מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל מַצָּה בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת" (שמות יב,יח). בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְלֹא תָּלָה אֲכִילָה זוֹ בְּקָרְבַּן הַפֶּסַח, אֶלָּא זוֹ מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וּמִצְוָתָהּ כָּל הַלַּיְלָה. אֲבָל בִּשְׁאָר הָרֶגֶל אֲכִילַת מַצָּה רְשׁוּת: רָצָה אוֹכֵל מַצָּה; רָצָה אוֹכֵל אֹרֶז אוֹ דֹּחַן אוֹ קְלָיוֹת אוֹ פֵּרוֹת. אֲבָל בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּלְבַד חוֹבָה. וּמִשֶּׁאָכַל כַּזַּיִת יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

בָּלַע מַצָּה — יָצָא. בָּלַע מָרוֹר — יָצָא. בָּלַע מַצָּה וּמָרוֹר כְּאֶחָד — יְדֵי מַצָּה יָצָא, יְדֵי מָרוֹר לֹא יָצָא, שֶׁהַמָּרוֹר כִּטְפֵלָה לַמַּצָּה. כְּרָכָן בְּסִיב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וּבְלָעָן — אַף יְדֵי מַצָּה לֹא יָצָא.

אָכַל מַצָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּגוֹן שֶׁאֲנָסוּהוּ גּוֹיִם לֶאֱכֹל — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אָכַל כַּזַּיִת מַצָּה וְהוּא נִכְפֶּה בְּעֵת שְׁטוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִתְרַפֵּא — חַיָּב לֶאֱכֹל אַחַר שֶׁנִּתְרַפֵּא, לְפִי שֶׁאוֹתָהּ אֲכִילָה הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְווֹת.

אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת אֲכִילַת מַצָּה אֶלָּא אִם אֲכָלָהּ מֵאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ" (שמות יג,ג), וְנֶאֱמַר: "תֹּאכְלוּ מַצּוֹת" (שם יב,כ): דְּבָרִים הַבָּאִים לִידֵי חִמּוּץ, אִם אֲכָלָן מַצָּה — יָצָא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ; אֲבָל שְׁאָר הַדְּבָרִים, כְּגוֹן אֹרֶז וְדֹחַן וְקִטְנִיּוֹת — אֵין בָּהֶן מַצָּה לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן חָמֵץ.

הָעוֹשֶׂה עִסָּה מִן הַחִטִּים וּמִן הָאֹרֶז, אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן — יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ. עִסַּת הַכְּלָבִים: בִּזְמַן שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה — יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ; אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה — אֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ, שֶׁאֵין זוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה.

מַצָּה שֶׁלָּשָׁהּ בְּמֵי פֵּרוֹת — יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח. אֲבָל אֵין לָשִׁין אוֹתָהּ בְּיַיִן אוֹ שֶׁמֶן אוֹ דְּבַשׁ אוֹ חָלָב, מִשּׁוּם "לֶחֶם עֹנִי" (דברים טז,ג), כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאִם לָשׁ וְאָכַל — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְאֵין יוֹצְאִין לֹא בְּפַת מֻרְסָן וְלֹא בְּפַת סֻבִּין, אֲבָל לָשׁ הוּא אֶת הַקֶּמַח בַּסֻּבִּין שֶׁלּוֹ וּבְמֻרְסָנוֹ וְעוֹשֵׂהוּ פַּת וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן פַּת סֹלֶת נְקִיָּה בְּיוֹתֵר — הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח, וְאֵין אוֹמְרִין בָּהּ: אֵין זֶה לֶחֶם עֹנִי.

אֶחָד מַצָּה שֶׁנֶּאֱפָת בַּתַּנּוּר אוֹ בָּאִלְפָס, בֵּין שֶׁהִדְבִּיק הַבָּצֵק בָּאִלְפָס וְאַחַר כָּךְ הִרְתִּיחַ, בֵּין שֶׁהִרְתִּיחַ וְאַחַר כָּךְ הִדְבִּיק, אֲפִלּוּ אֲפָיָהּ בַּקַּרְקַע — הֲרֵי זֶה יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן אִם לֹא נֶאֱפָת אֲפִיָּה גְּמוּרָה — יוֹצְאִין בָּהּ, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוּטִין שֶׁל בָּצֵק נִמְשָׁכִין מִמֶּנָּה בְּעֵת שֶׁפּוֹרְסָהּ. וְיוֹצְאִין בְּרָקִיק הַשָּׁרוּי, וְהוּא שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ. אֲבָל מַצָּה שֶׁבִּשְּׁלָהּ — אֵינוֹ יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהּ טַעַם הַפַּת.

אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּאֲכִילַת מַצָּה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹ, כְּגוֹן שֶׁאֲכָלָהּ טֶבֶל אוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, אוֹ שֶׁגְּזָלָהּ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְכָל שֶׁאֵין מְבָרְכִין עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — אֵינוֹ יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ.

הַכֹּהֲנִים יוֹצְאִין בְּחַלָּה וּבִתְרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מַצָּה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְכָל אָדָם. וְכֵן יוֹצְאִין בְּמַצָּה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם. אֲבָל אֵין יוֹצְאִין בְּמַצָּה שֶׁל בִּכּוּרִים אֲפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהַבִּכּוּרִים אֵין בָּהֶן הֶתֵּר בְּכָל הַמּוֹשָׁבוֹת, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּדֶה וְיֵאָכֵל בְּכָל מָקוֹם, וְכָתוּב: "בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת" (שמות יב,כ) — מַצָּה הָרְאוּיָה לְהֵאָכֵל בְּכָל הַמּוֹשָׁבוֹת הִיא שֶׁיּוֹצְאִין בָּהּ יְדֵי חוֹבָה.

חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁעָשָׂה אוֹתָן לְעַצְמוֹ — אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" (שמות יב,יז) — מַצָּה הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְעִנְיַן מַצָּה בִּלְבַד הִיא שֶׁיּוֹצְאִין בָּהּ, אֲבָל זוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת לְעִנְיַן הַזֶּבַח. וְאִם עֲשָׂיָן לִמְכֹּר בַּשּׁוּק — הֲרֵי זֶה יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁהָעוֹשֶׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, בְּדַעְתּוֹ שֶׁאִם לֹא יִמָּכְרוּ יֹאכַל אוֹתָן, וְנִמְצָא בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן שְׁמָרָן לְשֵׁם מַצָּה.

הַכֹּל חַיָּבִין בַּאֲכִילַת מַצָּה, אֲפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים. קָטָן שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכֹל פַּת — מְחַנְּכִין אוֹתוֹ בַּמִּצְווֹת, וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ כַּזַּיִת מַצָּה. חוֹלֶה אוֹ זָקֵן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל מַצָּה — שׁוֹרִין לוֹ רָקִיק בְּמַיִם וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ, וְהוּא שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ.

מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁאֵין מַפְטִירִין אַחַר מַצָּה כְּלוּם, אֲפִלּוּ קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁאָכַל מַצָּה, וְאָכַל אַחֲרֶיהָ מַאֲכָלוֹת אֲחֵרוֹת וּפֵרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — חוֹזֵר וְאוֹכֵל כַּזַּיִת מַצָּה בָּאַחֲרוֹנָה, וּפוֹסֵק.

אָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכֹל מַצָּה בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הֶכֵּר לַאֲכִילָתָהּ בָּעֶרֶב. וּמִי שֶׁאָכַל מַצָּה בְּעֶרֶב הַפֶּסַח — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְכֵן אָסוּר לֶאֱכֹל עֶרֶב הַפֶּסַח מִקֹּדֶם הַמִּנְחָה בִּמְעַט, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַאֲכִילַת מַצָּה בְּתַאֲוָה. אֲבָל אוֹכֵל הוּא מְעַט פֵּרוֹת אוֹ יְרָקוֹת, וְלֹא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ מֵהֶן. וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַרְעִיבִין עַצְמָן עֶרֶב הַפֶּסַח כְּדֵי לֶאֱכֹל מַצָּה בְּתַאֲוָה, וְיִהְיוּ מִצְווֹת חֲבִיבִין עָלָיו. אֲבָל בִּשְׁאָר עַרְבֵי יָמִים טוֹבִים — אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁתֶּחֱשַׁךְ.