אָסוּר לִקְנוֹת מִן הַגַּנָּב הַחֵפֶץ שֶׁגָּנַב, וְעָוֹן גָּדוֹל הוּא, שֶׁהֲרֵי מַחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְגוֹרֵם לוֹ לִגְנֹב גְּנֵבוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁאִם לֹא יִמְצָא לוֹקֵחַ — אֵינוֹ גּוֹנֵב, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: “חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ“ (משלי כט,כד).

הַגּוֹנֵב וּמָכַר וְלֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, וְאַחַר כָּךְ הֻכַּר הַגַּנָּב, וּבָאוּ עֵדִים וְהֵעִידוּ שֶׁ‘זֶּה הַחֵפֶץ שֶׁמְּכָרוֹ פְּלוֹנִי זֶה, הוּא גְּנָבוֹ בְּפָנֵינוּ‘ — חוֹזֵר הַחֵפֶץ לִבְעָלָיו, וְהַבְּעָלִים נוֹתְנִין לַלּוֹקֵחַ דָּמִים שֶׁשָּׁקַל לַגַּנָּב, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשּׁוּק, וּבְעָלִים חוֹזְרִין וְעוֹשִׂין דִּין עִם הַגַּנָּב. וְאִם גַּנָּב מְפֻרְסָם הוּא — לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק, וְאֵין הַבְּעָלִים נוֹתְנִין לַלּוֹקֵחַ כְּלוּם, אֶלָּא חוֹזֵר הַלּוֹקֵחַ וְעוֹשֶׂה דִּין עִם הַגַּנָּב, וּמוֹצִיא מִמֶּנּוּ דָּמִים שֶׁשָּׁקַל לוֹ.

נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִן הַגְּנֵבָה, בֵּין שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ וְאַחַר כָּךְ מָכַר הַגַּנָּב בֵּין שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ אַחַר שֶׁמָּכַר הַגַּנָּב — קָנָה הַלּוֹקֵחַ בְּיֵאוּשׁ וְשִׁנּוּי רְשׁוּת, וְאֵינוֹ מַחֲזִיר הַגְּנֵבָה עַצְמָהּ לִבְעָלֶיהָ, אֶלָּא נוֹתֵן לָהֶם הַדָּמִים אִם לָקַח מִגַּנָּב מְפֻרְסָם, אוֹ אֵינוֹ נוֹתֵן כְּלוּם, לֹא חֵפֶץ וְלֹא דָּמִים, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשּׁוּק, אִם לֹא הָיָה זֶה הַמּוֹכֵר גַּנָּב מְפֻרְסָם.

בִּזְמַן שֶׁהַלּוֹקֵחַ עוֹשֶׂה דִּין עִם בַּעַל הַבַּיִת, אִם אֵין עֵדִים בְּכַמָּה לָקַח — הֲרֵי הַתַּגָּר נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ בְּכַמָּה לָקַח, וְנוֹטֵל מִן הַבְּעָלִים. וְכָל הַנִּשְׁבָּע וְנוֹטֵל מִן הַבְּעָלִים — שְׁבוּעָתוֹ מִדִּבְרֵיהֶם, וְנִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

בִּזְמַן שֶׁהַלּוֹקֵחַ עוֹשֶׂה דִּין עִם הַגַּנָּב, וְהוּא אוֹמֵר: ‘בְּכָךְ וְכָךְ לָקַחְתִּי מִמְּךָ‘, וְהַלָּה אוֹמֵר: ‘לֹא מָכַרְתִּי לְךָ אֶלָּא בְּפָחוֹת מִזֶּה‘ — הַתַּגָּר נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְנוֹטֵל מִן הַגַּנָּב, שֶׁאֵין הַגַּנָּב יָכוֹל לִשָּׁבַע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה.

גָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ, גָּנַב וּפָרַע בְּהֶקֵּפוֹ — אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם תַּקָּנַת הַשּׁוּק, אֶלָּא הַבְּעָלִים נוֹטְלִין הַגְּנֵבָה בְּלֹא דָּמִים, וְיִשָּׁאֵר חוֹב אֵלּוּ עַל הַגַּנָּב כְּשֶׁהָיָה. מִשְׁכֵּן הַגְּנֵבָה, בֵּין שֶׁמִּשְׁכֵּן אוֹתָהּ בְּיָתֵר עַל דָּמֶיהָ אוֹ בְּפָחוֹת מִדָּמֶיהָ — הַבְּעָלִים נוֹתְנִין לְבַעַל הַמַּשְׁכּוֹן, וְחוֹזְרִין וְעוֹשִׂין דִּין עִם הַגַּנָּב, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה גַּנָּב מְפֻרְסָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

הַלּוֹקֵחַ מִגַּנָּב שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם, בֵּין שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ שָׁוֶה מֵאָה בְּמָאתַיִם אוֹ שָׁוֶה מָאתַיִם בְּמֵאָה — הֲרֵי זֶה נוֹטֵל הַדָּמִים מִבַּעַל הַבַּיִת, וְאַחַר כָּךְ מַחֲזִיר הַגְּנֵבָה, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשּׁוּק, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

הָיָה נוֹשֶׁה בַּגַּנָּב מֵאָה זוּז, וְגָנַב וְהֵבִיא לְבַעַל חוֹבוֹ, וְנָתַן לוֹ מֵאָה אַחֶרֶת — הֲרֵי הַגְּנֵבָה חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ, וְאוֹמְרִין לָזֶה: ‘לֵךְ וּתְבַע הַגַּנָּב בְּמָאתַיִם, שֶׁלֹּא נָתַתָּה לוֹ הַמֵּאָה הָאַחֶרֶת מִפְּנֵי הַחֵפֶץ שֶׁהֵבִיא לְךָ בִּלְבַד; כְּשֵׁם שֶׁהֶאֱמַנְתּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה הֶאֱמַנְתּוֹ בָּאַחֲרוֹנָה‘.

לָקַח מִגַּנָּב שֶׁאֵינוֹ מְפֻרְסָם בְּמֵאָה, וּמָכַר לְאַחֵר בְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים, וְהֻכַּר הַגַּנָּב — בַּעַל הַגְּנֵבָה נוֹתֵן לְזֶה הָאַחֲרוֹן מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְנוֹטֵל גְּנֵבָתוֹ, וְחוֹזֵר הַבַּעַל וְנוֹטֵל עֶשְׂרִים שֶׁל שָׂכָר מִן הַמּוֹכֵר, וְנוֹטֵל הַמֵּאָה מִן הַגַּנָּב. וְאִם גַּנָּב מְפֻרְסָם הוּא — נוֹטֵל הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים מִן הַתַּגָּר שֶׁלָּקַח מִן הַגַּנָּב, וְהוֹלֵךְ הַתַּגָּר וְתוֹבֵעַ הַגַּנָּב בְּמֵאָה שֶׁל קֶרֶן. וְהוּא הַדִּין אִם מָכַר הַשֵּׁנִי לִשְׁלִישִׁי וְהַשְּׁלִישִׁי לִרְבִיעִי, אֲפִלּוּ מֵאָה, שֶׁהוּא נוֹטֵל מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁנִּשְׂכַּר, וְנוֹטֵל הַקֶּרֶן מִן הַגַּנָּב. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ לִפְנֵי יֵאוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִמְכֹּר אֶת כֵּלָיו, וְיָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵבָה בָּעִיר, וְהִכִּיר כֵּלָיו וּסְפָרָיו בְּיַד אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁהָיָה עָשׂוּי לִמְכֹּר אֶת כֵּלָיו, וְהָיוּ כֵּלִים אֵלּוּ שֶׁהִכִּיר מִכֵּלִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁזֶּה כֵּלָיו שֶׁל זֶה — יִשָּׁבַע זֶה שֶׁהֵן בְּיָדוֹ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ בְּכַמָּה לָקַח, וְיִטֹּל מִבַּעַל הַבַּיִת, וְיַחֲזִיר לוֹ כֵּלָיו.

הָיָה בַּעַל הַבַּיִת עָשׂוּי לִמְכֹּר אֶת כֵּלָיו, וְלֹא הָיוּ מִדְּבָרִים הָעֲשׂוּיִין לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵבָה בָּעִיר וְהֻכְּרוּ כֵּלָיו — אֵינוֹ מַחֲזִירָן מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת, שֶׁמָּא הוּא מְכָרָן לַאֲחֵרִים.

אֲבָל אִם בָּאוּ בְּנֵי אָדָם וְלָנוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְעָמַד וְזָעַק בַּלַּיְלָה וְאָמַר: ‘גָּנְבוּ כֵּלַי וּסְפָרַי!‘, וּבָאוּ בְּנֵי אָדָם וּמָצְאוּ מַחְתֶּרֶת חֲתוּרָה וּבְנֵי אָדָם שֶׁלָּנוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יוֹצְאִין וּצְרוֹרוֹת שֶׁל כֵּלִים עַל כִּתְפֵיהֶן, וְהַכֹּל אוֹמְרִין: ‘הַלָּלוּ כֵּלָיו וּסְפָרָיו שֶׁל פְּלוֹנִי‘ — הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְיִשָּׁבַע זֶה שֶׁהַכֵּלִים בְּיָדוֹ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ כַּמָּה הוֹצִיא, וְיִטֹּל מִבַּעַל הַגְּנֵבָה, וְיַחֲזִיר לוֹ כֵּלָיו.

גַּנָּב שֶׁהֻחְזַק וְנִתְפַּרְסֵם, שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ בֵּית חֲבֵרוֹ, וְעֵדִים מְעִידִין שֶׁיָּצָא וְכֵלִים טְמוּנִין לוֹ תַּחַת כְּנָפָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שָׁם בַּעַל הַבַּיִת, וְטָעַן וְאָמַר: ‘לְקוּחִין הֵן בְּיָדִי‘, וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: ‘גְּנוּבִין הֵן‘, אִם הָיָה בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִמְכֹּר אֶת כֵּלָיו, וְאוֹתָן כֵּלִים אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַטְמִינָן, וְאֵין דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַמֻּחְזָק לְהַצְנִיעַ כֵּלִים תַּחַת כְּנָפָיו — הֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת נֶאֱמָן, וְנִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, וְנוֹטֵל כֵּלָיו.

וְאִם אֵין אָדָם זֶה מֻחְזָק בִּגְנֵבָה — אֵין בַּעַל הַבַּיִת נֶאֱמָן, אֶלָּא נִשְׁבָּע זֶה שֶׁהַכֵּלִים בְּיָדוֹ שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁהַכֵּלִים הָאֵלּוּ לְקוּחִין הֵן בְּיָדוֹ, וְהוֹלֵךְ.