מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמַדְנוּ שֶׁהַזּוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה הִיא כָּל שֶׁאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל, אוֹ בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְעֲלָה לְאָדָם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ אִסּוּר הַשָּׁוֶה בַּכֹּל, אוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה לְחָלָל אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לוֹ. לְפִיכָךְ הַנִּרְבַּעַת לִבְהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּסְקִילָה — לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה וְלֹא נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִבְעֲלָה לְאָדָם. וְהַבָּא עַל הַנִּדָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּכָרֵת — לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה וְלֹא נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ.

וְכֵן הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה, אֲפִלּוּ הָיְתָה קְדֵשָׁה שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לַכֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בְּמַלְקוּת — לֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ. אֲבָל הַנִּבְעֶלֶת לְאֶחָד מֵאִסּוּרֵי לָאוִין הַשָּׁוִין בַּכֹּל וְאֵינָן מְיֻחָדִין בַּכֹּהֲנִים, אוֹ מֵאִסּוּרֵי עֲשֵׂה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְמִי שֶׁהִיא אֲסוּרָה לוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה, אוֹ לְגוֹי וְעֶבֶד, הוֹאִיל וְהִיא אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ — הֲרֵי זוֹ זוֹנָה.

וְכֵן הַגִּיֹּרֶת וְהַמְשֻׁחְרֶרֶת, אֲפִלּוּ נִתְגַּיְּרָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים, הוֹאִיל וְאֵינָהּ בַּת יִשְׂרָאֵל — הֲרֵי זוֹ זוֹנָה, וַאֲסוּרָה לְכֹהֵן. מִכָּאן אָמְרוּ: גּוֹי אוֹ עֶבֶד אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר, אוֹ גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, אוֹ מִצְרִי וַאֲדוֹמִי רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, אוֹ חָלָל שֶׁבָּאוּ עַל הַיְּהוּדִית — עָשׂוּ אוֹתָהּ זוֹנָה, וְנִפְסְלָה לִכְהֻנָּה; וְאִם הָיְתָה כֹּהֶנֶת — נִפְסְלָה מִן הַתְּרוּמָה. וְכֵן יְבָמָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ זָר — עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. וְהָאַיְלוֹנִית מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן, וְאֵינָהּ זוֹנָה.

הַבָּא עַל אַחַת מִן הַשְּׁנִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, כְּגוֹן הַבָּא עַל קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ אוֹ עַל חֲלוּצָתוֹ — לֹא עָשָׂה אוֹתָהּ זוֹנָה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ אֲסוּרָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת יִבּוּם.

הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין הֱיוֹתָהּ זוֹנָה תָּלוּי בִּבְעִילָה שֶׁל אִסּוּר, שֶׁהֲרֵי הַבָּא עַל הַנִּדָּה וְעַל הַקְּדֵשָׁה וְהַנִּרְבַּעַת לִבְהֵמָה — נִבְעֲלָה בִּבְעִילָה שֶׁל אִסּוּר וְלֹא נַעֲשֵׂית זוֹנָה; וּמִי שֶׁנִּשֵּׂאת לְחָלָל — נִבְעֲלָה בְּעִילָה שֶׁל הֶתֵּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, וְנַעֲשֵׂית זוֹנָה; וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בַּפְּגִימָה. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵינָהּ פְּגוּמָה אֶלָּא מֵאָדָם הָאָסוּר לָהּ אוֹ מֵחָלָל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

כָּל הַנִּבְעֶלֶת לְאָדָם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָהּ זוֹנָה, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג, בֵּין כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ — מִשֶּׁהֶעֱרָה בָּהּ, נִפְסְלָה מִשּׁוּם זוֹנָה; וּבִלְבַד שֶׁתִּהְיֶה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְיִהְיֶה הַבּוֹעֵל בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וָמַעְלָה. לְפִיכָךְ, אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁנִּבְעֲלָה לְאַחֵר, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן — נִפְסְלָה לִכְהֻנָּה.

וְאֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה — בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם טֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ" (דברים כד,ד). הַכֹּל בַּכְּלָל שֶׁאִם נִבְעֲלוּ נֶאֶסְרוּ עַל בַּעֲלֵיהֶן, פֵּרֵט לְךָ הַכָּתוּב בְּאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה" (במדבר ה,יג). אֲבָל אֵשֶׁת כֹּהֵן בְּאִסּוּרָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁהֲרֵי הִיא זוֹנָה.

אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה. אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ: ‘נֶאֱנַסְתִּי' אוֹ ‘שָׁגַגְתִּי' ‘וּבָא עָלַי אַחֵר', אוֹ שֶׁבָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ שֶׁזִּנָּת, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן — הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ אֲסוּרָה עָלָיו, שֶׁמָּא נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּאַחֵר. וְאִם הִיא נֶאֱמֶנֶת לוֹ אוֹ הָעֵד נֶאֱמָן לוֹ, וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ לְדִבְרֵיהֶם — הֲרֵי זֶה יוֹצִיא כְּדֵי לָצֵאת מִידֵי סָפֵק.

אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ: 'נֶאֱנַסְתִּי', אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ — הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְכָל כֹּהֵן שֶׁבָּעוֹלָם אַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלָהּ, שֶׁהֲרֵי הוֹדָת שֶׁהִיא זוֹנָה, וְאָסְרָה עַצְמָהּ, וְנַעֲשֵׂית כַּחֲתִיכָה הָאֲסוּרָה.

כֹּהֵן שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה, וְאַחַר זְמַן בָּא עָלֶיהָ וְטָעַן שֶׁמְּצָאָהּ דְּרוּסַת אִישׁ — נֶאֶסְרָה עָלָיו מִסָּפֵק, שֶׁמָּא קֹדֶם קִדּוּשִׁין נִבְעֲלָה אוֹ אַחַר קִדּוּשִׁין. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁטָּעַן טַעֲנָה זוֹ — לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו, שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁתֵּי סְפֵקוֹת: שֶׁמָּא קֹדֶם קִדּוּשִׁין שֶׁמָּא אַחַר קִדּוּשִׁין, וַאֲפִלּוּ נֹאמַר אַחַר קִדּוּשִׁין, שֶׁמָּא בְּאֹנֶס שֶׁמָּא בְּרָצוֹן, שֶׁהָאֲנוּסָה מֻתֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

לְפִיכָךְ, אִם קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ לְיִשְׂרָאֵל וְהִיא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְטָעַן שֶׁמְּצָאָהּ דְּרוּסַת אִישׁ — נֶאֶסְרָה עָלָיו מִסָּפֵק, שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא סָפֵק אֶחָד, שֶׁמָּא בְּאֹנֶס שֶׁמָּא בְּרָצוֹן; וּסְפֵק אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה לְהַחֲמִיר.

כָּל אִשָּׁה שֶׁקִּנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ וְנִסְתְּרָה וְלֹא שָׁתַת מֵי שׂוֹטָה — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לְכֹהֵן, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְפֵק זוֹנָה; בֵּין שֶׁלֹּא רָצָת הִיא לִשְׁתּוֹת בֵּין שֶׁלֹּא רָצָה הוּא לְהַשְׁקוֹתָהּ, בֵּין שֶׁהָיְתָה שָׁם עֵדוּת שֶׁמָּנְעָה אוֹתָהּ מִלִּשְׁתּוֹת בֵּין שֶׁקִּנְּאוּ לָהּ בֵּית דִּין, בֵּין שֶׁהָיְתָה מִן הַנָּשִׁים שֶׁאֵינָן רְאוּיוֹת לִשְׁתּוֹת, הוֹאִיל וְלֹא שָׁתַת מִכָּל מָקוֹם — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה מִסָּפֵק.

פְּנוּיָה שֶׁרָאוּהָ נִבְעֲלָה לְאַחֵר וְהָלַךְ לוֹ, וְאָמְרוּ לָהּ: ‘מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא עָלַיִךְ?' וְאָמְרָה: ‘אָדָם כָּשֵׁר' — הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ רָאוּהָ מְעֻבֶּרֶת וְאָמְרוּ לָהּ: ‘מִמִּי נִתְעַבַּרְתְּ?', וְאָמְרָה: ‘מֵאָדָם כָּשֵׁר' — הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת, וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת לְכֹהֵן.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הַמָּקוֹם שֶׁנִּבְעֲלָה פָּרָשַׁת דְּרָכִים אוֹ בַּקְּרָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה שֶׁהַכֹּל עוֹבְרִין שָׁם, וְהָיוּ רֹב הָעוֹבְרִין שָׁם כְּשֵׁרִים, וְרֹב הָעִיר שֶׁפֵּרְשׁוּ מִמֶּנָּה אֵלּוּ הָעוֹבְרִין כְּשֵׁרִים, שֶׁחֲכָמִים עָשׂוּ מַעֲלָה בַּיִּחוּסִין וְהִצְרִיכוּ שְׁנֵי רֻבּוֹת. אֲבָל אִם הָיוּ רֹב הָעוֹבְרִים פְּסוּלִין, כְּגוֹן גּוֹיִם וּמַמְזֵרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִמֶּנּוּ כְּשֵׁרִים, אוֹ שֶׁהָיוּ רֹב אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּסוּלִין, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הָעוֹבְרִין שָׁם כְּשֵׁרִים — חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא לְמִי שֶׁפּוֹסֵל אוֹתָהּ נִבְעֲלָה, וְלֹא תִּנָּשֵׂא לְכֹהֵן לְכַתְּחִלָּה. וְאִם נִשֵּׂאת — לֹא תֵּצֵא.

רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה בָּעִיר אוֹ נִתְעַבְּרָה בָּעִיר, אֲפִלּוּ לֹא הָיָה שׁוֹכֵן שָׁם אֶלָּא גּוֹי אֶחָד אוֹ חָלָל אֶחָד וְעֶבֶד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא לְכֹהֵן לְכַתְּחִלָּה, שֶׁכָּל הַקָּבוּעַ — כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה הוּא. וְאִם נִשֵּׂאת — לֹא תֵּצֵא, הוֹאִיל וְהִיא אוֹמֶרֶת: ‘לְכָשֵׁר נִבְעַלְתִּי'.

הָיְתָה אִלֶּמֶת אוֹ חֵרֶשֶׁת, אוֹ שֶׁאָמְרָה: ‘אֵינִי יוֹדַעַת לְמִי נִבְעַלְתִּי', אוֹ שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ מַכֶּרֶת בֵּין כָּשֵׁר לְפָסוּל — הֲרֵי זוֹ סְפֵק זוֹנָה. וְאִם נִשֵּׂאת לְכֹהֵן — תֵּצֵא, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁנֵי הָרֻבִּין הַמְּצוּיִין אֶצְלָהּ כְּשֵׁרִים.

הַשְּׁבוּיָה שֶׁנִּפְדֵּית וְהִיא בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד אוֹ יָתֵר — אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סְפֵק זוֹנָה, שֶׁמָּא נִבְעֲלָה לְגוֹי. וְאִם יֵשׁ לָהּ עֵד שֶׁלֹּא נִתְיַחֵד הַגּוֹי עִמָּהּ — הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה. וַאֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָרוֹב נֶאֱמָן לְעֵדוּת זוֹ. וּשְׁתֵּי שְׁבוּיוֹת שֶׁהֵעִידָה כָּל אַחַת מֵהֶן לַחֲבֶרְתָּהּ — הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. הוֹאִיל וְאִסּוּר כָּל הַסְּפֵקוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִיכָךְ הֵקֵלּוּ בַּשְּׁבוּיָה.

וְכֵן קָטָן שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ — נֶאֱמָן. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנִּשְׁבָּה הוּא וְאִמּוֹ, וְהָיָה מֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאָמַר: ‘נִשְׁבֵּינוּ לְבֵין הַגּוֹיִם; יָצָאתִי לִשְׁאֹב מַיִם וְדַעְתִּי עַל אִמִּי, לִלְקֹט עֵצִים וְדַעְתִּי עַל אִמִּי', וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָהּ חֲכָמִים לְכֹהֵן עַל פִּיו.

אֵין הַבַּעַל נֶאֱמָן לְהָעִיד בְּאִשְׁתּוֹ הַשְּׁבוּיָה שֶׁלֹּא נִטְמֵאת, שֶׁאֵין אָדָם מֵעִיד לְעַצְמוֹ. וְכֵן שִׁפְחָתָהּ לֹא תָּעִיד לָהּ. אֲבָל שִׁפְחַת בַּעְלָהּ מְעִידָה לָהּ. וְשִׁפְחָתָהּ שֶׁהָיְתָה מְשִׂיחָה לְפִי תֻּמָּהּ — נֶאֱמֶנֶת.

כֹּהֵן שֶׁהֵעִיד לִשְׁבוּיָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה — הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה, שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ. וְאִם פְּדָיָהּ וְהֵעִיד לָהּ — הֲרֵי זֶה יִשָּׂאֶנָּה, שֶׁאִלּוּ לֹא יָדַע שֶׁהִיא טְהוֹרָה, לֹא הָיָה נוֹתֵן מְעוֹתָיו בָּהּ.

הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ‘נִשְׁבֵּיתִי, וּטְהוֹרָה אֲנִי' — נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר, וַאֲפִלּוּ הָיָה שָׁם עֵד אֶחָד שֶׁמֵּעִיד שֶׁהִיא שְׁבוּיָה. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית — אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, עַד שֶׁיָּעִיד לָהּ אֶחָד שֶׁהִיא טְהוֹרָה. הָיוּ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית וְעֵד אֶחָד מֵעִיד שֶׁנִּטְמֵאת, וְאֶחָד מַכְחִישׁ אוֹתוֹ וּמֵעִיד לָהּ שֶׁהִיא טְהוֹרָה וְלֹא נִתְיַחֵד עִמָּהּ גּוֹי עַד שֶׁנִּפְדֵּית, אֲפִלּוּ זֶה שֶׁמֵּעִיד שֶׁהִיא טְהוֹרָה אִשָּׁה אוֹ שִׁפְחָה — הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.

מִי שֶׁאָמְרָה: ‘נִשְׁבֵּיתִי, וּטְהוֹרָה אֲנִי', וְהִתִּירוּהָ בֵּית דִּין לְהִנָּשֵׂא, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ שָׁם עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית — הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה וְלֹא תֵּצֵא מֵהֶתֵּרָהּ. וַאֲפִלּוּ נִכְנַס אַחֲרֶיהָ הַשַּׁבַּאי, וַהֲרֵי הִיא שְׁבוּיָה לְפָנֵינוּ בְּיַד אֲדוֹנֶיהָ — הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא מֵהֶתֵּרָהּ שֶׁהִתִּירוּהָ, וּמְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ מֵעַתָּה עַד שֶׁתִּפָּדֶה.

בָּאוּ לָהּ שְׁנֵי עֵדִים אַחַר כָּךְ שֶׁנִּטְמֵאת, אֲפִלּוּ נִשֵּׂאת וַאֲפִלּוּ הָיוּ לָהּ בָּנִים — הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא; וְאִם בָּא עֵד אֶחָד — אֵינוֹ כְּלוּם. אָמְרָה: ‘נִשְׁבֵּיתִי, וּטְהוֹרָה אֲנִי, וְיֵשׁ לִי עֵדִים שֶׁאֲנִי טְהוֹרָה' — אֵין אוֹמְרִין: נַמְתִּין עַד שֶׁיָּבֹאוּ עֵדִים, אֶלָּא מַתִּירִין אוֹתָהּ מִיָּד. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ יָצָא עָלֶיהָ קוֹל שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֵדֵי טֻמְאָה — מַתִּירִין אוֹתָהּ עַד שֶׁיָּבֹאוּ עֵדִים, שֶׁבַּשְּׁבוּיָה הֵקֵלּוּ.

הָאָב שֶׁאָמַר: ‘קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי וְגֵרַשְׁתִּיהָ' וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה — נֶאֱמָן. ‘קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה' וַהֲרֵי הִיא גְּדוֹלָה — אֵינוֹ נֶאֱמָן לְהַחֲזִיקָהּ גְּרוּשָׁה. ‘נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ', בֵּין שֶׁהִיא גְּדוֹלָה בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה — אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינָה אוֹתוֹ תּוֹרָה אֶלָּא לְאָסְרָהּ מִשּׁוּם אִישׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה" (דברים כב,טז), אֲבָל לֹא לְפָסְלָהּ מִשּׁוּם זְנוּת.

אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו מִשּׁוּם שְׁבוּיָה, הוֹאִיל וְהַדָּבָר סָפֵק — הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לָדוּר עִמּוֹ בְּחָצֵר אַחַת, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ עִמּוֹ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ תָּמִיד לְשָׁמְרוֹ.

עִיר שֶׁבָּאָה בְּמָצוֹר וְנִכְבְּשָׁה: אִם הָיוּ הַגּוֹיִם מַקִּיפִין אֶת הָעִיר מִכָּל רוּחוֹתֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּמָּלֵט אִשָּׁה אַחַת עַד שֶׁיִּרְאוּ אוֹתָהּ וְתֵעָשֶׂה בִּרְשׁוּתָן — הֲרֵי כָּל הַנָּשִׁים שֶׁבְּתוֹכָהּ פְּסוּלוֹת לִכְהֻנָּה כִּשְׁבוּיוֹת, שֶׁמָּא נִבְעֲלוּ לַגּוֹיִם, אֶלָּא מִי שֶׁהָיְתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּלְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

וְאִם הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּלֵט אִשָּׁה אַחַת וְלֹא יֵדְעוּ בָּהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה בָּעִיר מַחֲבוֹאָה אַחַת, אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַחֲזֶקֶת אֶלָּא אַחַת — הֲרֵי זוֹ מַצֶּלֶת עַל הַכֹּל.

כֵּיצַד מַצֶּלֶת? כָּל אִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ‘טְהוֹרָה אָנִי' — נֶאֱמֶנֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ עֵד; מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלָה לוֹמַר: ‘נִמְלַטְתִּי כְּשֶׁנִּכְבְּשָׁה הָעִיר' אוֹ ‘בַּמַּחֲבוֹאָה הָיִיתִי וְנִצַּלְתִּי' — נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר: ‘לֹא נִמְלַטְתִּי וְלֹא נַחְבֵּיתִי וְלֹא נִטְמֵאתִי'.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּגְדוּד שֶׁל אוֹתָהּ מַלְכוּת, שֶׁהֵן מִתְיַשְּׁבִין בָּעִיר וְאֵינָן יְרֵאִין, לְפִיכָךְ חוֹשְׁשִׁין לָהֶן שֶׁמָּא בָּעֲלוּ. אֲבָל גְּדוּד שֶׁל מַלְכוּת אַחֶרֶת שֶׁפָּשַׁט וְשָׁטַף וְעָבַר — לֹא נֶאֶסְרוּ הַנָּשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן פְּנַאי לִבְעֹל, שֶׁהֵן עוֹסְקִין בַּשָּׁלָל וּבוֹרְחִין לָהֶן. וְאִם שָׁבוּ נָשִׁים וְנַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתָן, אַף עַל פִּי שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל וְהִצִּילוּ אוֹתָן מִיָּדָן — הֲרֵי הֵן אֲסוּרוֹת.

הָאִשָּׁה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה בְּיַד גּוֹיִם: עַל יְדֵי מָמוֹן — מֻתֶּרֶת; וְעַל יְדֵי נְפָשׁוֹת — אֲסוּרָה לִכְהֻנָּה. לְפִיכָךְ, אִם הָיָה בַּעְלָהּ כֹּהֵן — נֶאֶסְרָה עָלָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁיַּד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה עַל הַגּוֹיִם וְהֵם יְרֵאִין מֵהֶן. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁיַּד הַגּוֹיִם תַּקִּיפָה עָלֵינוּ, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מָמוֹן, כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשֵׂית בִּרְשׁוּת גּוֹיִם — נֶאֶסְרָה, אֶלָּא אִם כֵּן הֵעִיד לָהּ אֶחָד כִּשְׁבוּיָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.