתיב ללא אלהי אמת והדר כתיב ללא תורה משמע דברישא קאמר אע"פ שיש בו תורה הוא כמי שאין לו אלהים:
וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים לָא עֲסַק? וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא יִתֵּן אָדָם מְעוֹתָיו לְאַרְנָקֵי שֶׁל צְדָקָה – אֶלָּא אִם כֵּן מְמוּנֶּה עָלָיו תַּלְמִיד חָכָם כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן! הֵימְנוּהּ הוּא דַּהֲוָה מְהֵימַן, מִיעֲבַד לָא עֲבַד.
The Gemara asks: And is it true that Rabbi Ḥanina ben Teradyon did not engage in acts of charity? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: A person should not donate his money to the charity purse [ le’arnakei ]
RASHI
ר' חנינא בן תרדיון גבאי של צדקה הוה:
TOSAFOT
ובגמילות חסדים לא עסק תימה מאי פריך מצדקה הלא ב' דברים הם כדאמרינן בסוכה (דף מט:) צדקה לעניים גמילו' חסדים בין לעניים בין לעשירים וי"ל דמ"מ משמע ליה דמי שרגיל בזאת עוסק הוא גם בזאת:
אלא א"כ ממונה עליה כו' ומסתמא גם משלו היה נותן הרבה:
וְהָתַנְיָא, אָמַר לוֹ: מָעוֹת שֶׁל פּוּרִים נִתְחַלְּפוּ לִי בְּמָעוֹת שֶׁל צְדָקָה וְחִלַּקְתִּים לַעֲנִיִּים! מִיעֲבַד עֲבַד, כִּדְבָעֵי לֵיהּ לָא עֲבַד.
The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to Rabbi Yosei ben Kisma: I confused my own coins that I needed for the festivities of Purim
RASHI
מעות של פורים שגביתי מבני העיר לחלק לעניים לסעודת פורים ותנן (ב"מ דף עח:) אין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו:
נתחלפו לי במעות של צדקה וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתים לעניים שלא לסעודת פורים ואני פרעתי משלי[את] של פורים. ל"א מעות שלי לסעודת פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתים לעניים ולא חזרתי ליפרע מארנקי של צדקה:
TOSAFOT
מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה פירש רש"י לשון אחר מעות של סעודת פורים וקשיא כי לא מצינו בכל התלמוד שמזכיר מעות של סעודת פורים וגם שפירש רש"י מעות של פורים שהפריש הוא לסעודת פורים שלו וחלקם ולא חזר ליפרע מארנקי של צדקה והזכירו לטובה על כך וקשה כי זה חסר מן הספר ושם המצוה שהוא ממה שלא חזר לגבות מארנקי של צדקה היה לו לומר וגם ללשון ראשון שפירש מגבת פורים וחלקתי לעניים לצדקה ואני פרעתי משלי של פורים קשה דעיקר מצוה חסר מן הספר לכך נראה לר"י לפרש הארנקי הוה ממעות של פורים והיה סבור שהוא של צדקה ונזכר שהם של מגבת פורים ואפילו הכי לא חזר בעצמו וחלקם לעניים אע"פ שידע שלא היה בארנקי של צדקה כלום מפני שלא היה רוצה לביישם מאחר שקבצם וזימנם להם ולפי זה עיקר המצוה היא בשעת חלוקה אע"פ שנזכר לא רצה לביישם וודאי מסברא חזר ופרעם משלו לכיס של פורים ולשון נתחלפו כמו (ב"ב דף יז.) אויב באיוב נתחלף לו פירוש שסבר לקחת אויב ולקח איוב וכך היה סבור שהם של צדקה ונזכר שהם של מעות פורים:
אַתְיוּהוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא, אֲמַרוּ: מַאי טַעְמָא תָּנֵית, וּמַאי טַעְמָא גְּנַבְתְּ? אֲמַר לְהוּ: אִי סַיָּיפָא לָא סָפְרָא, וְאִי סָפְרָא לָא סַיָּיפָא, וּמִדְּהָא לֵיתָא הָא נַמִי לֵיתָא. וּמַאי טַעְמָא קָרוּ לָךְ ״רַבִּי״? רַבָּן שֶׁל תַּרְסִיִּים אֲנִי.
The Gemara returns to the description of the trial of the Sages. The Romans brought Rabbi Elazar ben Perata for his trial and said: What is the reason that you taught Torah, and what is the reason that you stole, as these were the crimes of which he was accused. Rabbi Elazar ben Perata said to them: If one is an armed robber [ sayafa ], he is not a scholar [ safra ], and if one is a scholar he is not an armed robber, i.e., I am accused of two mutually exclusive crimes; and from the fact that this characterization is not true, one may also conclude that that characterization is also not true. They asked him: But if you do not teach Torah, then what is the reason that they call you rabbi? He answered: I am the master [ rabban ] of weavers [ tarsiyyim ].
RASHI
גנבת גנב ולסטים היית:
מדהא ליתא כשם שאין השני' בי דהא אין שתיהן באדם אחד כך אין חבירת' בי והאומר לכם עלי שקרן נמצא בדבריו:
מ"ט קרו לך רבי הרי עלילה שלישית:
טרסיים גרדיים:
TOSAFOT
רבן של תרסיים אני פ"ה גרדיים וכן מוכח כל הסוגיא אבל בסוכה פרק החליל (סוכה דף נא:) מונה תרסיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן וצ"ל ששלשה מיני תרסיים הם דגרדיים נקראין תרסיים כדמוכח הכא וגם צורפי נחשת נקראים תרסיים כדמוכח בפ' אלו טריפות (חולין דף נז:) דהעלה עליה מטלית של תרסיים והוא עור שמשימין לפניהם שלא יקלקלו בגדיהם והוא חם מאד והם אותם דפרק החליל (סוכה דף נא:) שה כל האומניות בפני עצמן וגם במגילה פרק בני העיר (מגילה דף כו.) מעשה בבית הכנסת של תרסיים כי צורפי נחשת אין בני אדם יכולין לסבלם כדמשמע פ' המדיר (כתובות דף עז.) דקא חשיב ליה בהדי הני דכופין אותן להוציא ועוד יש אומה אחת שכולם נקראו טרסיים כדאמרינן מגילה (דף יג:) בגתן ותרש שני טרסיים היו ומספרים בלשון טורסי:
אַיְיתוּ לֵיהּ תְּרֵי קִיבּוּרֵי, אֲמַרוּ לֵיהּ: הֵי דְּשָׁתְיָא וְהֵי דְּעָרְבָא? אִיתְרְחֵישׁ לֵיהּ נִיסָא, אָתְיָא זִיבּוּרִיתָא אוֹתִיבָא עַל דְּשָׁתְיָא וַאֲתַאי זִיבּוּרָא וִיתֵיב עַל דְּעָרְבָא, אֲמַר לְהוּ: הַאי דְּשָׁתְיָא וְהַאי דְּעָרְבָא.
In order to ascertain whether Rabbi Elazar ben Perata was in fact an expert weaver, they brought him two coils of wool and said to him: Which is the warp, and which is the woof? The threads used for each differ in their thickness and strength and would be immediately recognizable to an expert. A miracle occurred, as a female hornet came and sat on the coil of warp, and a male hornet
RASHI
קיבורי פקעיות לימשיל"ש:
הי דשתיא הי דערבא איזה של שתי ואיזה של ערב:
אתא זיבורא זכר אותיבא על דערבא:
ואתאי זיבורתא נקבה אותיבא על דשתיא. והבין שהוא נס הנעשה שהשתי מקבל ערב כנקבה המקבלת זכר:
TOSAFOT
אתיא זיבורתא פי' בקונטרס זיבורא זכר זיבורתא נקבה ול"נ שאין ניכר כ"כ במין קטן כזה בין זכר לנקבה וי"מ שהן שני מינין כמו (חולין דף סב:) תרנגול ותרנגולתא דאגמא:
אֲמַרוּ לֵיהּ: וּמַאי טַעְמָא לָא אֲתֵית לְבֵי אֲבִידָן? אֲמַר לְהוּ: זָקֵן הָיִיתִי וּמִתְיָירֵא אֲנִי שֶׁמָּא תִּרְמְסוּנִי בְּרַגְלֵיכֶם. [אֲמַרוּ]: וְעַד הָאִידָנָא כַּמָּה סָבֵי אִיתְרְמוּס? אִתְרְחֵישׁ נִיסָא, הַהוּא יוֹמָא אִירְמַס חַד סָבָא.
The Romans said to him: And what is the reason that you did not come to the house of Abidan?
RASHI
לבי אבידן בית שאוכלין ושותין לכבוד עבודת כוכבים ומזבלים זיבול לעבודת כוכבים ומפקחין על עסקיה לידע מה היא צריכה ומתנדבין:
וּמַאי טַעְמָא קָא שְׁבַקְתְּ עַבְדָּךְ לְחֵירוּת? אֲמַר לְהוּ: לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. קָם חַד [מִינַּיְיהוּ] לְאַסְהוּדֵי בֵּיהּ, אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִידְמֵי לֵיהּ כְּחַד מֵחֲשׁוּבֵי דְּמַלְכוּתָא, אֲמַר לֵיהּ: מִדְּאִתְרְחֵישׁ לֵיהּ נִיסָא בְּכוּלְּהוּ – בְּהָא נַמִי אִתְרְחֵישׁ לֵיהּ נִיסָא, וְהַהוּא גַּבְרָא בִּישׁוּתֵיהּ הוּא דְּקָא אַחֲוֵי.
The Romans asked Rabbi Elazar ben Perata: And what is the reason that you emancipated your slave? Rabbi Elazar ben Perata said to them: This matter never happened. One of them stood to testify against him, and Elijah came disguised as one of the of the Roman noblemen, and he said to that individual: From the fact that miracles occurred for Rabbi Elazar ben Perata in every other case, in this instance as well a miracle will occur for him, and that man, i.e., you, is only demonstrating his wickedness, since you cannot succeed in your aim and are merely showing yourself to be desperate to cause harm.
RASHI
עבדך לחירות והן גזרו על כך לפי שהוא דת יהודית:
אידמי ליה לההוא גברא:
בישותיה הוא דקא אחוי רשעך תראה ותודיע שרשע אתה והוא ינצל ע"י נס:
וְלָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ, קָם לְמֵימַר לְהוּ, הֲוָה כְּתִיבָא אִיגַּרְתָּא דַּהֲוָה כָּתֵיב מֵחֲשִׁיבֵי דְּמַלְכוּת לְשַׁדּוּרֵי לְבֵי קֵיסָר, וּשְׁדַרוּהָ עַל יְדֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא, אֲתָא אֵלִיָּהוּ פָּתְקֵיהּ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי, אֲזַל וְלָא אֲתָא.
But the man paid him no heed, and he stood to say his testimony to them. At that time there was a written letter that was composed by some of the most important people of the Roman Empire in order to send it to the Emperor’s court, and they had sent it in the possession of that man, i.e., the potential witness. Elijah came and threw it a distance of four hundred parasangs. The man went and did not come back, and therefore all the charges against Rabbi Elazar ben Perata were dropped.
RASHI
הוה כתיבא ההוא (יומא) איגרתא דבעו חשובי רומי לשדורי לקיסר על עסקיהן שדרוה ההוא שעתא בידיה דההוא גברא:
פתקיה אליהו וזרקו ד' מאה פרסי למען לא ישוב [עוד לביתו] כמו (ר"ה דף כה.) שקל קלא פתק ביה:
אַתְיוּהוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן, אֲמַרוּ לֵיהּ: אַמַּאי קָא עֲסַקְתְּ בְּאוֹרַיְיתָא? אֲמַר לְהוּ: ״כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה׳ אֱלֹהָי״. מִיָּד גָּזְרוּ עָלָיו לִשְׂרֵיפָה, וְעַל אִשְׁתּוֹ לַהֲרִיגָה, וְעַל בִּתּוֹ לֵישֵׁב בְּקוּבָּה שֶׁל זוֹנוֹת. עָלָיו לִשְׂרֵיפָה – שֶׁהָיָה
The Romans brought Rabbi Ḥanina ben Teradyon for judgment, and they said to him: Why did you occupy yourself with the Torah? Rabbi Ḥanina ben Teradyon said to them, citing a verse: “As the Lord my God commanded me” (Deuteronomy 4:5). They immediately sentenced him to death by means of burning,
RASHI
עליו לשריפה למה נענש כך לפי שהיה הוגה את השם באותיותיו דורשו בארבעים ושתים אותיות ועושה בו מה שהוא חפץ: