menu
small logo

Back

Creditor and Debtor

Perek 17

מַלְוֶה שֶׁמֵּת, וּבָא הַיּוֹרֵשׁ לִתְבֹּעַ אֶת הַלֹּוֶה בִּשְׁטָר שֶׁעָלָיו, וְאָמַר: 'פָּרַעְתִּי אֶת אָבִיךָ', וְהַיּוֹרֵשׁ אוֹמֵר: 'אֵינִי יוֹדֵעַ' — אוֹמְרִין לוֹ: 'עֲמֹד וְשַׁלֵּם לוֹ'. אָמַר: 'יִשָּׁבַע לִי' — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁ'לֹּא פְּקָדָנוּ אַבָּא עַל יְדֵי אַחֵר', וְשֶׁ'לֹּא אָמַר לָנוּ אַבָּא בְּפִיו', וְשֶׁ'לֹּא מָצָאנוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָּרוּעַ', וְגוֹבֶה.

מֵת הַלֹּוֶה אַחַר שֶׁמֵּת הַמַּלְוֶה, וּבָא הַיּוֹרֵשׁ לְהִפָּרַע מִן הַיּוֹרֵשׁ — לֹא יִפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה. וְאוֹמְרִין לוֹ תְּחִלָּה: 'הִשָּׁבַע שֶׁלֹּא פְּקָדָנוּ אַבָּא וְלֹא אָמַר לָנוּ אַבָּא וְלֹא מָצָאנוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָּרוּעַ'. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַיּוֹרֵשׁ קָטָן הַמֻּטָּל בַּעֲרִיסָה כְּשֶׁמֵּת מוֹרִישׁוֹ — הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. וְאִם צִוָּה הַמַּלְוֶה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שֶׁשְּׁטָר זֶה אֵינוֹ פָּרוּעַ — יִפָּרַע הַיּוֹרֵשׁ בְּלֹא שְׁבוּעָה אֲפִלּוּ מִן הַיּוֹרֵשׁ.

מֵת הַלֹּוֶה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מֵת הַמַּלְוֶה — אֵין יוֹרְשֵׁי מַלְוֶה נוֹטְלִין מִיּוֹרְשֵׁי לֹוֶה כְּלוּם, שֶׁבְּעֵת שֶׁמֵּת הַלֹּוֶה נִתְחַיֵּב הַמַּלְוֶה לְהִשָּׁבַע וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּכְבָר מֵת, וְאֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו, שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהִשָּׁבַע שֶׁלֹּא נִפְרַע אֲבִיהֶן כְּלוּם. וְאִם עָבַר הַדַּיָּן וְהִשְׁבִּיעַ יוֹרְשֵׁי מַלְוֶה וְגָּבוּ אֶת חוֹבָן — אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן.

לְפִיכָךְ, שְׁטַר חוֹב שֶׁל יְתוֹמִין הַבָּאִים לְהִפָּרַע מִן הַיְתוֹמִים שֶׁמֵּת אֲבִיהֶן הַלֹּוֶה תְּחִלָּה — אֵין קוֹרְעִין אוֹתוֹ וְאֵין מַגְבִּין בּוֹ: אֵינָן גּוֹבִין בּוֹ, שֶׁאֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאֵין קוֹרְעִין אוֹתוֹ, שֶׁמָּא יָבֹא דַּיָּן שֶׁיָּדוּן וְיוֹצִיא בּוֹ.

אֲפִלּוּ הָיָה שָׁם עָרֵב, וּמֵת הַלֹּוֶה תְּחִלָּה — לֹא יִפְרְעוּ יוֹרְשֵׁי הַמַּלְוֶה מִן הֶעָרֵב, שֶׁאִם תֹּאמַר: יִפְרְעוּ מִן הֶעָרֵב, הֲרֵי הֶעָרֵב חוֹזֵר וְנִפְרָע מִיּוֹרְשֵׁי לֹוֶה.

אֵין דָּנִין מִדִּין זֶה לְכָל הַדּוֹמֶה לוֹ, אֶלָּא הֲרֵי הַפּוֹגֵם אֶת שְׁטָרוֹ וּמֵת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גּוֹבֶה אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה — הֲרֵי בָּנָיו נִשְׁבָּעִין שֶׁ'לֹּא פְּקָדָנוּ אַבָּא וְלֹא צִוָּנוּ אַבָּא וְלֹא מָצִינוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא שֶׁכָּל הַשְּׁטָר הַזֶּה פָּרוּעַ', וְגוֹבִין אֶת שְׁאָר הַשְּׁטָר, בֵּין מִן הַלֹּוֶה בֵּין מִיּוֹרְשָׁיו.

יוֹרֵשׁ שֶׁבָּא לִגְבּוֹת מִן הַיּוֹרֵשׁ, וְאָמְרוּ יוֹרְשֵׁי לֹוֶה: 'אָמַר לָנוּ אַבָּא: לֹא לָוִיתִי חוֹב זֶה' — הֲרֵי יוֹרְשֵׁי הַמַּלְוֶה גּוֹבִין שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה, שֶׁכָּל הָאוֹמֵר: 'לֹא לָוִיתִי', כְּאוֹמֵר: 'לֹא פָּרַעְתִּי'.

וְכֵן מַלְוֶה שֶׁבָּא לְהִפָּרַע מִיּוֹרְשֵׁי לֹוֶה, וְאָמְרוּ: 'אָמַר לָנוּ אַבָּא: לֹא לָוִיתִי חוֹב זֶה' — הֲרֵי זֶה גּוֹבֵהוּ בְּלֹא שְׁבוּעָה, וַאֲפִלּוּ הֶאֱמִינוֹ בִּשְׁטָר כָּל זְמַן שֶׁיֹּאמַר: 'פָּרַעְתִּי', שֶׁכָּל הָאוֹמֵר: 'לֹא לָוִיתִי', כְּאוֹמֵר: 'לֹא פָּרַעְתִּי'.

יוֹרֵשׁ שֶׁבָּא לְהִפָּרַע מִן הַלֹּוֶה בִּשְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶאֱמָנוּת לַלֹּוֶה כָּל זְמַן שֶׁיֹּאמַר: 'פָּרַעְתִּי' — הֲרֵי הַלֹּוֶה נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁפְּרָעוֹ לִשְׁטָר זֶה, וְנִפְטָר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָּתַב לוֹ: 'וַהֲרֵי אַתָּה נֶאֱמָן עַל יוֹרְשַׁי', שֶׁעִקַּר הַשְּׁטָר עַל תְּנַאי זֶה הָיָה. וְאִם הִתְנָה עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן בְּלֹא שׁוּם שְׁבוּעָה — אֵינוֹ נִשְׁבָּע אֲפִלּוּ לְיוֹרְשֵׁי מַלְוֶה.

יוֹרֵשׁ קָטָן שֶׁהָיָה שְׁטַר חוֹב לְאָבִיו, וְיָצָא עָלָיו שׁוֹבֵר אַחַר מִיתַת אָבִיו — אֵין קוֹרְעִין אֶת הַשְּׁטָר וְאֵין מַגְבִּין בּוֹ עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ הַיְתוֹמִים, שֶׁמָּא שׁוֹבֵר זֶה מְזֻיָּף הוּא, וּלְפִיכָךְ לֹא הוֹצִיאוֹ הַלֹּוֶה בְּחַיֵּי הָאָב.

הַמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב עַל חֲבֵרוֹ, וְהָיָה כָּתוּב בְּבָבֶל — מַגְבֵּהוּ מִמְּעוֹת בָּבֶל; הָיָה כָּתוּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — מַגְבֵּהוּ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּכְּתֻבָּה. לֹא הָיָה בַּשְּׁטָר שֵׁם מָקוֹם, וְהוֹצִיאוֹ בְּבָבֶל — גּוֹבֶה בּוֹ מִמְּעוֹת בָּבֶל; הוֹצִיאוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — גּוֹבֶה בּוֹ מִמְּעוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

בָּא לִגְבּוֹת בּוֹ מִמְּעוֹת הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא בּוֹ הַשְּׁטָר, וְטָעַן הַלֹּוֶה שֶׁ'הַמָּעוֹת שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ, מִכֶּסֶף שֶׁהוּא פָּחוּת מִזֶּה הַמַּטְבֵּעַ' — יִשָּׁבַע הַמַּלְוֶה וְיִטֹּל. הָיָה בּוֹ כֶּסֶף סְתָם — מַה שֶּׁיִּרְצֶה לֹוֶה יִגְבְּהוּ.

מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁם מָקוֹם שֶׁנִּכְתַּב בּוֹ — כָּשֵׁר לְכָל דָּבָר. וְהוּא הַדִּין לִשְׁטָר שֶׁאֵין בּוֹ זְמַן כְּלָל, שֶׁהוּא כָּשֵׁר; אַף עַל פִּי שֶׁעֵדוּת זוֹ אֵין אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָהּ, אֵין מְדַקְדְּקִין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין. וּלְפִיכָךְ שִׁטְרֵי חוֹב הַמְאֻחָרִין כְּשֵׁרִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.