הַמּוֹכֵר שֶׁמָּכַר קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין, וְזִכָּה בָּהֶן לַלּוֹקֵחַ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ — יַד הַלּוֹקֵחַ עַל הָעֶלְיוֹנָה: אִם רָצָה לִקַּח — אֵין הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְאִם לֹא רָצָה — תַּחֲזֹר לִבְעָלֶיהָ. לְפִיכָךְ כּוֹתְבִין שְׁטָר לַמּוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַלּוֹקֵחַ עִמּוֹ, וּלְעוֹלָם הַלּוֹקֵחַ נוֹתֵן שְׂכַר הַסּוֹפֵר, וַאֲפִלּוּ מָכַר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ.

וְכֵן הָעֶבֶד שֶׁמָּכַר אוֹ קָנָה אוֹ נָתַן מַתָּנָה אוֹ נִתְּנָה לוֹ — יַד הָאָדוֹן עַל הָעֶלְיוֹנָה: אִם רָצָה לְקַיֵּם מַעֲשָׂיו — הֲרֵי אֵלּוּ קַיָּמִין, וְאִם לֹא רָצָה — בָּטְלוּ כָּל מַעֲשָׂיו. וּבִדְבָרִים בִּלְבַד הוּא שֶׁמְּקַיֵּם הָאָדוֹן אוֹ מְבַטֵּל, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ כְּלוּם.

וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה אוֹ נָתְנָה מַתָּנָה, בֵּין בְּנִכְסֵי בַּעְלָהּ בֵּין בְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ, בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁיִּחֵד לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ בֵּין בְּנִכְסֵי מְלוֹג, בֵּין בְּקַרְקָעוֹת בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין, וְכֵן אִם לָקְחָה אוֹ נִתַּן לָהּ מַתָּנָה — יַד הַבַּעַל עַל הָעֶלְיוֹנָה: רָצָה — לְקַיֵּם; רָצָה — לְבַטֵּל הַכֹּל.

אֲבָל הַבַּעַל שֶׁמָּכַר אוֹ נָתַן, בֵּין קַרְקַע שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ אוֹ קַרְקַע שֶׁהִכְנִיס לָהּ שׁוּם מִשֶּׁלּוֹ אוֹ קַרְקַע שֶׁיִּחֵד לָהּ בִּכְתֻבָּתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּ מִיַּד הָאִשָּׁה אַחַר כֵּן שֶׁקִּיְּמָה מַעֲשָׂיו — הֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בָּטֵל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: 'נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי'.

מָכַר אוֹ נָתַן נִכְסֵי מְלוֹג, בֵּין מְקַרְקְעִין בֵּין מִטַּלְטְלִין — יַד הָאִשָּׁה עַל הָעֶלְיוֹנָה: רָצָת לְבַטֵּל — מְבַטֶּלֶת, וְאִם קִיְּמָה מַעֲשָׂיו — קָנוּ הַלּוֹקְחִים.

בַּעַל שֶׁמָּכַר מִטַּלְטְלִין שֶׁל נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל אוֹ מִטַּלְטְלִין שֶׁנָּתַן לָהּ מִשֶּׁלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, אִם עָבַר וּמָכַר אוֹ נָתַן — קָנוּ הַלָּקוֹחוֹת, וְאֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לְהוֹצִיא מִיָּדָם. וְכֵן יֵשׁ לוֹ לַבַּעַל לִמְכֹּר כָּל נְכָסָיו אַף עַל פִּי שֶׁהֵן תַּחַת שִׁעְבּוּד הַכְּתֻבָּה, וְאִם תָּבֹא לִטְרֹף — טוֹרֶפֶת, אֶלָּא אִם כָּתְבָה לַלּוֹקֵחַ תְּחִלָּה וְקָנוּ מִיָּדָהּ.

הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה אוֹ נָתְנָה נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל לְבַעְלָהּ — לֹא קָנָה, וְיֵשׁ לָהּ לַחֲזֹר וּלְהוֹצִיא מִיָּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִישׁוּת.

בֵּית דִּין שֶׁמָּכְרוּ אוֹ שֶׁלָּקְחוּ בְּנִכְסֵי יְתוֹמִים, בֵּין בְּקַרְקַע בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין, וְכֵן הָאַפִּטְרוֹפִּין בֵּין שֶׁמִּנּוּ אוֹתָם בֵּית דִּין בֵּין שֶׁמִּנָּה אוֹתָם אֲבִי יְתוֹמִים — מִקְחָן מֶקַח וּמִמְכָּרָם מִמְכָּר, אֲבָל מַתְּנָתָם אֵינָהּ כְּלוּם, שֶׁאֵין אָדָם נוֹתֵן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן בְּשַׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁמַּכִּין אוֹתוֹ — מַעֲשָׂיו קַיָּמִין. וְכֵן כָּל מִי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ בְּשַׁבָּת — הַקִּנְיָן קַיָּם, וְכוֹתְבִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת וְנוֹתְנִין.

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעָן