הָעֹמֶר שֶׁשְּׁכָחוּהוּ פּוֹעֲלִים וְלֹא שְׁכָחוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה, שְׁכָחוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה וְלֹא שְׁכָחוּהוּ פּוֹעֲלִים, שְׁכָחוּהוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ וְהָיוּ שָׁם אֲחֵרִים עוֹבְרִין וְרוֹאִין אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁכָחוּהוּ — אֵינוֹ שִׁכְחָה, עַד שֶׁיִּשְׁכָּחוּהוּ כָּל אָדָם. וַאֲפִלּוּ עֹמֶר הַטָּמוּן, אִם נִשְׁכַּח — הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה.

הָיָה בַּעַל הַשָּׂדֶה בָּעִיר, וְאָמַר: 'יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַפּוֹעֲלִין שְׁכֵחִין עֹמֶר שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי', וּשְׁכָחוּהוּ — הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה. וְאִם הָיָה בַּשָּׂדֶה וְאָמַר כֵּן וּשְׁכָחוּהוּ — אֵינוֹ שִׁכְחָה. שֶׁהַשָּׁכוּחַ מֵעִקָּרוֹ בַּשָּׂדֶה הוּא הַשִּׁכְחָה, אֲבָל בָּעִיר, אֲפִלּוּ זָכוּר וּלְבַסּוֹף שָׁכוּחַ — הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה" (דברים כד,יט) — לֹא בָּעִיר.

עָמְדוּ הָעֲנִיִּים בְּפָנָיו אוֹ חִפּוּהוּ בְּקַשׁ וְהוּא זוֹכֵר אֶת הַקַּשׁ, אוֹ שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר וְהִנִּיחוֹ בַּשָּׂדֶה וּשְׁכָחוֹ — אֵינוֹ שִׁכְחָה. אֲבָל אִם נְטָלוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחוֹ סָמוּךְ לַגַּפָּהּ אוֹ לַגָּדִישׁ אוֹ לַבָּקָר אוֹ לַכֵּלִים, וּשְׁכָחוֹ — הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה.

נָטַל עֹמֶר לְהוֹלִיכוֹ לָעִיר וְהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי חֲבֵרוֹ, וְשָׁכַח אֶת שְׁנֵיהֶם: אִם זָכַר הָעֶלְיוֹן קֹדֶם שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ — אֵין הַתַּחְתּוֹן שִׁכְחָה, וְאִם לָאו — הַתַּחְתּוֹן שִׁכְחָה.

עָפוּ עֳמָרָיו בְּרוּחַ חֲזָקָה לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ, וְשָׁכַח שָׁם עוֹמֶר — אֵינוֹ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ" (דברים כד,יט). אֲבָל אִם פִּזְּרָה עֳמָרָיו בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְשָׁכַח — הֲרֵי זוֹ שִׁכְחָה.

הַנּוֹטֵל עוֹמֶר רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְשָׁכַח אֶת הָרְבִיעִי: אִם הָיָה שָׁם שִׁשִּׁי — אֵין הָרְבִיעִי שִׁכְחָה עַד שֶׁיִּטֹּל הַחֲמִישִׁי; וְאִם הָיוּ חֲמִשָּׁה בִּלְבַד — מִשֶּׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי לִטֹּל אֶת הַחֲמִישִׁי הֲרֵי הָרְבִיעִי שִׁכְחָה.

שָׂדֶה שֶׁעֳמָרֶיהָ מְעֻרְבָּבִין, וְשָׁכַח אֶת אֶחָד מֵהֶן — אֵינוֹ שִׁכְחָה, עַד שֶׁיִּטֹּל אֶת כָּל סְבִיבוֹתָיו.

הַלּוּף וְהַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְמוּנִים בָּאָרֶץ — יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה. הַקּוֹצֵר בַּלַּיְלָה וְשָׁכַח קָמָה, אוֹ שֶׁעִמֵּר בַּלַּיְלָה וְשָׁכַח עֹמֶר, וְכֵן הַסּוּמָא שֶׁשָּׁכַח — יֵשׁ לָהֶן שִׁכְחָה. וְאִם הָיָה הַסּוּמָא אוֹ הַקּוֹצֵר בַּלַּיְלָה מִתְכַּוֵּן לִטֹּל אֶת הַגַּס הַגַּס — אֵין לוֹ שִׁכְחָה. וְכָל הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי קוֹצֵר עַל מְנַת מַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹכֵחַ אֲנִי אֶטֹּל' — יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה, שֶׁכָּל הַמַּתְנֶה עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָאוֹ בָּטֵל.

תְּבוּאָה שֶׁקְּצָרָהּ עַד שֶׁלֹּא גָּמְרָה, לְהַאֲכִילָהּ לִבְהֵמָה; וְכֵן אִם קְצָרָהּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת קְטַנּוֹת, וְלֹא עֲשָׂיָהּ עֳמָרִים עֳמָרִים; וְכֵן הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים שֶׁתְּלָשָׁן אֲגֻדּוֹת קְטַנּוֹת לְהִמָּכֵר לַשּׁוּק, וְלֹא עֲשָׂיָן עֳמָרִים לְהַעֲמִיד מֵהֶן גֹּרֶן — אֵין לָהֶן שִׁכְחָה.

הַקּוֹצֵר שֶׁהִתְחִיל לִקְצֹר וְשָׁכַח לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו — שֶׁלְּאַחֲרָיו שִׁכְחָה, וְשֶׁלְּפָנָיו אֵינוֹ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ" (דברים כד,יט) — אֵינוֹ שִׁכְחָה עַד שֶׁיַּעֲבֹר מִמֶּנּוּ וְיַנִּיחוֹ לְאַחֲרָיו.

שְׁנַיִם שֶׁהִתְחִילוּ לִקְצֹר מֵאֶמְצַע הַשּׁוּרָה, זֶה פָּנָיו לַצָּפוֹן וְזֶה פָּנָיו לַדָּרוֹם, וְשָׁכְחוּ לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן: שֶׁלִּפְנֵיהֶן — שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן, זֶה שֶׁלְּפָנָיו הוּא לְאַחֲרָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ; וְהָעֹמֶר שֶׁשָּׁכְחוּ לְאַחֲרֵיהֶם בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְחִילוּ מִמֶּנּוּ — אֵינוֹ שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְעֹרָב עִם הַשּׁוּרוֹת שֶׁמִּן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, וְהֵן מוֹכִיחִין עָלָיו שֶׁאֵינוֹ שָׁכוּחַ.

וְכֵן הַשּׁוּרוֹת שֶׁל עֳמָרִים שֶׁפִּנּוּ אוֹתָן לַגֹּרֶן, וְהִתְחִילוּ שְׁנַיִם מֵאֶמְצַע שׁוּרָה, וְשָׁכְחוּ עֹמֶר בָּאֶמְצַע בֵּין אֲחוֹרֵיהֶם — אֵינוֹ שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הַשּׁוּרָה שֶׁמִּן הַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְחִילוּ בָּהּ, וְהִיא מוֹכַחַת עָלָיו שֶׁאֵינוֹ שָׁכוּחַ.

הַקּוֹצֵר וְאִלֵּם אֲלֻמּוֹת אֲלֻמּוֹת, וְחָזַר וּפִנָּה הָאֲלֻמּוֹת, וְהֵן הַנִּקְרָאִין עֳמָרִים, מִמָּקוֹם זֶה לְמָקוֹם אַחֵר, וּמִמָּקוֹם שֵׁנִי לְמָקוֹם שְׁלִישִׁי, וּמִמָּקוֹם שְׁלִישִׁי לַגֹּרֶן, וְשָׁכַח הָעוֹמֶר בְּשָׁעָה שֶׁפִּנָּה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם: אִם פִּנָּה הָעֳמָרִים לְמָקוֹם שֶׁהוּא גְּמַר מְלָאכָה וְשָׁכַח — יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה, וּכְשֶׁיְּפַנֶּה מִמָּקוֹם שֶׁהוּא גְּמַר מְלָאכָה לַגֹּרֶן — אֵין לוֹ שִׁכְחָה; וְאִם פִּנָּה הָעֳמָרִים לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ גְּמַר מְלָאכָה וְשָׁכַח — אֵין לוֹ שִׁכְחָה, וּכְשֶׁיְּפַנֶּה מִמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ גְּמַר מְלָאכָה לַגֹּרֶן — יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.

אֵי זֶה מָקוֹם שֶׁהוּא גְּמַר מְלָאכָה? זֶה מָקוֹם שֶׁדַּעְתּוֹ לְקַבֵּץ כָּל הָעֳמָרִים שָׁם וְלָדוּשׁ אוֹתָם שָׁם, אוֹ לְהוֹלִיכָן מִשָּׁם לִמְקוֹם גָּדִישׁ, שֶׁהוּא הַגֹּרֶן. וּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ גְּמַר מְלָאכָה הוּא הַמָּקוֹם שֶׁמְּקַבֵּץ בּוֹ הָעֳמָרִים כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מֵהֶן אֲלֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת כְּדֵי לְהוֹלִיכָן לְמָקוֹם אַחֵר.

שְׁתֵּי כְּרִיכוֹת הַמֻּבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ — שִׁכְחָה, וְשָׁלֹשׁ — אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי עֳמָרִין הַמֻּבְדָּלִין זֶה מִזֶּה — שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה — אֵינָן שִׁכְחָה.

שְׁנֵי צִבּוּרֵי זֵיתִים וְהֶחָרוּבִין הַמֻּבְדָּלִין זֶה מִזֶּה — שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה — אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי חָצְנֵי פִּשְׁתָּן — שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה — אֵינָן שִׁכְחָה.

שְׁתֵּי גְּפָנוֹת, וְכֵן בִּשְׁאָר הָאִילָנוֹת שְׁנַיִם הַמֻּבְדָּלִין זֶה מִזֶּה — שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה — אֵינָן שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם" (ויקרא יט,י; כג,כב) — אֲפִלּוּ הָיוּ שְׁנַיִם, אֶחָד לֶעָנִי וְאֶחָד לַגֵּר.

הָיוּ כָּל הָעֳמָרִים שֶׁל קַב קַב וְאֶחָד שֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּשְׁכָחוֹ — הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה; יָתֵר עַל אַרְבָּעָה — אֵינוֹ שִׁכְחָה. וְכֵן אִם הָיוּ שֶׁל שְׁנֵי שְׁנֵי קַבִּין וְאֶחָד יָתֵר עַל שְׁמוֹנַת קַבִּין — אֵינוֹ שִׁכְחָה.

הָעֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם וּשְׁכָחוֹ — אֵינוֹ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה" (דברים כד,יט) — עֹמֶר וְלֹא גָּדִישׁ, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעֳמָרִים סָאתַיִם סָאתַיִם. שָׁכַח שְׁנֵי עֳמָרִין אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנֵיהֶן סָאתַיִם, הוֹאִיל וְאֵין בְּכָל אֶחָד מֵהֶן סָאתַיִם — הֲרֵי אֵלּוּ שִׁכְחָה. וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁהֵן שִׁכְחָה אֲפִלּוּ הָיָה בִּשְׁנֵיהֶן יָתֵר מִסָּאתַיִם.

קָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָאתַיִם וּשְׁכָחָהּ — אֵינָהּ שִׁכְחָה. אֵין בָּהּ סָאתַיִם: רוֹאִין אֶת הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת כְּאִילּוּ הֵן בְּרִיאוֹת וַאֲרֻכּוֹת, וְאֶת הַשְּׁדוּפוֹת כְּאִלּוּ הֵן מְלֵאוֹת, וְאִם הָיְתָה רְאוּיָה אַחַר אֻמְדָּן זֶה לַעֲשׂוֹת סָאתַיִם וּשְׁכָחָהּ — אֵינָהּ שִׁכְחָה.

שָׁכַח סְאָה תְּבוּאָה עֲקוּרָה וּסְאָה שֶׁאֵינָהּ עֲקוּרָה — אֵינָן מִצְטָרְפִין, אֶלָּא שְׁנֵיהֶן שִׁכְחָה. וְכֵן בַּשּׁוּם וּבַבְּצָלִים וּבְפֵרוֹת הָאִילָן, אִם שָׁכַח מִקְצָתָן בַּקַּרְקַע וּמִקְצָתָן תָּלוּשׁ וּבִשְׁנֵיהֶן סָאתַיִם — אֵין מִצְטָרְפִין, אֶלָּא שְׁנֵיהֶן שִׁכְחָה.

הַשּׁוֹכֵחַ עֹמֶר בְּצַד הַקָּמָה שֶׁאֵינָהּ שְׁכוּחָה — אֵינָהּ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תִקְצֹר וכו' וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר" (דברים כד,יט) — עֹמֶר שֶׁסְּבִיבוֹתָיו קָצִיר שִׁכְחָה, אֲבָל עֹמֶר שֶׁסְּבִיבוֹתָיו קָמָה אֵינוֹ שִׁכְחָה. וְכֵן אִם שָׁכַח קָמָה בְּצַד קָמָה שֶׁאֵינָהּ שְׁכוּחָה, אֲפִלּוּ הָיְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ שְׁכוּחָה קֶלַח אֶחָד — הֲרֵי זוֹ מַצֶּלֶת אֶת הַשְּׁכוּחָה, וְיִהְיֶה מֻתָּר לְקַחְתָּהּ.

אֲבָל אִם שָׁכַח עֹמֶר אוֹ קָמָה בְּצַד עֹמֶר שֶׁאֵינוֹ שָׁכוּחַ, אֲפִלּוּ הָיָה בּוֹ סָאתַיִם — אֵינוֹ מַצִּיל אוֹתָן, וַהֲרֵי הַשָּׁכוּחַ לָעֲנִיִּים.

אֵין קָמַת חֲבֵרוֹ מַצֶּלֶת עַל עֹמֶר שֶׁלּוֹ, וְאֵין קָמַת שְׂעוֹרִין מַצֶּלֶת עַל עֹמֶר חִטִּין, עַד שֶׁתִּהְיֶה הַקָּמָה מִמִּין הָעֹמֶר.

הַשּׁוֹכֵחַ אִילָן בֵּין הָאִילָנוֹת, אֲפִלּוּ הָיוּ בּוֹ כַּמָּה סְאִין פֵּרוֹת, אוֹ שֶׁשָּׁכַח שְׁנֵי אִילָנוֹת — הֲרֵי הֵן שִׁכְחָה; שְׁלֹשָׁה — אֵינָן שִׁכְחָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאִילָן שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם בִּמְקוֹמוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּצַד הַגַּת אוֹ בְּצַד הַפִּרְצָה; אוֹ בְּמַעֲשָׂיו, כְּגוֹן שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה זֵיתִים הַרְבֵּה; אוֹ בִּשְׁמוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ שֵׁם יָדוּעַ, כְּגוֹן זֵית הַנְּטוֹפָה בֵּין הַזֵּיתִים שֶׁהוּא נוֹטֵף שֶׁמֶן הַרְבֵּה, אוֹ הַשָּׁפְכָנִי אוֹ הַבֵּשָׁנִי. אֲבָל אִם הָיָה בּוֹ אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ — אֵינוֹ שִׁכְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה" (דברים כד,יט) — עֹמֶר שֶׁאַתָּה שׁוֹכְחוֹ לְעוֹלָם וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ בּוֹ אֶלָּא אִם תָּשׁוּב וְתִרְאֵהוּ, יָצָא זֶה שֶׁאַתָּה זוֹכְרוֹ לְאַחַר זְמַן וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תִּפְגַּע בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם.

הָיָה מְסֻיָּם בְּדַעְתּוֹ — הֲרֵי זֶה כִּמְפֻרְסָם וְיָדוּעַ. הָיָה עוֹמֵד בְּצַד הַדֶּקֶל — הַדֶּקֶל מְסַיְּמוֹ. הָיוּ שְׁנֵיהֶן זֵית נְטוֹפָה — זֶה מְסַיֵּם אֶת זֶה. הָיְתָה כָּל שָׂדֵהוּ זֵית נְטוֹפָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וְשָׁכַח אֶחָד מֵהֶן אוֹ שְׁתַּיִם — יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא הִתְחִיל בְּאִילָן זֶה הַמְפֻרְסָם. אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ וְשָׁכַח מִקְצָתוֹ — הֲרֵי זֶה שִׁכְחָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְפֻרְסָם, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַנִּשְׁאָר בּוֹ פָּחוֹת מִסָּאתַיִם. אֲבָל סָאתַיִם — אֵינוֹ שִׁכְחָה, אֶלָּא אִם כֵּן שָׁכַח כָּל הָאִילָן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

זַיִת הָעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַשּׁוּרוֹת לְבַדּוֹ, וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל זֵיתִים מַקִּיפִין אוֹתוֹ מִשְּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּכָל שׁוּרָה מֵהֶן אֶלָּא שְׁנֵי זֵיתִים וְשָׁכַח אֶת הָאֶמְצָעִי — אֵינוֹ שִׁכְחָה, שֶׁהֲרֵי הַשּׁוּרוֹת הִסְתִּירוּהוּ. וְלָמָּה אָמְרוּ בַּזַּיִת בִּלְבַד? מִפְּנֵי שֶׁהָיָה חָשׁוּב שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן.

אֵי זוֹ הִיא שִׁכְחָה בֶּעָרִיס? כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטְּלָהּ. וּבַכֶּרֶם? מִשֶּׁיַּעֲבֹר מִן גֶּפֶן מִן הַגְּפָנִים וְיִשְׁכַּח אוֹתָהּ. בַּדָּלִית וּבַדֶּקֶל — מִשֶּׁיֵּרֵד הֵימֶנּוּ. וּשְׁאָר כָּל הָאִילָן — מִשֶּׁיִּפְנֶה וְיֵלֵךְ לוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ. אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ וּשְׁכָחוֹ — אֵינוֹ שִׁכְחָה עַד שֶׁיִּבְצֹר אֶת כָּל סְבִיבָיו.

הַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְזָכָה בּוֹ לְעַצְמוֹ וּבְצָרוֹ — חַיָּב בַּפֶּרֶט וּבָעוֹלֵלוֹת וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּאָה, שֶׁהֲרֵי "שָׂדְךָ" (ויקרא יט,ט; כד,יט) וְ"כַרְמְךָ" (ויקרא יט,י; דברים כד,כא) אֲנִי קוֹרֵא בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שֶׁלּוֹ וַהֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם זָכָה מִן הַהֶפְקֵר בְּשָׂדֶה שֶׁל אֲחֵרִים — הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַכֹּל. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.