עֶבֶד עִבְרִי שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין נִקְנֶה בְּכֶסֶף, וְהַמּוֹכֵר עַצְמוֹ נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף וּבִשְׁטָר. כֵּיצַד בִּשְׁטָר? כּוֹתֵב לוֹ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס: 'הֲרֵינִי מָכוּר לְךָ', 'הֲרֵינִי קָנוּי לְךָ', וְנוֹתֵן לוֹ הַשְּׁטָר.

מְכָרוּהוּ בֵּית דִּין — עוֹבֵד שֵׁשׁ שָׁנִים מִיּוֹם מְכִירָתוֹ, וּבִתְחִלַּת הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שֶׁלּוֹ יֵצֵא בֶּן חֹרִין. וְאִם פָּגְעָה בּוֹ שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בִּכְלַל הַשֵּׁשׁ — הֲרֵי זֶה עוֹבֵד בָּהּ. אֲבָל אִם פָּגְעָה בּוֹ שְׁנַת יוֹבֵל, אֲפִלּוּ נִמְכַּר שָׁנָה אַחַת לִפְנֵי הַיּוֹבֵל — הֲרֵי זֶה יֵצֵא לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת" (ויקרא כה,יג).

הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ, יֵשׁ לוֹ לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְיָתֵר עַל שֵׁשׁ. הֲרֵי שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְעֶשֶׂר שָׁנִים אוֹ לְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל אֲפִלּוּ אַחַר שָׁנָה — הֲרֵי זֶה יֵצֵא בַּיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ" (ויקרא כה,מ).

אֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ אוֹ שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין וּבָרַח — חַיָּב לְהַשְׁלִים שָׁנָיו. וְאִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל — יֵצֵא לְחֵרוּת.

חָלָה, בֵּין שֶׁחָלָה שָׁנָה אַחַר שָׁנָה אוֹ שֶׁחָלָה חֳלָיִים מְקֻטָּעִים: אִם הַכֹּל פָּחוֹת מֵאַרְבַּע שָׁנִים — עוֹלִין לוֹ לְמִנְיַן שֵׁשׁ; אֲבָל אִם חָלָה אַרְבַּע — חַיָּב לְהַשְׁלִים כָּל יְמֵי הַחֹלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב" (ויקרא כה,מ); וְאִם פָּגַע בּוֹ יוֹבֵל — יֵצֵא.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמְּחַשְּׁבִין יְמֵי הַחֹלִי? בְּשֶׁהָיָה חָלְיוֹ כָּבֵד, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. אֲבָל אִם לֹא הָיָה חָלְיוֹ כָּבֵד, אֶלָּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה מַחַט, אֲפִלּוּ חָלָה כָּל שֵׁשׁ — עוֹלִין לוֹ.

הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ לְגוֹי, אִם לֹא נִפְדָּה — אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא בַּיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ" (ויקרא כה,נד).

הַנִּמְכָּר לְגוֹי, אִם לֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִגְאֹל עַצְמוֹ — קְרוֹבָיו פּוֹדִין אוֹתוֹ, וְהַקָּרוֹב הַקָּרוֹב קוֹדֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ" וכו' (ויקרא כה,מט). וּבֵית דִּין כּוֹפִין אֶת קְרוֹבָיו לִפְדּוֹתוֹ, שֶׁלֹּא יִטָּמַע בַּגּוֹיִם.

לֹא פָּדוּהוּ קְרוֹבִים, אוֹ שֶׁאֵין יָדָם מַשֶּׂגֶת — מִצְוָה בְּיַד כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִפְדּוֹתוֹ. וּבֵין שֶׁפָּדוּהוּ קְרוֹבִים בֵּין פָּדָהוּ שְׁאָר אָדָם — יָצָא לְחֵרוּת.

וְיֵשׁ לוֹ לִלְווֹת וְלִגְאֹל עַצְמוֹ מִן הַגּוֹי, וְגוֹאֵל לַחֲצָיִים. אֲבָל הַנִּמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל — אֵין הַקְּרוֹבִים פּוֹדִין אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ לֹוֶה וְגוֹאֵל, וְאֵינוֹ גּוֹאֵל לַחֲצָיִים. אֶלָּא כֵּיצַד דִּינוֹ? אִם הִשִּׂיגָה יָדוֹ לִתֵּן כְּפִי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת — נוֹתֵן וְיֵצֵא; וְאִם לָאו — לֹא יֵצֵא.

אֶחָד הַמּוֹכֵר עַצְמוֹ בֵּין לְיִשְׂרָאֵל בֵּין לְגוֹי, וְאֶחָד שֶׁמְּכָרוּהוּ בֵּית דִּין — הֲרֵי זֶה מְגָרֵעַ פִּדְיוֹנוֹ וְיוֹצֵא. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁמְּכָרוּהוּ בְּשִׁשִּׁים דִּינָר, וְעָבַד אַרְבַּע שָׁנִים, וּמָצְאָה יָדוֹ — הֲרֵי זֶה נוֹתֵן עֶשְׂרִים דִּינָר לַאֲדוֹנָיו, וְיוֹצֵא לְחֵרוּת.

וְכֵן אִם מָכַר עַצְמוֹ בְּאַרְבָּעִים דִּינָר לְעֶשֶׂר שָׁנִים — הֲרֵי זֶה מְגָרֵעַ אַרְבָּעָה דִּינָרִין לְכָל שָׁנָה שֶׁעָבַד, וְנוֹתֵן הַנִּשְׁאָר כֶּסֶף אוֹ שָׁוֶה כֶּסֶף, וְיוֹצֵא.

וְכֵן הַנִּמְכָּר לְגוֹי — מְחַשֵּׁב הַדָּמִים לְפִי הַשָּׁנִים הַנִּשְׁאָרוֹת עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל" (ויקרא כה,נ). כֵּיצַד? מָכַר עַצְמוֹ בְּמֵאָה, וְנִשְׁאַר לַיּוֹבֵל בִּשְׁעַת מְכִירָה עֶשֶׂר שָׁנִים — מְחַשֵּׁב עֶשֶׂר לְכָל שָׁנָה שֶׁעָבַד וְגוֹרֵעַ מִן הַדָּמִים, וּמֵשִׁיב הַשְּׁאָר כֶּסֶף, לֹא תְּבוּאָה וְלֹא כֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ" (שם) — בְּכֶסֶף הוּא נִגְאָל מִיַּד הַגּוֹי, וְאֵינוֹ נִגְאָל בְּשָׁוֶה כֶּסֶף.

כָּל עֶבֶד עִבְרִי אוֹ עִבְרִיָּה שֶׁיָּצָא בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף, וְהִבְרִיא וְהוֹסִיפוּ דָּמָיו, אוֹ נִשְׁחַף וּפָחֲתוּ דָּמָיו — מְחַשְּׁבִין לוֹ לְהָקֵל עָלָיו. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּמְכַּר בְּמֵאָה וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שָׁוֶה מָאתַיִם — אֵינוֹ מְחַשֵּׁב עִם אֲדוֹנָיו אֶלָּא לְפִי מֵאָה. נִמְכַּר בְּמָאתַיִם וַהֲרֵי הוּא שָׁוֶה מֵאָה — מְחַשֵּׁב עִמּוֹ עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת לְפִי מֵאָה.

הַנִּמְכָּר לְגוֹי, הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ לִגְאֹל עַצְמוֹ לַחֲצָיִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ — פְּעָמִים יִהְיֶה לְהָקֵל וּפְעָמִים לְהַחֲמִיר. כֵּיצַד לְהָקֵל? קָנָה אוֹתוֹ הַגּוֹי בְּמָאתַיִם, וְנִשְׁחַף וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה, וְנָתַן לוֹ חֲמִשִּׁים חֲצִי דָּמָיו, וְהִבְרִיא וַהֲרֵי הוּא שָׁוֶה מָאתַיִם — נוֹתֵן לוֹ מֵאָה, שֶׁהֵן חֲצִי דָּמָיו הַנִּשְׁאָר, וְיוֹצֵא.

כֵּיצַד לְהַחֲמִיר? קָנָה אוֹתוֹ בְּמָאתַיִם, וְנָתַן לוֹ חֲצִי דָּמָיו מֵאָה, וְנִשְׁחַף וַהֲרֵי הוּא עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה — נוֹתֵן לוֹ חֲמִשִּׁים, שֶׁהֵן דְּמֵי חֶצְיוֹ הַנִּשְׁאָר, וְנִמְצָא שֶׁנָּתַן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַתָּה שָׁוֶה מֵאָה.

הָרַב שֶׁמָּחַל לָעֶבֶד עַל הַכֶּסֶף שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ לַעֲבֹד כְּנֶגְדּוֹ — אֵינוֹ מָחוּל עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ שְׁטַר שִׁחְרוּר. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁקָּנָהוּ בְּשִׁשִּׁים, וְעָבַד שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם, וְאָמַר לוֹ: 'שְׁאָר הַדָּמִים מְחוּלִין לְךָ, לֵךְ לְדַרְכְּךָ' — לֹא נִפְטַר מִשִּׁעְבּוּדוֹ עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ שְׁטָר.

אָדוֹן שֶׁמֵּת: אִם הִנִּיחַ בֵּן זָכָר — הֲרֵי הָעֶבֶד עוֹבֵד אֶת הַבֵּן עַד סוֹף הַשֵּׁשׁ, אוֹ עַד סוֹף הַשָּׁנִים שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לָהֶם, אוֹ עַד שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ יוֹבֵל, אוֹ עַד שֶׁיְּגָרֵעַ פִּדְיוֹנוֹ וְיִתֵּן הַשְּׁאָר.

אֲבָל אִם לֹא הִנִּיחַ בֵּן זָכָר — הֲרֵי זֶה יֵצֵא לְחֵרוּת, וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבַּת וְלֹא אֶת הָאָח, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד שְׁאָר הַיּוֹרְשִׁין. וְהַנִּמְכָּר לְגֵר צֶדֶק אוֹ לְגוֹי — אֲפִלּוּ הַבֵּן אֵינוֹ עוֹבֵד, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁמֵּת הָאָדוֹן, יָצָא לְחֵרוּת.

נִמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁעֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר, וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים: בַּשָּׁנִים, אוֹ בַּיּוֹבֵל, אוֹ בְּגִרְעוֹן כֶּסֶף, אוֹ בִּשְׁטַר שִׁחְרוּר, אוֹ בְּמִיתַת אָדוֹן בְּלֹא בֵּן; וּבַגּוֹי אוֹ בַּגֵּר — אֲפִלּוּ הִנִּיחַ בֵּן.

מִצְוָה לוֹמַר לוֹ: 'צֵא' בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאִם לֹא יֹאמַר לוֹ הֲרֵי הוּא יוֹצֵא בְּחִנָּם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁטָר. אֲפִלּוּ חָלָה וְהוֹצִיא עָלָיו רַבּוֹ הוֹצָאוֹת — אֵינוֹ חַיָּב לוֹ כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם" (שמות כא,ב).