Back
Avodah Zarah
Daf 11bהַמְנַשֵּׁר פַּרְסוֹתֶיהָ מִן הָאַרְכּוּבָה וּלְמַטָּה! תִּרְגְּמָא רַב פַּפָּא: בְּעֶגְלָה הַמּוֹשֶׁכֶת בְּקָרוֹן.
One who cuts the hooves of the animal, severing the legs from the knee and below, does not render the animal a tereifa . It is evident from the baraita , which discusses the cases in which an animal is rendered a tereifa and is therefore unfit to eat, that it is discussing kosher animals. The Gemara answers: Rav Pappa interpreted the baraita as referring to the calf that pulls the king’s coach, a kosher animal of which the king made use.
RASHI
מנשר משיר וחותך פרסות שני רגליה:
מן הארכובה ולמטה אבל מן הארכובה ולמעלה טריפה אלמא מדאסור לטרפה בבהמה טהורה עסקינן וטהורה מאי כלי תשמיש איכא:
בעגלה המושכת בקרון שיושב בו המלך דהיינו כלי תשמישו:
״יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ״. אִיבַּעֲיָא לְהוּ: הֵיכִי קָתָנֵי? יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וְהַנָּחַת בְּלוֹרִיתוֹ, אוֹ דִּלְמָא יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וְהַעֲבָרַת בְּלוֹרִיתוֹ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא תַּרְוַיְיהוּ: יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וְהַנָּחַת בְּלוֹרִיתוֹ, יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וְהַעֲבָרַת בְּלוֹרִיתוֹ.
§ The mishna teaches: The day of shaving his, i.e., the gentile’s, beard and his locks. A dilemma was raised before the Sages: What is the mishna teaching here? Is it referring to the day of shaving his beard and head, when he cuts the hair of his head and as a result his long locks at the back of his head are left
RASHI
יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו יום שמגלח זקנו וכן בו ביום הנחת בלוריתו. יום שמגלח זקנו שער ומניח בלורית אפודלי"ץ מאחורי העורף לשם עבודת כוכבים:
והעברת בלוריתו לסוף שנה שמגלח אותה בלורית לבדה:
דתניא תרוייהו יום תגלחת זקנו והנחת בלוריתו יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו ותרתי מתני' נינהו ולאו גבי הדדי תניא להו:
TOSAFOT
תגלחת זקנו והעברת בלוריתו נראה דלהכי קתני תגלחת זקנו גבי העברת בלוריתו והנחתו לפי שבשתיהן היו רגילין לגלח:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: עוֹד אַחֶרֶת יֵשׁ [לָהֶם] בְּרוֹמִי, אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה מְבִיאִין אָדָם שָׁלֵם וּמַרְכִּיבִין אוֹתוֹ עַל אָדָם חִיגֵּר, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, וּמַנִּיחִין לוֹ בְּרֹאשׁוֹ קַרְקִיפְלוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל,
The Gemara continues to discuss Roman festivals. Rav Yehuda says that Shmuel says: They have another festival in Rome:
RASHI
עוד אחרת עוד איד אחרת יש להם לרומיים שאינה שנויה במשנה:
אדם שלם כנגד עשו:
אדם חיגר כנגד יעקב צולע על יריכו. כלומר עדיין עשו שולט על יעקב:
של אדם הראשון והן בגדי חמודות שהיו לעשו:
קרקיפלו של ר' ישמעאל כהן גדול ומהרוגי מלכות היה ומתוך יפיו נכנס בלב בת קיסר והפשיט עור פניו וחנטה באפרסמון שתהא מקויימת ולא ישתנה ועדיין מונח בגינזי רומי:
וְתָלוּ לֵיהּ [בְּצַוָּארֵיהּ] מִתְקַל [מָאתָן] זוּזָא דְּפִיזָּא, וּמְחַפִּין אֶת הַשְּׁוָוקִים בְּאִינָּךְ, וּמַכְרִיזִין לְפָנָיו: סָךְ קִירִי פְּלַסְתֵּר, אֲחוּהּ דְּמָרָנָא זַיְיפָנָא, דְּחָמֵי חָמֵי וּדְלָא חָמֵי לָא חָמֵי, מַאי אַהֲנֵי לְרַמָּאָה בְּרַמָּאוּתֵיהּ וּלְזַיְיפָנָא בְּזַיְיפָנוּתֵיהּ, וּמְסַיְּימִין בָּהּ הָכִי: וַוי לְדֵין כַּד יָקוּם דֵּין.
And they hang gold on his neck weighing two hundred dinars, and cover the markets with onyx, and announce before him: The calculation [ sakh ] of the master [ kiri ]
RASHI
דפיזא פז והוא אבן יקרה עד מאד ואינו מצוי בעולם:
סך קירי פלסתר חשבון הקצין כזב [הוא]. נבואת יעקב שקרא לבניו לאחרית [הימים] שסופן ליגאל כזב הוא:
סך חשבון:
קירי קצין:
אחוה דמרנא זייפנא אחיו של אדונינו עשו זייפן הוא יעקב שרימה לעשו וחשב ליטול ברכה להיות גביר לאחיו:
דחמי חמי הרואה בשמחה זו עכשיו רואהו ומי שאינו רואה עכשיו לא יראה עוד דעד ע' שנה אינה נעשית:
מאי אהני לרמאה ליעקב שרימה את עשו ולקח את ברכתו:
ווי לדין לעשו:
כד יקום דין כשיקום יעקב:
TOSAFOT
מתקל זוזא פיזא וא"ת והא אמרינן בפ' הנזקין (גיטין דף נח.) תרין איסתרי פיזא נחית לעלמא חד ברומי וחד בכל העולם כולו ואסתירא אמרו בפרק בית כור (ב"ב דף קה. ע"ש) מאי אסתירא פלגא דזוזא וא"כ איך יש מתקל זוזא ברומי ונראה לי דתרין אסתרי לאו דוקא אלא ר"ל מועטת כדאמרינן בהאיש מקדש (קדושין דף מט:) עשרה קבין:
סך קירי פלסתר פ"ה שקורין יעקב קירי ולא נהירא שיקראו ליעקב אדון לכך פירש ר"ת זה יצחק שקורין קירי ולפי שהיה (זקינו) היו נוהגין בו כבוד כלומר הברכות שנתן ליעקב פלסתר הם ואף על גב שגם הוא אמר והיה כאשר תריד (בראשית כ״ז:מ׳) מכל מקום אינו נוטל עכשיו הברכות:
אָמַר רַב אַשִׁי: הִכְשִׁילָן פִּיהֶם לָרְשָׁעִים, אִי אָמְרוּ: ״זַיְיפָנָא אֲחוּהּ דְּמָרָנָא״ – כִּדְקָאָמְרִי, הָשְׁתָּא דְּאָמְרִי: ״דְּמָרָנָא זַיְיפָנָא״ – מָרָנָא גּוּפֵיהּ זַיְיפָנָא הוּא.
Rav Ashi says: The mouths of these wicked people have caused their downfall. Had they said: A forger is the brother of our master, their claim would be interpreted as they say and wish to be understood. Now that they say: The brother of our master, a forger; they can be understood as saying: It is our master himself who is the forger.
וְתַנָּא דִּידָן מַאי טַעְמָא לָא קָחָשֵׁיב לָהּ? לְהַאי דְּאִיתָא בְּכָל שַׁתָּא וְשַׁתָּא קָחָשֵׁיב, דְּלֵיתָא בְּכָל שַׁתָּא וְשַׁתָּא לָא קָחָשֵׁיב.
The Gemara asks: And what is the reason that the tanna of our mishna does not count this festival in his list of gentile festivals? The Gemara answers: The tanna of the mishna counts those festivals that occur each and every year, and he does not count those festivals that do not occur each and every year.
RASHI
ה"ג ותנא דידן מ"ט לא קחשיב הא הני דאיתנהו בכל שתא קחשיב הא דליתא כל שתא לא קחשיב:
הָנֵי דְּרוֹמָאֵי, וּדְפַרְסָאֵי מַאי? מוּטְרְדֵי וּטוּרְיַסְקֵי, מוֹהַרְנְקֵי וּמוֹהַרִין. הָנֵי דְּפַרְסָאֵי וּדְרוֹמָאֵי, דְּבַבְלָאֵי מַאי? מוֹהַרְנְקֵי וְאַקְנִיתֵיה, בְּחַנוּנֵי וַעֲשַׂר בַּאֲדָר.
The Gemara comments: Those festivals enumerated in the mishna are the festivals of the Romans. The Gemara asks: And what are the idolatrous festivals of the Persians? The Gemara answers: Mutredei and Turyaskei , Moharnekei and Moharin .
RASHI
הני דרומאי הני ימי אידיהן דמתני' אין אסורין אלא לבני רומי:
מוטרדי וטורייסקי מוהרנקי ומוהרין שמות ימי אידיהן קבועות שיש להן בכל שנה:
ועשר באדר בעשרה באדר:
אָמַר רַב חָנָן בַּר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב, וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: חֲמִשָּׁה בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה קְבוּעִין הֵן, אֵלּוּ הֵן: בֵּית בֵּל בְּבָבֶל, בֵּית נְבוֹ בְכוּרְסֵי, תִּרְעָתָא שֶׁבְּמָפָּג, צְרִיפָא שֶׁבְּאַשְׁקְלוֹן, נָשְׁרָא שֶׁבַּעֲרַבְּיָא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן: יָרִיד שֶׁבְּעֵין בֶּכִי, נַדְבְּכָה שֶׁבְּעַכּוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: נַתְבְּרָא שֶׁבְּעַכּוֹ. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא מַתְנֵי אִיפְּכָא: יָרִיד שֶׁבְּעַכּוֹ, נַדְבְּכָה שֶׁבְּעֵין בֶּכִי.
§ Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda says that Rav says, and some say that it was Rav Ḥanan bar Rava who says that Rav says: There are five established temples
RASHI
קבועין ולקמן מפרש קבועין כל השנה שכל ימות השנה עושין עובדיהם יום איד ומקריבין זבחים ואסורים במשא ובמתן לעולם:
תורעתא שם עבודת כוכבים:
ומפג שם העיר:
יריד שבעין בכי נדבכה שבעכו ואית דאמרי נתברה שבעכו ה"ג ואית דאמרי איפכא הני תרי לישני:
אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב חִסְדָּא: מַאי קְבוּעִין הֵן? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אֲמַר אֲבוּהָ דְּאִימָּךְ: קְבוּעִין הֵן לְעוֹלָם, תְּדִירָא כּוּלָּהּ שַׁתָּא פָּלְחִי לְהוּ.
Rav Ḥanan bar Rav Ḥisda said to Rav Ḥisda: What does it mean that these temples of idol worship are established? Rav Ḥisda said to him: This is what your mother’s father, Rav Ḥanan bar Rava, said: In contrast to festivals, which last for one or several days, they are always fixed as the site of idol worship, as constantly, all year round, worship takes place there.
RASHI
ה"ג ותדיר כולה שתא:
אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּגּוֹלָה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא יוֹם אֵידָם בִּלְבַד. וְיוֹם אֵידָם נַמִי מִי אֲסִיר? וְהָא רַב יְהוּדָה שְׁרָא לֵיהּ לְרַב בְּרוּנָא לְזַבּוּנֵי חַמְרָא, וּלְרַב גִּידֵּל – לְזַבּוּנֵי חִיטִּין בְּחַגְתָּא דְּטַיָּיעֵי! שָׁאנֵי חַגְתָּא דְּטַיָּיעֵי, דְּלָא קְבִיעָא.
§ Shmuel says: The halakha is that in the Diaspora, engaging in business with gentiles is prohibited only on the day of their festival itself, not during the days preceding and following the festival. Since Jews live among the gentiles, they are unable to refrain from engaging in business with them for such an extended period. The Gemara asks: And is it prohibited even on their festival day itself? But didn’t Rav Yehuda permit Rav Beruna to sell wine to gentiles, and permitted Rav Giddel to sell wheat, on the festival of the Arab merchants?
RASHI
בגולה אין אנו יכולים להעמיד עצמנו מלישא וליתן עמהם שביניהם אנו יושבין ופרנסתנו מהן ועוד משום יראה:
בחגתא דטייעי יום לשנה מתקבצין כל סוחרי העיר לאכול ולשתות ולחוג לשם עבודת כוכבים פלונית וכאן קורין קופנדרי"א:
דלא קביעא אין חוששין לה כל כך אם אין עושין לה בכל שנה:
מתני׳ עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה – חוּצָה לָהּ מוּתָּר. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה – תּוֹכָהּ לָהּ מוּתָּר. מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם? בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיוּחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם – אָסוּר, וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר – מוּתָּר.
In the case of a city in which there is active idol worship,
RASHI
מתני' עיר שיש בה עבודת כוכבים שיום איד יש לבני העיר היום לעבודת כוכבים שבעיר:
חוצה לה מותר לשאת ולתת עם היושבין חוץ לעיר שאין נמשכין אחר אותה עבודת כוכבים שכן מנהג זה עובד את שלו וזה עובד את שלו ויום איד של אלו אינו ביום איד של אלו:
היה חוצה לה עבודת כוכבים כלו' עבודת כוכבים שהיום עובדין ליראה שלהם:
תוכה מותר שאין בני העיר עובדין לאותה יראה:
מהו לילך לשם לאותה העיר ביום עבודת כוכבים שלהם לספר עם אחד מבני העיר:
בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום שאין דרך יוצאה מאותה העיר לילך לעיר אחרת ודרך הכבושה מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה אסור לילך שם מפני חשד שנראה כמהלך לעובדה:
ואם דרך מסלול זה הולך גם לעיר אחרת:
מותר דהרואה אומר למקום אחר הולך:
גמ׳ הֵיכִי דָּמֵי חוּצָה לָהּ? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: כְּגוֹן עַטְלוּזָא שֶׁל עַזָּה. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מֵרַבִּי חֲנִינָא: עַטְלוּזָא שֶׁל עַזָּה, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: לֹא הָלַכְתָּ לְצוֹר מִיָּמֶיךָ, וְרָאִיתָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹי
The Gemara asks: What are the circumstances that determine whether a place is sufficiently far from a city to be considered outside of it? Rabbi Shimon ben Lakish says in the name of Rabbi Ḥanina: A place that is far enough away is, for example, the bazaar [ atluza ]
RASHI
גמ' והיכי דמי חוצה לה כמה יהא רחוק אותו שוק שחוצה לה מן העיר ויהא מותר לשאת ולתת עם יושביו:
עטלוזא של עזה עטלוזא שוק של בהמה כמו איטליז דתנן (בכורות דף לא.) שוחטין באיטליז ונמכרין באיטליז:
עזה עיר של פלשתים והיה בה עבודת כוכבים והיה חוצה לה ישוב סמוך לעיר מאד:
עטלוזא של עזה דסמוכה לעיר מאד מהו מי שרי מתני' כה"ג או לא:
צור עיר שישראל ועובדי כוכבים דרין בה:
TOSAFOT
עטלוזא של עזה פ"ה שוק של עזה והוא חוץ לעיר ומוכרין בו בשר לשון נשחטין באיטליז ומיבעי ליה מי שרי לשאת ולתת עם בני עטלוזא ביום איד של בני עובדי כוכבים שבעיר או לא מי שריא מתני' בקרוב כ"כ או לא ורשב"ם פירש עטלוזא הוא שם עבודת כוכבים שמחוץ לעזה ועובדין אותה בני המגרש שמחוץ לעזה יום א' בשנה ומיבעיא אם מותר לשאת ולתת עם בני עזה ביום איד שחוצה לה וקשיא להר"ר אלחנן על הפירושים דאם העובד כוכבים אינו חשוב כמו הכומר לא ניחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בין שיהיה העובד כוכבים משוק העבודת כוכבים ובין שאינו משוק העבודת כוכבים לכך פר"י דמיירי הכא בשוק שעושין לשם עבודת כוכבים ולא יום איד הוא לזה יש לחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים בתוכה ולפי זה א"צ לחלק מה שחלק רש"י בין העובד כוכבים שחוצה לה בין מבני העיר כי אפילו הוא מבני העיר לא חיישינן לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים חוצה לה: