נָזִיר שֶׁשָּׁתָה יַיִן וְאָכַל יוֹצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן אֲפִלּוּ יָמִים רַבִּים — אֵינוֹ סוֹתֵר מִימֵי נְזִירוּתוֹ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד. וְכֵן אִם גִּלַּח מִעוּט שְׂעַר רֹאשׁוֹ, בֵּין בִּשְׁגָגָה בֵּין בְּזָדוֹן. נִתְגַּלַּח רֹב רֹאשׁוֹ, בֵּין בְּתַעַר בֵּין כְּעֵין תַּעַר, וְלֹא נִשְׁאַר מִן הַשְּׂעָרוֹת כְּדֵי לָכֹף רֹאשָׁן לְעִקָּרָן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, אֲפִלּוּ גִּלְּחוּהוּ לִסְטִים בְּאֹנֶס — הֲרֵי זֶה סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פֶּרַע, וְאַחַר כָּךְ מַתְחִיל לִמְנוֹת.

כֵּיצַד? נָדַר נְזִירוּת מֵאָה יוֹם, וּלְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם נִתְגַּלַּח רֹב רֹאשׁוֹ — הֲרֵי זֶה שׁוֹהֶה שְׁלֹשִׁים יוֹם עַד שֶׁיִּרְבֶּה שְׂעַר רֹאשׁוֹ, וְאַחַר הַשְּׁלֹשִׁים יוֹם מוֹנֶה שְׁמוֹנִים יוֹם תַּשְׁלוּם יְמֵי נְזִירוּתוֹ. וְכָל אוֹתָן הַשְּׁלֹשִׁים יוֹם — כָּל דִּקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו, אֶלָּא שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן.

נָזִיר שֶׁנִּטְמָא, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, וַאֲפִלּוּ טִמְּאוּהוּ גּוֹיִם בְּאֹנֶס — סָתַר הַכֹּל, וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה, וּמַתְחִיל לִמְנוֹת יְמֵי נְזִירוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ" (במדבר ו,יב). וַאֲפִלּוּ נִטְמָא בְּיוֹם מְלֹאות יְמֵי נִזְרוֹ בְּסוֹף הַיּוֹם — סָתַר הַכֹּל.

נִטְמָא אַחַר יוֹם מְלֹאות, שֶׁהוּא יוֹם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹת טָהֳרָה אִלּוּ לֹא נִטְמָא — סָתַר שְׁלֹשִׁים יוֹם בִּלְבַד. וְכֵיצַד יַעֲשֶׂה? מֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה כְּשֶׁיִּטְהַר וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה, וּמַתְחִיל לִמְנוֹת נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טָהֳרָה וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טָהֳרָה. וְאִם נִטְמָא אַחַר שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים — אֵינוֹ סוֹתֵר כְּלוּם, אֶלָּא מֵבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹת טָהֳרָה שֶׁלּוֹ כְּשֶׁיִּטְהַר.

נִטְמָא בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁרָאוּי לְגַדֵּל שֵׂעָר אִלּוּ גִּלַּח אַחַר מְלֹאת — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ סוֹתֵר כְּלוּם, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא גִּלַּח, שֶׁהֲרֵי שָׁלְמָה הַנְּזִירוּת וְכָל הַנִּטְפָּל לָהּ.

נִטְמָא בַּיּוֹם שֶׁנָּדַר אוֹ בַּשֵּׁנִי — אֵינוֹ סוֹתֵר, אֶלָּא מַשְׁלִים עֲלֵיהֶם אַחַר שֶׁיָּבִיא קָרְבָּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ" (במדבר ו,יב) — עַד שֶׁיְּהוּא שָׁם יָמִים רִאשׁוֹנִים. לְפִיכָךְ אִם נִטְמָא מִשְּׁלִישִׁי וָהָלְאָה — סוֹתֵר אֶת כָּל הַקּוֹדְמִין.

נָדַר בְּנָזִיר וְהוּא טְמֵא מֵת — חָלָה עָלָיו נְזִירוּת. וְאִם נִטְמָא פַּעַם אַחֶרֶת אוֹ שָׁתָה יַיִן אוֹ גִּלַּח — לוֹקֶה. וְאִם שָׁהָה בְּטֻמְאָתוֹ כַּמָּה יָמִים — אֵין עוֹלִין לוֹ, עַד שֶׁיַּזֶּה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, וְיִטְבֹּל בַּשְּׁבִיעִי. וְיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִמִּנְיַן נְזִירוּת לָזֶה שֶׁנָּדַר וְהוּא טָמֵא. אֲבָל נָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא — אֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת אֶלָּא מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה.

מִי שֶׁנָּדַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת — נְזִירוּת חָלָה עָלָיו. וַאֲפִלּוּ שָׁהָה שָׁם כַּמָּה יָמִים — אֵין עוֹלִין לוֹ, וְלוֹקֶה עַל שְׁהִיָּתוֹ שָׁם. וְאִם הִתְרוּ בּוֹ שֶׁלֹּא יַזִּיר שָׁם — אֵינוֹ מְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ כְּשֶׁיֵּצֵא מִשָּׁם, וְאִם נִטְמָא שָׁם בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בְּאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן — אֵינוֹ מְגַלֵּחַ וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה.

נִכְנַס לְשָׁם בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, וּבָא חֲבֵרוֹ וּפָרַע עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְנִטְמָא, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה שָׁם — אֵינוֹ לוֹקֶה, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת אִם שָׁהָה.

יָצָא מִבֵּית הַקְּבָרוֹת וְשָׁהָה יָמִים, וְחָזַר וְנִכְנַס — אֵין אוֹתָן הַיָּמִים עוֹלִין לוֹ. יָצָא וְהִזָּה וְטָבַל וְטָהַר וּמָנָה יָמִים מִנְּזִירוּתוֹ, וְחָזַר לְבֵית הַקְּבָרוֹת — הֲרֵי אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁמָּנָה עוֹלִין לוֹ, וַאֲפִלּוּ נִכְנַס בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ — הֲרֵי שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן. וְאִם נִטְמָא שָׁם אַחַר שֶׁנִּכְנַס בְּאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן — מֵבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה, וְסוֹתֵר יָמִים הַקּוֹדְמִין, וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה.

תִּגְלַחַת טֻמְאָה כֵּיצַד הִיא? נָזִיר שֶׁנִּטְמָא בְּאַחַת מִן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן — הֲרֵי זֶה מַזֶּה עָלָיו בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וּמְגַלֵּחַ שְׂעַר רֹאשׁוֹ בַּשְּׁבִיעִי וְטוֹבֵל בַּשְּׁבִיעִי אַחַר הַהַזָּאָה כְּדֶרֶךְ כָּל טְמֵאֵי מֵת, וּמַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי, וְהֵן שְׁתֵּי תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְעוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, וְכֶבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם, וְסוֹתֵר כָּל הַיָּמִים הַקּוֹדְמִין, וּמַתְחִיל לִמְנוֹת נְזִירוּתוֹ. וְאִם גִּלַּח בַּשְּׁמִינִי — מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַּיּוֹם.

מֵאֵימָתַי מַתְחִיל לִמְנוֹת? מִשֶּׁיָּבִיא חַטָּאתוֹ. אֲבָל עוֹלָתוֹ וַאֲשָׁמוֹ אֵין מְעַכְּבִין אוֹתוֹ מִלִּמְנוֹת.

הֲרֵי שֶׁהִזָּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְלֹא טָבַל, וְנִתְאַחֵר כַּמָּה יָמִים — כְּשֶׁיִּטְבֹּל, יַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ וְיָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לְמָחָר.

טָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ וְאֵחַר קָרְבְּנוֹתָיו — אֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאתוֹ. אֲבָל עוֹלָתוֹ וַאֲשָׁמוֹ אֵין מְעַכְּבִין אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

כְּשֶׁמְּגַלֵּחַ הַנָּזִיר תִּגְלַחַת טֻמְאָה — אֵינוֹ צָרִיךְ לְגַלֵּחַ פֶּתַח הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא לְהַשְׁלִיךְ שְׂעָרוֹ עַל הָאֵשׁ. וּבֵין שֶׁגִּלַּח בַּמְּדִינָה אוֹ בַּמִּקְדָּשׁ — שְׂעָרוֹ אָסוּר בַּהֲנָיָה, וְטָעוּן קְבִירָה, וְאֶפְרוֹ אָסוּר כְּאֵפֶר כָּל הַנִּקְבָּרִין. וְהַמְגַלֵּחַ בַּמִּקְדָּשׁ, אִם הִשְׁלִיכוֹ תַּחַת דּוּד הָאָשָׁם — יָצָא.

נָזִיר שֶׁנִּטְמָא טֻמְאוֹת הַרְבֵּה, בֵּין שֶׁלֹּא הִתְרוּ בּוֹ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת בֵּין שֶׁהִתְרוּ בּוֹ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת — אֵינוֹ מֵבִיא עַל טֻמְאוֹתָיו אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁנִּטְמָא פַּעַם שְׁנִיָּה קֹדֶם שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה הָרִאשׁוֹנָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַחֵר כַּמָּה יָמִים אַחַר טָהֳרָתוֹ קֹדֶם הֲבָאַת חַטָּאתוֹ וְנִטְמָא בְּאוֹתָן הַיָּמִים — אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד.

אֲבָל אִם נִטְמָא וְטָהַר וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ, וְנִטְמָא פַּעַם שְׁנִיָּה אַחַר שֶׁהֵבִיא חַטָּאתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְעוֹלָתוֹ — חַיָּב בְּקָרְבָּנוֹת אֲחֵרוֹת.

נָזִיר שֶׁגִּלַּח תִּגְלַחַת טָהֳרָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ שֶׁטָּמֵא הָיָה בְּתוֹךְ יְמֵי נִזְרוֹ: אִם בְּטֻמְאָה יְדוּעָה נִטְמָא — סָתַר הַכֹּל, וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה, וּמְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טֻמְאָה, וּמוֹנֶה נְזִירוּת אַחֶרֶת, וּמֵבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה.

וְאִם בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם נִטְמָא — אֵינוֹ סוֹתֵר. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה.

וְאִם עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא, בֵּין בְּטֻמְאָה יְדוּעָה בֵּין בְּטֻמְאַת הַתְּהוֹם — סָתַר הַכֹּל. נוֹדַע לוֹ אַחַר שֶׁנִּזְרַק אֶחָד מִן הַדָּמִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גִּלַּח, הוֹאִיל וְטֻמְאָה שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה הִיא — אֵינוֹ סוֹתֵר.

אֵי זוֹ הִיא טֻמְאַת הַתְּהוֹם? כָּל שֶׁאֵין אָדָם מַכִּירָהּ, אֲפִלּוּ בְּסוֹף הָעוֹלָם. וְלֹא אָמְרוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד, אֲבָל הָרוּג לֹא, שֶׁהֲרֵי יָדַע בּוֹ זֶה שֶׁהֲרָגוֹ.

נִמְצָא הַמֵּת גָּלוּי — אֵין זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. נִמְצָא מֻשְׁקָע בְּקַרְקָעִית מְעָרָה וְהַמַּיִם עַל גַּבָּיו — הֲרֵי זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. נִמְצָא מֻשְׁקָע בְּתֶבֶן אוֹ בִּצְרוֹרוֹת — הֲרֵי זוֹ טֻמְאַת הַתְּהוֹם. בַּמַּיִם בָּאֲפֵלָה וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים — אֵינָהּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם.

נָזִיר שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת, וְיָרַד וְטָבַל בַּמְּעָרָה וְהֵבִיא קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה, וּמָנָה נְזִירוּת וְגִלַּח תִּגְלַחַת טָהֳרָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁמֵּת הָיָה מֻשְׁקָע בְּקַרְקָעִית הַמְּעָרָה כְּשֶׁיָּרַד לִטְבֹּל — אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טֻמְאָה שֶׁאֵינָהּ יְדוּעָה, סָתַר הַכֹּל, מִפְּנֵי שֶׁהֻחְזַק לַטֻּמְאָה, וְחֶזְקַת הַטָּמֵא טָמֵא עַד שֶׁיִּטְהַר וַדַּאי. יָרַד לְהָקֵר — הֲרֵי זֶה טָהוֹר, עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁנָּגַע. נִמְצָא הַמֵּת צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם — הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת טָמֵא, שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁנָּגַע בָּזֶה שֶׁהוּא צָף.