מַה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת? בַּחֲקִירוֹת וּדְרִישׁוֹת, אִם כִּוֵּן הָאֶחָד אֶת עֵדוּתוֹ, וְהָעֵד הַשֵּׁנִי אָמַר: ‘אֵינִי יוֹדֵעַ‘ — עֵדוּתָן בְּטֵלָה; אֲבָל בַּבְּדִיקוֹת, אֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶן אוֹמְרִין: ‘אֵין אָנוּ יוֹדְעִין‘ — עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה — אֲפִלּוּ בַּבְּדִיקוֹת עֵדוּתָן בְּטֵלָה.

כֵּיצַד? הֵעִידוּ שֶׁהָרַג זֶה אֶת זֶה, וְאָמַר הָעֵד הָאֶחָד כְּשֶׁנֶּחֱקַר: ‘בְּשָׁבוּעַ פְּלוֹנִי, בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית, בְּחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי, בְּכָךְ וְכָךְ בַּחֹדֶשׁ, בִּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת, בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם, בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי הֲרָגוֹ‘, וְכֵן כְּשֶׁדָּרְשׁוּ בַּמֶּה הֲרָגוֹ, אָמַר: ‘הֲרָגוֹ בְּסַיִף‘, וְכֵן הָעֵד הַשֵּׁנִי כִּוֵּן עֵדוּתוֹ בַּכֹּל חוּץ מִן הַשָּׁעוֹת, שֶׁאָמַר: ‘אֵינִי יוֹדֵעַ בְּכַמָּה שָׁעוֹת הָיָה בַּיּוֹם‘, אוֹ שֶׁכִּוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, וְאָמַר: ‘אֵינִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה הֲרָגוֹ, וְלֹא הֵבַנְתִּי בַּכְּלִי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ‘ — עֵדוּתָן בְּטֵלָה.

אֲבָל אִם כִּוְּנוּ הַכֹּל, וְאָמְרוּ לָהֶם הַדַּיָּנִין: ‘כֵּלָיו הָיוּ שְׁחֹרִים אוֹ לְבָנִים?‘, וְאָמְרוּ: ‘אֵין אָנוּ יוֹדְעִין, וְלֹא שַׂמְנוּ לִבֵּנוּ לִדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ‘ — הֲרֵי עֵדוּתָן קַיֶּמֶת.

אָמַר אֶחָד: ‘כֵּלִים שְׁחֹרִים הָיָה לָבוּשׁ‘, וְאָמַר הַשֵּׁנִי: ‘לֹא כִי, אֶלָּא כֵּלִים לְבָנִים הָיָה לָבוּשׁ‘ — הֲרֵי עֵדוּתָן בְּטֵלָה, וּכְאִלּוּ אָמַר הָאֶחָד: ‘בִּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת‘, וְהַשֵּׁנִי: ‘בַּחֲמִישִׁי‘, שֶׁאֵין כָּאן עֵדוּת, אוֹ שֶׁאָמַר הָאֶחָד: ‘בְּסַיִף הֲרָגוֹ‘, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: ‘בְּרֹמַח‘, שֶׁאֵין כָּאן עֵדוּת; שֶׁנֶּאֱמַר: “נָכוֹן הַדָּבָר“ (דברים יג,טו; יז,ד), וְכֵיוָן שֶׁהִכְחִישׁוּ זֶה אֶת זֶה בְּדָבָר מִכָּל הַדְּבָרִים — אֵין זֶה “נָכוֹן“.

הָיוּ הָעֵדִים מְרֻבִּין, שְׁנַיִם מֵהֶן כִּוְּנוּ עֵדוּתָן בַּחֲקִירוֹת וּבִדְרִישׁוֹת, וְהַשְּׁלִישִׁי אָמַר: ‘אֵינִי יוֹדֵעַ‘ — תִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת בַּשְּׁנַיִם, וְיֵהָרֵג. אֲבָל אִם הִכְחִישׁ אֶת שְׁנֵיהֶן, אֲפִלּוּ בִּבְדִיקוֹת — עֵדוּתָן בְּטֵלָה.

עֵד אֶחָד אוֹמֵר: ‘בִּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת בִּשְׁנַיִם בַּחֹדֶשׁ‘, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: ‘בִּרְבִיעִי בַּשַּׁבָּת בִּשְׁלֹשָׁה בַּחֹדֶשׁ‘ — עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, שֶׁזֶּה יָדַע בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ וְזֶה לֹא יָדַע.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? עַד חֲצוֹת הַחֹדֶשׁ. אֲבָל אַחַר חֲצוֹת, כְּגוֹן שֶׁאָמַר הָאֶחָד: ‘בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ‘, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: ‘בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ‘, אַף עַל פִּי שֶׁכִּוְּנוּ שְׁנֵיהֶם יוֹם אֶחָד מִימֵי הַשַּׁבָּת — עֵדוּתָן בְּטֵלָה, שֶׁאֵין חֲצִי הַחֹדֶשׁ בָּא אֶלָּא וּכְבָר יָדְעוּ הַכֹּל אֵימָתַי הָיָה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ.

אָמַר אֶחָד: ‘בִּשְׁלֹשָׁה בַּחֹדֶשׁ‘, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: ‘בַּחֲמִשָּׁה‘ — עֵדוּתָן בְּטֵלָה.

אָמַר עֵד אֶחָד: ‘בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם‘, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: ‘בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הָיָה‘ — עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, שֶׁדֶּרֶךְ הָעָם לִטְעוֹת בְּשָׁעָה אַחַת. אֲבָל אִם אָמַר הָאֶחָד: ‘בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת‘, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: ‘בְּחָמֵשׁ‘ — עֵדוּתָן בְּטֵלָה.

אָמַר עֵד אֶחָד: ‘קֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה‘, וְאֶחָד אוֹמֵר: ‘בְּהָנֵץ הַחַמָּה‘ — עֵדוּתָן בְּטֵלָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא שָׁעָה אַחַת, שֶׁהַדָּבָר נִכָּר לַכֹּל. וְכֵן אִם נֶחְלְקוּ בִּשְׁקִיעָתָהּ.