Back
Forbidden Foods
Perek 5מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה: "לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר" (דברים יב,כג, ושם: וְלֹא) — לֶאֱסֹר אֵבֶר שֶׁנֶּחְתַּךְ מִן הַחַי. וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי נֶאֱמַר לְנֹחַ: "אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ" (בראשית ט,ד). וְאִסּוּר אֵבֶר מִן הַחַי נוֹהֵג בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, בַּטְּהוֹרִים, אֲבָל לֹא בַּטְּמֵאִים.
אֶחָד אֵבֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת כְּגוֹן הַיָּד וְהָרֶגֶל, וְאֶחָד אֵבֶר שֶׁאֵין בּוֹ עֶצֶם כְּגוֹן הַלָּשׁוֹן וְהַבֵּיצִים וְהַטְּחוֹל וְהַכְּלָיוֹת וְהַחֵלֶב, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֶלָּא שֶׁהָאֵבֶר שֶׁאֵין בּוֹ עֶצֶם, בֵּין שֶׁחָתַךְ כֻּלּוֹ בֵּין שֶׁחָתַךְ מִקְצָתוֹ — הֲרֵי זֶה אָסוּר מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הָחַי; וְהָאֵבֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶצֶם — אֵינוֹ חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי עַד שֶׁיִּפְרֹשׁ כִּבְרִיָּתוֹ, בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת. אֲבָל אִם פֵּרֵשׁ מִן הַחַי הַבָּשָׂר בִּלְבַד — חַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם טְרֵפָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, לֹא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי.
הָאוֹכֵל כַּזַּיִת מִן אֵבֶר מִן הַחַי — לוֹקֶה. וַאֲפִלּוּ אָכַל אֵבֶר שָׁלֵם: אִם יֵשׁ בּוֹ כַּזַּיִת — חַיָּב; פָּחוֹת מִכַּזַּיִת — פָּטוּר. חָתַךְ מִן הָאֵבֶר כִּבְרִיָּתוֹ, בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, כַּזַּיִת, וַאֲכָלוֹ — לוֹקֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ בָּשָׂר אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא. אֲבָל אִם הִפְרִיד הָאֵבֶר אַחַר שֶׁתְּלָשׁוֹ מִן הַחַי, וְהִפְרִישׁ הַבָּשָׂר מִן הַגִּידִים וּמִן הָעֲצָמוֹת — אֵינוֹ לוֹקֶה עַד שֶׁיֹּאכַל כַּזַּיִת מִן הַבָּשָׂר לְבַדּוֹ, וְאֵין הָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין מִצְטָרְפִין בּוֹ לְכַזַּיִת, מֵאַחַר שֶׁשִּׁנָּה בְּרִיָּתוֹ.
חִלְּקוֹ לְאֵבֶר זֶה וַאֲכָלוֹ מְעַט מְעַט: אִם יֵשׁ בְּמַה שֶּׁאָכַל כַּזַּיִת בָּשָׂר — חַיָּב; וְאִם לָאו — פָּטוּר. לָקַח מִן הָאֵבֶר כַּזַּיִת כִּבְרִיָּתוֹ, בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, וַאֲכָלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחֱלַק בְּפִיו בִּפְנִים קֹדֶם שֶׁיִּבְלָעֶנּוּ — חַיָּב.
תָּלַשׁ אֵבֶר מִן הַחַי, וְנִטְרְפָה בִּנְטִילָתוֹ, וַאֲכָלוֹ — חַיָּב שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי וּמִשּׁוּם טְרֵפָה, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי הָאִסּוּרִין בָּאִין כְּאַחַת. וְכֵן הַתּוֹלֵשׁ חֵלֶב מִן הַחַי וַאֲכָלוֹ — לוֹקֶה שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי וּמִשּׁוּם חֵלֶב. תָּלַשׁ חֵלֶב מִן הַטְּרֵפָה וַאֲכָלוֹ — לוֹקֶה שָׁלֹשׁ.
בָּשָׂר הַמְדֻלְדָּל בַּבְּהֵמָה וְאֵבֶר הַמְדֻלְדָּל בָּהּ: אִם אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִחְיוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ אֶלָּא אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטָה — אָסוּר, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו; וְאִם מֵתָה הַבְּהֵמָה — רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ נָפַל מֵחַיִּים, לְפִיכָךְ לוֹקִין עָלָיו מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי. אֲבָל הַיָּכוֹל לַחֲזֹר וְלִחְיוֹת, אִם נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
שָׁמַט אֵבֶר אוֹ מְעָכוֹ אוֹ דָּכוֹ, כְּגוֹן הַבֵּיצִים שֶׁמָּעַךְ אוֹתָן אוֹ נִתְּקָן — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בּוֹ מִקְצָת חַיִּים וּלְפִיכָךְ אֵין מַסְרִיחַ. וְאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְאָכְלוֹ מִמִּנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִקֹּדֶם, שֶׁהֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לְאֵבֶר מִן הַחַי.
עֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר: אִם הָיָה הַבָּשָׂר אוֹ הָעוֹר חוֹפֶה רֹב עָבְיוֹ שֶׁל עֶצֶם הַנִּשְׁבָּר וְרֹב הֶקֵּף הַשֶּׁבֶר — הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וְאִם יָצָא הָעֶצֶם לַחוּץ — הֲרֵי הָאֵבֶר אָסוּר. וּכְשֶׁיִּשְׁחֹט הַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף, יַחְתֹּךְ מִמְּקוֹם הַשֶּׁבֶר וְיַשְׁלִיכוֹ, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר.
נִשְׁבַּר הָעֶצֶם וְהָיָה הַבָּשָׂר חוֹפֶה אֶת רֻבּוֹ, אֲבָל הָיָה אוֹתוֹ בָּשָׂר מְרֻסָּס, אוֹ נִתְאַכֵּל כַּבָּשָׂר שֶׁהָרוֹפֵא גּוֹרְדוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה מִתְלַקֵּט הָרֹב מִמְּקוֹמוֹת הַרְבֵּה, אוֹ שֶׁהָיָה הַבָּשָׂר שֶׁעָלָיו נְקָבִים נְקָבִים, אוֹ שֶׁנִּסְדַּק הַבָּשָׂר, אוֹ שֶׁנִּקְדַּר כְּמִין טַבַּעַת, אוֹ שֶׁנִּגְרַד הַבָּשָׂר מִלְּמַעְלָה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מִן הַבָּשָׂר אֶלָּא כִּקְלִפָּה, אוֹ שֶׁנִּתְאַכֵּל הַבָּשָׂר מִלְּמַטָּה מֵעַל הָעֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר עַד שֶׁנִּמְצָא הַבָּשָׂר הַחוֹפֶה אֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּעֶצֶם — בְּכָל אֵלּוּ מוֹרִין לְאִסּוּר עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא הַבָּשָׂר. וְאִם אָכַל מִכָּל אֵלּוּ — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
הַמּוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי הַבְּהֵמָה וְחָתַךְ מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְהִנִּיחַ הַחֲתִיכוֹת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ — הֲרֵי אוֹתָן הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. אֲבָל אִם חָתַךְ מִן הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ וְלֹא הוֹצִיאוֹ, וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ — הֲרֵי חֲתִיכוֹת הָעֻבָּר אוֹ אֶבְרוֹ מֻתָּר, הוֹאִיל וְלֹא יָצָא.
עֻבָּר שֶׁהוֹצִיא יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ — נֶאֱסַר אוֹתוֹ אֵבֶר לְעוֹלָם, בֵּין שֶׁחֲתָכוֹ קֹדֶם שֶׁתִּשָּׁחֵט אִמּוֹ בֵּין שֶׁחֲתָכוֹ אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטָה אִמּוֹ. וַאֲפִלּוּ הֶחֱזִיר אוֹתוֹ אֵבֶר לִמְעֵי אִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁחֲטָה, אוֹ נוֹלַד הַוָּלָד וְחָיָה כַּמָּה שָׁנִים — הֲרֵי אוֹתוֹ הָאֵבֶר אָסוּר מִשּׁוּם טְרֵפָה, שֶׁכָּל בָּשָׂר שֶׁיָּצָא חוּץ לִמְחִצָּתוֹ נֶאֱסַר כְּבָשָׂר שֶׁפֵּרֵשׁ מִן הַחַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה" (שמות כב,ל) — כֵּיוָן שֶׁיָּצָא חוּץ, לְמָקוֹם שֶׁהוּא לוֹ כְּשָׂדֶה, נַעֲשָׂה טְרֵפָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
הוֹצִיא מִקְצָת הָאֵבֶר וְנִשְׁאַר מִקְצָתוֹ בִּפְנִים, אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא מִעוּטוֹ — הַיּוֹצֵא אָסוּר, וְשֶׁבִּפְנִים מֻתָּר. וְאִם חָתַךְ הַיּוֹצֵא מִן הָאֵבֶר אַחַר שֶׁהֶחֱזִירוֹ, וְנִשְׁחֲטָה — חוֹתֵךְ אוֹתוֹ שֶׁיָּצָא בִּלְבַד, וּשְׁאָר הָאֵבֶר מֻתָּר. וְאִם לֹא הֶחֱזִירוֹ, וַחֲתָכוֹ וְהוּא בַּחוּץ, בֵּין שֶׁחֲתָכוֹ קֹדֶם שְׁחִיטָה אוֹ אַחַר שְׁחִיטָה — מְקוֹם הַחֲתָךְ אָסוּר, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁכְּנֶגֶד הָאֲוִיר אַחַר שֶׁנֶּחְתַּךְ הַיּוֹצֵא, חוֹזֵר וְחוֹתֵךְ מְקוֹם הַחֲתָךְ.
אֲבָל אֵבֶר עֻבָּר שֶׁיָּצָא, וַחֲתָכוֹ קֹדֶם שְׁחִיטָה וְהוּא בַּחוּץ — הֲרֵי זֶה אֵבֶר מִן הַחַי וְלוֹקִין עָלָיו. וְאִם נֶחְתַּךְ אַחַר שְׁחִיטָה — הָאוֹכְלוֹ אֵינוֹ לוֹקֶה, וַאֲפִלּוּ מֵת הָעֻבָּר קֹדֶם שְׁחִיטָה. וְאִם מֵתָה הַבְּהֵמָה וְאַחַר כָּךְ חֲתָכוֹ — הָאוֹכְלוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי.
עֻבָּר שֶׁהוֹצִיא אֵבֶר וְנֶאֱסַר הָאֵבֶר, וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד וַהֲרֵי הִיא נְקֵבָה — הֶחָלָב שֶׁלָּהּ אָסוּר לִשְׁתּוֹתוֹ מִסָּפֵק, הוֹאִיל וְהוּא בָּא מִכְּלַל הָאֵבָרִין וְיֵשׁ בָּהּ אֵבֶר אֶחָד אָסוּר, וַהֲרֵי זֶה כַּחֲלֵב טְרֵפָה שֶׁנִּתְעָרֵב בַּחֲלֵב טְהוֹרָה.
הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה מְעֻבֶּרֶת וּמָצָא בָּהּ שְׁלִיל, בֵּין חַי בֵּין מֵת — הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּאֲכִילָה. וַאֲפִלּוּ שִׁלְיָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. וְשִׁלְיָה שֶׁיָּצָאת מִקְצָתָהּ וְשָׁחַט אֶת הַבְּהֵמָה: אִם הָיְתָה שִׁלְיָה זוֹ קְשׁוּרָה בַּוָּלָד — מַה שֶּׁיָּצָא מִמֶּנָּה אָסוּר, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר; וְאִם לֹא הָיְתָה קְשׁוּרָה בַּוָּלָד — כֻּלָּהּ אֲסוּרָה, שֶׁמָּא שִׁלְיָה זוֹ שֶׁיָּצָאת מִקְצָתָהּ, הָלַךְ וָלָד שֶׁהָיָה בָּהּ, וּוָלָד זֶה שֶׁנִּמְצָא בַּבֶּטֶן, הָלְכָה שִׁלְיָה שֶׁלּוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא נִמְצָא בַּבֶּטֶן וָלָד כְּלָל, שֶׁהַשִּׁלְיָה כֻּלָּהּ אֲסוּרָה.
מָצָא בָּהּ עֻבָּר חַי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים גְּמוּרִים וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה — אֵינוֹ צָרִיךְ שְׁחִיטָה, אֶלָּא שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהַרְתּוֹ. וְאִם הִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקַע — צָרִיךְ שְׁחִיטָה.
קָרַע אֶת הַבְּהֵמָה אוֹ שָׁחַט בְּהֵמָה טְרֵפָה וְנִמְצָא בָּהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי — צָרִיךְ שְׁחִיטָה לְהַתִּירוֹ, וְאֵין שְׁחִיטַת אִמּוֹ מוֹעֶלֶת לוֹ. וְאִם לֹא גָּמְרוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַי בִּמְעֵי הַטְּרֵפָה — הֲרֵי זֶה אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּאֵבֶר מֵאִמּוֹ.
כָּל עֻבָּר שֶׁהוֹצִיא רֹאשׁוֹ וְהֶחֱזִירוֹ, וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת אִמּוֹ — אֵין שְׁחִיטַת אִמּוֹ מוֹעֶלֶת לוֹ, וַהֲרֵי הוּא כְּיָלוּד, וְצָרִיךְ שְׁחִיטָה.