אֶחָד מִלְחֶמֶת מִצְוָה וְאֶחָד מִלְחֶמֶת רְשׁוּת מְמַנִּין כֹּהֵן לְדַבֵּר אֶל הָעָם בִּשְׁעַת הַמִּלְחָמָה, וּמוֹשְׁחִין אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה.

שְׁנֵי פְּעָמִים מְדַבֵּר מְשׁוּחַ מִלְחָמָה אֶל הָעָם: אַחַת בַּסְּפָר, בְּעֵת שֶׁיּוֹצְאִין, קֹדֶם שֶׁיַּעַרְכוּ הַמִּלְחָמָה, אוֹמֵר אֲלֵיהֶם: ‘מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם, כְּשֶׁיִּשְׁמַע דְּבָרַי יַחֲזֹר מֵעֶרְכֵי הַמִּלְחָמָה‘; וְאַחַת בְּעֶרְכֵי הַמִּלְחָמָה, אוֹמֵר: “אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ“ וכו‘ (דברים כ,ג).

בְּעֵת שֶׁעוֹרְכִין הַמַּעֲרָכוֹת וְהֵם קְרֵבִים לְהִלָּחֵם, מְשׁוּחַ מִלְחָמָה עוֹמֵד בְּמָקוֹם גָּבֹהַּ וְכָל הַמַּעֲרָכוֹת לְפָנָיו, וְאוֹמֵר אֲלֵיהֶם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם, כִּי יי אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם“ (דברים כ,ג-ד); עַד כָּאן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה אוֹמֵר, וְכֹהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו מַשְׁמִיעַ לְכָל הָעָם בְּקוֹל רָם.

וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר מְשׁוּחַ מִלְחָמָה: “מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ“ וכו‘, “וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם“ וכו‘, “וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה“ וכו‘ (דברים כ,ה-ז); עַד כָּאן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מְדַבֵּר, וְהַשּׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ לְכָל הָעָם בְּקוֹל רָם.

וְאַחַר כָּךְ מְדַבֵּר הַשּׁוֹטֵר מֵעַצְמוֹ, וְאוֹמֵר: “מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב“ וכו‘ (דברים כ,ח), וְשׁוֹטֵר אַחֵר מַשְׁמִיעַ לְכָל הָעָם.

וְאַחַר שֶׁחוֹזְרִין כָּל הַחוֹזְרִין מֵעֶרְכֵי הַמִּלְחָמָה, מְתַקְּנִין אֶת הַמַּעֲרָכוֹת, וּפוֹקְדִין שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם.

וּמַעֲמִידִין מֵאֲחוֹרֵי כָּל מַעֲרָכָה וּמַעֲרָכָה שׁוֹטְרִים חֲזָקִים וְעַזִּים וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם, וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזֹר מִן הַמִּלְחָמָה — הָרְשׁוּת בְּיָדָן לַחְתֹּךְ אֶת שׁוֹקָיו, שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה נִיסָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמַּחֲזִירִין אֲנָשִׁים אֵלּוּ מֵעֶרְכֵי הַמִּלְחָמָה? בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת. אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה — הַכֹּל יוֹצְאִין, אֲפִלּוּ חָתָן מֵחַדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.

אֶחָד הַבּוֹנֶה בַּיִת לִישִׁיבָתוֹ, וְאֶחָד הַבּוֹנֶה בֵּית הַבָּקָר, בֵּית הָעֵצִים, בֵּית הָאוֹצָרוֹת, הוֹאִיל וְרָאוּי לְדִירָה; וְאֶחָד הַבּוֹנֶה, וְאֶחָד הַלּוֹקֵחַ, וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה, אוֹ הַיּוֹרֵשׁ — הֲרֵי זֶה חוֹזֵר. אֲבָל הַבּוֹנֶה בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת, אוֹ בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, אוֹ הַגּוֹזֵל בַּיִת — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ חוֹזֵר.

אֶחָד הַנּוֹטֵעַ כֶּרֶם, וְאֶחָד הַנּוֹטֵעַ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי מַאֲכָל, וַאֲפִלּוּ מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי מַאֲכָל. אֶחָד הַנּוֹטֵעַ, וְאֶחָד הַמַּבְרִיךְ אוֹ הַמַּרְכִּיב הַבְרָכָה וְהַרְכָּבָה שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בְּעָרְלָה. אֶחָד הַלּוֹקֵחַ, וְאֶחָד הַיּוֹרֵשׁ, וְאֶחָד שֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה. אֲבָל הַנּוֹטֵעַ אַרְבָּעָה אִילָנֵי מַאֲכָל, אוֹ חֲמִשָּׁה אִילָנֵי סְרָק, אוֹ שֶׁגָּזַל כֶּרֶם — אֵינוֹ חוֹזֵר עָלָיו. וְכֵן כֶּרֶם שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין — אֵין חוֹזְרִין עָלָיו.

אֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הַבְּתוּלָה וְאֶחָד הַמְאָרֵס אֶת הָאַלְמָנָה. וְכֵן אִם נָפְלָה לוֹ יְבָמָה, אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה אַחִים וּמֵת אֶחָד מֵהֶם — כֻּלָּם חוֹזְרִין. קִדֵּשׁ אִשָּׁה מֵעַכְשָׁו לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְשָׁלַם הַזְּמַן בַּמִּלְחָמָה — חוֹזֵר וּבָא לוֹ.

הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ, וְהַמְאָרֵס אֶת אִשָּׁה הָאֲסוּרָה עָלָיו, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, וּבַת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין — אֵינוֹ חוֹזֵר.

כָּל אֵלּוּ שֶׁחוֹזְרִין מֵעֶרְכֵי הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין אֶת דִּבְרֵי הַכֹּהֵן — חוֹזְרִין וּמְסַפְּקִין מַיִם וּמָזוֹן לְאַנְשֵׁי הַצָּבָא, וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים.

וְאֵלּוּ שֶׁאֵין יוֹצְאִין לְעֶרְכֵי הַמִּלְחָמָה כָּל עִקָּר וְאֵין מַטְרִיחִין אוֹתָן לְשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם: הַבּוֹנֶה בַּיִת וַחֲנָכוֹ, וְהַנּוֹשֵׂא אֲרוּסָתוֹ אוֹ יִבֵּם, וּמִי שֶׁחִלֵּל כַּרְמוֹ — אֵין יוֹצְאִין עַד תֹּם שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ“ וכו‘ (דברים כד,ה); מִפִּי הַקַּבָּלָה לָמְדוּ שֶׁיִּהְיֶה נָקִי שָׁנָה, בֵּין לַבַּיִת שֶׁקָּנָה, בֵּין לָאִשָּׁה שֶׁנָּשָׂא, בֵּין לַכֶּרֶם שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל פִּרְיוֹ.

כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ אֵין מְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן, וְלֹא מְתַקֵּן דֶּרֶךְ, וְלֹא שׁוֹמֵר בַּחוֹמָה, וְלֹא נוֹתֵן לְפַסֵּי הָעִיר, וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו שׁוּם דָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר“ (דברים כד,ה) — לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין: לֹא לְצָרְכֵי הָעִיר, וְלֹא לְצָרְכֵי הַגְּדוּד.

בָּנָה בַּיִת וְהִשְׂכִּירוֹ לַאֲחֵרִים וְהִקְדִּים לוֹ שְׂכָרוֹ — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁחֲנָכוֹ. נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁלֹּא חֲנָכוֹ עַד עַתָּה.

בָּנָה בַּיִת וְנָתַן בּוֹ חֲפָצָיו וְנָעַל עֲלֵיהֶם: אִם הָיָה צָרִיךְ לִבָּטֵל עַל שְׁמִירָתָן — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁחֲנָכוֹ וְהִתְחִיל לֵישֵׁב בּוֹ; וְאִם אֵינָן צְרִיכִין לֵישֵׁב וּלְשָׁמְרָן — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁלֹּא חֲנָכוֹ.

וְכָל הַבּוֹנֶה בַּיִת אוֹ נוֹטֵעַ כֶּרֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ — אֵינוֹ חוֹזֵר עֲלֵיהֶן.

“מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב“ (דברים כ,ח) — כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה. וּמֵאַחַר שֶׁיִּכָּנֵס אָדָם בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה, יִשָּׁעֵן עַל מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, וְיֵדַע שֶׁעַל יִחוּד הַשֵּׁם הוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה, וְיָשִׂים נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ, וְלֹא יִירָא וְלֹא יִפְחַד, וְלֹא יְחַשֵּׁב לֹא בְּאִשְׁתּוֹ וְלֹא בְּבָנָיו, אֶלָּא יִמְחֶה זִכְרָם מִלִּבּוֹ וְיִפָּנֶה מִכָּל דָּבָר לַמִּלְחָמָה.

וְכָל הַמַּתְחִיל לְחַשֵּׁב וּלְהַרְהֵר בַּמִּלְחָמָה וּמַבְהִיל עַצְמוֹ — עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם“ (דברים כ,ג).

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּל דְּמֵי יִשְׂרָאֵל תְּלוּיִין בְּצַוָּארוֹ, וְאִם לֹא נִצַּח וְלֹא עָשָׂה מִלְחָמָה בְּכָל לִבּוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁשָּׁפַךְ דְּמֵי הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ“ (דברים כ,ח), וַהֲרֵי מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: “אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת יי רְמִיָּה וְאָרוּר מֹנֵעַ חַרְבּוֹ מִדָּם“ (ירמיהו מח,י).

וְכָל הַנִּלְחָם בְּכָל לִבּוֹ בְּלֹא פַּחַד, וְתִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם בִּלְבַד — מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יִמְצָא נֶזֶק וְלֹא תַּגִּיעוֹ רָעָה, וְיִבְנֶה לוֹ בַּיִת נָכוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִזְכֶּה לוֹ וּלְבָנָיו עַד עוֹלָם, וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה יי לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן כִּי מִלְחֲמוֹת יי אֲדֹנִי נִלְחָם, וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ וכו‘ וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת יי“ (שמואל א כה,כח-כט).