כָּל הַקְּרָעִים שֶׁקּוֹרֵעַ אָדָם עַל שְׁאָר קְרוֹבִים — שׁוֹלֵל הַקֶּרַע לְאַחַר שִׁבְעָה, וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. וְעַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ — שׁוֹלֵל לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. וְהָאִשָּׁה קוֹרַעַת וְשׁוֹלֶלֶת מִיָּד, אֲפִלּוּ עַל אָבִיהָ וְעַל אִמָּהּ, מִפְּנֵי הַצְּנִיעוּת.

כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵעַ אָדָם עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, כָּךְ הוּא חַיָּב לִקְרֹעַ עַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, וְעַל הַנָּשִׂיא, וְעַל אַב בֵּית דִּין, וְעַל רֹב צִבּוּר שֶׁנֶּהֱרַג, וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, וְעַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף, וְעַל עָרֵי יְהוּדָה, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ.

כָּל אֵלּוּ הַקְּרָעִים — קוֹרֵעַ עַד שֶׁמְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מִתְאַחִין — מֻתָּר לְשָׁלְלָן, לְמָלְלָן, לְלַקְּטָן, לַעֲשׂוֹתָן כְּמִין סֻלָּמוֹת; לֹא אָסְרוּ אֶלָּא כְּאִחוּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי בִּלְבַד. וְכָל הַקּוֹרֵעַ מִתּוֹךְ הַשְּׁלָל אוֹ הַמְּלָל אוֹ הַלֶּקֶט — לֹא עָשָׂה כְּלוּם, אֲבָל קוֹרֵעַ הוּא מִתּוֹךְ הָאִחוּי הָאֲלֶכְּסַנְדְּרִי. וַאֲפִלּוּ הָפַךְ הַכְּלִי וְנַעֲשָׂת שְׂפָתוֹ לְמַטָּה — לֹא יְאַחֶה.

וּכְשֵׁם שֶׁהַמּוֹכֵר אָסוּר לְאַחוֹתוֹ, כָּךְ הַלּוֹקֵחַ, לְפִיכָךְ הַמּוֹכֵר צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לַלּוֹקֵחַ שֶׁקֶּרַע זֶה אֵינוֹ מִתְאַחֶה.

וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרֵעַ עַל רַבּוֹ כְּדֶרֶךְ קֶרַע אָבִיו? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים“ (מלכים ב ב,יב) — מִכָּאן שֶׁחַיָּב לְהַבְדִּיל הַשָּׂפָה.

וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַנָּשִׂיא וְעַל אַב בֵּית דִּין וְעַל שְׁמוּעָה שֶׁבָּאָה שֶׁנֶּהֱרַג רֹב צִבּוּר? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב עַל שָׁאוּל“ — זֶה נָשִׂיא, “וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ“ — זֶה אַב בֵּית דִּין, “וְעַל עַם יי וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב“ (שמואל ב א,יא-יב) — זוֹ שְׁמוּעָה הָרָעָה.

וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים“ (ישעיהו לו,כב). אֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ וְאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַשּׁוֹמֵעַ חַיָּבִין לִקְרֹעַ.

וְהָעֵדִים אֵין חַיָּבִין לִקְרֹעַ כְּשֶׁיָּעִידוּ בְּבֵית דִּין, שֶׁכְּבָר קָרְעוּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ.

וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וכו‘ עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח, וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו“ (ירמיהו לו,כג-כד) — מִכְּלָל שֶׁחַיָּבִין לִקְרֹעַ. וְאֵין חַיָּבִין קְרִיעָה אֶלָּא עַל סֵפֶר שֶׁנִּשְׂרַף בִּזְרוֹעַ, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וְחַיָּב לִקְרֹעַ שְׁתֵּי קְרִיעוֹת, אַחַת עַל הַגְּוִיל וְאַחַת עַל הַכְּתָב, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים“ (שם לו,כז).

וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל עָרֵי יְהוּדָה וְעַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁחָרְבוּ? שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם וּמִשִּׁילֹה וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים“ (ירמיהו מא,ה, ושם: מִשִּׁלוֹ).

כָּל מִי שֶׁעָמַד עִם הַמֵּת בִּשְׁעַת יְצִיאַת נִשְׁמָתוֹ — חַיָּב לִקְרֹעַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ.

וְכֵן אָדָם כָּשֵׁר שֶׁמֵּת — הַכֹּל חַיָּבִין לִקְרֹעַ עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם, וְקוֹרְעִין טֶפַח כִּשְׁאָר הָאֲבֵלִים.

אֲבָל חָכָם שֶׁמֵּת — הַכֹּל קְרוֹבָיו, וְהַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו עַד שֶׁמְּגַלִּין אֶת לִבֵּיהֶן, וְחוֹלְצִין מִיָּמִין, וּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָכָם בָּטֵל כָּל שִׁבְעָה. וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם לִקְרֹעַ זֶה עַל זֶה טֶפַח, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שָׁוִין וְאֵין אֶחָד מֵהֶן מְלַמֵּד אֶת חֲבֵרוֹ.

כָּל הַקּוֹרְעִין עַל הֶחָכָם שֶׁמֵּת, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִירוּ פְּנֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה — שׁוֹלְלִין. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַקּוֹרֵעַ עַל הֶחָכָם מְאַחֶה לְמָחָר, שֶׁאֲפִלּוּ רַבּוֹ שֶׁמֵּת אֵין מִתְאַבֵּל עָלָיו אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד — אוֹ יוֹם מִיתָה אוֹ יוֹם שְׁמוּעָה. וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁאֲפִלּוּ הַקּוֹרֵעַ עַל הַנָּשִׂיא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שׁוֹלֵל לְמָחָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם.

חָכָם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ שֶׁמֵּת — אֵין קוֹרְעִין עָלָיו אֶלָּא בִּשְׁעַת הֶסְפֵּדוֹ, וְזֶה הוּא כְּבוֹדוֹ. וְשׁוֹלֵל בּוֹ בַּיּוֹם, וּמְאַחֶה לְמָחָר.

אַב בֵּית דִּין שֶׁמֵּת — הַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו, וְחוֹלְצִין מִשְּׂמֹאל, וְכָל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּעִירוֹ בְּטֵלִין, וּבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְשַׁנִּין אֶת מְקוֹמָן — הַיּוֹשְׁבִין בַּדָּרוֹם יֵשְׁבוּ בַּצָּפוֹן, וְהַיּוֹשְׁבִין בַּצָּפוֹן יֵשְׁבוּ בַּדָּרוֹם.

נָשִׂיא שֶׁמֵּת — הַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו, וְחוֹלְצִין שְׁתֵּי הַיָּדַיִם מִכָּאן וּמִכָּאן, וְכָל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת בְּטֵלִין, וּבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִין בְּשַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקוֹרְאִין שִׁבְעָה וְיוֹצְאִין, וְלֹא יְטַיְּלוּ בַּשּׁוּק, אֶלָּא יוֹשְׁבִין מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת דְּווּיִין כָּל הַיּוֹם.