קִנּוּי הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, "וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ" (במדבר ה,יד; ה,ל), הוּא שֶׁיֹּאמַר לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים: 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי', אֲפִלּוּ הָיָה אָבִיהָ אוֹ אָחִיהָ אוֹ גּוֹי אוֹ עֶבֶד אוֹ שָׁחוּף וְהוּא הָאִישׁ שֶׁאֵינוֹ מִתְקַשֶּׁה וְאֵינוֹ מוֹלִיד.

הַסְּתִירָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, "וְנִסְתְּרָה" (במדבר ה,יג), הִיא שֶׁתִּסָּתֵר עִם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאָמַר לָהּ 'אַל תִּסָּתְרִי עִמּוֹ' בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים. אִם שָׁהָת עִמּוֹ כְּדֵי טֻמְאָה, שֶׁהוּא כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה וּלְגָמְעָהּ — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה מֵי הַמָּרִים וְיִבָּדֵק הַדָּבָר. וּבִזְמַן שֶׁאֵין שָׁם מֵי שׂוֹטָה — תֵּאָסֵר עָלָיו לְעוֹלָם, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה.

קִנֵּא לָהּ עִם שְׁנַיִם כְּאֶחָד, וְאָמַר לָהּ: 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי', וְנִסְתְּרָה עִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה, אֲפִלּוּ הֵן שְׁנֵי אַחֶיהָ אוֹ אָבִיהָ וְאָחִיהָ — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה.

אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם: 'אַל תְּדַבְּרִי עִם פְּלוֹנִי' — אֵין זֶה קִנּוּי. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ בְּעֵדִים וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה — לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה בְּקִנּוּי זֶה.

וְכֵן אִם אָמַר לָהּ: 'אַל תִּסָּתְרִי עִמּוֹ', וְרָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִמּוֹ — אֵין זוֹ סְתִירָה, וְלֹא נֶאֶסְרָה וְלֹא שׁוֹתָה. וְכֵן אִם לֹא קָדַם קִנּוּי, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִם זֶה וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה — לֹא נֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ וְאֵינָהּ שׁוֹתָה.

אָמַר לָהּ: 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי', וְהָיָה קָטָן פָּחוֹת מִבֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, אוֹ שֶׁאָמַר לָהּ: 'אַל תִּסָּתְרִי עִם בְּהֵמָה זוֹ' — אֵין זֶה קִנּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ" (במדבר ה,יג) — פְּרָט לְקָטָן וְלִבְהֵמָה, שֶׁאֵינָן אוֹסְרִין אוֹתָהּ עָלָיו.

בַּעַל שֶׁמָּחַל עַל קִנּוּיוֹ קֹדֶם שֶׁתִּסָּתֵר — קִנּוּיוֹ מָחוּל, וּכְאִלּוּ לֹא קִנֵּא לָהּ. אֲבָל אַחַר שֶׁתִּסָּתֵר — אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחֹל. גֵּרְשָׁהּ — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁמָּחַל, וְאִם הֶחֱזִירָהּ, צָרִיךְ לְקַנּוֹת קִנּוּי אַחֵר.

קִנֵּא לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם, וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁנִּסְתְּרָה עִם זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ עָלָיו וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו וְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁקוֹתָהּ עַל פִּי עַצְמוֹ. וְכֵן אִם שָׁמַע הָעָם מְרַנְּנִין אַחֲרֶיהָ אַחַר הַקִּנּוּי וְהַסְּתִירָה, עַד שֶׁשָּׁמַע מֵהַנָּשִׁים הַטֹּווֹת לְאוֹר הַלְּבָנָה נוֹשְׂאוֹת וְנוֹתְנוֹת בָּהּ שֶׁזִּנָּת עִם הָאִישׁ שֶׁקִּנֵּא לָהּ עָלָיו — הֲרֵי זֶה אָסוּר לְקַיְּמָהּ, וְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.

בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לוֹ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ אַחַר הַקִּנּוּי וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה: אִם הוּא נֶאֱמָן לוֹ וְדַעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עָלָיו — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה; וְאִם לָאו — הֲרֵי אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ.

וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן: מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ, אוֹ נִשְׁתַּטָּה, אוֹ שֶׁהָיָה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים; לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ, אֶלָּא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ.

כֵּיצַד? שָׁמְעוּ בֵּית דִּין שֶׁהָעָם מְרַנְּנִין אַחֲרֶיהָ — קוֹרְאִין לָהּ וְאוֹמְרִין לָהּ: 'אַל תִּסָּתְרִי עִם פְּלוֹנִי'. בָּאוּ עֵדִים אַחַר כָּךְ שֶׁנִּסְתְּרָה עִמּוֹ וְשָׁהָת כְּדֵי טֻמְאָה — בֵּית דִּין אוֹסְרִין אוֹתָהּ עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְקוֹרְעִין כְּתֻבָּתָהּ. וּכְשֶׁיָּבֹא בַּעְלָהּ אוֹ יַבְרִיא אוֹ יֵצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים — נוֹתֵן לָהּ גֵּט, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁקוֹתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ.

שָׁתָת מֵי הַמָּרִים וְנִקְּתָה מֵהֶן, וְחָזַר וְקִנֵּא לָהּ עִם הָאִישׁ שֶׁהִשְׁקָהּ עַל יָדוֹ, וְנִסְתְּרָה עִמּוֹ — אֵינוֹ מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַל יָדוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה, אֶלָּא תֵּאָסֵר עָלָיו לְעוֹלָם וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. אֲבָל אִם קִנֵּא לָהּ עִם אַחֵר וְנִסְתְּרָה עִם הָאַחֵר בְּעֵדִים — מַשְׁקֶה אוֹתָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים, וְהוּא שֶׁיַּשְׁקֶה כָּל פַּעַם בִּגְלַל אִישׁ אַחֵר.

הִשְׁקָה אוֹתָהּ וְגֵרְשָׁהּ, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, וְקִנֵּא לָהּ הָאַחֵר עִם הָאִישׁ שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָהּ הַבַּעַל הָרִאשׁוֹן בִּגְלָלוֹ, וְנִסְתְּרָה עִמּוֹ בְּעֵדִים — הֲרֵי הַבַּעַל הַשֵּׁנִי מַשְׁקֶה אוֹתָהּ עַל יָדוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׁנִי. וַאֲפִלּוּ מֵאָה, וְנִשֵּׂאת לָזֶה אַחַר זֶה — מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל יְדֵי אִישׁ אֶחָד, וְאֵין אוֹמְרִין וַדַּאי שֶׁהֻחְזְקָה לָזֶה וְטָמְאָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה שָׁם עֵד.

הָאִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ וְנִסְתְּרָה אַחַר הַקִּנּוּי עִמּוֹ בְּעֵדִים, וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת לִשְׁתּוֹת, וּבָא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁנִּבְעֲלָה בְּפָנָיו עִם זֶה שֶׁקִּנֵּא לָהּ עִמּוֹ — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְיוֹצִיאָהּ בְּלֹא כְּתֻבָּה, וַאֲפִלּוּ הָיָה עֵד טֻמְאָה זֶה אֶחָד מֵעֵדֵי הַסְּתִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעֵד אֵין בָּהּ" (במדבר ה,יג) — וַהֲרֵי עֵד.

אֲפִלּוּ אִשָּׁה וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וּפָסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וַאֲפִלּוּ קָרוֹב — נֶאֱמָן לְעֵדוּת שׂוֹטָה לְהָעִיד עָלֶיהָ שֶׁזִּנָּת, וְתֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם וְאֵינָהּ שׁוֹתָה וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. הוֹאִיל וְקָדַם הַקִּנּוּי וְהַסְּתִירָה בְּעֵדִים כְּשֵׁרִים, וְהַתּוֹרָה הֶאֱמִינָה עֵד אֶחָד בְּטֻמְאָה — הֲרֵי כֻּלָּן כְּשֵׁרִים לְעֵדוּת טֻמְאָה.

אַף חָמֵשׁ הַנָּשִׁים שֶׁשּׂוֹנְאוֹת זוֹ אֶת זוֹ מְעִידוֹת זוֹ עַל זוֹ שֶׁנִּטְמֵאת, וְנֶאֱמֶנֶת עָלֶיהָ לְאָסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ וְשֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתָהּ, אֲבָל לֹא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ, אֶלָּא נוֹטֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצְאָה.

בָּא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר וְאָמַר: 'נִטְמֵאת' — הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בָּא אֶחָד וְהִכְחִישׁוֹ וְאָמַר: 'לֹא נִטְמֵאת' — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁעֵד אֶחָד בְּטֻמְאַת שׂוֹטָה כִּשְׁנַיִם, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אַחֲרוֹן דּוֹחִין דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא כִּשְׁנַיִם.

בָּאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, זֶה אוֹמֵר: 'נִטְמֵאת' וְזֶה אוֹמֵר: 'לֹא נִטְמֵאת', אוֹ שֶׁאָמַר אֶחָד: 'נִטְמֵאת' וּבָאוּ שְׁנַיִם אַחֲרָיו וְאָמְרוּ: 'לֹא נִטְמֵאת' — הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה.

בָּא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר וְנָשִׁים רַבּוֹת אוֹ פְּסוּלִים רַבִּים כְּאֶחָד, הָעֵד אוֹמֵר: 'נִטְמֵאת' וְהַנָּשִׁים וְהַפְּסוּלִים אוֹמְרִין: 'לֹא נִטְמֵאת' — הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה, שֶׁעֵד אֶחָד וּפְסוּלִים רַבִּים כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה הֵם.

הָיוּ כֻּלָּם פְּסוּלִים — הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. כֵּיצַד? שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹמְרוֹת: 'נִטְמֵאת' וְשָׁלֹשׁ אוֹמְרוֹת: 'לֹא נִטְמֵאת' — הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה. שָׁלֹשׁ אוֹמְרוֹת: 'לֹא נִטְמֵאת' וְאַרְבַּע אוֹמְרוֹת: 'נִטְמֵאת' — הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ שׁוֹתָה. הָיוּ מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה — הֲרֵי זוֹ שׁוֹתָה.

כָּל שׂוֹטָה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹתָה מִפְּנֵי עֵדֵי טֻמְאָה — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם, וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, שֶׁהֲרֵי נֶאֶסְרָה בְּקִנּוּי וּסְתִירָה, וְהַשְּׁתִיָּה שֶׁתַּתִּירָהּ נִמְנְעָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ עֵד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.