Back
Avodah Zarah
Daf 15bוּמְנָא תֵּימְרָא דְּאָמְרִינַן כִּי הַאי גַּוְונָא? דִּתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִמְכּוֹר אָדָם פָּרָה הַחוֹרֶשֶׁת בַּשְּׁבִיעִית, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְשׁוֹחֲטָהּ.
Rav Huna added: And from where do you say that in a case like this we say that the animal will be slaughtered, and one is not concerned about placing a stumbling block before the blind, despite the fact that the animal could be used to violate a prohibition? As we learned in a mishna ( Shevi’it 5:8) that Beit Shammai say: A person may not sell a cow that plows in the Sabbatical Year,
RASHI
ומנא תימרא דהיכא דאיכא למיתלי במכירה דלפני עור תלינן לקולא דתנן כו':
לא ימכור לו פרה החורשת בשביעית ישראל החשוד על השביעית לא ימכור לו חבירו פרה המלומדת לחרוש משום לפני עור וגו':
אֲמַר רַבָּה: מִי דָּמֵי? הָתָם אֵין אָדָם מְצוּוֶּה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ בַּשְּׁבִיעִית, הָכָא אָדָם מְצוּוֶּה עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ בְּשַׁבָּת!
Rabba said: Are these matters comparable? There, with regard to the Sabbatical Year, a person is not commanded to let his animal rest during the Sabbatical Year, as there is no prohibition against his animal performing labor. Therefore, there is no reason to decree that the sale is prohibited lest he lend, lease, or test the animal. As for the concern that he is misleading the buyer and encouraging him to sin, he may rely on the fact that the buyer probably intends to slaughter the animal. But here, with regard to selling an animal to a gentile, a person is commanded to let his animal rest
RASHI
אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית הלכך ליכא למיגזר משום שאלה ושכירות ונסיוני ואי משום לפני עור לא תתן מכשול תלינן בשחיטה אבל גבי עובד כוכבים לענין שבת אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ואיכא למיגזר משום כל הני:
TOSAFOT
מי דמי התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית פירש הקונט' הלכך ליכא למיגזר משום שכירות ושאלה ונסיוני ואי משום לפני עור לא תתן מכשול תלינן בשחיטה אבל גבי עובד כוכבים לענין שבת אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ואיכא למיגזר משום הני עד כאן לשון הקונטרס וקשיא דא"כ מאי קפריך והרי שדה והא לא שייך בה שאלה ונסיוני תדע דהא לא אסרינן מכירת שדה לעובד כוכבים מהאי טעמא כי היכא דאסרי' בהמה גסה לכך נראה לפרש התם אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשביעית פירוש לפי שאין האיסור תלוי בגוף הבהמה אלא בגוף הקרקע ואפילו השאיל פרתו לעובד כוכבים לחרוש בה בשביעית אין שום איסור שביעית על הבהמה דאין כאן גנאי ויש להתיר למכור לישראל חשוד מטעם תלייה דאימר לשחיטה זבנה אבל גבי שבת שהאיסור תלוי בגוף הבהמה ואיכא איסור לבעלים אם יחרוש בו העובד כוכבים לפיכך אין להתיר למכרה מטעם תלייה דשחיטה ופריך והרי שדה דאדם מצווה על שביתת שדהו וכשהוא ביד ישראל אחר יש בו איסור דאורייתא אם זרע בו הישראל ותלינן להיתרא:
אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: וְכָל הֵיכָא דְּאָדָם מְצוּוֶּה אָסוּר? וַהֲרֵי שָׂדֶה, דְּאָדָם מְצוּוֶּה עַל שְׁבִיתַת שָׂדֵהוּ בַּשְּׁבִיעִית, וּתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִמְכּוֹר אָדָם שְׂדֵה נִיר בַּשְּׁבִיעִית, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹבִירָהּ!
Abaye said to Rabba: And does this mean that wherever a person is commanded to allow his possessions to rest it is prohibited to sell an item to one who might use it to perform labor, even if he might also use it for an innocent purpose? But there is the case of a field, as a person is commanded to let his field rest during the Sabbatical Year, and yet we learned in a baraita that Beit Shammai say: A person may not sell a plowed field during the Sabbatical Year,
RASHI
אדם מצווה על שביתת שדהו שנת שבתון יהיה לארץ:
לא ימכור לו לישראל החשוד על השביעית:
שדה ניר חרושה דסתמא לזריעה קיימא ועבר אלפני עור:
להובירה לעשותה שדה בור שלא יזרענה:
מַתְקִיף לָהּ רַב אַשִׁי: וְכָל הֵיכָא דְּאֵין אָדָם מְצוּוֶּה שָׁרֵי? וַהֲרֵי כֵּלִים, דְּאֵין אָדָם מְצוּוֶּה עַל שְׁבִיתַת כֵּלִים בַּשְּׁבִיעִית, וּתְנַן, אֵלּוּ הֵן כֵּלִים שֶׁאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְמוֹכְרָן בַּשְּׁבִיעִית: הַמַּחֲרֵישָׁה וְכָל כֵּלֶיהָ, הָעוֹל וְהַמִּזְרֶה וְהַדֶּקֶר!
Rav Ashi also objects to Rabba’s statement: And conversely, is it true that wherever a person is not commanded to allow his possessions to rest it is permitted to sell the item? But there is the case of vessels, as a person is not commanded to let his vessels rest during the Sabbatical Year, and yet we learned in a mishna ( Shevi’it 5:6): These are the implements that a person is not allowed to sell during the Sabbatical Year:
RASHI
המחרישה וכל כליה דסתמייהו לעבודת קרקע והשתא לאו משום שתא דלקמיה הכא קא זבין להו שהרי כל שעה הן מצויין:
המזרה פל"א שבו זורה את הגורן לרוח להעביר הקש וכשאין גורן עודר בה את הקרקע:
והדקר מרא פישור"א:
TOSAFOT
והרי כלים כו' תימה ודקארי לה מאי קארי לה וכי לא היה יודע דשאני כלים משום שלא היה במה לתלות וכל מה שהתרנו אינו אלא מטעם תליית שחיטה והובירה ושמא י"ל דהוה ס"ד דמקשה דהכא נמי יש צד לתלות שלצורך שנה אחרת הוא קונה ואפי' הכי אסור:
והמזרה פ"ה שהוא רחת שהופכין בה התבואה וקורין אותה פל"א וקשיא דהא כתיב (ישעיהו ל׳:כ״ד) ברחת ובמזרה אלמא תרי מילי נינהו לכך פר"י דהוא כלי א' של מחרישה:
והדקר פ"ה הוא מרא שקורין פשויו"ר וקשיא לר"י דהא אמרינן (ביצה דף ז:) והוא שיש לו דקר נעוץ ואין דרך [מרא] להניחו נעוץ בקרקע לכך נראה לו שהוא כלי המחרישה שקורין קולטר"א ודרכו להיות נעוץ בקרקע:
אֶלָּא אֲמַר רַב אַשִׁי: כָּל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמִיתְלָא – תָּלֵינַן וְאַף עַל גַּב דִּמְצוּוֶּה, וְכָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְמִיתְלֵי – לָא תָּלֵינַן, אַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ מְצוּוֶּה.
Rather, Rav Ashi said: Anywhere that it is possible to assign an innocent motive,
RASHI
דאיכא למיתלי כגון בהמה ושדה ניר דשדה אדם קופץ לקנותו משום דאינו מצוי לו כל שעה לקנות ומשום שתא דלקמן קא זבין ליה:
דליכא למיתלי כגון כלים הללו:
רַבָּה זַבֵּין הַהוּא חֲמָרָא לְיִשְׂרָאֵל הַחֲשִׁיד לִמְכּוֹר לְגוֹי, אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: מַאי טַעְמָא עֲבַד מָר הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לְיִשְׂרָאֵל זַבֵּינִי. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אָזֵיל וּמְזַבֵּין לֵיהּ לְגוֹי! לְגוֹי קָא מְזַבֵּין, לְיִשְׂרָאֵל לָא קָא מְזַבֵּין?
§ The Gemara relates: Rabba sold a certain donkey to a Jew who was suspected of selling large livestock to a gentile. Abaye said to Rabba: What is the reason that the Master acted in this manner? Rabba said to him: I sold the donkey to a Jew. Abaye said to him: But he will go and sell it to a gentile. Rabba responded: Is the only possibility that he will sell to a gentile, and he will not sell it to a Jew? Since there is no reason to assume that he will sell specifically to a gentile rather than to a Jew, there is no problem in selling to him.
RASHI
חמרא ליכא למיתלי בשחיטה:
לישראל לא מזבן ליה בתמיה. הלכך תלינן בישראל:
TOSAFOT
רבה זבין חמרא לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים ומפרש טעמיה דאיכא למיתלי דלישראל מזבין ליה וקשיא דהא רבה גופיה דחי לעיל טעמא דרב הונא דתליית שחיטה דפריך מי דמי וי"ל דלבתר דשמע מיניה קבלה איהו עוד י"ל דלא דמי דלעיל ליכא למיתלי כל כך בשחיטה דרובא לרדיא זבני ולספרים דגרסי לעיל רבא והכא רבה ניחא:
לעובד כוכבים מזבין ליה לישראל לא מזבין כו' ובמסקנא מסקינן דאסור למזבן לישראל חשוד וא"ת מאי שנא מלפני דלפני דלעיל (עבודה זרה דף יד.) וי"ל דהתם מיירי בעובד כוכבים שאינו מוזהר על לפני עור לפיכך אין אנו חוששין אם העובד כוכבים ימכור לחבירו אבל הכא דמיירי בישראל החשוד אנו מוזהרין שלא יבא שום ישראל לידי תקלה על ידינו הר"ר אלחנן ועוד דחד לפני הוא שלא יחטא ישראל בשאלה ושכירות ונסיוני:
אֵיתִיבֵיהּ: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַּקָּה לְכוּתִים – מוֹכְרִין, שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר – אֵין מוֹכְרִין; מַאי טַעְמָא? אִילֵימָא מִשּׁוּם דַּחֲשִׁידִי אַרְבִיעָה, וּמִי חֲשִׁידִי? וְהָתַנְיָא: אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר נְקֵבוֹת אֵצֶל זְכָרִים וּזְכָרִים אֵצֶל נְקֵבוֹת,
Abaye raised an objection to Rabba’s opinion from a baraita : In a place where the people were accustomed to sell small livestock to Samaritans, one may sell the animals to them; in a place where the people were not accustomed to sell them one may not sell the animals to them. What is the reason that the sale of small livestock to Samaritans is prohibited? If we say that it is because Samaritans are suspected of engaging in bestiality, are they suspected of this practice? But isn’t it taught in a baraita : One may not keep an animal in the inns of gentiles.
RASHI
בהמות זכרים אצל עובדי כוכבים זכרים דרבעי להו:
נקבות אצל עובדות כוכבים נקבות כדמפרש בפ' שני (לקמן עבודה זרה דף כב:) דעובדי כוכבים מצוין אצל נשי חבריהן וזימנין דלא משכח לה ורבע לבהמה דישראל:
ואצ"ל זכרים אצל נקבות לפי שעובדת כוכבים נרבעת לזכר:
וְאֵין מוֹסְרִין בְּהֵמָה לְרוֹעֶה שֶׁלָּהֶן, וְאֵין מְיַיחֲדִין עִמָּהֶם, וְאֵין מוֹסְרִין לָהֶם תִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת; אֲבָל מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁל כּוּתִים, זְכָרִים אֵצֶל נְקֵבוֹת וּנְקֵבוֹת אֵצֶל זְכָרִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זְכָרִים אֵצֶל זְכָרִים וּנְקֵבוֹת אֵצֶל נְקֵבוֹת,
The baraita continues: And one may not entrust an animal to a gentile shepherd, and one may not seclude oneself
RASHI
ואין מוסרין בהמה לרועה עובד כוכבים משום רביעה:
ואין מתייחדין עמהם שחשוד על שפיכות דמים:
ואין מוסרין להם תינוק דמשכי ליה למינות ועוד משום משכב זכור והן מוזהרין עליו דכתיב (בראשית ב׳:כ״ד) ודבק באשתו ולא בזכור:
וּמוֹסְרִין בְּהֵמָה לְרוֹעֶה שֶׁלָּהֶן, וּמְיַיחֲדִין עִמָּהֶם, וּמוֹסְרִין לָהֶם תִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת; אַלְמָא לָא חֲשִׁידִי.
The baraita concludes: And one may entrust an animal to a Samaritan shepherd, and one may seclude oneself with Samaritans, and one may entrust a child to them to teach him how to read books and to teach him a craft. The Gemara infers from the baraita : Evidently, Samaritans are not suspected of engaging in bestiality, yet livestock may not be sold to them, as they are suspected of selling it to gentiles.
RASHI
אלמא לא חשידי כותים ארביעה ואפי' הכי קתני בברייתא קמייתא דבהמה דקה תליא במנהגא הא בהמה גסה אסור לזבוני להו אלמא משום דהדר מזבין ליה לעובד כוכבים חיישינן:
וְעוֹד תַּנְיָא: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם לֹא זַיִין וְלֹא כְּלִי זַיִין, וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶן אֶת הַזַּיִין, וְאֵין מוֹכְרִין לָהֶן לֹא סַדָּן וְלֹא קוֹלָרִין, וְלֹא כְּבָלִים וְלֹא שַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, אֶחָד גּוֹי וְאֶחָד כּוּתִי;
And furthermore, it is taught in a baraita : One may not sell weapons to gentiles
RASHI
אין מוכרין להן לעובדי כוכבים:
לא זיין סייף ורומח:
כלי זיין בית יד לרומח ונדן לסייף:
סדן לשום בו רגלי איש ובלשון אשכנז שטו"ק בלע"ז ציפ"י:
כבלים בוי"ש בלע"ז:
שלשלאות פרוי"ש וכל הנך משום דלא ליזקו בהו ישראל:
מַאי טַעְמָא? אִי נֵימָא דַּחֲשִׁידִי אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים, וּמִי חֲשִׁידִי? הָאָמְרַתְּ: וּמְיַיחֲדִין עִמָּהֶן! אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְזַבּוּנָהּ לְגוֹי!
Abaye analyzes this baraita : What is the reason for the prohibition against selling these items to Samaritans? If we say that they are suspected of bloodshed, that is difficult: But are they suspected of this? Didn’t you say that one may seclude oneself with them, which indicates that they are not suspected of bloodshed? Rather, it is prohibited to sell these items to Samaritans because they will come to sell them to a gentile. According to this reasoning, it should likewise be prohibited to sell a donkey to a Jew who is suspected of selling animals to gentiles.
RASHI
מ"ט אכותי קאי:
אי נימא משום דכותים אשפיכות דמים חשידי:
והא אמרת לעיל מתייחדין עמהם אלמא לא חשידי:
וְכִי תֵּימָא: כּוּתִי לָא עָבֵיד תְּשׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל עָבֵיד תְּשׁוּבָה; וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ אָסוּר לִמְכּוֹר לְגוֹי, כָּךְ אָסוּר לִמְכּוֹר לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִמְכּוֹר לְגוֹי! רָהֵיט בַּתְרֵיהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: פַּרְסָא בְּחָלָא, וְלָא אַדְרְכֵיהּ.
And if you would say that there is a difference between a Jew and a Samaritan, as a Samaritan will likely not repent and will sell to a gentile, whereas a Jew will likely repent and not sell these items, this reasoning is incorrect. But doesn’t Rav Naḥman say explicitly that Rabba bar Avuh says: Just as the Sages said that it is prohibited to sell to a gentile, so too it is prohibited to sell to a Jew who is suspected
RASHI
לא עביד תשובה לחזור בו ולחוש לדברי חכמים שאסרוהו למכור לעובד כוכבים:
עביד תשובה וציית ולא מזבין ליה לעובד כוכבים:
רהט רבה:
בתריה דההוא ישראל למיהדר ולמיזבן חמרא מיניה:
בחלא בין החולות מקום קשה להילוך:
ולא אדרכיה לא השיגו. ודומה לו בפלגש בגבעה (שופטים כ׳:מ״ג) כתרו את בנימין הרדיפוהו מנוחה הדריכוהו בעריהם מקום מנוחתם השיגום השבטים לבני בנימין:
TOSAFOT
רהיט בתריה אע"ג דלעיל תלינן אימור דלשחיטה זבנה הכא לא תלינן דלישראל מזבן לה שכך ימכור לזה כמו לזה:
אָמַר רַב דִּימִי בַּר אַבָּא: כְּדֶרֶךְ שֶׁאָסוּר לִמְכּוֹר לְגוֹי, אָסוּר לִמְכּוֹר לְלִסְטִים יִשְׂרָאֵל. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דַּחֲשִׁיד דְּקָטֵיל – פְּשִׁיטָא, הַיְינוּ גּוֹי!
Apropos the baraita that discusses the prohibition against selling weapons, the Gemara relates that Rav Dimi bar Abba says: Just as it is prohibited to sell to a gentile, it is prohibited to sell to an armed bandit who is a Jew.
וְאִי דְּלָא קָטֵיל, אַמַּאי לָא? לְעוֹלָם דְּלָא קָטֵיל, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמַשְׁמוֹטָא, דְּזִימְנִין דְּעָבֵיד לְאַצּוּלֵי נַפְשֵׁיהּ.
And if he is a bandit who does not kill, why not sell to him? The Gemara answers: Actually, Rav Dimi bar Abba is referring to a bandit who does not kill, and here we are dealing with a bandit who steals, as sometimes he makes use of his weapon to save himself when he is caught. Consequently, it is prohibited to sell him weapons in case he kills with them in self-defense.
RASHI
ה"ג לעולם דלא קטיל ובמשמוטא דעביד לאצולי נפשיה לסטים השומט ממון מיד בעליו ונמלט והולך וכשרודפין אחריו נלחם ומציל עצמו ומאבד זה את ממונו:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן תְּרִיסִין, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מוֹכְרִין לָהֶן תְּרִיסִין. מַאי טַעְמָא? אִילֵימָא מִשּׁוּם דְּמַגְנוּ עֲלַיְיהוּ, אִי הָכִי אֲפִילּוּ חִיטֵּי וְשַׂעֲרֵי נַמִי לָא! אֲמַר רַב:
§ The Sages taught: One may not sell shields [ terisin ]