שׁוֹר שֶׁקְּשָׁרוֹ בְּעָלָיו בְּמוֹסֵרָה וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי וְיָצָא וְהִזִּיק: אִם תָּם הוּא — מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק; וְאִם הָיָה מוּעָד — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו“ (שמות כא,לו), הָא אִם שְׁמָרוֹ פָּטוּר, וְשָׁמוּר הוּא זֶה. וְאִם הִזִּיק בְּדָבָר שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ מִתְּחִלָּתוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָכַל דְּבָרִים הָרְאוּיִין לוֹ אוֹ שִׁבֵּר בְּרַגְלוֹ כְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ — פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

הָיָה מוּעָד לְקֶרֶן יָמִין וְאֵינוֹ מוּעָד לְקֶרֶן שְׂמֹאל, וְיָצָא אַחַר שֶׁשְּׁמָרוֹ כָּרָאוּי וְנָגַח בֵּין בְּקֶרֶן יָמִין בֵּין בְּקֶרֶן שְׂמֹאל — מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

בְּהֵמָה שֶׁחָבְלָה בְּאָדָם, בֵּין בְּכַוָּנָה בֵּין שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה: אִם תַּמָּה הִיא — מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפָהּ; וְאִם מוּעֶדֶת — מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם; וּפָטוּר מִן הַשֶּׁבֶת וּמִן הַבֹּשֶׁת וּמִן הַצַּעַר וּמִן הָרִפּוּי, שֶׁאַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא חִיְּבָה תּוֹרָה בָּהֶן אֶלָּא לְאָדָם שֶׁחָבַל בַּחֲבֵרוֹ, אֲבָל בְּהֶמְתּוֹ שֶׁחָבְלָה בַּחֲבֵרוֹ הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁהִזִּיקָה מָמוֹנוֹ, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא נֶזֶק בִּלְבַד.

לְפִיכָךְ שׁוֹרוֹ שֶׁבִּיֵּשׁ — פָּטוּר, וְאִם בִּיֵּשׁ הוּא בְּעַצְמוֹ — חַיָּב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְשׁוֹרוֹ שֶׁחָבַל בְּאָבִיו אוֹ בְּאִמּוֹ אוֹ שֶׁהִדְלִיק גְּדִישׁ חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת — חַיָּב בִּנְזָקָיו, וְאִלּוּ הָיָה הוּא בְּעַצְמוֹ הָעוֹשֶׂה זֶה — הָיָה פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

הַמַּכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וּנְגָחוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אוֹ נְשָׁכוֹ כַּלְבּוֹ — פָּטוּר. וְאִם נָגַח הוּא שׁוֹרוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת: אִם הָיָה תָּם — מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק; וּמוּעָד — מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, כְּדִין הַנּוֹגֵחַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

נָפַל לַבּוֹר שֶׁבַּחֲצַר זֶה וְהִבְאִישׁ אֶת מֵימָיו: אִם הִבְאִישׁ מִיָּד בִּשְׁעַת נְפִילָה — חַיָּב בְּנִזְקֵי הַמַּיִם; וְאִם אַחַר זְמַן — פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה הַשּׁוֹר תַּקָּלָה כַּבּוֹר, וְהַמַּיִם הֲרֵי הֵן כְּכֵלִים, וְלֹא מָצָאנוּ בּוֹר שֶׁחַיָּב בָּהּ עַל הַכֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת — בַּעַל הַשּׁוֹר פָּטוּר. וְאִם קִבֵּל עָלָיו בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁמֹר — הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּנֶזֶק הַשּׁוֹר שֶׁנָּפַל לַבּוֹר.

הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְהִזִּיק אֶת בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁהֻזַּק בּוֹ בַּעַל הַבַּיִת אוֹ שֶׁחָפַר בֶּחָצֵר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת — בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָּב בְּנִזְקֵי חָצֵר, וּבַעַל חָצֵר חַיָּב בְּנִזְקֵי הַבּוֹר, שֶׁהֲרֵי הָיָה עָלָיו לְסָתְמוֹ.

הִזִּיק בַּעַל הַבַּיִת אֶת הַשּׁוֹר: אִם הִזִּיקוֹ שֶׁלֹּא לְדַעַת — פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ: ‘לָמָּה נִכְנַסְתָּה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת עַד שֶׁשָּׁגַגְתִּי בְּךָ?‘; וְאִם הִזִּיקוֹ לְדַעַת — חַיָּב נֶזֶק שָׁלֵם, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּתוֹ, אֲבָל לְהַזִּיקוֹ אֵין לוֹ רְשׁוּת.

שָׁמִין לַנְּזָקִין. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁשִּׁבֵּר כְּלִי שֶׁל חֲבֵרוֹ, בֵּין הוּא בֵּין בְּהֶמְתּוֹ, אֵין אוֹמְרִין לַמַּזִּיק: ‘קַח אַתָּה אֶת הַכְּלִי הַשָּׁבוּר וְשַׁלֵּם לָזֶה דְּמֵי כֵּלָיו‘, אֶלָּא אוֹמְדִין כַּמָּה פָּחַת הַכְּלִי מִדָּמָיו, וְנוֹתֵן לוֹ כָּל הַפְּחָת אִם הָיָה הַמַּזִּיק מוּעָד, אוֹ חֲצִי הַפְּחָת אִם הָיָה תָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ“ (שמות כא,לד; כא,לו) — לַנִּזָּק.

פְּחַת הַנְּבֵלָה עַל הַנִּזָּק, וְשֶׁבַח הַנְּבֵלָה חוֹלְקִין אוֹתוֹ הַמַּזִּיק וְהַנִּזָּק.

כֵּיצַד? שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנְּגָחוּהוּ וּמֵת, וַהֲרֵי הַנְּבֵלָה שָׁוָה בִּשְׁעַת מִיתָה מֵאָה, וּבִשְׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין פָּחֲתָה וַהֲרֵי הִיא שָׁוָה שְׁמוֹנִים — אֵין הַמַּזִּיק מְשַׁלֵּם לוֹ אֶלָּא מֵאָה, וְאִם הָיָה תָּם מְשַׁלֵּם לוֹ חֲמִשִּׁים מִגּוּפוֹ.

הִשְׁבִּיחָה הַנְּבֵלָה וַהֲרֵי הִיא שָׁוָה בִּשְׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין מֵאָה וְעֶשְׂרִים — הֲרֵי הַמַּזִּיק מְשַׁלֵּם לוֹ תִּשְׁעִים אִם הָיָה מוּעָד, וְאִם הָיָה תָּם מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים מִגּוּפוֹ, וְזֶה הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: “וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן“ (שמות כא,לה) — שֶׁבַח הַנְּבֵלָה יֶחֱצוּן.

שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם וְהִפְחִיתוֹ חֲמִשִּׁים, וּבִשְׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין הִשְׁבִּיחַ הַנִּזָּק וַהֲרֵי הוּא שָׁוֶה אַרְבַּע מֵאוֹת, וְלוּלֵא זֶה הַחֵבֶל שֶׁהִפְחִיתוֹ הָיָה שָׁוֶה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת, בֵּין שֶׁפִּטְּמוֹ בֵּין שֶׁשָּׁבַח מֵאֵילָיו — אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. כָּחַשׁ מֵחֲמַת הַמַּכָּה בִּשְׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין, וַהֲרֵי הַפְּחָת שָׁוֶה מֵאָה — נוֹתֵן לוֹ כִּשְׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין.

הִשְׁבִּיחַ הַמַּזִּיק בִּשְׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין: אִם מֵחֲמַת שֶׁפִּטְּמוֹ שָׁבַח — אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם מִמֶּנּוּ אֶלָּא מַה שֶּׁהָיָה שָׁוֶה בְּשָׁעָה שֶׁהִזִּיק; וְאִם מֵחֲמַת עַצְמוֹ הִשְׁבִּיחַ — מִשְׁתַּלֵּם חֲצִי הַנֶּזֶק מִמֶּנּוּ כִּשְׁעַת עֲמִידָה בַּדִּין.

עַל הַמַּזִּיק לִטְרֹחַ בַּנְּבֵלָה עַד שֶׁמַּמְצִיא אוֹתָהּ לַנִּזָּק. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁנָּפַל הַשּׁוֹר לַבּוֹר וּמֵת, מַעֲלֶה אֶת הַנְּבֵלָה מִן הַבּוֹר וְנוֹתְנָהּ לַנִּזָּק, וְאַחַר כָּךְ שָׁמִין לוֹ פְּחַת הַנְּבֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ“ (שמות כא,לד) — מְלַמֵּד שֶׁהוּא חַיָּב לְהָשִׁיב הַנְּבֵלָה וְהַפְּחָת שֶׁפָּחֲתָה מִן הַחַי לַנִּזָּק, וְאִם הָיָה תָּם — חֲצִי הַפְּחָת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.