הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ — לֹא יָצָא. קָרָא וְשָׁכַח פָּסוּק אֶחָד וְקָרָא פָּסוּק הַשֵּׁנִי לוֹ, וְחָזַר וְקָרָא פָּסוּק שֶׁשָּׁכַח, וְחָזַר וְקָרָא פָּסוּק שְׁלִישִׁי — לֹא יָצָא, מִפְּנֵי שֶׁקָּרָא פָּסוּק אֶחָד לְמַפְרֵעַ. אֶלָּא כֵּיצַד עוֹשֶׂה? מַתְחִיל מִפָּסוּק שֵׁנִי שֶׁשָּׁכַח, וְקוֹרֵא עַל הַסֵּדֶר.

מָצָא צִבּוּר שֶׁקָּרְאוּ חֶצְיָהּ — לֹא יֹאמַר: אֶקְרָא חֵצִי הָאַחֲרוֹן עִם הַצִּבּוּר וְאֶחֱזֹר וְאֶקְרָא חֵצִי רִאשׁוֹן, שֶׁזֶּה קוֹרֵא לְמַפְרֵעַ, אֶלָּא קוֹרֵא מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף עַל הַסֵּדֶר. קָרָא וְשָׁהָה מְעַט, וְחָזַר וְקָרָא, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ — הוֹאִיל וְקָרָא עַל הַסֵּדֶר, יָצָא.

הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה עַל פֶּה — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. הַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אֶת הַמְּגִלָּה הַכְּתוּבָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבִכְתַב הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הֵן אוֹמְרִין — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן אִם הָיְתָה כְּתוּבָה יְוָנִית וּשְׁמָעָהּ — יָצָא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר, וַאֲפִלּוּ הָיָה הַשּׁוֹמֵעַ עִבְרִי.

הָיְתָה כְּתוּבָה תַּרְגּוּם אוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת מִלְּשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּקְרִיאָתָהּ, אֶלָּא הַמַּכִּיר אוֹתָהּ לָשׁוֹן בִּלְבַד, וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה כְּתוּבָה בִּכְתַב אוֹתָהּ לָשׁוֹן. אֲבָל אִם הָיְתָה כְּתוּבָה בִּכְתָב עִבְרִי, וּקְרָאָהּ אֲרָמִית לַאֲרַמִּי — לֹא יָצָא, שֶׁנִּמְצָא זֶה קוֹרֵא עַל פֶּה; וְכֵיוָן שֶׁלֹּא יָצָא הַקּוֹרֵא יְדֵי חוֹבָה, לֹא יָצָא הַשּׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ.

הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה — לֹא יָצָא. כֵּיצַד? הָיָה כּוֹתְבָהּ אוֹ דּוֹרְשָׁהּ אוֹ מַגִּיהָהּ: אִם כִּוֵּן לִבּוֹ לָצֵאת בִּקְרִיאָה זוֹ — יָצָא, וְאִם לֹא כִּוֵּן לִבּוֹ — לֹא יָצָא. קָרָא וְהוּא מִתְנַמְנֵם, הוֹאִיל וְלֹא נִרְדַּם בְּשֵׁנָה — יָצָא.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַמְכַוֵּן לִבּוֹ בִּכְתִיבָתָהּ יָצָא? בְּשֶׁנִּתְכַּוֵּן לָצֵאת בַּקְּרִיאָה שֶׁקּוֹרֵא בַּסֵּפֶר שֶׁמַּעְתִּיק מִמֶּנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא כּוֹתֵב. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לָצֵאת בִּקְרִיאַת זוֹ שֶׁכּוֹתֵב — לֹא יָצָא, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא בִּקְרִיאָתָהּ מִסֵּפֶר שֶׁכֻּלָּהּ כְּתוּבָה בּוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאָה.

הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה וְטָעָה בִּקְרִיאָתָהּ וְקָרָא קְרִיאָה מְשֻׁבֶּשֶׁת — יָצָא, לְפִי שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בִּקְרִיאָתָהּ. קְרָאָהּ עוֹמֵד אוֹ יוֹשֵׁב — יָצָא, וַאֲפִלּוּ בַּצִּבּוּר. אֲבָל לֹא יִקְרָא בַּצִּבּוּר יוֹשֵׁב לְכַתְּחִלָּה, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַצִּבּוּר. קְרָאוּהָ שְׁנַיִם, אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה כְּאֶחָד — יָצְאוּ הַקּוֹרְאִים וְהַשּׁוֹמְעִים מִן הַקּוֹרְאִים. וְקוֹרֵא אוֹתָהּ גָּדוֹל עִם הַקָּטֹן, וַאֲפִלּוּ בַּצִּבּוּר.

אֵין קוֹרְאִין בַּצִּבּוּר בִּמְגִלָּה הַכְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים. וְאִם קָרָא — לֹא יָצָא, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה יְתֵרָה עַל שְׁאָר הַיְרִיעוֹת אוֹ חֲסֵרָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהּ הֶכֵּר. אֲבָל יָחִיד קוֹרֵא בָּהּ, וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ חֲסֵרָה וְלֹא יְתֵרָה, וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ.

אֵין כּוֹתְבִין אֶת הַמְּגִלָּה אֶלָּא בִּדְיוֹ עַל הַגְּוִיל אוֹ עַל הַקְּלָף כְּסֵפֶר תּוֹרָה. וְאִם כְּתָבָהּ בְּמֵי עַפְצָא וְקַלְקַנְתּוֹס — כְּשֵׁרָה. כְּתָבָהּ בִּשְׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִין — פְּסוּלָה. וּצְרִיכָה שִׂרְטוּט כַּתּוֹרָה עַצְמָהּ. וְאֵין הָעוֹר שֶׁלָּהּ צָרִיךְ עֲבָדָה לִשְׁמָהּ. הָיְתָה כְּתוּבָה עַל הַנְּיָר אוֹ עַל עוֹר שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד, אוֹ שֶׁכְּתָבָהּ גּוֹי אוֹ מִין — פְּסוּלָה.

הָיוּ בָּהּ אוֹתִיּוֹת מְטֻשְׁטָשׁוֹת אוֹ מְקֹרָעוֹת: אִם רִשּׁוּמָן נִכָּר, אֲפִלּוּ הָיוּ רֻבָּהּ — כְּשֵׁרָה; וְאִם אֵין רִשּׁוּמָן נִכָּר: אִם הָיָה רֻבָּהּ שָׁלֵם — כְּשֵׁרָה, וְאִם לָאו — פְּסוּלָה. הִשְׁמִיט בָּהּ הַסּוֹפֵר אוֹתִיּוֹת אוֹ פְּסוּקִין וּקְרָאָן הַקּוֹרֵא עַל פֶּה — יָצָא.

הַמְּגִלָּה צְרִיכָה תְּפִירָה עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל עוֹרוֹתֶיהָ מְגִלָּה אַחַת, וְאֵינָהּ נִתְפֶּרֶת אֶלָּא בְּגִידִין כְּסֵפֶר תּוֹרָה. וְאִם תְּפָרָהּ שֶׁלֹּא בְּגִידִין — פְּסוּלָה. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִתְפֹּר אֶת כָּל הַיְרִיעָה כְּסֵפֶר, אֶלָּא אֲפִלּוּ תָּפַר בְּגִידִין שָׁלֹשׁ תְּפִירוֹת בִּקְצֵה הַיְרִיעָה וְשָׁלֹשׁ בְּאֶמְצָעָהּ וְשָׁלֹשׁ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִית — כְּשֵׁרָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרֵת אִגֶּרֶת.

וְצָרִיךְ הַקּוֹרֵא לִקְרֹאות עֲשָׂרָה בְּנֵי הָמָן וַ'עֲשֶׂרֶת' בִּנְשִׁימָה אַחַת, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לָעָם שֶׁכֻּלָּם נִתְלוּ וְנֶהֶרְגוּ כְּאֶחָד. וּמִנְהַג כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה קוֹרֵא וּפוֹשֵׁט כְּאִגֶּרֶת, וּכְשֶׁיִּגְמֹר, חוֹזֵר וְכוֹרְכָהּ כֻּלָּהּ וּמְבָרֵךְ.

שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלּוּ, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר — אֲסוּרִין בְּסֶפֶד וְתַעֲנִית לְכָל אָדָם בְּכָל מָקוֹם: בֵּין לִבְנֵי כְּרַכִּין שֶׁהֵן עוֹשִׂין חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּלְבַד, בֵּין לִבְנֵי עֲיָרוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין אַרְבָּעָה עָשָׂר בִּלְבַד. וּשְׁנֵי הַיָּמִים אֲסוּרִין בְּסֶפֶד וְתַעֲנִית בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן כַּאֲדָר הַשֵּׁנִי. אַנְשֵׁי כְּפָרִים שֶׁהִקְדִּימוּ וְקָרְאוּ בְּשֵׁנִי אוֹ בַּחֲמִישִׁי הַסָּמוּךְ לְפוּרִים — מֻתָּרִין בְּסֶפֶד וְתַעֲנִית בְּיוֹם קְרִיאָתָן, וַאֲסוּרִין בִּשְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קוֹרְאִין בָּהֶם.

מִצְוַת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לִבְנֵי כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת, וְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִבְנֵי כְּרַכִּין — לִהְיוֹת יוֹם שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת לָרֵעִים וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וּמֻתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה. אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם פּוּרִים — אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה. בְּנֵי כְּפָרִים שֶׁקָּדְמוּ וְקָרְאוּ בְּשֵׁנִי אוֹ בַּחֲמִישִׁי — אִם חִלְּקוּ מָעוֹת לָאֶבְיוֹנִים בְּיוֹם קְרִיאָתָן, יָצְאוּ. אֲבָל הַמִּשְׁתֶּה וְהַשִּׂמְחָה — אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וְאִם הִקְדִּימוּ — לֹא יָצְאוּ. וּסְעוּדַת פּוּרִים שֶׁעֲשָׂיָהּ בַּלַּיְלָה — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

כֵּיצַד חוֹבַת סְעוּדָה זוֹ? שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וִיתַקֵּן סְעוּדָה נָאָה כְּפִי אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ, וְשׁוֹתֶה יַיִן עַד שֶׁיִּשְׁתַּכֵּר וְיֵרָדֵם בְּשִׁכְרוּת. וְכֵן חַיָּב אָדָם לִשְׁלֹחַ שְׁתֵּי מָנוֹת שֶׁל בָּשָׂר אוֹ שְׁנֵי מִינֵי תַּבְשִׁיל אוֹ שְׁנֵי מִינֵי אֳכָלִין לַחֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (אסתר ט,יט; ט,כב) — שְׁתֵּי מָנוֹת לְאִישׁ אֶחָד. וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלֹחַ לָרֵעִים — מְשֻׁבָּח. וְאִם אֵין לוֹ — מַחֲלִיף עִם חֲבֵרוֹ: זֶה שׁוֹלֵחַ לָזֶה סְעוּדָתוֹ וְזֶה שׁוֹלֵחַ לָזֶה סְעוּדָתוֹ, כְּדֵי לְקַיֵּם: "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת".

וְחַיָּב לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים בְּיוֹם הַפּוּרִים, אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי עֲנִיִּים. נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מַתָּנָה אַחַת: אוֹ מָעוֹת אוֹ מִינֵי תַּבְשִׁיל אוֹ מִינֵי אֳכָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים" (אסתר ט,כב) — שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִּים. וְאֵין מְדַקְדְּקִין בִּמְעוֹת פּוּרִים, אֶלָּא כָּל הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ לִטֹּל — נוֹתְנִין לוֹ. וְאֵין מְשַׁנִּין מְעוֹת פּוּרִים לִצְדָקָה אַחֶרֶת.

מוּטָב לָאָדָם לְהַרְבּוֹת בְּמַתְּנוֹת אֶבְיוֹנִים מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָתוֹ וּבְשִׁלּוּחַ לְרֵעָיו, שֶׁאֵין שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאָרָה אֶלָּא לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְגֵרִים, שֶׁהַמְשַׂמֵּחַ לֵב אֲמֵלָלִים הָאֵלּוּ — מִדַּמֶּה בַּשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיהו נז,טו).

וְכָל סִפְרֵי הַנְּבִיאִים וְכָל הַכְּתוּבִין עֲתִידִין לִבָּטֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, חוּץ מִמְּגִלַּת אֶסְתֵּר. הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת כַּחֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה וְכַהֲלָכוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁאֵינָן בְּטֵלִין לְעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל זִכְרוֹן הַצָּרוֹת יִבְטַל, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת" וכו' (ישעיהו סה,טז), יְמֵי הַפּוּרִים לֹא יִבְטְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם" (אסתר ט,כח).