טָמֵא שֶׁעָבַד בַּמִּקְדָּשׁ — חִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ, וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם עַל עֲבוֹדָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁהָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (ויקרא כב,ב) — הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לָעוֹבֵד בְּטֻמְאָה. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ" (שם כב,ט) — מַה חִלּוּל הָאָמוּר כָּאן מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, אַף כָּאן מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. וְכָל לָאו שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, לוֹקִין עָלָיו.

אַף עַל פִּי שֶׁאִם עָבַד בְּטֻמְאָה אֵינוֹ חַיָּב בְּבֵית דִּין אֶלָּא מַלְקוּת, אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לֹא הָיוּ מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, אֶלָּא מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לַחוּץ וּפוֹצְעִין אֶת מוֹחוֹ בְּיָדָן, וְאֵין מְמַחִין עֲלֵיהֶן בְּכָךְ.

וְהֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲבֹד וְלֹא יִשְׁהֶה עַד שֶׁיִּתְחַיֵּב כָּרֵת, אֶלָּא מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם? כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא בָּעֲזָרָה וְיָצָא בַּקְּצָרָה, וּבִיצִיאָתוֹ הָיָה צִנּוֹר בְּיָדוֹ וְהָפַךְ בּוֹ אֵבֶר עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ בַּמִּזְבֵּחַ וְקֵרֵב שְׂרֵפָתוֹ, שֶׁכָּל קֵרוּב עֲבוֹדָה הֲרֵי הוּא כַּעֲבוֹדָה.

וְכֵן טָמֵא שֶׁטָּבַל וְעָבַד קֹדֶם שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ — עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כא,ו) — מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לִטְבוּל יוֹם שֶׁעָבַד, שֶׁעֲדַיִן טָמֵא הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר" (שם כב,ז) — מִכְּלָל שֶׁעֲדַיִן לֹא טָהַר.

אֲבָל מְחֻסַּר כִּפּוּרִים שֶׁעָבַד, אַף עַל פִּי שֶׁעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה וְחִלֵּל — הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

וּמִנַּיִן שֶׁעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" (ויקרא יב,ח) — מִכְּלָל שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה טָהֳרָתָהּ, וְהוּא הַדִּין לְכָל מְחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים.

כֹּהֵן שֶׁעָבַד וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהָיָה טָמֵא: אִם הִיא טֻמְאָה יְדוּעָה — כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב פְּסוּלִין, שֶׁהֲרֵי עֲבוֹדָתוֹ חֻלִּין; וְאִם הִיא טֻמְאַת הַתְּהוֹם — הַצִּיץ מְרַצֶּה, וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב נִרְצוּ. וַאֲפִלּוּ נוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא טָמֵא קֹדֶם שֶׁיִּזְרֹק הַדָּם, וְזָרַק — הֻרְצָה, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַתְּהוֹם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵזִיד. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ טֻמְאַת הַתְּהוֹם בִּנְזִירוּת.

וְכֵן הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת דְּבָרִים הַקְּרֵבִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים" (שמות כח,לח). אֲבָל אֵינוֹ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַנֶּאֱכָלִין, וְלֹא עַל טֻמְאַת הָאָדָם שֶׁנִּטְמָא בְּטֻמְאָה יְדוּעָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה הַטֻּמְאָה הַדְּחוּיָה בַּצִּבּוּר, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עָלֶיהָ.

וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא עַל מִצְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יי" (שם).

כָּל קָרְבָּן שֶׁאֵין קָבוּעַ לוֹ זְמַן — אֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטֻּמְאָה, שֶׁאִם לֹא יִקְרַב הַיּוֹם יִקְרַב לְמָחָר, וּלְמָחָר מָחָר. וְכָל קָרְבָּן שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמַן, בֵּין קָרְבַּן צִבּוּר בֵּין קָרְבַּן יָחִיד — דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְדוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה. וְלֹא כָּל הַטֻּמְאוֹת הוּא דּוֹחֶה, אֶלָּא טֻמְאַת הַמֵּת לְבַדָּהּ.

כָּל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר קָבוּעַ זְמַנָּן, לְפִיכָךְ כֻּלָּן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת טֻמְאַת הַמֵּת.

וְכָל קָרְבָּן מֵהֶן שֶׁקָּרַב בְּטֻמְאָה — אֵינוֹ נֶאֱכָל, אֶלָּא מַקְטִירִין מִמֶּנּוּ דְּבָרִים הָרְאוּיִין לְהַקְטָרָה, וְהַשְּׁאָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה נִשְׂרָף, כִּשְׁאָר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמְאוּ.

כֵּיצַד דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה? הִגִּיעַ זְמַנּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַקָּרְבָּן וְהָיוּ רֹב הַקָּהָל שֶׁמַּקְרִיבִין אוֹתוֹ טְמֵאִים לְמֵת, אוֹ שֶׁהָיוּ הַקָּהָל טְהוֹרִים וְהָיוּ הַכֹּהֲנִים הַמַּקְרִיבִין טְמֵאִים לְמֵת, אוֹ שֶׁהָיוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ טְהוֹרִים וְהָיוּ כְּלֵי הַשָּׁרֵת טְמֵאִים לְמֵת — הֲרֵי זֶה יֵעָשֶׂה בְּטֻמְאָה, וְיִתְעַסְּקוּ בּוֹ הַטְּמֵאִים וְהַטְּהוֹרִים כְּאֶחָד, וְיִכָּנְסוּ כֻּלָּן לָעֲזָרָה.

אֲבָל הַטְּמֵאִים בְּטֻמְאָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת וְנִדּוֹת וּטְמֵאֵי שֶׁרֶץ וּנְבֵלָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — לֹא יִתְעַסְּקוּ בּוֹ וְלֹא יִכָּנְסוּ לָעֲזָרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה בְּטֻמְאָה. וְאִם עָבְרוּ וְעָשׂוּ אוֹ נִכְנְסוּ לָעֲזָרָה — חַיָּבִין כָּרֵת עַל הַבִּיאָה וּמִיתָה עַל הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא נִדְחָת אֶלָּא טֻמְאַת הַמֵּת בִּלְבַד.

וּפֶסַח שֶׁבָּא בְּטֻמְאָה, וְדָחֲקוּ טְמֵאֵי מֵת וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל — פְּטוּרִין; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻתְּרוּ אֶלָּא לָעֲזָרָה, הוֹאִיל וְאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶם "אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם" (במדבר ה,ג), הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין.

הָיוּ מִקְצָת בֵּית אָב טְמֵאִין וּמִקְצָתָן טְהוֹרִין, אַף עַל פִּי שֶׁרֻבָּם טְמֵאֵי מֵת — לֹא יַקְרִיבוּ אֶלָּא הַטְּהוֹרִים. הָיָה כָּל בֵּית הָאָב טְמֵאֵי מֵת — יָבֹאוּ בֵּית אָב אַחֵר. הָיְתָה כָּל הַמִּשְׁמָרָה טְמֵאֵי מֵת — מְחַזְּרִין עַל מִשְׁמָרָה אַחֶרֶת. אִם הָיוּ רֹב הַכֹּהֲנִים הַנִּמְצָאִין שָׁם בִּירוּשָׁלַיִם בַּזְּמַן הַקָּבוּעַ טְמֵאִים — יַעֲשׂוּ בְּטֻמְאָה.

וּמִפְּנֵי מָה מְחַזְּרִין עַל הַטְּהוֹרִים מִבֵּית אָב אַחֵר? מִפְּנֵי שֶׁהַטֻּמְאָה לֹא הֻתְּרָה בַּצִּבּוּר, אֶלָּא בְּאִסּוּרָהּ עוֹמֶדֶת וּדְחוּיָה הִיא עַתָּה מִפְּנֵי הַדְּחָק, וְאֵין דּוֹחִין כָּל דָּבָר הַנִּדְחֶה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר. וּמִפְּנֵי זֶה צְרִיכָה צִיץ לְרַצּוֹת עָלֶיהָ.

וּמִנַּיִן שֶׁטֻּמְאַת מֵת דְּחוּיָה בַּצִּבּוּר? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם" וכו' (במדבר ט,ו) — כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁאֲנָשִׁים יְחִידִים הֵם שֶׁיִּדָּחוּ לְפֶסַח שֵׁנִי אִם הָיוּ טְמֵאִים, אֲבָל צִבּוּר שֶׁהָיוּ טְמֵאֵי מֵת אֵינָן נִדְחִין, אֶלָּא הַטֻּמְאָה תִּדָּחֶה מִפְּנֵיהֶם וְיַעֲשׂוּ הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה. וְהוּא הַדִּין לְכָל קָרְבָּן שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמַן כַּפֶּסַח, שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה.

וַהֲרֵי הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: "כִּי רַבַּת בַּקָּהָל אֲשֶׁר לֹא הִתְקַדָּשׁוּ וְהַלְוִיִּם עַל שְׁחִיטַת הַפְּסָחִים לְכֹל לֹא טָהוֹר... כִּי מַרְבִּית הָעָם רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן לֹא הִטֶּהָרוּ" (דברי הימים ב ל,יז-יח).

וּמַה הוּא זֶה שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם: "כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב" (דברי הימים ב ל,יח)? מִפְּנֵי שֶׁעִבֵּר אֶת אוֹתָהּ שָׁנָה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל הַקָּהָל בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, כִּי לֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂתוֹ בָּעֵת הַהִיא כִּי הַכֹּהֲנִים לֹא הִתְקַדְּשׁוּ לְמַדַּי" (דברי הימים ב ל,ב-ג), וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לְכַתְּחִלָּה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה.

וְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה, שֶׁעִבֵּר יְחִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַשָּׁנָה בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל אֲדָר שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים, שֶׁאֵין מְעַבְּרִין בְּיוֹם זֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ.

וּמִפְּנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה נֶאֱמַר: "כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב" (דברי הימים ב ל,יח), וּבִקֵּשׁ עַל עַצְמוֹ רַחֲמִים וְעַל הַחֲכָמִים שֶׁהִסְכִּימוּ עַל מַעֲשָׂיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הִתְפַּלֵּל יְחִזְקִיָּה עֲלֵיהֶם לֵאמֹר יי הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד" (שם, ושם: יְחִזְקִיָּהוּ), וְנֶאֱמַר: "וַיִּשְׁמַע יי אֶל יְחִזְקִיָּה וַיִּרְפָּא אֶת הָעָם" (שם ל,כ, ושם: יְחִזְקִיָּהוּ) — זֶה שֶׁנִּרְצָה קָרְבָּנָם.