אֵלּוּ שֶׁאָדָם חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן דִּין תּוֹרָה: אִמּוֹ וְאָבִיו, בְּנוֹ וּבִתּוֹ, אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. וּמִדִּבְרֵיהֶם שֶׁיִּתְאַבֵּל הָאִישׁ עַל אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה, וְכֵן הָאִשָּׁה עַל בַּעְלָהּ, וּמִתְאַבֵּל עַל אָחִיו וְעַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהֵן מֵאִמּוֹ.

אֲפִלּוּ הַכֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מִתְטַמֵּא לְאָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, וְלֹא לַאֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֵאָבִיו — מִתְאַבֵּל הוּא עֲלֵיהֶן. וְאִם הָיְתָה אֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה מֵאָבִיו — הֲרֵי הוּא מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ דִּין תּוֹרָה.

בְּנוֹ אוֹ אָחִיו הַבָּא מִן הַשִּׁפְחָה אוֹ מִן הַנָּכְרִית — אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן כְּלָל. וְכֵן מִי שֶׁנִּתְגַּיֵּר הוּא וּבָנָיו, אוֹ נִשְׁתַּחְרֵר הוּא וְאִמּוֹ — אֵין מִתְאַבְּלִין זֶה עַל זֶה. וְכֵן אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ וְלֹא אוֹנֵן, וְכֵן הִיא לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִתְאַבֶּלֶת עָלָיו.

כָּל קְרוֹבִים שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן — הֲרֵי זֶה מִתְאַבֵּל עִמָּהֶן בִּפְנֵיהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁמֵּת בֶּן בְּנוֹ אוֹ אֲחִי בְּנוֹ אוֹ אֵם בְּנוֹ — חַיָּב לִקְרֹעַ בִּפְנֵי בְּנוֹ וְלִנְהֹג אֲבֵלוּת בְּפָנָיו, אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו אֵינוֹ חַיָּב. וְכֵן בִּשְׁאָר הַקְּרוֹבִים.

אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ — אֵינוֹ מִתְאַבֵּל עִמָּהּ עַל שְׁאָר קְרוֹבֶיהָ, אֶלָּא עַל אָבִיהָ וְעַל אִמָּהּ בִּלְבַד; מִשּׁוּם כְּבוֹד אִשְׁתּוֹ נוֹהֵג אֲבֵלוּת עֲלֵיהֶן בְּפָנֶיהָ.

כֵּיצַד? מִי שֶׁמֵּתָה חֲמוֹתוֹ אוֹ חָמִיו — כּוֹפֶה מִטָּתוֹ וְנוֹהֵג אֲבֵלוּת עִם אִשְׁתּוֹ בְּפָנֶיהָ, אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנֶיהָ אֵינוֹ נוֹהֵג אֲבֵלוּת. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת חָמִיהָ אוֹ חֲמוֹתָהּ — נוֹהֶגֶת אֲבֵלוּת בְּפָנָיו. אֲבָל שְׁאָר קְרוֹבֵיהֶן, כְּגוֹן שֶׁמֵּת אֲחִי אִשְׁתּוֹ אוֹ בְּנָהּ, וְהָאִשָּׁה שֶׁמֵּת אֲחִי בַּעְלָהּ אוֹ בְּנוֹ — אֵין מִתְאַבְּלִין זֶה עִם זֶה.

וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁאִם מֵתָה אֵשֶׁת קְרוֹבוֹ אוֹ בַּעַל קְרוֹבָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה אֵשֶׁת בְּנוֹ אוֹ בַּעַל בִּתּוֹ — אֵינוֹ חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עִמָּהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

כַּמָּה חֲמוּרָה מִצְוַת אִבּוּל, שֶׁהֲרֵי הַכֹּהֵן — נִדְחֵית לוֹ הַטֻּמְאָה מִפְּנֵי קְרוֹבָיו כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסֵּק עִמָּהֶן וְיִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וכו‘ לָהּ יִטַּמָּא“ (ויקרא כא,ב-ג) — מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁאִם לֹא רָצָה לְהִתְטַמֵּא — מְטַמְּאִין אוֹתוֹ עַל כָּרְחוֹ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּזְּכָרִים, שֶׁהֻזְהֲרוּ עַל הַטֻּמְאָה. אֲבָל הַכֹּהֲנוֹת, הוֹאִיל וְאֵינָן מֻזְהָרוֹת עַל הַטֻּמְאָה — כָּךְ אֵינָן מְצֻוּוֹת לְהִתְטַמֵּא לַקְּרוֹבִים, אֶלָּא אִם רָצוּ מִתְטַמְּאוֹת וְאִם לֹא רָצוּ לֹא יִתְטַמְּאוּ.

אִשְׁתּוֹ שֶׁל כֹּהֵן — מִתְטַמֵּא לָהּ עַל כָּרְחוֹ, וְאֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. עָשׂוּ אוֹתָהּ כְּמֵת מִצְוָה: כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא, לֹא תִּמְצָא מִי שֶׁיִּתְעַסֵּק בָּהּ אֶלָּא הוּא. וְאֵינוֹ מִתְטַמֵּא אֶלָּא לַנְּשׂוּאָה בִּלְבַד, אֲבָל הָאֲרוּסָה — לֹא יִתְטַמֵּא לָהּ.

וְכֵן כָּל אוֹתָן שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן, כְּגוֹן הֲרוּגֵי בֵּית דִּין וְהַפּוֹרְשִׁים מִדַּרְכֵי צִבּוּר וְהַנְּפָלִים וְהַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לְדַעַת — אֵין הַכֹּהֵן מִתְטַמֵּא לָהֶן.

וְעַד מָתַי הוּא מְצֻוֶּה לְהִתְטַמֵּא לִקְרוֹבָיו? עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל. אֲבָל מֵאַחַר שֶׁנִּסְתַּם הַגּוֹלֵל — הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כָּל הַמֵּתִים, שֶׁאִם נִתְטַמֵּא בָּהֶן, לוֹקֶה.

אִשְׁתּוֹ הַפְּסוּלָה — אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהּ. לְפִיכָךְ, מִי שֶׁשָּׁמְעָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וְנִשֵּׂאת, וּבָא בַּעְלָהּ — שְׁנֵיהֶן אֵין מִתְטַמְּאִין לָהּ, שֶׁהֲרֵי הִיא פְּסוּלָה לִשְׁנֵיהֶן. אֲבָל מִתְטַמֵּא הוּא לְאִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא חֲלָלָה, וְכֵן מִתְטַמֵּא לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ לְאָחִיו וְלַאֲחוֹתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן פְּסוּלִין; אֲפִלּוּ הָיוּ מַמְזֵרִים — מִתְטַמֵּא לָהֶם.

אֲחוֹתוֹ הַנְּשׂוּאָה — אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נְשׂוּאָה לְכֹהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ“ (ויקרא כא,ג). “הַבְּתוּלָה“ — פְּרָט לַאֲנוּסָה וּמְפֻתָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף הַבּוֹגֶרֶת אוֹ מֻכַּת עֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: “אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ“ — מִי שֶׁהֲוָיָתָהּ בִּידֵי אִישׁ.

“אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ“ — פְּרָט לַאֲרוּסָה, שֶׁאֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא אֲרוּסָה לְכֹהֵן.

נִתְגָּרְשָׁה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵרוּסִין — מִתְטַמֵּא לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “הַקְּרוֹבָה אֵלָיו“ — לְהָבִיא אֶת הַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הָאֵרוּסִין.

אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ — אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “לִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו, וְלַאֲחֹתוֹ“ וכו‘ (ויקרא כא,ב-ג, ושם: וְלִבְנוֹ) — מַה בְּנוֹ הָרָאוּי לִירֻשָּׁתוֹ, אַף אָחִיו וַאֲחוֹתוֹ הָרְאוּיִין לִירֻשָּׁתוֹ.

הַסְּפֵקוֹת — אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָהּ יִטַּמָּא“ (ויקרא כא,ג) — מִתְטַמֵּא הוּא עַל הַוַּדַּאי וְאֵינוֹ מִתְטַמֵּא עַל הַסָּפֵק. לְפִיכָךְ, הַוְּלָדוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וְהַבֵּן שֶׁהוּא סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן אוֹ בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן — אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהֶן מִסָּפֵק. וְכֵן כָּל הַמִּתְגָּרֶשֶׁת סְפֵק גֵּרוּשִׁין אוֹ בְּגֵט פָּסוּל — אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהּ.

אֵין הַכֹּהֵן מִתְטַמֵּא לְאֵבֶר מִן הַחַי מֵאָבִיו וְלֹא לְעֶצֶם מֵעַצְמוֹת אָבִיו. וְכֵן הַמְלַקֵּט עַצְמוֹת אָבִיו — אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לָהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהַשִּׁדְרָה קַיֶּמֶת.

נִקְטַע רֹאשׁוֹ שֶׁל אָבִיו — אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְאָבִיו“ (ויקרא כא,ב) — בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר. וְכֵן שְׁאָר הַקְּרוֹבִים.

הַטֻּמְאָה לַקְּרוֹבִים — דְּחוּיָה הִיא, וְלֹא הֻתְּרָה לַכֹּל. לְפִיכָךְ אָסוּר לְכֹהֵן לְהִתְטַמֵּא לְמֵת אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁמִּתְטַמֵּא לִקְרוֹבָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: “לָהּ יִטַּמָּא“ (ויקרא כא,ג) — אֵינוֹ מִתְטַמֵּא לַאֲחֵרִים עִמָּהּ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: ‘הוֹאִיל וְנִתְטַמֵּאתִי עַל אָבִי, אֲלַקֵּט עַצְמוֹת פְּלוֹנִי אוֹ אֶגַּע בְּקֶבֶר פְּלוֹנִי‘.

לְפִיכָךְ, כֹּהֵן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וּלְקָבְרוֹ בְּסוֹף בֵּית הַקְּבָרוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְלֹא יִתְטַמֵּא לְקִבְרוֹת אֲחֵרִים כְּשֶׁיִּקְבֹּר מֵתוֹ.