מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ לְמִיתָה — מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִבֵּית דִּין, וְאֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ, וְהַסּוּס רָחוֹק מִמֶּנּוּ, וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו: ‘פְּלוֹנִי יוֹצֵא לֵהָרֵג בְּמִיתָה פְּלוֹנִית עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בִּזְמַן פְּלוֹנִי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבֹא וִילַמֵּד‘. אָמַר אֶחָד: ‘יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת‘ — זֶה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין, וְזֶה הָרוֹכֵב עַל הַסּוּס רָץ וּמַחֲזִיר אֶת הַנִּדּוֹן לְבֵית דִּין. אִם נִמְצָא לוֹ זְכוּת — פּוֹטְרִין אוֹתוֹ; וְאִם לָאו — יַחֲזֹר וְיֵצֵא לַהֲרִיגָה.

אָמַר הוּא עַצְמוֹ: ‘יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת‘ — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, מַחֲזִירִין אוֹתוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, שֶׁמָּא מִפְּנֵי הַפַּחַד נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו וּכְשֶׁיַּחֲזֹר לְבֵית דִּין תִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ וְיֹאמַר טַעַם. הֶחֱזִירוּהוּ וְלֹא נִמְצָא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו — מוֹצִיאִין אוֹתוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית.

אָמַר בַּשְּׁלִישִׁית: ‘יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת‘, אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים. לְפִיכָךְ מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁשּׁוֹמְעִין דְּבָרָיו בַּדֶּרֶךְ: אִם יֵשׁ בִּדְבָרָיו מַמָּשׁ — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ; וְאִם לָאו — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ.

אִם לֹא נִמְצָא לוֹ זְכוּת — מוֹצִיאִין אוֹתוֹ, וְעֵדָיו הֵם שֶׁהוֹרְגִין אוֹתוֹ בְּכָל מִיתָה שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהּ. וְרוֹצֵחַ שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ עֵדָיו — חַיָּבִין בֵּית דִּין לַהֲמִיתוֹ בְּיַד כָּל אָדָם.

רָחוֹק מִמְּקוֹם הַהֲרִיגָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, אוֹמְרִין לוֹ: ‘הִתְוַדֶּה‘, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין, וְכָל הַמִּתְוַדֶּה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת — אוֹמְרִין לוֹ: ‘אֱמֹר: תִּהְיֶה מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי‘. אֲפִלּוּ יָדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁשֶּׁקֶר הֵעִידוּ עָלָיו — כָּךְ הוּא מִתְוַדֶּה.

וְאַחַר שֶׁמִּתְוַדֶּה, מַשְׁקִין אוֹתוֹ קֹרֶט שֶׁל לְבֹנָה בְּכוֹס שֶׁל יַיִן, כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו וְיִשְׁתַּכֵּר, וְאַחַר כָּךְ יֵהָרֵג בַּמִּיתָה שֶׁהוּא חַיָּב בָּהּ.

זֶה הַיַּיִן וְהַלְּבֹנָה, וְהָאֶבֶן שֶׁיִּסָּקֵל בָּהּ הַנִּסְקָל, וְהַסַּיִף שֶׁיֵּהָרֵג בּוֹ הַנֶּהֱרָג, וְהַסּוּדָר שֶׁחוֹנְקִין בּוֹ הַנֶּחֱנָק, וְהָעֵץ שֶׁתּוֹלִין עָלָיו הַנִּתְלֶה, וְהַסּוּדָר שֶׁמְּנִיפִין בּוֹ לִפְנֵי הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, וְהַסּוּס שֶׁרָץ לְהַצִּילוֹ — הַכֹּל בָּאִים מִשֶּׁל צִבּוּר. וּמִי שֶׁרָצָה לְהִתְנַדֵּב — יִתְנַדֵּב.

אֵין בֵּית דִּין יוֹצְאִין אַחַר הַנֶּהֱרָג. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁהָרְגוּ נֶפֶשׁ — אֲסוּרִין לֶאֱכֹל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם; הֲרֵי זֶה בִּכְלַל “לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם“ (ויקרא יט,כו). וְאֵין מַבְרִין הַקְּרוֹבִים עַל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, מִשּׁוּם “לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם“. וּדְבָרִים אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאֵין בָּהֶן מַלְקוּת.

מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד — מְעַיְּנִין בְּדִינוֹ, וְאוֹכְלִין בֵּית דִּין וְשׁוֹתִין, וְאַחַר כָּךְ גּוֹמְרִין דִּינוֹ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ.

הֲרוּגֵי בֵּית דִּין — אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן, וּבָאִין קְרוֹבֵיהֶן וְשׁוֹאֲלִין אֶת שְׁלוֹם הָעֵדִים וְאֶת שְׁלוֹם הַדַּיָּנִין, לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין בְּלִבָּם עֲלֵיהֶם כְּלוּם, שֶׁדִּין אֱמֶת דָּנוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין נוֹהֲגִין אֵבֶל, הֲרֵי הֵן אוֹנְנִין עֲלֵיהֶן, שֶׁאֵין אֲנִינָה אֶלָּא בַּלֵּב.

מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וּבָרַח, וּבָא לְבֵית דִּין אַחֵר — אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ, אֶלָּא כָּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ: ‘מְעִידִים אָנוּ אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו‘ — הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּרוֹצֵחַ. אֲבָל שְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת — עַד שֶׁיָּבֹאוּ עֵדָיו הָרִאשׁוֹנִים וְיָעִידוּ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, וְיַהַרְגוּהוּ בְּיָדָם. וְהוּא שֶׁיָּעִידוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁהָיוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וּבָרַח לְבֵית דִּין שֶׁבָּאָרֶץ — סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ עַל כָּל פָּנִים. וְאִם הָיוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין עַצְמוֹ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בִּפְנֵיהֶן — אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁגְּמָרוּהוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְהֵם עַתָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל