הָרְשָׁעִים פְּסוּלִין לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס“ (שמות כג,א) — מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד. וַאֲפִלּוּ עֵד כָּשֵׁר שֶׁיָּדַע בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רָשָׁע, וְאֵין הַדַּיָּנִין מַכִּירִין רִשְׁעוֹ — אָסוּר לוֹ לְהָעִיד עִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֵדוּת אֱמֶת, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְטָרֵף עִמּוֹ, וְנִמְצָא זֶה הַכָּשֵׁר הֵשִׁית יָדוֹ עִם הָרָשָׁע עַד שֶׁנִּתְקַבְּלָה עֵדוּתוֹ.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עֵד כָּשֵׁר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעֵדוּת לַחֲבֵרוֹ, וְיָדַע שֶׁהָעֵד הַשֵּׁנִי שֶׁעִמּוֹ עֵד שֶׁקֶר, שֶׁאָסוּר לוֹ לְהָעִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע“ (שם).

אֵי זֶה הוּא רָשָׁע? כָּל מִי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מַלְקוּת — הֲרֵי זֶה רָשָׁע וּפָסוּל לְעֵדוּת, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה קָרְאָה לַמְחֻיָּב מַלְקוּת רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע“ (דברים כה,ב). וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לַמְחֻיָּב מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁהוּא פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת“ (במדבר לה,לא).

עָבַר עַל עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מַלְקוּת מִן הַתּוֹרָה — הֲרֵי זֶה פָּסוּל מִן הַתּוֹרָה, וְאִם הָיָה הַחִיּוּב שֶׁבָּהּ מִדִּבְרֵיהֶם — הֲרֵי זֶה פָּסוּל מִדִּבְרֵיהֶם.

כֵּיצַד? אָכַל בְּשַׂר בְּהֵמָה בְּחָלָב, אוֹ שֶׁאָכַל נְבֵלוֹת וּשְׁקָצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, בֵּין לְתֵאָבוֹן בֵּין לְהַכְעִיס, אוֹ שֶׁחִלֵּל אֶת יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, אוֹ שֶׁלָּבַשׁ שַׁעַטְנֵז שֶׁהוּא שׁוּעַ אוֹ טָווּי אוֹ נוּז — הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה.

אֲבָל אִם אָכַל בְּשַׂר עוֹף בְּחָלָב, אוֹ שֶׁחִלֵּל יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת, אוֹ שֶׁלָּבַשׁ בֶּגֶד צֶמֶר שֶׁאָבַד בּוֹ חוּט שֶׁל פִּשְׁתָּן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ — הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְעֵדוּת מִדִּבְרֵיהֶם. וּכְבָר מָנִינוּ כָּל עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מַלְקוּת, וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה דְּבָרִים שֶׁאִסּוּרָן מִן הַתּוֹרָה וּדְבָרִים שֶׁאִסּוּרָן מִדִּבְרֵיהֶם.

וְעוֹד יֵשׁ שָׁם רְשָׁעִים שֶׁהֵן פְּסוּלִין לְעֵדוּת אַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּנֵי תַּשְׁלוּמִין וְאֵינָן בְּנֵי מַלְקוּת; הוֹאִיל וְלוֹקְחִין מָמוֹן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶן בְּחָמָס — פְּסוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי יָקוּם עֵד חָמָס“ (דברים יט,טז), כְּגוֹן הַגַּנָּבִין וְהַגַּזְלָנִין; אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִיר — הֲרֵי הוּא פָּסוּל לְעֵדוּת מֵעֵת שֶׁגָּנַב אוֹ גָּזַל.

וְכֵן עֵד זוֹמֵם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּזַם בְּעֵדוּת מָמוֹן וְשִׁלֵּם — הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְכָל הָעֵדֻיּוֹת מִן הַתּוֹרָה. וּמֵאֵימָתַי הוּא נִפְסָל? מֵעֵת שֶׁהֵעִיד בְּבֵית דִּין, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּזַם עַל אוֹתָהּ עֵדוּת אֶלָּא אַחַר כַּמָּה יָמִים.

וְכֵן הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית, אֶחָד הַלֹּוֶה וְאֶחָד הַמַּלְוֶה — שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין: אִם רִבִּית קְצוּצָה עָשׂוּ — הֲרֵי הֵן פְּסוּלִין מִן הַתּוֹרָה; וְאִם אֲבַק רִבִּית עָשׂוּ — שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין מִדִּבְרֵיהֶם.

וְכֵן כָּל הָעוֹבֵר עַל גָּזֵל שֶׁל דִּבְרֵיהֶם — הֲרֵי הוּא פָּסוּל מִדִּבְרֵיהֶם. כֵּיצַד? הַחַמְסָנִין, וְהֵם הַלּוֹקְחִין קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן הַבְּעָלִים, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתְנִין הַדָּמִים — הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין מִדִּבְרֵיהֶם.

וְכֵן הָרוֹעִים, אֶחָד רוֹעֵי בְּהֵמָה דַּקָּה וְאֶחָד רוֹעֵי בְּהֵמָה גַּסָּה שֶׁל עַצְמָן — הֲרֵי הֵן פְּסוּלִין, שֶׁחֶזְקָתָן פּוֹשְׁטִין בַּגָּזֵל וּמַנִּיחִין בְּהֶמְתָּן לִרְעוֹת בַּשָּׂדוֹת וּבַפַּרְדֵּסוֹת, וּלְפִיכָךְ סְתָם רוֹעֶה פָּסוּל. וּמְגַדְּלֵי בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פְּסוּלִין, אֲבָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּשֵׁרִים. וּמֻתָּר לְגַדֵּל בְּהֵמָה גַּסָּה בְּכָל מָקוֹם.

וְכֵן הַמּוֹכְסִין — סְתָמָן פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן לִקַּח יָתֵר מִדָּבָר הַקָּצוּב לָהֶן בְּדִין הַמַּלְכוּת, וְלוֹקְחִין הַיָּתֵר לְעַצְמָן. אֲבָל גַּבָּאֵי מְנַת הַמֶּלֶךְ — סְתָמָן כְּשֵׁרִים; וְאִם נוֹדַע שֶׁלָּקְחוּ אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת יָתֵר מִן הָרָאוּי לָהֶן לִגְבּוֹת — הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין.

וְכֵן מַפְרִיחֵי יוֹנִים בַּיִּשּׁוּב — פְּסוּלִין, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁגּוֹזְלִין יוֹנִים שֶׁל אֲחֵרִים בְּחִנָּם. וְכֵן סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית, וְהֵם בְּנֵי אָדָם שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּטֵלִין, וְכֵיוָן שֶׁבָּאָה שְׁבִיעִית פּוֹשְׁטִין זְרוֹעוֹתֵיהֶן וּמַתְחִילִין לִשָּׂא וְלִתֵּן בַּפֵּרוֹת, שֶׁחֶזְקַת אֵלּוּ שֶׁהֵן אוֹסְפִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית וְעוֹשִׂין בָּהֶן סְחוֹרָה.

וְכֵן הַמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא, וְהוּא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ אֻמָּנוּת אֶלָּא הִיא, הוֹאִיל וְאֵינוֹ עוֹסֵק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם — הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁאוֹכֵל מִן הַקֻּבְיָא, שֶׁהוּא אֲבַק גָּזֵל. וְלֹא בְּקֻבְיָא בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּקְלִפֵּי אֱגוֹזִים וּקְלִפֵּי רִמּוֹנִים.

וְכֵן לֹא יוֹנִים בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ הַמְּמִירִין בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, וְאוֹמְרִין: ‘כָּל הַקּוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ‘ אוֹ ‘כָּל הַנּוֹצֵחַ אֶת חֲבֵרוֹ‘ — ‘יִטֹּל בְּעָלָיו אֶת שְׁנֵיהֶן‘, וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּשְׂחוֹק זֶה, וְהוּא שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ אֻמָּנוּת אֶלָּא שְׂחוֹק זֶה — הֲרֵי זֶה פָּסוּל. וְכָל אֵלּוּ פְּסוּלִין מִדִּבְרֵיהֶן.

אָרִיס שֶׁלָּקַח דָּבָר מוּעָט מִן הַפֵּרוֹת שֶׁבִּכְּרוּ בִּימֵי נִיסָן וִימֵי תִּשְׁרֵי קֹדֶם שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלָּקַח שֶׁלֹּא מִדַּעַת בַּעַל הַשָּׂדֶה — אֵינוֹ גַּנָּב, וְכָשֵׁר לְעֵדוּת, שֶׁאֵין בַּעַל הַשָּׂדֶה מַקְפִּיד עַל זֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.