הַצְּדָקָה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל הַנְּדָרִים. לְפִיכָךְ הָאוֹמֵר: 'הֲרֵי עָלַי סֶלַע לִצְדָקָה' אוֹ 'הֲרֵי הַסֶּלַע הַזּוֹ צְדָקָה' — חַיָּב לִתְּנָהּ לַעֲנִיִּים מִיָּד. וְאִם אֵחַר — עָבַר בְּ"לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ" (דברים כג,כב), שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לִתֵּן מִיָּד, וְהָעֲנִיִּים מְצוּיִין הֵם.

אִם אֵין שָׁם עֲנִיִּים — מַפְרִישׁ וּמַנִּיחַ עַד שֶׁיִּמְצָא עֲנִיִּים. וְאִם הִתְנָה שֶׁלֹּא יִתֵּן עַד שֶׁיִּמְצָא עָנִי — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ. וְכֵן אִם הִתְנָה בְּשָׁעָה שֶׁנָּדַר בַּצְּדָקָה אוֹ הִתְנַדֵּב אוֹתָהּ שֶׁיִּהְיוּ הַגַּבָּאִין רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹתָהּ וּלְצָרֵף אוֹתָהּ בְּזָהָב — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.

הַמַּתְפִּיס בַּצְּדָקָה — חַיָּב, כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים. כֵּיצַד? הָאוֹמֵר: 'הֲרֵי סֶלַע זוֹ כְּזוֹ' — הֲרֵי זוֹ צְדָקָה. הִפְרִישׁ סֶלַע וְאָמַר: 'הֲרֵי זוֹ צְדָקָה', וְלָקַח סֶלַע שְׁנִיָּה וְאָמַר: 'וְזוֹ' — הֲרֵי הַשְּׁנִיָּה צְדָקָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ.

הַנּוֹדֵר צְדָקָה וְלֹא יָדַע כַּמָּה נָדַר — יִתֵּן, עַד שֶׁיֹּאמַר: 'לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַּנְתִּי'.

אֶחָד הָאוֹמֵר: 'סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה' אוֹ הָאוֹמֵר: 'הֲרֵי עָלַי סֶלַע לִצְדָקָה' וְהִפְרִישׁ הַסֶּלַע, אִם רָצָה לְשַׁנּוֹתָהּ בְּאַחֶרֶת — מֻתָּר. וְאִם מִשֶּׁהִגִּיעָה לְיַד הַגַּבַּאי — אָסוּר לְשַׁנּוֹתָהּ. וְאִם רָצוּ הַגַּבָּיִין לְצָרֵף הַמָּעוֹת וְלַעֲשׂוֹתָן דִּינָרִין — אֵינָן רַשָּׁאִין, אֶלָּא אִם כֵּן אֵין שָׁם עֲנִיִּים לְחַלֵּק — מְצָרְפִין לַאֲחֵרִים, אֲבָל לֹא לְעַצְמָן.

הָיָה לָעֲנִיִּים הֲנָיָה בְּעִכּוּב הַמָּעוֹת בְּיַד הַגַּבַּאי כְּדֵי לְעַשּׂוֹת אֲחֵרִים לִתֵּן — הֲרֵי אוֹתוֹ הַגַּבַּאי מֻתָּר לִלְוֹת אוֹתָן הַמָּעוֹת שֶׁל עֲנִיִּים וּפוֹרֵעַ, שֶׁהַצְּדָקָה אֵינָהּ כַּהֶקְדֵּשׁ שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בּוֹ.

מִי שֶׁהִתְנַדֵּב מְנוֹרָה אוֹ נֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת — אָסוּר לְשַׁנּוֹתָהּ. וְאִם לִדְבַר מִצְוָה — מֻתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּקַּע שֵׁם בְּעָלֶיהָ אֶלָּא אוֹמְרִין: 'זוֹ מְנוֹרָה' אוֹ 'נֵר' 'שֶׁל פְּלוֹנִי'. וְאִם נִשְׁתַּקַּע שֵׁם הַבְּעָלִים מֵעָלֶיהָ — מֻתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ אֲפִלּוּ לִדְבַר הָרְשׁוּת.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הַמִּתְנַדֵּב יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִם הָיָה גּוֹי — אָסוּר לְשַׁנּוֹתָהּ אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה עַד שֶׁיִּשְׁתַּקַּע שֵׁם בְּעָלֶיהָ מֵעָלֶיהָ, שֶׁמָּא יֹאמַר הַגּוֹי: הִקְדַּשְׁתִּי דָּבָר לְבֵית כְּנֶסֶת הַיְּהוּדִים, וּמָכְרוּ אוֹתוֹ לְעַצְמָן.

גּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב לְבֶדֶק הַבַּיִת — אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ תְּחִלָּה, וְאִם לָקְחוּ מִמֶּנּוּ — אֵין מַחֲזִירִין לוֹ, וְאִם הָיָה דָּבָר מְסֻיָּם, כְּגוֹן קוֹרָה אוֹ אֶבֶן — מַחֲזִירִין לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר מְסֻיָּם בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא לָכֶם וָלָנוּ" וכו' (עזרא ד,ג). אֲבָל לְבֵית הַכְּנֶסֶת מְקַבְּלִין מֵהֶן לְכַתְּחִלָּה, וְהוּא שֶׁיֹּאמַר: 'בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל הִפְרַשְׁתִּי'. וְאִם לֹא אָמַר — טָעוּן גְּנִיזָה, שֶׁמָּא בְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. וְאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם וְלֹא לְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלִָם" (נחמיה ב,כ).

אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִטֹּל צְדָקָה מִן הַגּוֹיִם בְּפַרְהֶסְיָא. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת בִּצְדָקָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִטְּלָהּ מִן הַגּוֹיִם בְּצִנְעָה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וּמֶלֶךְ אוֹ שַׂר מִן הַגּוֹיִם שֶׁשָּׁלַח מָמוֹן לְיִשְׂרָאֵל לִצְדָקָה — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לוֹ, מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת, אֶלָּא נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ וְיִנָּתֵן לַעֲנִיֵּי גּוֹיִם בַּסֵּתֶר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ.

פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים קוֹדֵם לְפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְלִכְסוּתָם. וְאֵין מִצְוָה רַבָּה כְּמוֹ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, שֶׁהַשָּׁבוּי הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים וּבִכְלַל הָעֲרֻמִּים, וְעוֹמֵד בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהַמַּעְלִים עֵינָיו מִפִּדְיוֹנוֹ — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עַל "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ" (דברים טו,ז) וְעַל "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט,טז) וְעַל "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ" (שם כה,נג), וּבִטֵּל מִצְוַת "פָּתֹחַ תִּפְתַּח" וכו' (דברים טו,יא) וּמִצְוַת "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (ויקרא כה,לו), "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (שם יט,יח) וְ"הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת" (משלי כד,יא), וְהַרְבֵּה דְּבָרִים כָּאֵלּוּ. וְאֵין לְךָ מִצְוָה רַבָּה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים.

אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁגָּבוּ מָעוֹת לְבִנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבָא לָהֶם דְּבַר מִצְוָה — מוֹצִיאִין בּוֹ אֶת הַמָּעוֹת. קָנוּ אֲבָנִים וְקוֹרוֹת — לֹא יִמְכְּרוּ אוֹתָם לִדְבַר מִצְוָה, אֶלָּא לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים. אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַלְּבֵנִים, וְגֵרְדוּ אֶת הָאֲבָנִים, וּפִצְּלוּ אֶת הַקּוֹרוֹת, וְהִתְקִינוּ הַכֹּל לַבִּנְיָן — מוֹכְרִין הַכֹּל לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים בִּלְבַד. אֶלָּא אִם בָּנוּ וְגָמְרוּ — לֹא יִמְכְּרוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא יִגְבּוּ לְפִדְיוֹנָם מִן הַצִּבּוּר.

אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִים בְּיוֹתֵר עַל דְּמֵיהֶן, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָאוֹיְבִים רוֹדְפִין אַחֲרֵיהֶן לִשְׁבּוֹתָן. וְאֵין מַבְרִיחִין אֶת הַשְּׁבוּיִים, מִפְּנֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָאוֹיְבִים מַכְבִּידִין עֲלֵיהֶן הָעֹל וּמַרְבִּין בִּשְׁמִירָתָן.

מִי שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ וּבָנָיו לַגּוֹיִם, אוֹ שֶׁלָּוָה מֵהֶן וְשָׁבוּ אוֹתוֹ אוֹ אָסְרוּ אוֹתוֹ בְּהַלְוָאָתָן: פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה — מִצְוָה לִפְדּוֹתוֹ; שְׁלִישִׁית — אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ, אֲבָל פּוֹדִין אֶת הַבָּנִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. וְאִם בִּקְשׁוּ לְהָרְגוֹ — פּוֹדִין אוֹתוֹ מִיָּדָן אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה פְּעָמִים.

עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבָּה, הוֹאִיל וְטָבַל לְשֵׁם עַבְדוּת וְקִבֵּל עָלָיו מִצְווֹת — פּוֹדִין אוֹתוֹ כְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁבָּה. וְשָׁבוּי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד אֲפִלּוּ לְמִצְוָה אַחַת, כְּגוֹן שֶׁהָיָה אוֹכֵל נְבֵלָה לְהַכְעִיס וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה — אָסוּר לִפְדּוֹתוֹ.

הָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לְהַאֲכִיל וּלְכַסּוֹת וּלְהוֹצִיא מִבֵּית הַשֶּׁבִי, מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ דַּרְכּוֹ לְחַזֵּר וְאֵין הָאִשָּׁה דַּרְכָּהּ לְחַזֵּר, וּבָשְׁתָּהּ מְרֻבָּה. וְאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן בַּשִּׁבְיָה וְנִתְבְּעוּ שְׁנֵיהֶן לִדְבַר עֶרְוָה — הָאִישׁ קוֹדֵם לִפְדּוֹת, לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְכָךְ.

יָתוֹם וִיתוֹמָה שֶׁבָּאוּ לְהַשִּׂיא אוֹתָן — מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה קֹדֶם לָאִישׁ, שֶׁבָּשְׁתָּהּ שֶׁל אִשָּׁה מְרֻבָּה. וְלֹא יִפְחֲתוּ לָהּ מִמִּשְׁקַל שִׁשָּׁה דִּינָרִין וּרְבִיעַ דִּינָר שֶׁל כֶּסֶף טָהוֹר. וְאִם יֵשׁ בַּכִּיס שֶׁל צְדָקָה — נוֹתְנִין לָהּ לְפִי כְּבוֹדָהּ.

הָיוּ לְפָנֵינוּ עֲנִיִּים הַרְבֵּה אוֹ שְׁבוּיִים הַרְבֵּה, וְאֵין בַּכִּיס כְּדֵי לְפַרְנֵס אוֹ כְּדֵי לְכַסּוֹת אוֹ כְּדֵי לִפְדּוֹת אֶת כֻּלָּן — מַקְדִּימִין אֶת הַכֹּהֵן לַלֵּוִי, וְלֵוִי קוֹדֵם לְיִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל לְחָלָל, וְחָלָל לִשְׁתוּקִי, וּשְׁתוּקִי לַאֲסוּפִי, וַאֲסוּפִי לְמַמְזֵר, וּמַמְזֵר לְנָתִין, וְנָתִין קוֹדֵם לַגֵּר, שֶׁהַנָּתִין גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדֻשָּׁה, וְגֵר קוֹדֵם לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר, לְפִי שֶׁהָיָה בִּכְלַל אָרוּר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ שָׁוִין בְּחָכְמָה. אֲבָל אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ וּמַמְזֵר תַּלְמִיד חֲכָמִים — תַּלְמִיד חֲכָמִים קוֹדֵם. וְכָל הַגָּדוֹל בְּחָכְמָה — קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ. וְאִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם רַבּוֹ אוֹ אָבִיו, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם גָּדוֹל מֵהֶם בְּחָכְמָה — רַבּוֹ אוֹ אָבִיו שֶׁהוּא תַּלְמִיד חֲכָמִים קוֹדֵם לָזֶה שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵהֶן בְּחָכְמָה.