הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּזָדוֹן, אוֹ בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ, וֶהֱמִיתוֹ — אוֹמְדִין דָּבָר שֶׁהִכָּהוּ בּוֹ וּמָקוֹם שֶׁהִכָּהוּ עָלָיו אִם רָאוּי אוֹתוֹ חֵפֶץ לְהָמִית בְּאֵבֶר זֶה אוֹ אֵינוֹ רָאוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ... אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ“ (במדבר לה,יז-יח, ושם: יָמוּת בָּהּ... יָמוּת בּוֹ) — עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מַכֵּהוּ עַל לִבּוֹ לְמַכֵּהוּ עַל יְרֵכוֹ;

הוֹאִיל וְנֶאֱמַר: “אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ“ — מִכָּאן שֶׁאוֹמְדִין מְקוֹם הַמַּכָּה.

כְּשֵׁם שֶׁאוֹמְדִין הַחֵפֶץ שֶׁהִכָּה בּוֹ וּמְקוֹם הַמַּכָּה, כָּךְ אוֹמְדִין כֹּחַ הַהַכָּיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “בְּאֶבֶן יָד“ (במדבר לה,יז) — מִכָּאן שֶׁמְּשַׁעֲרִין אֶת הַיָּד; אֵינוֹ דּוֹמֶה זוֹרֵק אֶבֶן בַּחֲבֵרוֹ בְּרִחוּק שְׁתֵּי אַמּוֹת לַזּוֹרֵק בּוֹ בְּרִחוּק עֶשֶׂר, שֶׁבְּרִחוּק עֶשֶׂר יִהְיֶה כֹּחָהּ יָתֵר, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה זוֹרֵק בְּרִחוּק עֶשֶׂר לַזּוֹרֵק בְּרִחוּק מֵאָה, שֶׁבְּרִחוּק הַמָּקוֹם בְּיוֹתֵר יִתְמַעֵט כֹּחַ הַהַכָּיָה.

וְכֵן מְשַׁעֲרִין הַמַּכָּה עַצְמָהּ, וּמְשַׁעֲרִין כֹּחַ הַהוֹרֵג וְכֹחַ הַנֶּהֱרָג, אִם הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן, אוֹ חָזָק אוֹ חַלָּשׁ, אוֹ בָּרִיא אוֹ חוֹלֶה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ“ (במדבר לה,יז) — מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה מְשַׁעֲרִין כָּל סִבּוֹתֶיהָ.

כְּלִי בַּרְזֶל — לֹא נָתְנָה לוֹ תּוֹרָה שִׁעוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא“ (במדבר לה,טז) — וַאֲפִלּוּ בְּמַחַט. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֹד, כְּמוֹ מַחַט אוֹ שַׁפּוּד אוֹ סַכִּין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל אִם הִכָּהוּ בְּעֶשֶׁת שֶׁל בַּרְזֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ — אוֹמְדִין אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְדִין בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ.

הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּלֹא כְּלִי וֶהֱמִיתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהִכָּהוּ בְּיָדוֹ אוֹ בְּרַגְלוֹ אוֹ נְגָפוֹ בְּרֹאשׁוֹ וֶהֱמִיתוֹ — מְשַׁעֲרִין כֹּחַ הַמַּכָּה וְכֹחַ הַנֶּהֱרָג וּמְקוֹם הַמַּכָּה: אֵינוֹ דּוֹמֶה דּוֹחֵף חֲבֵרוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ לַבּוֹעֵט בּוֹ בְּרַגְלוֹ בְּכָל כֹּחוֹ, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה מַכֵּהוּ עַל לִבּוֹ לְמַכֵּהוּ עַל מָתְנָיו, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה חַלָּשׁ הַמַּכֶּה אֶת הַבָּרִיא הֶחָזָק לְבָרִיא חָזָק הַמַּכֶּה חַלָּשׁ אוֹ חוֹלֶה.

וּמִנַּיִן שֶׁמְּשַׁעֲרִין בְּכָל אֵלּוּ? שֶׁנֶּאֱמַר: “אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה“ (במדבר לה,כא); אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר “בְיָדוֹ“ הִצְרִיךְ הַכָּתוּב לִהְיוֹת הַהַכָּיָה בְּאֵיבָה, מִכְּלָל שֶׁמְּשַׁעֲרִין כֹּחַ הַהַכָּיָה.

וְכֵן הַדּוֹחֵף אֶת חֲבֵרוֹ מֵרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת — מְשַׁעֲרִין גֹּבַהּ הַמָּקוֹם שֶׁהִפִּילוֹ מֵעָלָיו, וְכֹחַ הַנִּדְחָף, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה בֶּן יוֹמוֹ שֶׁנָּפַל לְגָדוֹל שֶׁנָּפַל. וּמִנַּיִן שֶׁמְּשַׁעֲרִין גֹּבַהּ הַמָּקוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ“ (במדבר לה,כ). וְיֵרָאֶה לִי שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאֵין בְּגָבְהוֹ עֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּבּוֹר לְעִנְיָן בְּהֵמָה.

אֶחָד הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּאֶבֶן אוֹ בְּעֵץ, אוֹ שֶׁהִכָּהוּ בְּגוּשׁ שֶׁל אֲדָמָה אוֹ בְּגוּשׁ שֶׁל מֶלַח וְגָפְרִית, אוֹ בְּסַל מָלֵא עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת, אֲפִלּוּ בְּפֶלַח שֶׁל דְּבֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ“ (במדבר לה,יז) — כָּל שֶׁהוּא רָאוּי לְהָמִית, וְהַכֹּבֶד הוּא שֶׁמֵּמִית.

הַדּוֹחֵף אֶת חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, אוֹמְדִין אוֹתוֹ: אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם — פָּטוּר מִמִּיתַת בֵּית דִּין; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת — חַיָּב. וְכֵן אִם כָּבַשׁ עָלָיו בְּתוֹךְ הַיָּם אוֹ בְּתוֹךְ הָאֵשׁ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בּוֹ כֹּחַ לַעֲלוֹת, וּמֵת — חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הוּא הַדּוֹחֵף בַּתְּחִלָּה.

וְהוּא הַדִּין לַמַּנִּיחַ יָדוֹ עַל פִּי חֲבֵרוֹ וְחָטְמוֹ עַד שֶׁהִנִּיחוֹ מְפַרְפֵּר וְאֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת, אוֹ שֶׁכְּפָתוֹ וְהִנִּיחוֹ בַּצִּנָּה אוֹ בַּחַמָּה עַד שֶׁמֵּת, אוֹ שֶׁבָּנָה עָלָיו מָקוֹם עַד שֶׁמָּנַע מִמֶּנּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהִכְנִיסוֹ לִמְעָרָה וּבַיִת וְעִשֵּׁן עָלָיו עַד שֶׁמֵּת, אוֹ שֶׁהִכְנִיסוֹ לְבַיִת שֶׁל שַׁיִשׁ וְהִדְלִיק עָלָיו נֵר עַד שֶׁהֱמִיתוֹ הַהֶבֶל — בְּכָל אֵלּוּ נֶהֱרָג עָלָיו, שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁחֲנָקוֹ בְּיָדוֹ.

אֲבָל הַכּוֹפֵת אֶת חֲבֵרוֹ וְהִנִּיחוֹ בָּרָעָב עַד שֶׁמֵּת, אוֹ שֶׁכְּפָתוֹ וְהִנִּיחוֹ בְּמָקוֹם שֶׁסּוֹף הַצִּנָּה אוֹ הַחַמָּה לָבֹא לְשָׁם, וּבָאָה וֶהֱמִיתַתּוּ, אוֹ שֶׁכָּפָה עָלָיו גִּיגִית, אוֹ שֶׁפָּרַע עָלָיו אֶת הַמַּעֲזֵבָה, אוֹ שֶׁהִשִּׁיךְ בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם שִׁסָּה בּוֹ כֶּלֶב אוֹ נָחָשׁ — בְּכָל אֵלּוּ אֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ, וַהֲרֵי הוּא רוֹצֵחַ, וְדוֹרֵשׁ דָּמִים דּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ דָּם.

וְכֵן הַדּוֹחֵף חֲבֵרוֹ לְבוֹר וְהָיָה שָׁם סֻלָּם בַּבּוֹר שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת עָלָיו, אוֹ שֶׁזָּרַק בּוֹ חֵץ וְהָיָה תְּרִיס בְּיָדוֹ לְהָגֵן עָלָיו, וּבָא אַחֵר וְסִלֵּק אֶת הַסֻּלָּם וְהֵסִיר אֶת הַתְּרִיס — שְׁנֵיהֶן אֵינָן נֶהֱרָגִין בְּבֵית דִּין. אֲפִלּוּ הָיָה הַדּוֹחֵף עַצְמוֹ הוּא שֶׁחָזַר וְסִלֵּק אֶת הַסֻּלָּם — פָּטוּר מִמִּיתַת בֵּית דִּין, וְנִדְרָשׁ מִמֶּנּוּ דָּם.

הַזּוֹרֵק צְרוֹר בַּכֹּתֶל, וְחָזְרָה הָאֶבֶן לַאֲחוֹרֶיהָ וְהָרְגָה — חַיָּב מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁמִּכֹּחוֹ הִיא בָּאָה. וְכָל אֵלּוּ שֶׁמְּשַׂחֲקִין בְּכַדּוּר שֶׁהִתְרוּ בָּהֶן וְהָרְגוּ: בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת — פְּטוּרִין; חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אֲפִלּוּ לְסוֹף מֵאָה אַמָּה — חַיָּבִין, וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

זָרַק אֶבֶן לְמַעְלָה וְהָלְכָה לַצְּדָדִין וְהָרְגָה — חַיָּב.

הַכּוֹפֵת אֶת חֲבֵרוֹ וְהִנִּיחוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִבְרֹחַ, וְהֵצִיף עָלָיו מַיִם וּמֵת — הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו, וְהוּא שֶׁיָּמוּת מִכֹּחַ רִאשׁוֹן הַבָּא מִמַּעֲשָׂיו.