אַף עַל פִּי שֶׁלּוֹקֶה הַנִּשְׁבָּע לַשָּׁוְא אוֹ עַל שֶׁקֶר, וְכֵן הַנִּשְׁבָּע שְׁבוּעַת הָעֵדוּת אוֹ שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן מֵבִיא קָרְבָּן — אֵין מִתְכַּפֵּר לָהֶן עֲוֹן הַשְּׁבוּעָה כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יְנַקֶּה יי" (שמות כ,ו; דברים ה,י) — אֵין לָזֶה נִקָּיוֹן מִדִּין שָׁמַיִם עַד שֶׁיִּפָּרַע מִמֶּנּוּ עַל הַשֵּׁם הַגָּדוֹל שֶׁחִלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יי" (ויקרא יט,יב). לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר מֵעָוֹן זֶה יָתֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת.

עָוֹן זֶה מִן הַחֲמוּרוֹת הוּא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ לֹא כָּרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין, יֵשׁ בּוֹ חִלּוּל הַשֵּׁם הַמְקֻדָּשׁ, שֶׁהוּא גָּדוֹל מִכָּל הָעֲוֹנוֹת.

מִי שֶׁנִּשְׁבַּע בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּבַשֶּׁמֶשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁבְּרָאָם — אֵין זוֹ שְׁבוּעָה. וְכֵן הַנִּשְׁבָּע בְּנָבִיא מִן הַנְּבִיאִים אוֹ בִּכְתָב מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁשָּׁלַח נָבִיא זֶה אוֹ לְמִי שֶׁצִּוָּה בִּכְתָב זֶה — אֵין זוֹ שְׁבוּעָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֵלּוּ שְׁבוּעוֹת, מְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן וּמְלַמְּדִין אֶת הָעָם שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בְּכָךְ, וּמַרְאִין בְּעֵינֵיהֶן שֶׁזּוֹ שְׁבוּעָה, וּפוֹתְחִין לָהֶן פֶּתַח וּמַתִּירִין לָהֶן.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל הַנִּשְׁבָּע בַּתּוֹרָה: הַנִּשְׁבָּע בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ — דַּעְתּוֹ עַל הָאַזְכָּרוֹת; וְאִם נִשְׁבַּע בָּהּ סְתָם — דַּעְתּוֹ עַל הַגְּוִיל, וְאֵין כָּאן שְׁבוּעָה. נְטָלָהּ בְּיָדוֹ וְנִשְׁבַּע בָּהּ — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנִּשְׁבַּע בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ, וְאָסוּר.

הַנִּשְׁבָּע בַּתּוֹרָה סְתָם: אִם תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא — אֵינוֹ צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם; וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא — צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּשְׁבוּעוֹת.

עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבַּע — אֵין רַבּוֹ צָרִיךְ לִכְפּוֹתוֹ, וַהֲרֵי הוּא אַחַר שֶׁנִּשְׁבַּע כְּקֹדֶם שֶׁנִּשְׁבַּע, לְפִי שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָנוּי לוֹ כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עָלָיו שְׁבוּעָתוֹ, וְנֶאֱמַר בַּשְּׁבוּעוֹת: "לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ" (במדבר ל,ג) — מִי שֶׁנַּפְשׁוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, יָצָא עֶבֶד שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים, וְנִמְצָא זֶה כְּמִי שֶׁנִּשְׁבַּע עַל נִכְסֵי אַחֵר.

קְטַנִּים שֶׁנִּשְׁבְּעוּ וְהֵן יוֹדְעִין טַעַם הַשְּׁבוּעָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן חַיָּבִין — כּוֹפִין אוֹתָן לַעֲמֹד בְּדִבְרֵיהֶן, כְּדֵי לְחַנְּכָן וּלְאַיֵּם עֲלֵיהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּשְׁבוּעוֹת. וְאִם הָיָה הַדָּבָר שֶׁנִּשְׁבְּעוּ עָלָיו דָּבָר שֶׁאֵין הַקָּטָן יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִזַּק, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁיָּצוּם אוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר זְמַן מְרֻבֶּה — מַכֶּה אוֹתוֹ אָבִיו אוֹ רַבּוֹ וְגוֹעֵר בּוֹ, וּמַרְאִין לוֹ שֶׁהֻתְּרָה שְׁבוּעָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָגִיל לְהָקֵל רֹאשׁ בִּשְׁבוּעוֹת.

צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בַּקְּטַנִּים הַרְבֵּה וּלְלַמֵּד לְשׁוֹנָם דִּבְרֵי אֱמֶת בְּלֹא שְׁבוּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְגִילִין לְהִשָּׁבַע תָּמִיד כַּגּוֹיִם, וְזֶה הַדָּבָר כְּמוֹ חוֹבָה הוּא עַל אֲבוֹתֵיהֶן וְעַל מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת.

הַשּׁוֹמֵעַ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם מִפִּי חֲבֵרוֹ לַשָּׁוְא, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע בְּפָנָיו לַשֶּׁקֶר, אוֹ שֶׁבֵּרֵךְ בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, שֶׁהוּא עוֹבֵר מִשּׁוּם: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יי אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ,ו; דברים ה,י), כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת — הֲרֵי זֶה חַיָּב לְנַדּוֹתוֹ. וְאִם לֹא יְנַדֵּהוּ — הוּא בְּעַצְמוֹ יְהֵא בְּנִדּוּי. וְצָרִיךְ לְהַתִּיר אוֹתוֹ מִיָּד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִכְשׁוֹל לַאֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁנִּדּוּהוּ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁיּוֹדִיעוֹ — נִמְצְאוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּנִדּוּי, שֶׁהֲרֵי לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם מַעֲוֶה וּשְׁבוּעָה תָּמִיד.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הַנִּשְׁבָּע הַזֶּה אוֹ הַמְבָרֵךְ לְבַטָּלָה מֵזִיד. אֲבָל אִם הָיָה שׁוֹגֵג וְלֹא יָדַע שֶׁזֶּה אָסוּר — אֵינוֹ חַיָּב לְנַדּוֹתוֹ. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁאָסוּר לְנַדּוֹתוֹ, וְלֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב שׁוֹגֵג, אֶלָּא מַזְהִירוֹ וּמַתְרֶה בּוֹ שֶׁלֹּא יַחֲזֹר.

וְלֹא שְׁבוּעָה לַשָּׁוְא בִּלְבַד הִיא הָאֲסוּרָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהַזְכִּיר שֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְיֻחָדִין לְבַטָּלָה אָסוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע. הֲרֵי הַכָּתוּב מְצַוֶּה וְאוֹמֵר: "לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא" (דברים כח,נח), וּבִכְלַל יִרְאָתוֹ — שֶׁלֹּא יַזְכִּירוֹ לְבַטָּלָה.

לְפִיכָךְ, אִם טָעָה הַלָּשׁוֹן וְהוֹצִיא שֵׁם לְבַטָּלָה — יְמַהֵר מִיָּד וִישַׁבֵּחַ וִיפָאֵר וִיאַדֵּר לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לְבַטָּלָה. כֵּיצַד? אָמַר: 'יי' — אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָם וָעֶד' אוֹ 'גָּדוֹל הוּא וּמְהֻלָּל מְאֹד' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְבַטָּלָה.

אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִשָּׁאֵל עַל הַשְּׁבוּעָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְאֵין בָּזֶה דֹּפִי, וּמִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ בְּדָבָר זֶה אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁמֶץ מִינוּת — אַף עַל פִּי כֵן רָאוּי לְהִזָּהֵר בְּדָבָר זֶה, וְאֵין נִזְקָקִין לְהַתִּיר אֶלָּא מִפְּנֵי דְּבַר מִצְוָה אוֹ מִפְּנֵי צֹרֶךְ גָּדוֹל. וְטוֹבָה גְּדוֹלָה הִיא לָאָדָם שֶׁלֹּא יִשָּׁבַע כְּלָל. וְאִם עָבַר וְנִשְׁבַּע — שֶׁיִּצְטַעֵר וְיַעֲמֹד בִּשְׁבוּעָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר" (תהלים טו,ד), וְכָתוּב אַחֲרָיו: "עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם" (שם טו,ה).

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן