menu
small logo

Back

The Order of Prayer

Perek 4

נֹסַח הַוִּדּוּי: אָנָּא אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ, שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף שֶׁנֹּאמַר לְפָנֶיךָ: צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. אָשַׁמְנוּ, בָּגַדְנוּ, גָּזַלְנוּ, דִּבַּרְנוּ דֹּפִי, הֶעֱוִינוּ, וְהִרְשַׁעְנוּ, זַדְנוּ, חָמַסְנוּ, טָפַלְנוּ שֶׁקֶר, יָעַצְנוּ רַע, כִּזַּבְנוּ, לַצְנוּ, מָרַדְנוּ, נִאַצְנוּ, סָרַרְנוּ, עָוִינוּ, פָּשַׁעְנוּ, צָרַרְנוּ, קִשִּׁינוּ עֹרֶף, רָשַׁעְנוּ, שִׁחַתְנוּ, תָּעִינוּ, תִּעַבְנוּ, תִּעְתַּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְווֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשַׁעְנוּ. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, הֲלֹא כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי, אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וְרוֹאֶה כְּלָיוֹת וָלֵב, וְאֵין כָּל דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. יְהִי רָצוֹן וְרַחֲמִים מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּמְחֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתִסְלַח לְכָל פְּשָׁעֵינוּ. וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּשְׁגָגָה, וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדוֹן, וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בַּסֵּתֶר, וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי, וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאֹנֶס, וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּרָצוֹן. וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עֲשֵׂה, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן לֹא תַעֲשֶׂה, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן קָרְבָּן, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מַלְקוּת אַרְבָּעִים, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת, וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִין עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין: חֶנֶק וָהֶרֶג שְׂרֵפָה וּסְקִילָה. עַל הַגְּלוּיִים לָנוּ וְעַל שֶׁאֵינָן גְּלוּיִין לָנוּ. הַגְּלוּיִים לָנוּ — כְּבָר אֲמַרְנוּם לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ, וְשֶׁאֵינָן גְּלוּיִין לָנוּ — חָטָאנוּ עַל כֻּלָּם. וְאַתָּה יוֹדֵעַ כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, כַּכָּתוּב: "הַנִּסְתָּרֹת לַיי אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים כט,כח). כִּי אַתָּה סָלְחָן לְיִשְׂרָאֵל וּמָחְלָן לְשִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן, וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ. אֱלֹהַי, עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְּדַאי, וְעַכְשָׁיו שֶׁנּוֹצַרְתִּי, כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְּחַיַּי, קַל וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי כִּכְלִי מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁלֹּא אֶחֱטָא, וּמַה שֶּׁחָטָאתִי — מְרֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין. "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי" וכו' (תהלים יט,טו).

כַּסֵּדֶר הַזֶּה מִתְוַדֶּה בְּעַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמוּסָף וּמִנְחָה, בֵּין יָחִיד בֵּין שְׁלִיחַ צִבּוּר. וְהַיָּחִיד אוֹמֵר וִדּוּי זֶה אַחַר תְּפִלָּתוֹ, אַחַר שֶׁגּוֹמֵר 'שִׂים שָׁלוֹם', קֹדֶם שֶׁיִּפְסַע שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמְרוֹ בְּאֶמְצַע בְּרָכָה אֶמְצָעִית: קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר: 'אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ' וכו', מִתְוַדֶּה וִדּוּי כַּסֵּדֶר הַזֶּה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר: 'מְחֹל לַעֲוֹנוֹתֵינוּ בְּיוֹם צוֹם הַכִּפּוּרִים' וכו'.

בִּנְעִילָה מִתְוַדֶּה כַּסֵּדֶר הַזֶּה: אוֹמֵר: מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים, כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִלְּסַפֵּר, מָה אָנוּ, מַה חַיֵּינוּ, מַה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, מַה מַּעֲשֵׂינוּ, מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ, הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי כָל מַעֲשֵׂינוּ תֹּהוּ, וִימֵי חַיֵּינוּ הֶבֶל לְפָנֶיךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל" (קהלת ג,יט). אֲבָל אַתָּה הִבְדַּלְתָּ אֱנוֹשׁ מֵרֹאשׁ, וַתַּכִּירֵהוּ לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ, כִּי מִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה, וְאִם יִצְדַּק מַה יִּתֵּן לָךְ. וַתִּתֵּן לָנוּ יי אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה, קֵץ מְחִילָה לְכָל חַטֹּאתֵינוּ, לְמַעַן נֶחְדַּל מֵעֹשֶׁק יָדֵינוּ וְנָשׁוּב לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר: "דִּרְשׁוּ יי בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב, יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל יי וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ" (ישעיהו נה,ו-ז). וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, טוֹב וּמֵטִיב, חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, מַרְבֶּה לְהָשִׁיב, רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים וְאֵין אַתָּה חָפֵץ בְּמִיתָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "חַי אָנִי נְאֻם יי אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל" (יחזקאל לג,יא). הֲשִׁיבֵנוּ וְקַבְּלֵנוּ וּמְחֹל לָנוּ וּסְלַח כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי" וגו' (תהלים יט,טו).